תארו לעצמכם שאתם מנסים לפתור בעיה, וברקע יש פטיש אוויר מטרטר, מישהו חורט על לוח עץ, כלב נובח בלי הפסקה, הנעל שלכם פוצעת לכם את הקרסול, והשולחן שלכם רועד ומטשטש לכם את האותיות מול העיניים. אפשר לעשות משהו ככה?
כי זה העולם של מי שיש לו ליקויי למידה או הפרעות קשב וריכוז.
בישראל מאובחנים ילדים רבים (וגם מבוגרים, באיחור) כבעלי ליקויי למידה או הפרעות קשב וריכוז (או שניהם) ואז מתחיל המירוץ למציאת המידע – מה עושים? איך מתמודדים? ההתמודדות היא כמובן לא רק של הילד אלא גם של הוריו וגם של המורים שלו שצריכים לדאוג שהוא ישתלב ויתקדם עם כל הכיתה, ולא לכולם יש את הידע הנדרש לכך.
לכאן נכנס "עוגן" שכשמו כן הוא, מחבר בין הבלבול הרב והידע הקטוע שמסתובב בכל מקום, ומי שצריך אותו.
הדבר הראשון שיש להדגיש- מדובר במלכ"ר – ולכן הכל, כולל הכל – חינם , חינם ועוד פעם חינם.
עכשיו, אחרי שהבהרנו את זה- מהו בעצם "עוגן"? – מדובר בפורטל מקיף שמכיל בעצם את "כל מה שרצית לדעת על ליקויי למידה והפרעות קשב וריכוז".
הכתובת היא – http://ogen.cet.ac.il/
ומה יש שם? חוץ ממתכון לפאי בוטנים – הכל. וברצינות – האתר מחולק לשלושה חלקים עיקרים – תלמידים, הורים ומורים. האתר פתוח לקריאה בכל אחד מחלקיו, אם כי יש חלקים שדורשים הרשמה כמו תוכנות שונות שההרשמה עוזרת לנרשם לעקוב אחרי התקדמותו, אבל על כך בהמשך.

(התמונות הן צילומי מסך מתוך אתר "עוגן").

למעשה, החידוש הוא החלקים להורים ולמורים, שכן החלק של התלמידים כבר קיים מזה שנתיים.

כל האתר מדובב בקריינות, כך שגם מי שמתקשה בקריאה או בהבנת הנקרא, יכול ללחוץ ולקבל את הטקסט בשמיעה.

האתר זכה ב"תו הנגישות" מ"נגישות ישראל" בגלל הניווט הקל. כמו כן, חוץ מהקריינות אפשר גם לשנות את צבע הפונטים, את גודלם, צבעי המסך וכדומה, כך שכל אחד יכול לסדר לו את האתר בצורה הטובה ביותר לשימושו.

אי אפשר להתחיל לפרט מה יש באתר, אפשר לשוטט שם שעות. סקירה קטנה תגלה לנו אוצרות כמו –

ב:"עוגן לתלמידים" – איך אפשר להעזר בפעילות גופנית לשיפור הריכוז, מהם ליקויי הלמידה השונים, איך מאבחנים ומה עושים עם האבחונים, מהו ADHD, איך מערכת החינוך מנסה לערוך התאמות כדי לעזור בהתמודדות עם הקשיים, מה עושים כמבוגרים – עם הבגרויות, עם הגיוס, עם קבלת רשיון נהיגה ומה קורה באוניברסיטה?

כמו גם טיפים שונים לתלמידים – איך מתארגנים בבוקר למשל, איך הטלפון הסלולרי יכול לעזור, איך לארגן את התיק, איך לומדים למבחנים, איך הטכנולוגיה יכולה לעזור?

סעיף חשוב הוא סעיף הסיפורים האישיים, שמלווים כמו הרבה תכנים אחרים, בסרטוני וידאו, ומציגים אנשים שמתמודדים עם הקשיים ומה הסיפורים שלהם וההצלחות.

ב"עוגן להורים" ישנם הסברים רבים איך מאבחנים הפרעות קשב וריכוז וליקויי למידה אצל ילדים בגילאים השונים – מהגיל הרך והלאה ואיך מתמודדים עם ילד עם בעיות כאלה. כולל גם בבגרותו – כמו בענין מציאת תעסוקה מתאימה. ההורים גם יכולים להתייעץ עם מומחים שמתנדבים באתר ועונים על שאלות במגוון תחומים – אם זה בתחום הלימודי ואם זה בתחום התרופתי למשל.

ב"עוגן למורים" יש מידע רב עבור אנשי החינוך- מההתחלה- מה קורה כשגננת חושדת שלילד יש בעיה מסוימת, דרך ההתמודדות עם הילד בתוך כיתה של ארבעים ילדים, ההקלות והזכויות שיש לילד כזה בתוך המסגרת החינוכית, והקשר עם ההורים.

שני חלקים נוספים ומאד שימושיים הם –

"תוכנות וכלים" שמכילים אוצרות רבים שמסייעים לתלמידים להתגבר על הקשיים. התוכנות מחולקות לפי נושאי לימוד- קריאה, מתמטיקה, גאוגרפיה, הסטוריה וכו', ולפי בתי הספר – יסודי, חטיבה או תיכון (ויש גם חלק בערבית). אני בחנתי למשל את תוכנת "גמבה" שמיועדת לקריאה, והיא בנויה כמו "בלי סודות" הקלאסית, כך שלמשל ילד נדרש להשלים אותיות חסרות במילה, ואם הוא טועה יש רמזים, עד שהוא מגיע למילה הנכונה וכך הלאה, והכל בגרפיקה מאד מזמינה וידידותית. בתוכנות הללו נדרשת הרשמה, (שוב כמובן חינמית לגמרי) כדי שהילד והוריו יוכלו לעקוב אחרי ההתקדמות.

חלק חשוב נוסף הוא  כאמור הלוח שבו ניתן למצוא פרסומים רבים על כל הדברים הנלווים שיכולים לעזור – מאבחנים, מטפלים, מורים, ספרים, בתי ספר, מועדוניות, תמיכה ועוד. יש לציין שהחלק הזה הינו אינפורמטיבי ולא מהווה המלצה על שירות זה או אחר, אבל בקרוב אמורה להיות שם אופציה של המלצות, כך שאפשר לקרוא חוות דעת של אחרים. בכל מקרה אפשר בנתיים לגגל את שם השירות ולמצוא מידע נוסף ברשת.

אז ההמלצה מכל הלב- כל מי שיש לו קשיים, כל מי שיש לו קרוב עם קשיים, כל מי שמלמד ילדים עם קשיים, האתר זמין, פתוח ונוח-  כדאי לבוא.

כשרוצים לרזות, לשמור על הגזרה או סתם לשלוט על מה שאנחנו מכניסים לפה, אנחנו מחפשים שיטה ומוצאים. אחת? לא, מליון. המון שיטות, המון טבלאות, המון נתונים. מה אין לנו? זמן לכל זה.

כי למי יש אפשרות, סבלנות או ידע כדי לספור אחוזי שומן, ביחד עם כמה סוכר, ביחד עם פחמימות או תהליכים או שעות… רק המחשבה עושה תאבון לעוד חפיסת שוקולד…

את ספירת הקלוריות לא צריך להציג, השיטה הנוחה ביותר והקלה ביותר לדעת כמה אנחנו מכניסים לפה.. זה כמובן בתנאי ש.. אנחנו יודעים כמה קלוריות יש בכל מוצר. אז נכון, בחבילות מוצרים תמיד יש נתונים על ערך קלוריות למאה גרם אבל לכו תתחילו לשקול כל חלק מהחבילה כדי לדעת כמה הוא שוקל ואז לעשות חישוב כמה קלוריות זה..

זו בדיוק הדילמה שבה נתקלה לפני כעשר שנים רוני גורדון, שפשוט רצתה להוריד כמה קילו והסתבכה עם החישובים עד שחשבה על ביצת קולומבוס- למה בעצם שבמקום שהצרכן יתחיל לחשב כמה קלוריות במה שהוא מכניס לפה, שהיצרן לא יעשה את זה?

היא המשיכה לפתח את הרעיון וחשבה על כך שהמידות שדיאטניות ותזונאים בדרך כלל מקציבים הן ביחידות של מאה קלוריות, מה שאומר שעדיף לספור ביחידות האלה, להפוך אותן למעין "מטבע" שקל יותר לספור כך שאם התפריט הרצוי מקציב למשל 2000 קלוריות ביום, זה קל הרבה יותר לצרוך 20 כפולות של מאה קלוריות שמחושבות מראש מאשר להתחיל לחשב כל מוצר ומוצר, לגלות כמה קלוריות יש בחלק היחסי או להפך – לחפש חלק יחסי במשקל קלורי מסוים ואז לעשות חשבון של הכל ביחד, מה שדורש תואר שלישי במתמטיקה.

וכך נרשם הפטנט – אריזות של מאה קלוריות של כל מוצר, כשהחישוב הוא על פי ספירת האריזות, בערך כמו במסעדות סיניות מסוימות שבהם לא  סופרים את המנות שאכלת אלא את הצלחות הריקות שהותרת.

אחרי רישום הפטנט קם האתר – מועדון ה100- http://www.100cal.co.il/

כל המידע, כל המוצרים שארוזים באריזות של מאה קלוריות, כך שקל לבחור ולדעת בדיוק מה אכלנו בכל יום מבחינה קלורית.

כמובן שאין דין קלוריות שנובעות משוקולד למשל כקלוריות שנובעות מקמח מלא, אבל תפריט מאוזן יהיה קל יותר לשמירה כשנדע לחלק את הקלוריות היומיות לקלוריות "בריאות", לקלוריות "משביעות" ולקלוריות "פינוק" שאנו יכולים להרשות לעצמנו בתנאי שנשגיח על הכמות, מה שקל לעשות כשמדובר באריזות מוכנות מראש.

בתמונה למעלה – רוני גורדון מחזיקה קופסה גדולה וכבדה שמכילה המווווווווווווןןןןןןןןןן אוכל שאפשר לאכול ב2000 קלוריות יומיות שיסייעו לנו לשמור על המשקל ועל הבריאות.

היתרון של אריזות כאלה הוא כמובן ברור – לא צריך לעשות חשבונות, ניתן לקחת אריזות מוכנות לכל מקום, זה עוזר לנו לקבל פרופורציה על הכמויות שאנו אוכלים ולשלוט עליהן כי כשהאריזה קטנה, אוכלים רק אותה, וכשהיא גדולה וצריך לאכול רק חלק ממנה… טוב, כמה אנשים יכולים למשל לעצור אחרי ארבע קוביות שוקולד בלבד?

מעבר לכך, מדובר גם בענין חסכוני מכיוון שכשאנו קונים אריזות גדולות, שאמורות להיות "חסכוניות" , בפועל אנו נזרוק חלק מהתוכן בגלל שיעמום ,בגלל התיישנות, בגלל קילקול, מה שאומר שהוצאנו יותר כסף על אוכל פחות טרי, מה שלא קורה באריזות קטנות.

באתר אפשר למצוא חיתוכים שונים שיעזרו לנו להרכיב את התפריט הנכון לנו לפי גופנו ולפי רצוננו – לרזות, להעלות במשקל או פשוט לשמור על המצב הקיים, כגון לפי סוגי מזונות, לפי מחירים, לפי מדד בריאות (כך למשל משקללים כמה נתרן יש במנה, כמה שומנים וכו' לפי סולמות מדעיים שונים). כמו כן יש אפילו אפשרות לדעת כמה אוכל מקבלים ב"מחיר" של מאה קלוריות מכל מוצר (שהרי נקבל באותו ערך הרבה יותר סלט מאשר עוגה למשל…).

ובעידן של השמנת ילדים, ללמד אותם מילדות להסתפק באריזה קטנה עם כמות נשלטת, קל יותר מאשר לתת להם שקית ענק ולצפות שיאכלו רק חלק…

גם היצרנים החלו להבין שהציבור היום מודע לצורך בשליטה על הכמויות למען הבריאות (וגם הכיס) ויותר ויותר יצרנים אורזים את מוצריהם גם באריזות של מאה קלוריות. את כל המוצרים הללו ניתן למצוא כאמור באתר, בחיתוכים שונים.

כשרוני הרכיבה לנו סל של מוצרים בערך כולל של 2000 קלוריות, מה שאמור להתאים לאישה הממוצעת, הופתעתי לגלות את כובדו ואת הכמות הגדולה של מוצרים שבעצם "מותר לי" לאכול ביום אחד, מה שנתן לי פרופורציה על שטויות אחרות שאני אוכלת ושיכלתי במקומם לאכול את כל הקופסה ולשבוע הרבה יותר (וגם להיות יותר בריאה על הדרך).

בעתיד מתכננת רוני אף לפתוח חנות כמו "הכל בדולר" רק במקרה הזה "הכל במאה קלוריות" כך שבכל רגע נתון נדע בדיוק כמה קלוריות בסל הקניות שלנו ומאוחר יותר בתפריט שלנו.

בתמונה למעלה- חלק קטן ממבחר המוצרים שיש בו חלוקה פנימית לפי אריזות של מאה קלוריות כך שזה גם חסכוני וגם נותן לנו שליטה על הכמויות שאנו אוכלים (והאריזות גם שומרות על הטריות).

"מועדון המאה" הוא אובייקטיבי ומטרתו להגדיל כמה שיותר את מאגר המוצרים הארוזים ב"מאה קלוריות" כדי שיהיה יותר מגוון למי שרוצה להשתמש בשיטה.

השימוש באתר וההצטרפות ל"מועדון המאה" הם חינם.