בימים אלו ממש ועד ל20 למאי 2023 מתקיים שבוע הקוקטיילים התל אביבי בפעם החמישית והעיר גועשת מתמיד.
עולם הקוקטיילים הוא לונה פארק של טעמים, מרקמים, שילובים ואפשרויות שנובעים מעולמם היצירתי והמגוון של המקסולוגים השונים.
בימים אלו ממש ועד ל20 למאי 2023 מתקיים שבוע הקוקטיילים התל אביבי בפעם החמישית והעיר גועשת מתמיד.
עולם הקוקטיילים הוא לונה פארק של טעמים, מרקמים, שילובים ואפשרויות שנובעים מעולמם היצירתי והמגוון של המקסולוגים השונים.
זה לא שאני לא אוהבת את ראש הדג והרימון בראש השנה בתשרי, אבל זיקוקים, נשיקת חצות וכמובן אלכוהול בהתחלף השנה הלועזית, איכשהו תמיד זוכים אצלי ליותר הערכה ובעיקר שמחה.
ערב השנה האזרחית החדשה הוא הזדמנות מצויינת להתנסות בוודקה איכותית שניתן לשלב במגוון ענק של קוקטיילים.
ציירים צבעו אותה באלפי גוונים של צהוב ואדום, זוגות התחתנו על הרקע שלה, וסופרים כתבו עליה, השקיעה. נוף בראשיתי של שמש שנבלעת בים ואור שמאדים ומשחיר. וכמה שיפה ומפעים לצפות בשקיעה , החוויה מועצמת פי אלף כשיש גם משקה טוב ומנה טעימה על הצלחת, וכמובן חברה טובה.
בדיוק בשעת שקיעה הגעתי השבוע לYAMA – בר קולנרי הצופה אל החוף של הרצליה, ממש מטרים בודדים מהגלים.
מבחר אפשרויות ישיבה מקבלות את פני הבאים, משולחנות לחבורות עם נוף קו ראשון לים, דרך ישיבה סביב בר שוקק חיים ועד לספות נוחות לרביצה בבריזה של הים.
אחרי שמתיישבים זה הזמן לבדוק מה קורה במחלקת האלכוהול – בירה, יינות וקוקטיילים מגוונים שהומצאו ושופרו על ידי המיקסולוג המפורסם אלעד חביב באווירה קייצית.
ראשון הגיע לשולחן Nana Sandia – קוקטייל שמהווה את הפרזנטציה של הקיץ ומשלב ג'ין ואבטיח, כולל פלח אבטיח שסופג את הטעמים. הקוקטייל עדין מאד.
אחריו הגיע אחד שהייתי מתארת כגברי יותר (אך לא תוקפני) – Gin Bazil – ג'ין , מלפפון ובזיליקום. הקוקטייל בעל אווירה קרירה וירוקה.
הבחירה שלי היה הקוקטייל השלישי שהגיע לשולחן, Sailor’s Passion שהיה תרכובת של רום מתובל, פסיפלורה ומתיקות עדינה. הוא הגיע עם מקל קינמון שהשרה את טעמיו על המשקה. מידת האלכוהול היתה טיפה יותר חזקה מאשר זה של האבטיח והכוס בעלת המפתח הגדול איפשרה לניחוחות המתובלים שלו למלא את האף תוך כדי הלגימה.
עם האלכוהול בא התאבון, ועל התפריט אחראיים השף ליאור קדוש ("סיטרה" "וויולט") בתגבור של השף אבולפיה ("בני הדייג") שחיברו ים, יבשה וטבע ליצירת שפע מנות של בשר, דגים וצמחוניות. בתפריט ניתן פירוט מדוייק של הקטגוריות השונות כולל סימון על מנות חריפות.
המנות שנבחרו עבורינו שיקפו זוויות שונות של התפריט: מפרי הים הגיעה לשולחננו מנת "שרימפס גבינות עם קרם גבינות" . כמות נכבדה מאד של שרימפס רכים ועסיסיים, עטופים בטעמי גבינה מתקתקים, רק לתפוס בזנב ולהתענג.
ממחלקת השוק קיבלנו סלט עשבים קייצי עם לאבנה, פיסטוק, חמוציות ורבעי פיתה זעתר כדי להעמיס את כל הירוק ירוק הזה. לטעמי אין כמו ירק להאדיר את השוק הישראלי, הוא טרי, הוא חי ,הוא עשיר בטעמים והוא מרענן מאד. לאבנה היא שילוב אידאלי לירק בגלל החמיצות העדינה, וחגיגת האגוזיות הנימוחה של הפיסטוק, ומתיקות החמוציות יצרה טעם הגדול מסך חלקיו.
אחרונה חביבה ממחלקת הירק, כרובית קריספית עם איולי זעתר, סלט עשבים ופרמז'ן. לכרובית יש מרקם כייפי במיוחד בפה, ויש לה גם טעם נייטרלי ששמח להתעטף במה ששמים סביבה ,במקרה הזה איולי זעתר.
המנה אינה דומיננטית כך שניתן לשלב אותה עם כל אחד מהמשקאות האלכוהוליים, אם מדובר ביין, בירה או קוקטייל והטעמים אינם מתנגשים.
כל המנות מספיק גדולות כדי לחלוק בין שני אורחים.
מנות הקינוח לא רשומות בתפריט אלא מוצגות על ידי המלצרית, ואחרי שהתלבטנו קשות בנוגע למלבי תוצרת המקום, החלטנו ללכת על משהו מושחת יותר המכונה "קוקילידה" והוא בעצם שתי עוגיות גדולות הכולאות בינהן גלידת קוקוס ומעוטרות ברוטב ריבת חלב וכדור שוקולד עסיסי מלמעלה על תקן הדובדבן שעל הקצפת.
העוגיות רכות כך שניתן להעביר את הכף דרך כל השכבות, ולאסוף קצת מכל אחת. גלידת הקוקוס המוצלחת ממתנת את המתיקות של ריבת החלב והכל ביחד יוצר קינוח מרענן מאד, באווירה טרופית וקלילה.
שווה במיוחד להגיע בערבי שלישי שבהם מתקיים ספיישל "yama middle east" בניצוחו של שף אבולעפיה שמכין תפריט מיוחד מול הלקוחות לצד מוסיקה ים תיכונית של פעם, רקדניות בטן, נגן דרבוקה ו עוד הפתעות.
לקהל הצעיר יותר, בני ה22+ כדאי להגיע בימי שישי ושבת בצהריים בהם מתקיימות מסיבות טכנו בהובת אמנים מובילים בסצינה.
ישנו גם מתחם אירועים המקיים אירועים קטנים עד 150 אורחים.
"ימה" בר קולינרי
רחוב רמות ים 6, הרצליה פיתוח
טלפון: 097998870
ימים ושעות פעילות: א-ה 18:30 עד אחרון הלקוחות
שישי/שבת החל מ-12:30 עד השעות הקטנות של הלילה
גישה לנכים: יש
כשרות: המקום איננו כשר
בישראל קיימת תרבות אלכוהולית רחבה, ואין כמו סיבוב בשעות הערב באזורים תיירותיים כדי לראות "ערימה של חבר'ה" שכבר מזמן לא על הדשא אלא יושבים בברים ושותים, מפטפטים, מנשנשים משהו ונהנים מהערב.
הבעיה שבאיזשהו שלב, כבר ניסינו וכבר שתינו הכל, מהמשקה הקבוע שלנו (במקרה שלי וודקה עם אשכוליות אדומות) ועד למשקאות שכבר נמאס מהם עוד בשנות השמונים כמו "סקס על הקיר". ואיפה אפשר למצוא חידושים מרעננים בתחום האלכוהול?
את הוודקה של "וואן גוך" לא צריך להציג. הוודקה, בטעמים שונים, פופולארית מאד בישראל , כמו שהיא או בקוקטיילים שונים. "וואן גוך" תמיד מקשר אותנו לצייר וינסנט, אבל היה לו גם אח, סוחר אומנות בשם תיאו (THEO) והוודקה על שמו על שלל טעמיה, חוגגת שנה.
THEO מזוקקת במזקקות המלכותיות COOYMAN בהולנד, שהן מזקקות מובילות כבר 130 שנה.
הוודקה עוברת שלושה תהליכי זיקוק כולל זיקוק דודי רב שלבי ועוד חמישה סינונים בלוחות פחם פעיל. תוסיפו לזה את המרכיבים האיכותיים של מי מעיינות מזוקקים ורכים וגרעיני חיטה מובחרת ותקבלו וודקה פרימיום איכותית.
התכנסנו במלון הבוטיק "אלכסנדר" בתל אביב, ריפדנו את הקיבה בכל מני דברים טעימים כדי שנוכל לטעום המון, אבל המון מהטעמים של "THEO" והתחלנו במלאכה.
למעלה- כל מני פינוקים של מלון "אלכסנדר" – ללווי הוודקה.
ליתר דיוק, מי שהתחיל במלאכה היה המיקסולוג טל גאנץ (מנהל המזון והמשקאות של מלון "אלכסנדר") שהרכיב המון קוקטיילים כדי להמחיש את כל האפשרויות הגלומות בטעמים השונים של "תיאו".
קודם על הסיפתח טעמנו קוקטייל שהיה מבוסס על la belle Sandrine שהוא ליקר ארמניאק פסיפלורה שצורף ליין מבעבע וספרייט, וקושט בגרגרי רימון, ועשה לנו את מצב הרוח ההתחלתי. הליקר מכיל 16% אלכוהול ומצויין לאירועים חגיגיים.
(קרדיט לצילום בקבוק הליקר בצד שמאל – mattew doyle photography)
אחר כך עברנו לוודקות עצמן –
הקוקטייל הראשון (ואחד מהפייבוריטים שלי בראייה כללית) התבסס על וודקה THEO בטעם ניטרלי, והיה טוויסט על "קוסמו" . אני בטוחה שקארי ברדשואו מ"סקס והעיר" היתה שמחה לקוקטייל הזה שהכיל תיאו היי פרימיום, טריפל סק ומיץ קרנברי.
(בתמונה למעלה- טל גנץ מציג את "THEO")
ל"תיאו תפוח אדום" היה טעם מיוחד (כי עד היום לא היתה אף וודקה בטעם של תפוח אדום, שבניגוד לתפוחים ירוקים, הרבה יותר מתקתק, והרבה פחות חמוץ). את הוודקה הזו הוא שילב עם סוואר, מונין תות ומיץ אננס ויצר "red and sour".
הטעם הבא שטעמנו היה טעם מיוחד של "תיאו ג'בוטיקבה" שהוא פרי שמזכיר אסאיי ברזילאי ואליו ציוות ספרייט ופלח לימון ויצר משקה "מסיבתי" במיוחד (מישהו אמר – עוד שבועיים מסיבת סילווסטר?).
"תיאו עוגה". טוב, הטעם הזה עורר תהיות בהתחלה- באיזו עוגה מדובר – שטרודל? קצפת? שוקולד? אז לא. מדובר בטעם של עוגת ווניל, והוודקה מצויינת למשקאות מתוקים שכוללים סירופ תות ומיץ תפוזים, כמו קוקטייל ה"קייק אנד קרים" שטל יצר עבורנו.(וקיבלנו טיפ שבבוקר חגיגי במיוחד אפשר פשוט להוסיף את המשקה לכוס קפה, ולקבל את הגירסה האולטימטיבית ל"קפה ועוגה").
בתמונות למעלה ולמטה- טל בעבודה.
הטעם האחרון שטעמנו, ושהיה המיוחד ביותר, הוא ה"bubble gum" –כן, מסטיק, ולא סתם מסטיק – מסטיק בזוקה. בהתחלה זה נראה קצת משונה לחשוב על זה, אבל עם הקוקטייל שטל הרכיב, ביחד עם אמרטו וג'ינג'ר אייל, השילוב יצא מעניין ומתוק.
בתמונה למעלה- חלק מהמשקאות שטל יצר מהטעמים השונים של וודקה THEO
ככה בשביל הפינאלה, טל נתן לנו גם לטעום את old si Andrews או בקיצור OSA שהוא וויסקי משובח, שאותו לא ערבבנו בכלום, יש דברים שצריך נטו.
הסידרה של "תיאו" זולה יותר מסידרת "וואן גוך" ולכן זמינה יותר ונוחה יותר לרכישה אבל עדיין שומרת על רמת ה"פרימיום.
המזקקה של שתי הסדרות היא אותה מזקקה וגם אותו מזקק הולנדי – טים פוס. הוודקה הנקיה מכילה 40% אלכוהול ואלה עם הטעמים 37%.
עיצוב הבקבוקים מרהיב, כולל רמיזות על התוכן, כך שלמשל בקבוק הג'בוטיקבה, שהפרי שלו מגיע מברזיל, מעוצב בצבעי דגל ברזיל בירוק צהוב, עם מקצבי הקרנבל כמובן.
עוד מידע על וודקה THEO ניתן למצוא בדף הפייסבוק –
https://www.facebook.com/VNTHEO