אין כמו לפתוח את השנה עם סלסילה של הרבה מוצרים טובים, איכותיים ובעיקר טעימים שיפנקו אותנו לאורך החג והשנה הבאה כולה.
כדי להפוך את החוויה למושלמת כדאי לקחת בחשבון את כל האפשרויות- חם, קר, מתוק, מלוח ובעיקר חדש ומעניין.
ארכיון תגים | נוח
חגיגת פסח – חגיגת חלבה "בארכה".
בחג הפסח כולנו מארחים ומתארחים וגם הארוחה המשובחת ביותר, גם אם כולם כבר מפוצצים, אם אין קינוח יאה, האכזבה יכולה להשכיח את כל המטעמים האחרים שהוגשו. קינוח טוב הוא כזה שלא יכביד, שיתאים לכל הטעמים ושיתאים לשומרי הכשרות שלא רוצים קינוח חלבי אחרי ארוחה בשרית אבל לא אוהבים את כל "תחליפי החלב".
שמרית- בצק מצונן, כי חבל על הזמן.
אני מודה, אני הבן אדם הכי לא ספונטני בעולם. כל דבר אצלי דורש הכנות ותוכניות, כולל תוכניות גיבוי. אין מצב של "בא לך ניסע עכשיו לאילת"? כי לא עשיתי סקרי שווקים, אטרקציות, תיאומים בעבודה, אתם מכירים את הקטע…
אבל יש תחום אחד שבו אני מאד ספונטנית – אם בא לי לאכול משהו, בא לי כאן ועכשיו, ולחכות לא בא בחשבון.
ואחד הדברים שבדרך כלל דורשים זמן המתנה הם בצקים. צריך להכין, להתפיח, לנקות את כל הבלגאן, למי יש זמן וכוח?
אינדולה מציגה- XpressColor – החיים (והצבע) בהילוך מהיר!
בכל סרט נוסטלגי אפשר לראות נשים יושבות במספרה, מעיינות בז'ורנאל וראשן מתחת למכשיר ייבוש ענק, כששערן עשוי ברולים. הן לא ממהרות, רובן עקרות בית והישיבה במספרה היא גם בילוי חברתי מהנה.
מספרות גם היום הן בילוי מהנה אבל למי יש זמן לשבת הרבה ולחכות שהשיער יהיה מוכן?
גם בימינו לא נדיר לראות ליד מספרות, נשים בשיער באמצע הצביעה, לעיתים עם נייר כסף על הראש, יושבות ושותות קפה, מחכות שיעבור הזמן.
וכאמור זמן הוא משהו שתמיד חסר, ואם אפשר לקצר תהליכים, זה מצוין.
פיטנס "קרקרים THIN" – חווית הקרקר החדשה!
קרקר הוא תמיד דבר כייפי, בין אם כמחזיק ממרח או מטבל ובין אם בזכות עצמו, כמשהו משביע, פריך ושמעניק את תחושת הכרסום והנשנוש.
בשנה שעברה השיקה "פיטנס" חטיפי קרקר באריזה אישית והם זכו להצלחה גדולה, מה שמביא להשקה חדשה בשם "פיטנס THIN ".
סל כביסה מתקפל – או – איך לא חשבו על זה קודם?
אם הייתי צריכה לכתוב כרוניקה של הליך הכביסה אצלנו בבית, זה היה משהו כזה- המכונה מסיימת ומצפצפת בקול ענוג "ביפ ביפ" שפירושו "סיימתי, בואו לרוקן אותי". היא בדרך כלל זוכה להתעלמות. (כי מי שישמע אותה יצטרך להיות זה שמרוקן אותה, לא משתלם לשמוע אותה). המכונה ממתינה מעט ומצפצפת שוב במסר של "לא שמעתם אותי? " ואם עדיין מתעלמים, זה כבר זוכה לצפצופים עצבניים של "מתעלמים ממני? נראה אתכם! אני אשגע אתכם!". זה השלב שמישהו נכנע ופותח אותה, ואז מעמיס את הכביסה הרטובה לתלייה , אם בקיץ -בחבלים החיצוניים, ואם בחורף, על החבלים המתקפלים שמעמידים ליד המזגן.
SIS – כי קשה לחכות להגיע לחוף!
(בדרך כלל בתמונת השער אני שמה לוגו, אבל היי, להפסיד תמונה כזו?)
הכי קשה ללא ספק לבחור שמלת כלה, אבל במקום השני עומדים ללא ספק בגדי הים. לא משנה בנות כמה אנחנו או מה המידות שלנו, תמיד נתלבט, ושוב נתלבט ואז עוד קצת נתלבט, נמדוד, ננסה שוב, נעלעל במגזינים ובסוף תמיד נחשוב שאולי יכלנו לבחור אחרת.
סלק "סנפרוסט"- הכוכב האדום.
אחד היתרונות הבולטים של סלק, מלבד יתרונותיו הבריאותיים (טוב לכבד, מונע שבץ והתקפי לב, עשיר בויטמין C וברזל, משפר את ייצור הסרטונין שגורם לנו למצב רוח טוב, עוזר לבעיות לב וכלי דם, מחזק את המערכת החיסונית ומפוצץ בחומצה פולית, זרחן, מגנזיום וויטמין B6 ועוד המון גודיז) הוא מתקתק במידה ולכן מתאים למליון סוגי מנות. בכל העדות ניתן למצוא את הסלק, אם זה ב"קובה" או ב"חריין" וגם במסעדות – עממיות (כמו סלט הסלק שמלווה כל שיפוד) ויוקרתיות (בצורת קרפצ'ו).
"סנפרוסט" עושים לנו חיים ממש קלים עכשיו בהכנת מנות מסלק, באמצעות "סלק אדום- שלם, קלוף ומוקפא". שיכול להשמר בפריזר שלנו לכל עיתוי של מנה עם סלק. הנוחות היא גדולה- בעיקר בענין הקילוף וגם בעזרת המתכונים ודרכי ההכנה שנמצאים על גב האריזה.
"שבכל דור ודור" – דורות לפסח
המשאב הכי חשוב, שהכי נגמר ושאי אפשר להשיג עוד- הוא הזמן. כולנו אנשים עסוקים- עובדים, בעלי משפחות ותחביבים, ואיפה שאפשר לקצר – מקצרים.
אחת הדרכים לקצר זמן היא להשתמש במוצר קפוא, אם הוא איכותי ונשמר במיטבו.
את מוצרי "דורות" אני מכירה ואוהבת כבר שנים, ומשתמשת באופן קבוע, בעיקר בגלל שאם אני אסתמך על דברים שאולי נמצאים אצלי במקרר, רוב הסיכויים שהם לא שם או לא ראויים לשימוש כי שכחתי מהם זמן ארוך מדי. (ויעידו על כך זרי פטרוזליה נבולים שהשתמשתי מהם בשני עלים וכל השאר נשאר עם הגומיה ונבל).
קמח פרימיום "שופרסל"- או "איך לא חשבו על זה קודם"?
קמח, מוצר צריכה בסיסי, נמצא בכל בית, ובדרך כלל בכל – ה-בית. למה? כי אריזה של קילו בתוך נייר נוטה במקרה הטוב להיות דחוסה כך שקשה לסגור בכל אמצעי שהוא, (ותאמינו לי, ניסיתי אפילו סלוטייפ) ובמקרה הרע גם נקרעת ואז בכלל יש לנו פלשבק למשחקי הילדות בימי ההולדת כשהיינו צריכים לדוג סוכריה מתוך קמח ללא שימוש בידיים.
בדרך כלל שיטות הסגירה שלי לאריזות השונות (קמח, אורז, סוכר) הן פשוט בעזרת אטב כביסה, שלא תמיד אפשרי כי אם לוקחים רק כמות קטנה מהקמח והשקית כמעט מלאה, האטב פשוט לא "תופס" ומתעופף להנאתו. (וכן, אני יודעת שיש כלים מעוצבים ויפים כאלה שכתוב עליהם "קמח" ו"סוכר" ואמורים להעביר להם את התכולה- חוץ מקארין גורן ואולי מרתה סטיוארט, אני לא חושבת שמישהו באמת עושה את זה, מקסימום שמים בכלי את הקמח עם האריזה שלו בסגנון "בבושקה".
