קורותיה של משפחת מלכי וניחוח מרקחות הסבונים שלה שזורים בהסטוריה של העם היהודי- מהשורשים באיטליה, שם במשך מאות שנים רקחה המשפחה סבונים המבוססים על הידע העתיק בהפיכת שמנים, צמחי מרפא ומינרלים, לנקיון וטיפוח, דרך ההימלטות לרודוס ולתורכיה בתקופת הפרעות של המאה ה19, שם המשיכו לייצר את הסבונים, ועד הקמת המדינה והחזרה לארץ ולביסוס ייצור הסבונים בחווה חקלאית בבית דגן שם מגדלים צמחי תבלין, רפואה ובושם על טהרת צמחי ארץ ישראל המוזכרים במקורות.
(צילום באדיבות יח"צ)
כוחו של ריח ידוע לכל, מספיק שנריח תבשיל ונזכר בניחוח של מה שסבתא בישלה לנו בילדות, בושם של אישה יכול להציף זכרונות על אהבה ישנה, ריח של גשם ראשון, דשא או לחם טרי מהתנור, ניחוחות יכולים להשפיע על מצב הרוח שלנו וההרגשה.
ואחת התחושות הנעימות במיוחד הוא הרגע הזה שבו נכנסים לבית מלון יוקרתי ויש ניחוח בושם באוויר, משהו ייחודי המכשף אותנו והמעביר אותנו מטרדות היומיום לאווירה של פינוק ונינוחות ברמה גבוהה.
חוש הריח נתפס אצלנו כחוש משני, ואנו מגלים אותו בעיקר כשאנו מצוננים, ופתאום לאוכל אין טעם, התחושות שונות ואנו חשים מעין ניתוק מהעולם.
בתחומים רבים כבר גילו כמה שחוויות הריח חשובות ולכן מתווכי דירות תמיד מייעצים למוכרים לזרוק לתנור קצת בצק לפני שהם מראים את הדירה, ליצירת ריחות אפייה טריים למשל, או העובדה שיש מפזרי ריח של "מכונית חדשה" כדי לגרום לאנשים לרכוש רכב יד שניה ועוד.
אחד החושים החדים ביותר שלנו הוא הריח. ולא סתם האפשרות להריח אלא הקישור בין ריח וזכרון, ריח ותחושה, ריח ורגש. מספיק שנריח מאכל מסוים ונזכר מיד בבית סבתא, מספיק שנריח פרח ונזכר בגינה של אמא, מספיק שנריח את הבגד של התינוק שלנו וכבר החיוך יעלה על פנינו.
ריח הוא גם שפה, ריחות יכולים לדחות, ריחות יכולים למשוך, ואם אנו יודעים לדבר בשפה הזו, אנו יכולים לגרום לאנשים לרגשות שונים כלפינו לפי הריח.
השימוש בבשמים קיים כבר מתקופות קדומות, אם בבשמים המלווים את יציאת השבת ביהדות, ואם בטקסי יופי של בנות מלוכה בתקופות קדומות, פרחים, שורשים, שמנים ותוצרי בעלי חיים הפכו למרקחות ריחניות לשימושים שונים. הבעיה- איך לבחור בושם?
