אמנית ספרי הבלשים אגתה כריסטי יצרה את דמותו של הרקול פוארו- בלש שהיה פעם שוטר ועכשיו פותר תעלומות באמצעות הגיון חריף ותשומת לב לפרטים קטנים המשתלבים לעלילה אחת. דמותו כיכבה בספרים (ובסרטים המבוססים עליהם) כמו "מוות על הנילוס" ו"רצח על האוריינט אקספרס".
ארכיון תגים | סרט
"אחרי ש… התנגשנו"- כשאהבה וסערה נפגשים.
טסה (ג'וזפין לנגפורד) שבורת לב. הרדין (הירו פיינס-טיפין) בגד בה בסרט הראשון "אחרי.." כשהסתבר לה שכל מה שהאמינה בו הוא שקר. או שלא?
הכל התחיל מהספר שכתבה אנה טוד בשנת 2014, ובו סיפור האהבה המטלטל בין טסה והרדין שנתקל במהמורות רבות בעקבות אירועים ואי הבנות על רקע הקולג' בו לומדים שניהם והאנשים המהווים את הרקע החברתי שלהם, ואת בני המשפחה שגם הם לא קלים להתמודדות.
"ספייס ג'אם- אגדה חדשה" – what's up Bron?
בימים אלה יוצא לאקרנים הסרט "ספייס ג'אם – אגדה חדשה" – סרט ההמשך ל"ספייס ג'אם" מ1996.
סרטים המשלבים שחקנים אמיתיים לצד דמויות מצויירות כבר קיימים בקולנוע שנים רבות- מ1945- כשג'יין קלי האגדי רקד לצד ג'רי העכבר, דרך מרי פופינס שב1964 רקדה עם פינגווינים מצויירים, וכמובן גם רוג'ר ראביט ב1988 שיצא להלחם על חפותו ב"טון טאון" המלאה בשחקנים אמיתיים ודמויות מצוירות כאחד.
"שכונה על הגובה" – הסלסה של ברודווי על מסך הקולנוע.
ללכת לראות מחזמר בברודווי זו חוויה מיוחדת. המוני משתתפים שיוצרים סיפור מוסיקלי ייחודי, כשהכל גדול מהחיים. כך זה היה גם בהפקה של "שכונה על הגובה" In The Heights- שעלתה על הבמות ב2008 והופיעה מעל ל1200 פעמים. עוד כמה פרסי טוני וגראמי בדרך והמחזמר, מאת קיארה אלגריה הודס ולין מנואל מירנדה הפך לסרט רחב יריעה (143 דקות!) שההמלצה היא לראות באולמי IMAX כדי ליהנות מכל המוסיקה בצורה אופטימלית.
"איטליה הקטנה" – רומיאו, יוליה ו… פיצה!
ניקי (אמה רוברטס) וליאו (היידן כריסטנסן) גדלו ביחד ב"איטליה הקטנה" – פינה איטלקית בקנדה שבה המסורת נשמרת בקנאות, והמילה האסורה ביותר היא "שינוי". בתור ילדים הם שיחקו ביחד, התחרו זה בזו בכדורגל (והתווכחו מי באמת ניצח) והכחישו שיש להם קראש מטורף אחד על השני.
כשהם לא שיחקו כדורגל הם עזרו במסעדה המשותפת של שני האבות שלהם- וינס וסאל, שיצרו את הבצק המיוחד ביותר, ואת הרוטב המיוחד ביותר, שהפכו ליצירת פיצה מושלמת שהביאה להם פרסים ופרסום. להמשיך לקרוא
"עשיר בהפתעה" – אהבה היא אהבה, גם באסיה.
(כל התמונות בפוסט באדיבות Tulip Entertainment)
בחור פוגש בחורה, האהבה פורחת, ואז הקטע המפחיד ביותר- המפגש עם ההורים.
נושא שהופיע רבות בסרטי קולנוע וסדרות, ויצר שפע של מצבים, חלקם משעשעים, חלקם דרמטיים.
העניין מסתבך כשיש פער כלכלי גדול בין שני הצדדים המעורבים, ואם תוסיפו לזה מסורות עתיקות ומקובעות, תקבלו בלגאן אחד חגיגי.
מהתסבוכת הזו אף אחד לא חסין, לא משנה מאיזה עדה אתם, ובמקרה של "עשיר בהפתעה" (או בשמו באנגלית " Crazy Rich Asians" שמבוסס על רב המכר המצליח של קווין קאון), מדובר על התרבות האסיאיתית. ליתר דיוק, סינים שעזבו את סין ומתגוררים חלקם בניו יורק המודרנית וחלקם בסינגפור, מקום בו אפשר לשמר את התרבות והמסורת.
MUVIX – החיים כסרט.
אחד המקומות המרכזיים לדייטים הוא ללא ספק הקולנוע. אם מדובר בדייט ראשון בו חוששים שלא יהיה על מה לדבר, אם מדובר איפשהו באמצע, בו אפלולית האולם יכולה לעזור בהתקרבות, ואם מדובר בזוג וותיק שרוצה ערב בכיף, קיסמו של המסך הגדול שעוטף אותנו בעלילה, בצבעים, בתמונות ובקולות.
דרייבר- בני ברק שלא הכרתם.
נסו להזכר מהיכן אתם מכירים דמות של גבר שמסתובב עם ילד, עסוק ב"תכמונים" של אנשים עשירים ובעצמו בעל חלומות לא קטן. האסוציאציה הראשונה שלי היתה לדמותו של יהודה ברקן ב"צ'ארלי וחצי" אבל בסרט "דרייבר" הגיבור לא יכול להיות רחוק יותר מהדמות הצבעונית הזו של שנות השבעים. ב"דרייבר" יש גבר "תכמן" – נחמן רוזומני (משה פולקנפליק) שעוסק בעבודה ייחודית, אם אפשר לכנותה כך – הוא "דרייבר" – אחד שמסיע שנוררים (סוג של מקבצי נדבות בעזרת סיפורים סוחטי דמעות) מאנשים עשירים, מלמד אותם איך להשיג את הכסף, ואז חולק איתם שווה בשווה את שהושג. רכושו היקר ביותר הוא מחברת שבה יש מידע יקר ערך על כל אחד מהעשירים, כך שאפשר יהיה ללחוץ על הנקודות הרגישות שלו ולהגדיל את הסכום.
פיגומים- הכי גבוה שאפשר
אשר לקס עובד בחברת הפיגומים המשפחתית עם אביו. הוא נוהג על משאית עם הכתובת "לקס פיגומים", והוא למד בבית הספר "היובל" בהרצליה, שם לא היה בדיוק התלמיד המצטיין.
"אשר לקס" הוא הדמות הראשית בסרט "פיגומים". דמותו של "אשר לקס" עובד בחברת הפיגומים "לקס פיגומים" של אביו מילו (יעקב כהן), הוא לומד בבית הספר "היובל" והוא לא בדיוק תלמיד מצטיין.
איך זה בדיוק עובד?
גלובוס מקס רחובות- החיים על מסך הכסף
"אני אומרת שזה כל כך פשוט כשזה בסרט אני אוהבת רק איתך לשבת מול המסך הזה שבקולנוע אני אוהבת ת'קולנוע." כך שרה שרון ליפשיץ וסיכמה את החוויה של כולנו- קולנוע. מסך הכסף שגורם לנו לשקוע בחוויה שונה, שבזכות בתי הקולנוע המשוכללים, מקיפה את כל החושים.
בילדותי אלה היו בתי קולנוע עם אולם אחד וכסאות עץ קופצניים שהיו נסגרים כשהיינו קמים מהמקום. מאז חלפו הרבה גרעיני פופקורן במזנון ועכשיו בתי הקולנוע הם קומפלקסים משוכללים ונוחים , עם מגוון פינוקים.