אם פעם ההגדרה שלנו לכוס קפה היתה "קח אבקה, תוסיף מים רותחים, חלב וסוכר והרי לך קפה", כבר שנים רבות שאנו רגילים להרבה יותר מזה, ומתפנקים בכיף על כוס קפה איכותית, עשויה במקצועיות, בדיוק לפי הדרישות שלנו.
ארכיון תגים | עשיר
ארץ זבת טחינה ודבש.
"משהו מתוק". לא משנה באיזה שפה המילים הללו נאמרות, הן תמיד מלוות במבט הזה בעיניים, שמשוטטות ברחבי המקרר או המזווה, כי מה לעשות שבני אדם מתים על מתוק ותמיד יש השתוקקות. יש הרבה גרסאות של "מתוק" ואם כבר אז לא עדיף משהו שיהיה גם בריא ולא רק סוכר וקלוריות ריקות?
בראש השנה הקרב ובא המנהג הוא לאכול תפוח בדבש, והמנהג הזה נתן את ההשראה לחברת "אחוה" שפיתחו מוצר חדש בסדרת ממרחי הטחינה- ממרח טחינה עם דבש.
שלושה (מרקים) בסירה אחת.
קיבלתי להתנסות שלושה מרקים חדשים של "סנפרוסט" – מרק שעועית עשיר, מרק אפונה עשיר בירקות ומרק ירקות עשיר, ואתגר- מה הדבר הכי טעים שאפשר להפיק מהמרקים הללו.
מבחינת הכנה, גם בלי יצירתיות, הם טעימים ונוחים – פותחים את השקית, מוצאים בפנים שקית נוספת של ציר, מערבבים את שתי השקיות יחד עם ליטר מים, מרתיחים, מבשלים אחרי הרתחה בין 12 ל15 דקות תוך ערבוב מדי פעם והופ – יש משהו כמו ארבע מנות מרק.
וכאן נכנס הדמיון.
או ליתר דיוק, כאן נכנס הספר האהוב עלי ביותר "שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב)" של ג'רום קי ג'רום בתרגום של אהרון בר ששמר על הסגנון הבריטי ולא תרגומים מאוחרים יותר שקצת הורסים את האווירה.
בכל אופן, הקטע שהתרכזתי בו בספר היה קטע שבו מתוארים שלושת החברים ששטים על התמזה (עם הכלב) ומכינים מה שמכונה "קדרה אירית" שמשמעותה – שים בסיר כל מה שיש, בסוף יצא משהו טעים.
הקטע המקורי הולך ככה- "ג'ורג אמר שזה מגוחך לשים רק ארבעה תפוחי אדמה בקדרה אירית, לכן שטפנו חצי תריסר נוספים והכנסנו אותם בלי לקלף. הכנסנו גם כרוב וחצי חבילה של בשר בקר. ג'ורג' ערבב את כל זה ואז הודיע שנותר הרבה מקום. לכן הפכנו את שני הסלים וליקטנו את כל השרידים והשיירים היבשים והוספנו אותם לתבשיל. היו גם חצי פשטידת בשר וקצת בייקון מבושל, והכנסנו גם אותם. בנקודה זו מצא ג'ורג' חצי פחית של סלמון משומר והוא הריק את זה לסיר. הוא אמר שזה היתרון של קדירה אירית – נפטרים מכל כך הרבה דברים . דגתי כמה ביצים שנסדקו ודחפנו אותן פנימה, ג'ורג' אמר שהן יסמיכו את הרוטב". (עמוד 153-154).
בהשראת הקטע הזה הלכתי לעשות סיבוב בבית – במקרר, במזווה ובארונות, וסידרתי כל מה שמצאתי לפי סדר בישול. הכנתי את המרק לפי ההוראות המקוריות אבל התחלתי להוסיף לו דברים נוספים לפי סדר הקשיות שלהם- כי כל אחד דורש זמן בישול אחר. בין השאר הוספתי – קוביות תפוחי אדמה מבושלים, חתיכות עוף שנשארו משבת, קיטניות שונות ששמרנו בפריזר, חתיכות נקניק (ולמי שלא שומר כשרות – גם קוביות גבינה קשה מהסוג שלא נמס בקלות – מומלץ), אורז שנשאר (אני הוספתי בערך כף כי זה מה שהיה), ואפילו אטריות זכוכית קלות של מנה סינית. בסוף כשהורדתי מהאש שברתי על זה ביצה אחת וזרזפתי בעדינות כדי ליצור נטיפים קלים, וקישטתי בעלי חסה (פטנט שלמדתי במסעדות סיניות) בשביל הקראנץ' ועלי כוסברה (כי אני מתה על זה באופן כללי). כמובן שאפשר להוסיף גם שקדי מרק למשל , אם ממש רוצים שחיתות.
בתמונות למעלה – שלב איסוף המצרכים, בתמונה למטה – מה שיצא
מה שנחמד בהכנה כזו- מעבר ליתרון שצוין בספר- שמתפטרים מכל מני שאריות, זה שאף פעם זה לא יוצא אותו דבר כמו הפעם הקודמת, תמיד מרק מפתיע וחדש. (אולי בפעם הבאה אוסיף קניידעלך?)
להגיש עם לחם טרי או טוסטים קטנים.
להשיג בכל רשתות השיווק.