הוואי היא גן עדן של ים, חופים שטופי שמש, ושפע קולינרי מטורף המבוסס על דגה ותוצרת טרייה.
הדייגים בהוואי המציאו את ה"פוקי" אי שם בשנות השבעים, כשתיבלו נתחים מהדגים שדגו באותו היום. המנה התגלגלה והפכה ללהיט בהוואי וזכתה לשפע גירסאות ושידרוגים עד שהשפית ג'ודית צרפתי הגיעה מביתה בלוס אנג'לס, שם עבדה במסעדות רבות, להוואי והתאהבה בפוקי.
ג'ודית, המשפחה והפוקי עלו לישראל ורשת "פוקישופ" יצאה לדרך.
אמרתם "קוסקוס, אמרתם "מרוקו". כשמדמיינים הכנת קוסקוס חושבים על מאמא מרוקאית עם צמידים משקשקים שעמלה על השלבים השונים (והארוכים) של הכנת קוסקוס כהלכתו.
אבל מה עושים כשרוצים מנת קוסקוס מהירה בלי כל העבודה הקשה?
אין מטבח בלי שמן, ויש מטבחים שרוב מה שקורה בהם מתרחש בשילוב עם שמן – כמובן בטיגון אבל גם בכל צורת הכנה אחרת. כולם אוהבים אוכל מטוגן, ושמן איכותי הוא חלק חשוב בכל ספר מתכונים.
אבל שימוש בשמן, בעיקר בטיגון, יכול להקשות עלינו בצורות שונות, ראשית, הריח. ריחות של טיגון נדבקים וגם בימי חורף קר צריך לפתוח חלונות כי קולט האדים לא ממש מצליח להתגבר על הכל, והריח נדבק לשיער ולבגדים בצורה מעצבנת. שנית, שמנים רבים יש להשליך לאחר שימוש אחד, מה שגורם לבזבוז רב. שלישית, לשמנים יש טעם, ולעיתים הוא מפריע לטעם המנה שנרצה, כך למשל שמן קוקוס נחשב בריא מאד אבל נותן טעם של קוקוס שזה נחמד בעוגה אבל פחות במנת בשר למשל, ולעומתו אפייה עם שמן זית אמנם מוכרת אבל הטעם לא מתאים לכל מאפה ולכל מנה.
כל זה בלי להזכיר שמנים ההופכים לשומן טראנס שממש אינו בריא לנו.
כשחושבים על בייגלה ירושלמי או על פיתה ערבית חמה היישר מהטאבון, הטעם שעולה לנו ברוב המקרים הוא זעתר.
הזעתר, מעבר להיותו פשוט טעים, נושא עימו שפע יתרונות בריאותיים כמו סיוע בטיפול בנזלת, הפחתת גזים ונפיחות, הקלה בסימפטומים של ברונכיטיס, והוא מכיל רכיבים אנטי פטריותיים ואנטי חיידקיים. שמן זית מצידו מפורסם גם הוא בתכונותיו הבריאותיות הטובות והרבות, ושילוב של שניהם נותן פצצת טעם ובריאות באווירה ארץ ישראלית.
הקורונה הביאה לביקוש רב למוצרים ארוזים אישית לשמירת הגיינה מירבית. כשזה מגיע לעוגות, זו ההעדפה הפרטית שלי גם בימי שיגרה, כי כך אני בטוחה שהחלק שלי שמור ולא לוקחים לי…
חברת "אחוה" משיקה סדרת עוגות חדשה באריזה אישית: עוגת שמרים אישית במילוי בטעם שוקולד, במילוי פרג ודניש קינמון.
יש אייקונים שאסור לשנות. ויש כאלה שכיף לקבל גירסה נוספת שלהם. "ערגליות" הוא אייקון ישראלי שמתחיל בילדים שנהנים מהמרקם הנמס בפה, דרך הצבא והמילואים, חדרי המורים, ישיבות צוות ושידוך מופלא עם קפה.
הטעמים הקלאסיים של שוקו ותות קיבלו "אחים" בהרבה מהדורות שונות כמו מייפל, תפוח, תמרים וכדומה.
יש מצב שכשמחפשים "מזון בריא ומנחם" במנוע חיפוש כלשהו, התוצאה שמתקבלת היא קטניות.
הקטניות מכילות שפע של בריאות כמו חלבונים, וויטמינים ומינרלים כולל מקבוצה B, ברזל, אבץ, סידן, כרום ומגנזיום.
קטניות גם תורמות לתחושת שובע כך שלא רצים כל רגע "לחפש משהו טעים".
"ביסלי" ו"אפרופו" הם חטיפים מוכרים ואהובים. חלק מהעניין של להיות מוכר הוא שאם אנו אוהבים משהו, אנו תמיד שמחים לפגוש אותו בשנית ואף כבר מדמיינים את הטעם והמרקם עוד לפני שפתחנו את השקית.
"אז בא לי נשנוש" – משפט שנשמע בהרבה בתים, בעיקר בשעות הערב ובעיקר מול שפע תוכניות הבישול בטלוויזיה. המשפט הזה נשמע הרבה גם במקומות עבודה אי שם בין הקפה של הבוקר לבין הזמן הארוך מדי שנשאר עד ארוחת צהרים, וכמובן גם כשיושבים על הספסל בגן הציבורי ומתפעלים מיכולתו של הילד לתזז בין חמישה מתקנים תוך עשר דקות.
אנו מוצאים את עצמנו מבלים זמן רב במטבח בהכנת ארוחות לנו ולבני הבית, וחידושים תמיד מעוררים עניין ומגוונים לנו את המנות.
"נפטון" מביאים לנו שני חידושים שללא ספק יתבלו לנו את מעשה ידינו וישמחו את החיך והבטן.