"סודה לשתיה" היא אחד היסודות בכל מטבח. אם נתעלם מהבדיחות והמיתוסים על מה עושים איתה בצבא, כל חיפוש פשוט ב"גוגל" מוצא רשימות בסגנון של "50 שימושים לסודה לשתייה שלא ידעת שאפשר" בכל תחום- המטבח – התפחת בצק, ניקוי פירות וירקות, השריית שעועית, הפיכת חביתות לאווריריות, איזון חומציות, תחליף לאבקת אפייה , בתחום הנקיון – לניקוי המיקרוגל, כתמים על כלי חרסינה, קירות ומראות, שיש, הברקת כלי כסף, נטרול ריחות, מזון שנשרף, בתחום הטיפוח – טיפול בקרקפת שומנית, כתרופה נגד צרבת, כדאודורנט, לטיפול בעקיצות חרקים, ריכוך העור, וגם – הארכת חיי פרחים, הפיכת שמשת הרכב לדוחת מים, רענון פרוות חיות מחמד וזו רק רשימה חלקית.
ארכיון תגים | פרחים
עוצמת הדבורה- ורד רוזן ואילנה אלבום.
אומרים שכשהדבורים יעלמו מהעולם , הוא יחרב. הדבורים אחראיות לשליש מהתזונה העולמית באמצעות ההאבקה שהן עושות, מה שהופך אותן למשפיעות רציניות על המזון של כל תושבי כדור הארץ. הדבורה היא עמלנית, והיא מלכותית, היא דואגת לכל מי שסביבה, ויודעת להפוך את צוף הפרחים לדבש- המזון האולטימטיבי שלא מתקלקל לעולם, ושמביא כל כך הרבה מתיקות לחיינו.
רוית חודורוב- כי העולם הוא פרח (רצוי על עוגה).
את רוית הכרתי בסדנת עיצוב שולחנות אירוח לט"ו בשבט, לאירוח מושלם. גילוי נאות- אני לא מארחת מושלמת, בעצם אני לא מארחת בכלל, אם יש אורחים אני מעדיפה לקחת אותם למסעדה ולסגור ענין. אבל זה לא אומר שאני לא מתה על קישוטים (הכי גירלי שיש) ושאני לא שמחה ללמוד את כל הדברים היפים הללו ולקבל המון רעיונות שאני בטוחה שמתישהו אני גם אממש.
בSOCCA שלנו שמחה וצהלה.
בתוך השיגרה היומיומית, והזמן שדוהר, כשיש אירוע משפחתי – חתונה, ברית, בר מצווה, או כל אירוע חגיגי אחר, אנו תמיד רוצים שהוא יהיה הטוב ביותר שיש, כדי שישארו לנו ולאורחים, הזכרונות המתוקים והטובים ביותר מערב מהנה.
אנו משקיעים זמן, מאמץ וכסף ורוצים את הטוב ביותר. אחד הדברים הכי חשובים בתכנון האירוע הוא כמובן המקום – איפה הוא ייערך?
כשבוחרים מקום צריך לקחת בחשבון כמה שיקולים כמו קירבה – כי הרבה אורחים לא אוהבים לנדוד בנעלי עקב לתוך איזה יער שנסענו אליו שעתיים כי הוא אקזוטי במיוחד, חנייה נוחה (חשוב מאד!!!), גודל המקום – שיספיק לכל המוזמנים שלנו, העיצוב – שיוצר את האווירה, הריהוט- נקי, מסודר, חדש, ובעיקר יפה ומשתלב עם כל הרקע, וכמה שיותר אפשרויות לשחק עם המקום כדי לשוות לו את האווירה שאנחנו רוצים.
כאן נכנס לתמונה חלל האירועים החדש "סוקה תל אביב" שמצטרף לבני משפחתו "וינו סוקה" ו"וילה סוקה" וממוקם בסוהו התל אביבי החדש.
המקום היה פעם מפעל לזהב, וכשעיצבו אותו מחדש, שמרו על אלמנטים רבים כמו חלקי מכונות שניתן לראות בכל מני פינות, ארגזים, ואפילו הכספת היא הכספת האותנטית והמקורית של המקום. עם האלמנטים האלה שולבו גם אלמנטים מודרניים כמו מסכים רבים שפזורים בחלל (ישנם 3 מקרנים ו16 מסכים כך שמכל נקודה ניתן לראות הקרנות מיוחדות כמו אירועי ספורט או קשר עם קרובים מחו"ל שלא יכלו להיות באירוע , ספות נוחות, שולחנות גבוהים, כדי פרחים ופריטים עיצוביים שונים, שכאמור יכולים גם להשתנות בהתאמה לדרישת בעלי האירוע.
תשומת לב מרובה הושקעה בתקרה- שנשמרה מקורית, ואפילו חשבו על אבנים מיוחדות שיובאו ממבנים עתיקים באירופה, כדי לחזק את התחושה הקלאסית. עוד חלקים ממפעל הזהב שנשמרו הם לוחות ומכבשי הטבעה של זהב שהפכו לחלק עיצובי של הקירות, עגלות של יציקות זהב שעברו טרנספורמציה לעגלות אירוח, ועוד.
(בתמונה למעלה- הכספת המקורית!!)
את המבנה מקיפה מרפסת רחבה ועליה אפשר להקים את החופה לחתונה, יש גם פינות בר חיצוניות (שנוחות גם למי שרוצה לעשן בלי להפריע לאחרים) ותאורה קסומה. מה שאהבתי במיוחד במרפסת הזו, הוא שלמרות שהייתי שם בערב קיץ מהביל, הבריזה שחצתה את המבנה מצד לצד אפילו הפכה את המזגן למיותר. המרפסת גם ניתנת לסגירה כך שאפשר לבודד את המבנה הקסום מהסביבה וליצור מציאות אחרת.
בתוך האולם אפשר לשלב הפתעות רבות – מעבר לבר הגדול והעשיר שמשרת קהל רב בבת אחת ואף אחד לא נשאר צמא, יש גם מקומות לקייטרינג כמובן וגם לתוספות שונות – כמו למשל עמדת הפרחים בערב שאני נכחתי בו, שקישטה את כל הנשים בזרי פרחים על הראש, על הידיים, "בוקה" לאחיזה, או כל מה שרוצים, לאווירה חגיגית במיוחד.
ישנה כמובן גם רחבת הופעות וריקודים, כולל התאורה, העשן וכל מה שמתבקש, ואני זכיתי להתרשם משתי הופעות – זמרת בשם עדן הולן ( Eden Holan) שהנעימה את האווירה בשירי ג'אז עדין , ורומנטיקה בספרדית, צרפתית ופורטוגזית, והזמר אביהו פנחסוב שהרים את הקהל בשירים שמשלבים סגנונות שונים, כמו השילוב שלכאורה בלתי אפשרי בין שיר של פרינס לבין קצב מזרחי, ביחד עם ביטים אלקטרוניים, שגרם לכולם לזוז (ולכן כל מי שצילם בסלולרי יצא עם סרט קצת תזזיתי…).
כמובן שאי אפשר בלי איזה מתנה קטנה לדרך לכל האורחים, במקרה שלנו נבחר מחזיק מפתחות בצורת נעל ספורטיבית כי "מי אמר שחתונה לא הולכת ברגל"?
כמובן שאפשר ב"סוקה תל אביב" לקיים לא רק אירועים משפחתיים אלא גם אירועים עסקיים, השקות, תצוגות אופנה, תערוכות וכל מסיבה שרק עולה על הדעת.
כאמור , כל המסופר כאן הוא רק טעימה מכל האפשרויות הגלומות ב"סוקה תל אביב", והמבחר הוא רב, כך שכל אחד יכול לבחור איך לעצב את האירוע לפי טעמו, כיסו ורצונותיו.
עוד פרטים ב-
חתונה מלכותית.
עוד מעט ל"ג בעומר- פסטיבל חתונות. אחרי חג השבועות מתחילה תקופות חתונות הקיץ וכל אחד רוצה להיות מיוחד.
כשנולדת ילדה, נולדת כלה עתידית. עם כל זה שנשים היום חופשיות יותר, עצמאיות יותר ובוחרות בעצמן את דרכן, איכשהו נשים, כבר מילדות, יודעות איך תראה החתונה שלהן. הפרט היחיד שהן לא מתכננות הוא שמו של החתן (אם כי בראד פיט מככב בכמה וכמה פנטזיות חתונה של נשים שהכרתי…). השמלה, העיצוב, האוכל, הכל מתוכנן למה שעתיד להיות "היום הגדול" של הזוג, בעיקר של הכלה…
(כן, גם אני רציתי להיות כלה, לפחות בפורים…)
אולם הדרך לחתונה, גם כשיש כבר חתן וטבעת , ארוכה מאד ועוברת דרך המון פרטים קטנים, שכל אחד מהם יכול לפאר או להרוס את החתונה. עכשיו – סיפור אישי שלי – נישאתי בגיל צעיר, בתקופה שלא היתה הרבה מודעות לעיצוב, וההכנות לחתונה כללו בעיקר את שכירת האולם, והכל איכשהו היה "קומפלט"- האולם בחר את הפרחים, את המפיות, את השולחנות, את התפאורה, בעצם את הכל, רק תשלמו ותגיעו. (כולל כמובן ה"רבע עוף" הבלתי נמנע, והעובדה שבסוף הערב האורחים לוקחים הביתה את סידורי הפרחים – מי שלא מכיר את זה שישאל את מי שגדל פה בשנות השבעים שמונים…).
עכשיו כאמור הסיפור שונה לחלוטין, וכל אחד ואחת מוזמנים לתפור לעצמם את האירוע המושלם שמורכב מהרבה פריטים קטנים.
קודם כל, צריך להחליט אם רוצים אולם או גן, תלוי במזג האוויר – וכדי להיות מוכנים לכל אפשרות, הכי טוב לבחור מקום שיש בו גם אולם וגם גן. אחר כך יש את מספר המוזמנים, כי אנחנו לא רוצים לדחוס המון אנשים לחלל קטן מצד אחד, או פחות אנשים שילכו לאיבוד בחדר גדול מדי ויאבדו גם את האקוסטיקה.
רצוי גם שהמיקום יהיה מרכזי ולא איזה חור בצפון או דרום הארץ שדורשים מסע ניווטים כדי להגיע (ואורחים עצבניים ביותר).
אחר כך מגיע החלק שבעיני האורחים הוא הכי חשוב בדרך כלל – האוכל. אם פעם אנשים היו מסתפקים ב"דג או עוף" , היום דורשים לא פחות מטרטר סלמון, או כבד אווז , שאטו בריו וכמובן- קינוחים שבגלל הכשרות הם חייבים להיות "פרווה" מה שהופך הרבה פעמים למכשול ענק שצריך לעקוף.
חוץ מכל אלה יש כמובן את האווירה – דרמטית, כפרית, מודרנית? כל מה שהופך את האולם לממלכה מיוחדת עם שנדלירים, קישוטים, פרחים, וכלים.
אולם טוב הוא אולם שגם עובד עם מעצבים קבועים שכבר מכירים את הפינות והנישות ויודעים כיצד להפוך את הערב למיוחד וייחודי לפי רצונות ודרישות הזוג, וכמובן שאולם שממליץ על צלם ותקליטן מנוסים, שיודעים לעשות את העבודה ושאפשר לסמוך עליהם (ואין דבר יותר מעצבן מאשר לגלות אחרי האירוע שחלק מהאורחים בכלל לא צולמו, כולל אבא של החתן למשל..).
בסך הכל, המוזמנים מגיעים לחגוג עם הזוג את היום המאושר בחייו (ומביאים צ'ק) וחשוב מאד לגרום לאורחים להרגיש הכי מלכותיים וחגיגיים , כי זה מה שעושה חתונה שמחה.
בשורה התחתונה- כדאי להתחיל את חיי הזוגיות בתחושות הכי מלכותיות וחגיגיות שיש, כי בעיני הזוג – הוא המלך שלה, היא המלכה שלו, ואין סיבה להסתפק בפחות.
(חלומות מתגשמים….)
המלכה אסתר.
בלב יהוד, בחצר שקטה, יושבת לה "אסתר" – שמוגדרת כ"בית אוכל ומעדנים". השף איציק בר סימן טוב , בעברו ב"קלודין" והתמחות במסעדות מישלן בצרפת, בנה תפריט שמשלב סגנונות שונים, מהמטבח הצרפתי והים תיכוני , בצלחות מרהיב ובמגוון טעמים ומחירים (שפויים לגמרי אגב). המסעדה קיימת שבע שנים ומגוונת מדי עונה את התפריט.
השולחנות ערוכים בחגיגיות, כוסות קריסטל ומפות לבנות, ומבחר יינות לליווי כל ארוחה.
הוזמנתי באמצע השבוע והמסעדה המתה סועדים, אווירה רגועה ושירות מהיר וחרישי.
עד שבחרנו מהתפריט, קיבלנו שני קוקטלים אלכוהוליים – "קמפרי ותפוזים סחוטים "( 30 שקלים) ו"ברז'ר מרסי" – על בסיס פסטיס עם סן פנגרינו (30 שקלים). בברז'ר לא נגעתי כי אני לא חברה טובה של טעם וריח אניסי מודגשים, אבל הקמפרי התקבל בעונג רב, וסידר לי את הראש למצב רוח כייפי לארוחה.
היינו אחת קרניבורית ואחד צמחוני ולשנינו היו הרבה אופציות.
בחרנו –
הוא – "סלט כמו ב- ל'אנטריקוט" – שם שמסתיר מאחוריו סלט ירוק של הרבה חסות, וינגרט צרפתי, אגוזי מלך וגבינה כחולה (35 שקלים) ואני – הרינג הולנדי ותפוחי אדמה (38 שקלים).
הסלט היה מרענן, אני רגילה לסלטים כאלה גם עם תוספת פרי כמו אגסים למשל, אבל הוא טען שהסלט עשיר ולא צריך להוסיף כלום. אני חזרתי למחוזות ילדותי עם ההרינג, לא שאני הולנדית אבל גם במחוזות פולין שילוב של הרינג, תפוחי אדמה והרבה בצל משני צבעים, יוצר מנה כייפית.
אם הייתי צריכה לבחור בין שתי המנות, הייתי נשארת עם הבחירה שלי של ההרינג, פשוט כי סלט, גם אם הוא מוצלח ומרענן, נשאר עדיין סלט.
לעיקריות בחרנו
"ניוקי פטריות שימגי ושמן כמהין" – 65 שקלים, ואני "לחי עגל וירקות שורש" – 95 שקלים.
הניוקי היה רך והיה לו המון רוטב שנוגב בעזרת לחם הבית (15 שקלים) – לחם עם צימוקים ומתיקות עדינה שהגיע עם חמאה , רוטב איולי, וכמובן שמן זית וחומץ עם זיתים.
הלחי.. ובכן, בהתחלה חששתי שמדובר במנה עזת טעמים כמו מנות רבות בבישול ארוך ואיטי, אבל בפועל התיבול היה עדין (ציר הבקר שעליו הושתתה המנה לא היה תוקפני ומרוכז מדי למרות הבישול הארוך), הבשר היה רך ונימוח, כמעט הזכיר פטה כבד במרקם שלו, ותוספת הפירה (החלבי- כמו שהדגישה המלצרית לשמחתי) , הכל ביחד יצר מנה חורפית משביעה (מאד!). לצד הבשר היו גם פרוסות ירקות כמו כרישה וגזר שהזדגגו מהרוטב.
גם כאן, אם הייתי צריכה לבחור בין המנות , הייתי מתאימה יותר את הניוקי לארוחת צהרים, כשעוד צריך לחזור למשרד, ואת לחי העגל לארוחת ערב, כשאפשר להזיז את הכיסא אחורנית ולפתוח את הכפתור העליון במכנסיים…
יין של "קסטל" ליווה את הארוחה והחמיא בעיקר לבשרים.
חמישה קינוחים הגיעו לנו לשולחן (מחיר ממוצע כ30 שקלים)- חלקם קלאסיים כמו תותים על מרסלה ומסקרפונה, ומוס שוקולד, למי שרוצה טעמים מוכרים ובטוחים, וחלקם חדשניים יותר – סברינה עם טאצ'ים מיוחדים, והמנה המצליחה ביותר לדברי המלצרית – חבושים בסגנון טורקי עם גלידת קאימק וקישוט קדאיף- כשהחבוש מזכיר קצת ריבה ומאד מתוק והגלידה מרגיעה את המתיקות. אני אהבתי ביותר את הקינוח החמישי – ששייך לקטגוריית הקלאסיים אבל תלוי בביצוע מדוייק- קרם ברולה, שהרגיע את החשש שלי מטעם "בייצתי" שהרבה פעמים ניכר בו, אבל במקרה הנוכחי הקרם היה פשוט מתוק אבל לא מתוק מדי, ורך לעומת הציפוי הסוכרי קרמלי המתפצח שהיה בעובי הנכון כדי ליצור פיסות "זכוכית" כייפיות ולא עבות מדי או דקות מדי.
לקראת ה"וואלנטיינז" (ואיזה כיף שבישראל חוגגים חג אהבה פעמיים בשנה, הלוואי כל יום!) "אסתר" עורכת מבצע שיתוף פעולה עם חנות פרחים מקומית, שתפתח "סניף" במסעדה עצמה ותאפשר הזמנת פרחים לפני ארוחה או קישוטים מיוחדים לשולחנות.
מידע על אירועים ועל תפריטים ניתן למצוא בדף הפייסבוק של המסעדה- https://www.facebook.com/Msdtstr
אז למה טסה פרה לחלל?
"בשביל החלב".
ו"שביל החלב" הוא לא רק מושג גלקטי, הוא גם מסע לאורך הארץ, מצפון ועד דרום, בחופשת הפסח, שבו אפשר לבקר בעשרות מחלבות, רפתות ודירים, וליהנות מפעילויות רבות לילדים ולהורים כמו צפייה בחליבות, ביקור ברפתות, דירים ורפתות רובוטיות, סיורים במחלבות, פינות ליטוף והאכלה (מצוין לילדים עירוניים שמניחים שהחלב מגיע מהסופרמרקט…), סדנאות, משחקיות ועוד.
אני בחרתי לבקר ב"לגעת בטבע" שממוקם בכפר הירוק, גישה נוחה ממרכז הארץ, ומציע הדרכה ברפת, פינת ליטוף עגלות, הדגמת תהליך גיבון, סיור בעגלה רתומה לטרקטור, האכלת חיות, מתנפחים ומתקני שעשועים לילדים וכמובן עמדות פיקניק רבות..
כשאני הגעתי היתה במקום הפעלה לילדי גן. יחד עם ילדי הגן עברתי חוויות רבות –
על שולחנות פיקניק נפרסה ארוחת הבוקר של הילדים ולאחריה הם שהו בחצר גדולה שהכילה מתנפחים, פינת ליטוף חיות עם סוסים ותרנגולות ועיזים וטווסים מרהיבים שהסתובבו חופשי, ואפילו עז אחת שחושבת שהיא כלב, ביתית לחלוטין ונהנית להסתובב בין האורחים ולגנוב אהבה מכולם.
משם עברנו ללול וראינו את התרנגולות ואת הביצים שזה עתה הטילו. כל אחד מהסיורים אגב לכל אחד מחלקי המקום מלווה במדריך שמסביר לילדים ולהוריהם מה הם רואים.
אחר כך עלינו ל"טרקטור החלב" – טרקטור שמושך אחריו כמה עגלות וביחד עושה סיור בכל רחבי הכפר הירוק , תוך הסברים ועצירות בתחנות שונות. בין השאר עברנו את האורוות, את השדות (כולל אזור שבו יכולים אנשים פרטיים עירוניים לשכור חלקה ולגדל בה ירקות אורגניים).
השיירה עצרה בפינת היעלים, שבה ראינו יעל קטן, רק בן שלושה ימים, צמוד לאימו, יחד עם יעלים בוגרים. הילדים סודרו בשורה, כל אחד קיבל ליד תערובת מזון והוראה להחזיק את היד רחוק מהגוף, מושטת אל היעלים , שניגשו ואכלו מהידיים של הילדים, מה שגרם להתרגשות רבה.
התחנה הבאה היתה ברפתות, שם ראינו פרות הרות, עגלים, וקיבלנו הסברים על אופן הגידול שלהם. גם כאן הילדים יכלו להאכיל את הפרות בקש ולראות את הלשון הארוכה מאד שלהן.
הנקודה האחרונה של סיור הטרקטור היתה המחלבה- שמקבלת את החלב שלה מהרפתות של הכפר הירוק, ותוך שלוש שעות החלב כבר הופך ממה שיוצא מהפרה, לגבינה או יוגורט. טעמתי את הלבאנה ואת הגלידה ואני אכן הרגשתי את הטריות. המחלבה מייצרת מבחר גבינות כמו גבינה צהובה קשה מיושנת, צפתית כפרית, פטה, קממבר, יוגורטים, סנט מור ועוד – פרטים נוספים ניתן למצוא באתר שכתובתו מופיעה בתחתית פוסט זה.
התחנה האחרונה שהיינו בה היתה קטיף עצמי של נוריות וכלניות תרבותיות בשלל צבעים. בני כל הגילאים קיבלו מספריים ובחרו לעצמם כלניות ונוריות מרהיבות ליצירת זר מקסים לכבוד השבת והחג.
במקום יש אפשרויות רבות נוספות, כמו תאטרון "לגעת בטבע", אפיית פיתות, וכן אפשרות לחגיגת ימי הולדת.
לאתר "לגעת בטבע" – עם כל הפרטים, שעות, מחירים וכו' – http://www.lagaatbateva.co.il/
דף הפייסבוק- https://www.facebook.com/yarokbteva
אתר המחלבה- http://www.gvinothakfar.co.il/
משק נוסף שמשתתף ב"שביל החלב" הוא משק מרקוביץ עליו כתבתי בעבר- http://cafe.mouse.co.il/post/2640452/
את כל הפרטים על האירועים, המחירים ואיך להגיע ניתן למצוא באתר – http://www.milkway.co.il/