ארכיון תגים | קוקטיילים

קיטו קאטו- יותר יפני מיפן

IMG_1449

 

חטיף ה"קיט קט" הקלאסי מוכר בישראל, אבל כשהוא הגיע ליפן, הוא קיבל את הטוויסטים הייחודיים המקומיים וטעמים כמו מאצ'ה, פרחי סאקורה, דלעת מתוקה ועוד, שהפכו אותו למזכרת פופולארית לתיירים. הוא גם שינה את השם ל"קיטו קאטו".

האיזקאיה- בית האוכל היפני שנפתח לפני כמה חודשים בתל אביב אימץ את שם החטיף בגרסתו היפנית כדי לסמל את הכבוד שיש למטבח לטעמים המקומיים.

להמשיך לקרוא

מושו- הסוד המכושף

BeFunky-collage

אנשים החולפים באזור כיכר רבין לא יכולים לדעת אילו סודות רוחשים תחתיהם. העיר הומה מלמעלה וכלל לא מודעת לכשפים המתרחשים כמה מטרים כלפי מטה, בעולם של שיקויים וערפילית.

הסוד הוא מושו, בר אנדרגראונד ייחודי וקסום ממש בלב תל אביב. המקום אינו מסומן וסגור מאחורי קוד סודי. רק לבעלי מזל המקבלים את הקוד, יש את האפשרות לפתוח את השער ליקום המיסתורי של דרקון המזל של המיתולוגיה הסינית.

הדלת הראשונה שחוצים היא דלת כבדה של כספת ישנה של בנק ואחריה מסתתר עולם של אפשרויות ישיבה שונות, סביב שולחנות או על הבר.

בבואינו למערת אלדין הזו בחרנו לשבת על הבר שבו נקודת התצפית הטובה ביותר לשיקויים וללהטוטים של צוות הבר.

את פנינו קיבל לירן שלאורך כל הערב ייעץ איזה משקה מתאים לאיזו מנה, שכן יש התאמות מדוייקות לשילוב טעמים אופטימלי.

כדי לרענן את החיך פתחנו בשני קוקטיילים – Tiger balm – וודקה לימון, גזר, ג'ינג'ר ואגוסטורה תפוז , ו"Ritual of a samurai' –   בומביי איסט, בצ'רודקה, מלפפונים, סירופ שומשום ווסאבי.

הקונספט של "מושו" הוא בית מרקחת סיני עתיק, וכל קוקטייל מבוסס על תכונות ריפוי. בקוקטילים שלנו אלה היו הג'ינג'ר והמלפפונים. את התמציות הייחודיות רוקחים במקום, והן מגיעות בבקבוקי תרופות המטופטפות לקוקטילים השונים.

הטכניקות של הכנת הקוקטיילים משלבות עשן, טפטופים, שמנים אתריים של פירות הדר, ועוד, והן מהפנטות לצפייה.

התפריט הוא של השף עידן פרץ, השף של "ק-פה האנוי" בשיתוף בעלי הג'ספר ג'ונס , מברי הקוקטיילים המובילים בתל אביב, כשצוות הבר ממשיך וממציא משקאות על המקום להנאת המבלים. היות והאוריינטציה היא של צמחי מרפא, הרוקח דניאל אלבז, מומחה בעשבי מרפא וצמחים תרם מהידע שלו למנות ולקוקטיילים.

פתחנו במנת Dragon Yellowfin – רול של אצות נורי, טונה אדומה, אורז עגול, איולי וסאקה. גלילים מעט פיקנטיים שמתפצחים על הלשון ומפזרים עליה מרקמים שונים, מפריכות האצות ועד לעדינות הטונה.

הבאה בתור היתה הפייבוריטית שלי- Bao goose – אותן לחמניות מאודות קלילות כמו ענן, ממולאות באווז מפורק, טריאקי מעושן, קרם כבד אווז ובצל מוחמץ . יש בתפריט כמה מנות באן במילויים שונים, וניתן להזמין מנה זוגית שבה שלושה זוגות של טעמים, כך שלא צריך לריב עם בן הזוג על מי זוכה לקבל יותר ויכולים להינות מכל הטעמים. אני כאמור התענגתי על מילוי האווז המפורק שנמס על הלשון ולוטף באהבה בקרם הכבד. נגיעת צ'ילי עדינה מאד נתנה את הקיק האחרון לכל ביס וביס.

עברנו לאחד הסמלים של המטבח האסיאתי – סלט הפאפיה, עם רוטב קוקוס, בוטנים, כוסברה ורום. סלט הפאפאיה מטבעו הוא חריף. במקרה של הסלט של "מושו" '  למרות שחריף ואני לא חברים טובים, הטעמים היו כל כך נעימים בפה שלא היה אכפת לי שאיבדתי תחושה מסויימת בשפתיים. היה שווה.

המנה שסגרה את החלק הזה של הארוחה הייתה Sheg jian bao –   לחמניה סינית ממולאת בדוקסל פטריות, ג'ינג'ר וברנדי שמגיעה עם קומקום רוטב כך שאפשר לשלוט על כמה חריף רוצים אותה. בצענו את הלחמניות לפי ההוראות, שילבנו מהעלים שהגיעו לצידה, שפכנו מהרוטב ונטשנו את מקלות האכילה לטובת האצבעות כדי לא לפספס שום דבר. שילוב טעמים מחמם לב.

כוסות הקוקטיילים שלנו התרוקנו והגיע הזמן לטעום עוד שניים מהם. הראשון קוקטייל שנחשב נשי יותר, Vietnam Airlines – בומביי איסט, ריבת למונגרס ומנטה, מיץ ליים, סיגליות ועל הכל קצפת שנטילי. נראה לי שזו פעם ראשונה שנתקלתי בקצפת מעל אלכוהול חמצמץ, וכששתיתי אותה קיבלתי שכבה עליונה של מתיקות רכה ואז את הלגימה החמצמצה והכל התערבב בפה לחוויה ייחודית.  הצבע של המשקה הוא כוכב אינסטגרם בפני עצמו.

הקוקטייל השני היה גברי יותר, אולד פאשן שניתן לבחור את מרכיביו- מבחינת האלכוהול הרצוי – וויסקי, רום , ג'ין וכו', וכן את התמצית העשבית שלו, כך שגם נוצר קוקטייל בדיוק לפי הטעם האישי וגם יש למעשה קומבינציות כל כך רבות שאפשר לשוב ולשתות ובכל פעם לקבל משקה אחר.

בתפריט הקינוחים יש שניים, האחד "קקאו יפני" – קרם שוקולד קראנץ' מאצ'ה. מדובר בקרם שנראה רך אבל כשמכניסים כפית מגלים שהוא זכוכיתי כמו קרם ברולה ומשלב טעם ענוג של שוקולד עם מרירות המאצ'ה. מומלץ לקחת כפית שכוללת את כל המרכיבים ביחד.

השני קינוח המכונה פשוט "האקזוטי" והוא כולל שני כדורי סורבה – קוקוס ומנגו, על סלט פירות עונתיים, מי יסמין ונענע. מנה מרעננת מאד, מתוקה במידה, ובעיקר- מהווה פתרון טעים לכשרות המקום שלא מאפשרת קינוחים חלביים.

לצד הקינוח טעמנו עוד שני קוקטיילים. האחד Pina pho bo – בקרדי קריטה נגרה, אננס, קוקוס, ונגיעות של בלסמי ולוונדר, המוגש בקערה עמוקה כדי שבזמן ששותים גם נושמים את האדים המרגיעים לנו את הגוף והנשמה, ועוד קוקטייל שהומצא על המקום והוגש בפרזנטציה יפיפיה כשהוא כולל ג'ין , מאצ'ה, צ'ילי, כוסברה, קוונטרו, ליקר תפוזים וסירופ שומשום.

על המקום אחראית קבוצת DNA Food Concept שמאחוריה מעל 35 שנות ניסיון ביצירת קונספטים מצליחים למסעדות וברים ומעל ל100 מקומות שונים ברזומה תוך שהם משלבים מומחים מכל תחום אפשרי- אדריכלים, מעצבי פנים, אמנים, שפים, מיקסולוגים וכל מי שיכול לתרום לאווירה ולטעמים הייחודיים.

מושו- בר אנרגראונד

פרישמן 77 תל אביב (כניסה סודית באמצעות קוד)

טלפון להזמנות –  054-7000163 (מענה בווטסאפ בלבד החל מ-17:00),

שעות פתיחה: א -ה ה' 19:00-1:30, שישי סגור, שבת שעה מצאת השבת,

מתאים ל: גילאי 25-30 וכן אירועים בקונספטים שונים.

בימי חמישי יש תקליטן המנגן סטים מיוחדים בהתאם לשעה.

HAPPY HOUR – משבע בערב ועד שמונה וחצי מבצעי אחד פלוס אחד על קוקטיילים, יין ובירה וכן קינוח חינם עם הזמנת שתי מנות.

כשרות: המקום כשר בהשגחת בד"צ בית יעקב.

 

"ריבר" ראשון לציון – אהבה אסיאתית מתחדשת.

 

BeFunky-collage (1)

קשה להאמין אבל כבר חלפו כמעט עשרים שנה מאז שרשת "ריבר" פרצה לחיינו עם טעמים אסיאתים המותאמים לחיך הישראלי. הסניף הראשון היה בראשון לציון ולאחריו נפתחו סניפים נוספים, חלקם כשרים ו2 סניפי סושי בר במרכז וויצמן ובדיזינגוף סנטר.

לקראת חגיגות  העשרים, הסניף הוותיק ביותר בראשון לציון, שהוא גם אחד מהסניפים הכשרים, עבר חידוש ורענון גם של העיצוב וגם של התפריט.

המראה החדש של "ריבר ראשון לציון" כולל אווירה עכשווית בעזרת רצפה בגווני בטון, גופי תאורה סימטריים, דלתות ומסכי רשת המזכירים את מבנה הבתים ביפן, וכלי הגשה ייחודיים בעיצובים דמויי אבן המתכתבים עם אזורי הישיבה השונים.

החידושים כמובן לא פוסחים על התפריט ולצד מנות קלאסיות ואהובות ישנן מנות חדשות.

גולת הכותרת של חידוש המסעדה הוא חדר האירועים הפרטי בקומה נפרדת, המסוגל לארח בנוחות עד חמישים אורחים, כולל סדנאות יפניות או הודיות.

פתחנו את הערב ב"ריבר" בקוקטיילים מן הבר, וכיאה לקו המנחה אותנו של "שילוב קלאסיקות וחידושים" טעמנו את ה"אפרול שפריץ" הקלאסי, ולצידו "הוואי מאמא" המתקתק שהביא את האווירה הטרופית.

את הארוחה פתחנו בתאילנד פינת ראשון לציון עם משקה ממגוון המשקאות הקרויים על שם אתרים אהובים  כמו קוסמוי וקופיפי. הבחירה שלי היתה "קופנגן" על בסיס מלון קוקוס. המשקה היה סמיך ומרענן במיוחד, והשלים  את סלט העוף התאילנדי שהיה  קערה עמוסת כל טוב- ירקות, כוסברה ונענע, פרגית, צ'ילי ליים וקריספי שאלוט. הכל קצוץ קטן קטן ועושה שמח גדול גדול. מנה מרעננת ביותר, אפשר היה לאכול קערה כזו לארוחת צהרים.

אי אפשר להגיע ל"ריבר" ולא לטעום סושי, ואנחנו הלכנו על שניים מהמיוחדים – "סלמון צ'ימיצ'ורי"  – עם  אבוקדו וצ'ימיצ'ורי פונזו, וKINGO   – שחיתות של כבד אווז, שיטאקה בטריאקי, אספרגוס, בצל ירוק, פנקו בטטה ואיולי כמהין. יוקרה פוגשת טעם. סושי כבר הפך למנה כמעט עממית בישראל, ילדים אוחזים במקלות אכילה כאילו נולדו ביפן וזו תמיד חוויה מלבבת לטעום סוגי סושי שיוצרים חווית אכילה וטעמים חדשה.

לסיום החלק הראשון של הערב טעמנו גם את אחת הקלאסיקות של "ריבר" – סלט ה"סום טאם" – פאפייה, מנגו ירוק (בעונה), בצל סגול ונתחי דניס פריך בתיבול עשיר טעמים של כוסברה, נענע, צ'ילי וליים. לי, כפולניה קלאסית הסלט היה לי  חריף וצוות המקום אישר לי שבהתאם למדיניות התאמת המנות לחיך הישראלי, שמתקשה לעיתים להתמודד עם החריפות התאילנדית המקורית , ניתן לשחק עם דרגות החריפות בהתאם לסועד.

למנות עיקריות הזמנו מנה אחת קלאסית ממחלקת "גריל אורז" – "עוף קשיו" – נתחי עוף מטוגנים עם בצלים, פטריות, בצל ירוק, גמבה, קשיו וקרמל למון גראס בשביל הטאצ' המתקתק. המנה הוגשה עם אורז מעוטר בנצנוצי ביצה, מנה עשירה וקלילה עם שילבים מוכרים. המנה החדשנית יותר שהזמנו הייתה ממחלקת הווק בתפריט – "פאד סי יו" – אטריות אורז, פילה בקר (בנתחים מכובדים מאד בדרגת צלייה מצויינת), פטריות שיטאקה ושמפיניון, ושאלוט קריספי. מנה מכובדת בגודלה, משביעה ומגוונת מרקמים.

בתפריט הקינוחים מופיעים קינוחים שאינם קשורים בהכרח לאסיה כמו קרם ברולה או וופל בלגי. בחרנו מהם שניים – "כדור קוקוס" – סורבה קוקוס עטוף בשבבי פקאן מזוגג ברוטב מייפל ו" עוגת פאדג'" ביתית ונימוחה ללא קמח, רק שוקולד.

הבחירה שלי מבין השתיים היייתה זו עם הקוקוס קודם כל בגלל הקו המנחה של ארוחה אסייתית שאליה הקוקוס מתחבר יותר מאשר שוקולד, ושנית כי לפאדג' השוקולד העשיר הצטרפה גלידת ווניל שעקב כשרות המקום היתה פרווה, מה שפחות מועדף עלי. מבחינתי העוגה יכלה לעמוד בזכות עצמה על כל השוקולדיות הניגרת שלה.

סיימנו בספל אספרסו וקנקן תה שאף הוגשו בכלים תואמים לאווירת המקום והעיצוב.

"ריבר" – מסעדה אסיאתית

סחרוב 26 ראשון לציון

03-952-8844

שעות פתיחה  – ימים א-ד: 12:00-24:00

ה: 12:00-01:00

ו: 12:00-חצי שעה לפני כניסת שבת

חצי שעה מצאת שבת-01:00

גישה לנכים: יש

עסקיות : יש

אירועים: עד 50 איש בחלל ייחודי נפרד

משלוחים: יש

כשרות: המסעדה כשרה.

בוא אלינו הימה

 

BeFunky-collage

ציירים צבעו אותה באלפי גוונים של צהוב ואדום, זוגות התחתנו על הרקע שלה, וסופרים כתבו עליה, השקיעה. נוף בראשיתי של שמש שנבלעת בים ואור שמאדים ומשחיר. וכמה שיפה ומפעים לצפות בשקיעה , החוויה מועצמת פי אלף כשיש גם משקה טוב ומנה טעימה על הצלחת, וכמובן חברה טובה.

בדיוק בשעת שקיעה הגעתי השבוע לYAMA – בר קולנרי הצופה אל החוף של הרצליה, ממש מטרים בודדים מהגלים.

מבחר אפשרויות ישיבה מקבלות את פני הבאים, משולחנות לחבורות עם נוף קו ראשון לים, דרך ישיבה סביב בר שוקק חיים ועד לספות נוחות לרביצה בבריזה של הים.

אחרי שמתיישבים זה הזמן לבדוק מה קורה במחלקת האלכוהול – בירה, יינות וקוקטיילים מגוונים שהומצאו ושופרו על ידי המיקסולוג המפורסם אלעד חביב באווירה קייצית.

ראשון הגיע לשולחן Nana Sandia – קוקטייל שמהווה את הפרזנטציה של הקיץ ומשלב ג'ין ואבטיח, כולל פלח אבטיח שסופג את הטעמים. הקוקטייל עדין מאד.

אחריו הגיע אחד שהייתי מתארת כגברי יותר (אך לא תוקפני) – Gin Bazil – ג'ין , מלפפון ובזיליקום. הקוקטייל בעל אווירה קרירה וירוקה.

הבחירה שלי היה הקוקטייל השלישי שהגיע לשולחן, Sailor’s Passion שהיה תרכובת של רום מתובל, פסיפלורה ומתיקות עדינה. הוא הגיע עם מקל קינמון שהשרה את טעמיו על המשקה. מידת האלכוהול היתה טיפה יותר חזקה מאשר זה של האבטיח והכוס בעלת המפתח הגדול איפשרה לניחוחות המתובלים שלו למלא את האף תוך כדי הלגימה.

עם האלכוהול בא התאבון, ועל התפריט אחראיים השף ליאור קדוש ("סיטרה" "וויולט") בתגבור של השף אבולפיה ("בני הדייג") שחיברו ים, יבשה וטבע ליצירת שפע מנות של בשר, דגים וצמחוניות. בתפריט ניתן פירוט מדוייק של הקטגוריות השונות כולל סימון על מנות חריפות.

המנות שנבחרו עבורינו שיקפו זוויות שונות של התפריט: מפרי הים הגיעה לשולחננו מנת "שרימפס גבינות עם קרם גבינות" . כמות נכבדה מאד של שרימפס רכים ועסיסיים, עטופים בטעמי גבינה מתקתקים, רק לתפוס בזנב ולהתענג.

ממחלקת השוק קיבלנו סלט עשבים קייצי עם לאבנה, פיסטוק, חמוציות ורבעי פיתה זעתר כדי להעמיס את כל הירוק ירוק הזה. לטעמי אין כמו ירק להאדיר את השוק הישראלי, הוא טרי, הוא חי ,הוא עשיר בטעמים והוא מרענן מאד. לאבנה היא שילוב אידאלי לירק בגלל החמיצות העדינה, וחגיגת האגוזיות הנימוחה של הפיסטוק, ומתיקות החמוציות יצרה טעם הגדול מסך חלקיו.

אחרונה חביבה ממחלקת הירק, כרובית קריספית עם איולי זעתר, סלט עשבים ופרמז'ן. לכרובית יש מרקם כייפי במיוחד בפה, ויש לה גם טעם נייטרלי ששמח להתעטף במה ששמים סביבה ,במקרה הזה איולי זעתר.

המנה אינה דומיננטית כך שניתן לשלב אותה עם כל אחד מהמשקאות האלכוהוליים, אם מדובר ביין, בירה או קוקטייל והטעמים אינם מתנגשים.

כל המנות מספיק גדולות כדי לחלוק בין שני אורחים.

מנות הקינוח לא רשומות בתפריט אלא מוצגות על ידי המלצרית, ואחרי שהתלבטנו קשות בנוגע למלבי תוצרת המקום, החלטנו ללכת על משהו מושחת יותר המכונה "קוקילידה" והוא בעצם שתי עוגיות גדולות הכולאות בינהן גלידת קוקוס ומעוטרות ברוטב ריבת חלב וכדור שוקולד עסיסי מלמעלה על תקן הדובדבן שעל הקצפת.

העוגיות רכות כך שניתן להעביר את הכף דרך כל השכבות, ולאסוף קצת מכל אחת. גלידת הקוקוס המוצלחת ממתנת את המתיקות של ריבת החלב והכל ביחד יוצר קינוח מרענן מאד, באווירה טרופית וקלילה.

שווה במיוחד להגיע בערבי שלישי שבהם מתקיים ספיישל "yama middle east" בניצוחו של שף אבולעפיה שמכין תפריט מיוחד מול הלקוחות לצד מוסיקה ים תיכונית של פעם, רקדניות בטן, נגן דרבוקה ו עוד הפתעות.

לקהל הצעיר יותר, בני ה22+ כדאי להגיע בימי שישי ושבת בצהריים בהם מתקיימות מסיבות טכנו בהובת אמנים מובילים בסצינה.

 

 

 

 

 

 

 

ישנו גם מתחם אירועים המקיים אירועים קטנים עד 150 אורחים.

"ימה" בר קולינרי

רחוב רמות ים 6, הרצליה פיתוח

טלפון: 097998870

ימים ושעות פעילות: א-ה  18:30 עד אחרון הלקוחות
שישי/שבת החל מ-12:30 עד השעות הקטנות של הלילה
גישה לנכים: יש

כשרות: המקום איננו כשר

"שלדי" – חוויה של חמישה פפיונים.

 

BeFunky-collage (5)

בסביבות סוף המאה ה19 נכתב הספר "מסביב לעולם בשמונים יום" ובו הגיבור – פיליאס פוג, יושב במועדון ג'נטלמנים אנגלי ומחליט לצאת למסע קסום ברחבי העולם.

יותר ממאה שנה לאחר מכן, ליתר דיוק, בחודש מרץ האחרון, נפתח ה"שלדי" שהוא הקונספט המודרני של אותו מועדון ג'נטלמנים, שהיום כמובן מתאים לשני המינים ומשלב חווית אלכוהול, חברים, מוסיקה ואוכל טוב.

"שלדי" ממוקם באזור התעשייה של הרצליה ועוצב על ידי המעצב תמיר בן ציון בהשראה לונדונית יוקרתית בשילובי טורקיז, פליז מוזהב ותחת שחורה. אחד האלמנטים המככבים במקום הוא גופי התאורה שמדמים זכוכית מגדלת, מה שהזכיר לי את שרלוק הולמס, דמות לונדונית אייקונית.

במרכז החלל ישנו הבר שפונה לכל הכיוונים ביחד, כך שאיפה שלא תשב, תוכל לראות את המיקסולוג המקצועי מקפיץ את השייקרים והבקבוקים. שלטים צבעוניים זוהרים משלימים את האווירה.

בחרנו לשבת באחד השולחנות הגבוהים ורחבי הידיים שעליהם אפשר להעמיס שפע של מנות וכוסות ועדיין מספיק מרווח.

אחד הדגשים של "שלדי" הוא האלכוהול, ומאוסף היינות , הבירות והמשקאות המובחרים, כולם כשרים לחלוטין, בחרנו את הקוקטלים שסיקרנו אותנו הכי הרבה- Green wood – ג'ין, מידורי, מלפפון, סלרי ובזיליקום, וMojito basi – רום, סלרי, בזיליקום ולימון. המוחיטו היה קלאסי, וה"גרין ווד" יצירתי יותר ובעל טעמים מודגשים כך שיכלנו לחוות את שני הצדדים של המקום, השמירה על המסורת מחד והיצירתיות והמקוריות מאידך.  בתפריט הקוקטיילים מוזכר גם קוקטייל הבית, שמגיע "עם פפיון" – הסמל של המקום, שמופיע גם על המפיות, התפריטים ובקרוב על המיקסולוגים וצוות המקום. הפפיון משתלב היטב ברוח הלונדונית ג'נטלמנית של המקום ומוסיף קריצה.

רוח התפריט היא "לפתוח שולחן חברים" – מנות שרינג בגדלים שונים שבהם כולם יכולים לחלוק לצד האלכוהול. ישנן מנות מזטים, מנות בגודל בינוני ואנחנו גילינו שיש גם מנות גדולות מאד, שחייבים לחלוק כי אין מצב שאדם אחד יכול לסיים לבד.

מתפריט המאזטים קיבלנו מנת כבד קצוץ היישר ממזרח אירופה, כולל הבצל המקורמל והקורנישונים קומפלט, ומהמטבח היווני בלקני הגיע הממרח האהוב עלי ביותר- סוג של סקורדליה, חומוס שעשוי משקדים ומעוטר בשקדים, כשבמקרה של "שלדי" הוא הגיע במרקם גרגרי יותר וכפרי.

שני הממרחים לוו בלחם הבית , טרי וחם, ובקערית שמן זית ואורגנו.

הקוקטיילים והמזטים נגמרו, מוסיקה נוגנה ברקע ברמת סאונד שעיטרה את האווירה אבל איפשרה לנהל שיחה נינוחה, והגענו לשלב המנות הראשונות בתפריט.

גם מהן קיבלנו שתיים – "קרפצ'ו בקר" עם צנונית, צ'ילי, בלסמי, ארוגולה ובפיזור של "פרמזן" שכמובן לא יכול להיות גבינה בגלל כשרות המקום, והפך לגירסה מוצלחת מאד של אגוז ברזיל מפורר, ו"טונה אדומה" צרובה בקראסט תבלינים על סלט פריקי חם ואבוקדו צרוב".

שתי המנות הצטיינו הן בשילובי הטעמים, הן בצילחות היפיפה והמגרה ובמקוריות. אגוז הברזיל עשה את תפקידו היטב במקום גבינה ולקחתי את הרעיון לשלב אותו במתכונים בשריים או טבעוניים.

על המנות ב"שלדי" אחראי השף ליאור קדוש, עם רזומה ב"סיאטרה", "אדוארדו", "וויולט" של השף יוסי שיטרית, מסעדות בטורקיה וקנדה ולימודים נוספים של המטבח האסיאתי, הצרפתי, היפני בנוסף ללימודי קונדיטוריה אצל אסטלה. הקו המוביל הוא המטבח המרוקאי האותנטי בהשראות שונות.

את הדגש הצרפתי- מרוקאי אפשר היה לראות בבירור במנת " קרואסון דג "צרפוקאי" – כוסברה, טחינה, ושיפקה קטנה. שלושה קרואסונים במתיקות עדינה עטפו בתוכם דג שהזכיר חריימה בטעמיו. היו כאן יחסי גומלין מענגים של עסיס הדג שנספג בקרואסון שמצידו שמר על יציבות המנה ואפשר לאכול אותה כמתבקש- בידיים.

בתפריט יש לא מעט מנות צמחוניות וטבעוניות אבל אנו בחרנו על הקו הבשרי ובמנת הדגל – " כריך בשר מפורק בחלה קלויה " – בשר אסאדו משובח שנצלה על הגריל ואז עבר לבישול ארוך של שש שעות בנוזלים, ולבסוף פורק לחלקים קטנים וקיבל חיבוק של חלה קלויה. המנה גדולה, שלא לומר "ענקית", ויכולה להוות ממש ארוחה בפני עצמה.

בתפריט הקינוחים מבחר מנות שמתמודדות בגבורה עם כשרות המקום. המנה שבחרנו היתה בעלת השם והתיאור המסקרנים ביותר-" ג'ק המרטש, מרנג, קרם שוקולד, ג'ק דניאלס ופטיש".

המנה התגלתה ככדור מרנג על שברי מאפה שוקולד, ממולא בקרם  שוקולד ובג'ק דניאלס, מנצנץ באור יקרות ומגיע עם פטיש שבו אנחנו הולמים מעדנות עד שהכדור נשבר ומגלה את כל אוצרותיו. מנה שהיתה קודם כל משעשעת בניפוץ הכדור עצמו, ואז כייפית לאיסוף כל החלקים בכפית.

"שלדי" מורכב משני חללים פנימיים וישיבה חיצונית, ומקומות לעד 120 אורחים. ישנה אפשרות לאירועים במקום, כולל כאלה עם תפריט סגור מראש.

בהמשך מתוכננות קבלות שבת בימי שישי אחרי הצהרים, עם אווירה, מוסיקה ומנות מיוחדות.

היזמים של "שלדי" הם מתן הרשנזון, איתי נחמיאס, שלדון דני שיין (שגם תרם את השם למקום), עדי נופרבר, נמרוד מרקובסקי ורונן לוי מקבוצת "מקומות בילוי" – הקבוצה המובילה בחיי הלילה בשרון שאחראית גם על "יאמא", "גרגא פיטיץ'", "מיקאסה גליל ים" ועוד.

"שלדי" – בר קולינרי בקונספט DINING CLUB

המשכית 22 הרצליה

טלפון: 0527036313

שעות פתיחה: א-ה  מ12.00 (לארוחות עסקיות), ועד אחרון הלקוחות.

מוצאי שבת – חצי שעה מצאת השבת עד אחרון הלקוחות.

קהל יעד: גילאי ה30+

גישה לנכים: יש

כשרות: המקום כשר.

 

 

SEFORA – האיזאקיה היפנית מעל כולם.

 

כעכעכ

תארו לעצמכם שעת שקיעה, הקרניים הזהובות מעטרות את העיר ההומה עד שהשמש נעלמת בין הגלים באופק, מפנה מקום לצבעי הלילה ואורות העיר הנוצצים. עכשיו תארו לכם לראות את כל זה מהקומה ה49, ולא סתם לראות, אלא בעודכם לוגמים כוס סאקה איכותית ומתענגים על סושי ממכר או דג טרי ונא עם מגע קטנטן של סויה איכותית, לא תענוג?

השבוע הושקה האיזאקיה היפנית החדשה- "ספורה" , בקומה ה49 של קניון עזריאלי בתל אביב. איזאקיה הוא בר בסגנון יפני המגיש משקאות אלכוהולים לצד מנות יפניות קטנות. השם "איזאקיה" מורכב משתי המילים – "אי" שמשמעותה "לשבת" ו"סאקאיה" שהיא חנות המוכרת משקאות חריפים.

כבר כשנכנסנו התעטפנו באותה שלווה אלגנטית המאפיינת את יפן, בעיצוב בקווים נקיים, עם אפשרויות ישיבה שונות, משולחנות ערוכים לקבוצה, שולחנות זוגיים וכסאות לצד בר ארוך, כולם פונים אל חלונות ענק שמתחתן פרושה העיר הלבנה במלוא קיצבה ואורותיה.

לצד השולחנות ישנו סושי בר, שבו עובדים הטבחים ומכינים מנות יפניות מרהיבות ממש מול הסועדים, מחזה ממכר בעצמו.

התחלנו בהרמת כוסית של קוקטייל יוזו סאקה – יוזו על בסיס סאקה מקיוטו, מתוק מרענן והדרי, קליל מאד ולצידו צלחות בפרטזנציה מרהיבה של פרוסות דגים נאים מכל הסוגים, שהמשותף לכולם הוא הטריות הרבה והרעננות.

הכוס הבאה שנמזגה הייתה של סאסאניג ניגורי – סאקה לא מסונן על בסיס ג'ונמאי גינג'ו, שרמז לנו שהגיע הזמן להיות רציניים ולשלוח את מקלות האכילה שלנו לכיוון סוגי הסושי השונים שזרמו אל השולחן , ובתוכם בין השאר טרטר לוקוס עם שיסו ועירית, סלמון טמפורה רול, פורל צרוב, יילו טייל ברוטב פונזו ג'ינג'ר ואפילו גירסה של פאני פורי הודי ממולא בטונה נאה.

הסושי ושאר המנות מגיעים בלווית סויה ייחודית, שונה ועדינה בהרבה מהרטבים התעשייתיים שאנו נתקלים בהם מדי פעם, וב"ספורה" חווינו חוויה מתקנת כשהסושי קיבל טעמים ועומק נוספים בזכות הטבילה בסויה.

קינחנו בצ'ייסרים של שיכר שזיפים בני קיקוסוי-  שהוא שיכר שזיפים יפני מסורתי על בסיס סאקה, והוא ממש קינוח בפני עצמו.

התפריט של "ספורה" הוא של השפים גלעד דבוש ואיליה בשס שמשתמשים בטכניקות יפניות להפיכת חומרי גלם עונתיים, מקומיים וכמובן איכותיים למנות משמחות לשון ולבב.

את "ספורה" הקימו בני משפחת בדוס, מקבוצת C2, שבבעותם גם מסעדת C2 הצמודה, וגן האירועים "אושן" בתל אביב.

SEFORA- איזאקיה יפנית

מרכז עזריאלי, המגדל העגול, קומה 49 , תל אביב

טלפון: 03-6081990

שעות פתיחה: א – ה מ12.00 ועד לאחרון הסועדים, במוצאי שבת – שעה מצאת השבת ועד אחרון הסועדים

גישה לנכים: יש

כשרות: המקום כשר.

הפתעות קולינריות ב"מאפו" תל אביב

השף ניר צוק הוא גאון קולינרי, זאת אנו כבר יודעים. היצירתיות, הדמיון והתעוזה הקולינריים יוצרים יצירות מופת יפיפיות וטעימות כאחד. צוק מנצח על המסעדה הכשרה המפורסמת "מאפו" במלון פרימה סיטי בתל אביב, שם הוא משלב חומרי גלם טריים והרבה אהבה ליצירת חוויה קולינרית לכל סועד.

בתפריט של "מאפו" ניתן למצוא מגוון גדול של מנות מהים ומהיבשה, כולל מנות המותאמות לצמחונים, טבעוניים, רגישים ללקטוז וכמובן שכשרותה של המסעדה הופכת אותה למתאימה לשומרי הכשרות.

מדי פעם נערכות ב"מאפו" ארוחות מיוחדות המארחות שפים מכובדים המביאים איתם את מומחיותם בסגנונות אוכל שונים.

כשהגענו למסעדה התארח בה השף קאסר נאסר, שף מלון "פרימה גליל" בטבריה, שהביא איתו את מיטב המטעמים של המטבח הערבי הגלילי. שף נאסר שמגיע משושלת של שפים ומסעדנים הביא תפריט ייחודי המבוסס על צמחי תבלין שלוקטו בגליל ושולבו במנות צמחוניות ובשריות.

את הערב פתחנו בתפריט הקוקטיילים של "מאפו" – תפריט מגוון וצבעוני של קוקטיילים שהוגשו בכוסות גדולות ונדיבות במיוחד. בין השאר טעמנו את "פרפל גראס" – משקה יפיפה שנראה כמו גן פורח ומכיל הרבה דברים טובים כמו ג'ין, לבנדר, מרווה, אפונת פרפר סגולה, טרגון ולימון, "אפרולה" – שמלבד אפרול כולל גם טקילה, רוזמרין, היביסקוס וורדים, מוחיטו בטאצ' פסיפלורה, ו"מיסטר ג'ינג'ר" שמיקס הג'ין, סאן ג'רמיין, ג'ינג'ר אייל ולמון גראס עוטרו בשמיר.

רוח הערב הייתה כמוזכר למעלה, הארוחה הגלילית של השף קאסר נאדר והשולחן החל להתמלא בשפע של טעמים גליליים – פוקצ'ה ארוכה מעוטרת בחוביזה מהר תורען, סלט עשבים גליליים מרענן, כרובית מבושלת בטחינה עד שנעשתה כמעט פירה אבל עדיין שמרה על צורתה, עולש פראי חם – מנה שבדרך כלל לא נתקלים בה ביומיום והייתה מרשימה בטעמיה, חצילוני מנזלה בעגבניות וגרגירי חומוס, מנה שהמלצרית הזהירה שמדובר במנה חריפה, אבל בפועל היא היתה פיקנטית וגם פולניה כמוני נהנתה ממנה בלי בעיה, וגולת הכותרת מבחינתי – משולשי פיתה ערוסה, סוג של "טוסט בשר" של פיתה ממולאת בבשר טחון , בצל ותבלינים, ונאפית עד כדי פריכות קריספית ממכרת.

הצוות החייכן שדאג לרווחתם של האורחים ניקה את השולחן והחליף את הכלים לקראת המנות העיקריות שהגיעו בצלחות גדולות ונדיבות  – מוסר על מצע של פריקה ברוטב עגבניות, שהתמכרתי לטעמים המעושנים שלה, מנסף בקר וצנובר, מנה כמעט "גברית" בהוויתה ומשביעה מאד בפני עצמה, מחשה- ממולאים זעירים שמולאו באורז ונסגרו בחתיכת תפוח אדמה, מג'דרה צמחונית משופעת בבצל מטוגן שהעניק לה מתיקות ממכרת, והמנה כוכבת הערב- סיניה של כבש. השף בכבודו ובעצמו פתח את הסינייה הלוהטת, הסיר את מכסה הבצק שלה ונתן לנו להתמכר לניחוחות שעלו מהבשר והטחינה שבפנים.

אחרי כל זה בהחלט הבנו למה החיים בגליל רגועים יותר, אוכל שגורם לך לחייך כשרק רואים אותו ועוד יותר כשגם אוכלים אותו.

כמובן שבלי סיומת מתוקה אי אפשר וקיבלנו קדאיף וכנאפה, כשהקדאיף היה קצת שונה מהמוכר לנו, והיה בעצם סוג של "פנקייק" מקובל שהחביא בתוכו אוצרות אגוזים מתוקים. לצד המתוקים השף מזג קפה היישר מהפינג'אן. מרירות של קפה איכותי, מתיקות של כנאפה וקדאיף, הגליל בתל אביב.

הארוחות המיוחדות מוגשות בדרך כלל בכמה ימים רצופים, ומצטרפות למנות הרגילות של "מאפו". במסעדה ישנו גם חלל פרטי לאירועים עד 50 איש.

מאפו – מסעדת שף ים בהשראה ים תיכונית

מאפו 9 תל אביב (בתוך מלון "פרימה סיטי")

טלפון : 03-762-9002

שעות פתיחה: א – ה 18.00 – עד אחרון הסועדים.

עסקיות: א – ה 12.00 – 16.00

לאורחי מלון "פרימה סיטי" ישנה הנחה של 15% במסעדה.

גישה לנכים: יש

כשרות: המסעדה כשרה

LAGER & ALE הרצליה – בירה קרה מול נוף של ים

יש הרבה דברים המגיעים בזוגות – קפה ועוגה, עמי ותמי, חורף וקרמבו ועוד. עוד זוג שבהחלט יכול להיות חבר כבוד ברשימה הזו הוא "בירה וים". אין כמו בירה קרה ביום חם, ביחד עם הבריזה והגלים, בין אם לובשים בגד ים ומזנקים למים ובין אם מטיילים על הטיילת וצופים בשקיעה.

יש לא מעט מקומות השוכנים ליד ים ומציעים בירה ושאר מטעמים אלכוהוליים, אלא שבדרך כלל המחירים מרקיעי שחקים, בעיקר בגלל הלוקיישן.

רשת LAGER & ALE פותחת בימים אלה סניף שני בהרצליה, אחרי הסניף הראשון והמצליח ב"שרונה" תל אביב, ומביאה את הקונספט הייחודי לה- הזמנת משקאות (ומזון) ישירות מהברמן בלי צורך במלצרים, כך שהמחירים נמוכים בהרבה ומאפשרים להרגע מול הים בלי לדאוג לכיס.

הדבר הראשון שחווינו כשהגענו ל"לאגר אנד אייל" היה העיצוב, שבדומה לעיצוב הסניף הראשון, גם הוא בסגנון אנגלי , מרווח ומעוטר בסמלים מכל העולם, וכולל דוכן הכנת והגשת אוכל בעיצוב רכב ישן. על השולחנות מודפסות טבלאות מסודרות של כל בירה, מדינת הייצור, סוג, ואחוז האלכוהול שבה.

בתפריט הבירות מבחר של בירות מוכרות ולא מוכרות, סיידר מכמה סוגים, בירות בטעמי פירות , וגם בירות ללא אלכוהול למי שממונה להיות הנהג התורן. מחירי הבירות נמוכים להפליא ועומדים על ממוצע של כ15 שקלים לשליש  וכ20 שקלים לחצי ליטר.

בחרנו ב"ליפמנס" – למביק פירות יער בשבילי, היישר מבלגיה, וב"פולרס ווילד ריבר" האנגלית בשבילו. לכל משקה הייתה כוס תואמת.

מכיוון שחייבים משהו לנשנש ליד הבירה, עיינו בתפריט המנות, כולן מנות רחוב שמתכתבות עם בירה ואלכוהול, ובחרנו בשתיים  , האחת "COLD CUTS"  – פרוסות משלושה סוגי נקניקים, שאלוט, דיז'ון וטוסט כפרי" והשניה "קורנביף סנדוויץ" – 160 גרם קורנביף עם חרדל דיז'ון בלחם קסטן כפרי וכרוב תוצרת בית.

המנות הורכבו ממש מול העיניים בדוכן המזון ושהן מוכנות מקבלים מסרון כך שלא צריך להמתין ליד הדוכן.

הלחמים היו טריים ורכים אך החזיקו יפה את משא הבשר והחמוצים שהועמסו עליהם ביד נדיבה. למרות שעל פניו הבירה היא העיקר, לא שכחו את הפרודוקטים האיכותיים גם בגזרת המזון.

הסירות במרינה התנודדו על הגלים הקטנים, השמש התחבאה והציצה מבין העננים, ואנחנו מצאנו את עצמנו שותים לאט ואוכלים לאט, כי בעצם, לאן יש למהר?

בתפריט יש גם מנות כמו קוביות תפוחי אדמה ואיולי צ'יפוטלה, נקניקיות, פלטת גבינות, סלט ומיקסים שונים וניתן ליהנות מהן ומהמשקאות בשני חללים שונים – פנימי מואר או חיצוני מול המרינה בתצפית נהדרת על היאכטות והמפרשים. החלל הפנימי מאפשר בילוי גם כשבחוץ מזג אוויר קריר יותר, ובימי הקיץ ניתן לתת לילדים להתרוצץ ברחבה הגדולה בלי לדאוג, בזמן שההורים נהנים.

LAGER & ALE – בר אנגלי בשירות עצמי

רחוב שונית 2 , מרינה, הרצליה

טלפון: 050-3585358

שעות פתיחה : א-ה 16:00-אחרון הלקוחות

ו-ש 12:00– אחרון הלקוחות

גישה לנכים: יש

כשרות:  לא כשר

אמש – מסעדה, בר, חוויה לכל החושים.

 

BeFunky-collage

מסעדה היא מזמן לא רק מקום שאוכלים בו, אלא מקום בילוי שמעניק כמה שיותר סוגים של חוויה. ב"אמש" לקחו את הקונספט בגדול, והמסעדה החדשה שהוקמה במקומה של ננוצ'קה היא קונספט שבו מתחילים בארוחה וממשיכים במסיבת בר מוסיקלית עם תקליטן, צ'ייסרים והרבה שמח.

הלקוחות הם מהסוג הבוגר יותר, שיודעים להעריך איכות, והתפריט בהתאם – בניצוחה של השפית אורטל רוזנברג, ובעזרת שימוש בחומרי גלם מהשכנים בשוק לווינסקי והכרמל, עוצב תפריט המוגדר כ"ים תיכוני" ומבוסס על דגים טריים, ירקות, בשר איכותי ושילובי תיבול מעניינים.

הגענו למסעדה בשעת ערב מוקדמת, עוד לפני בואו של התקליטן שמרים את המקום עד השעות הקטנות. הפתיחה הייתה בדרך החביבה עלינו בכל סעודה, האלכוהול. לצד תפריט יינות מגוון, הן ביקבים והן במחירים, ישנו גם תפריט קוקטיילים מסוגים שונים. ורד, המלצרית שלנו ידעה לפרט על כל מנה ומשקה בתפריט, ואנו נעזרנו בה כדי להחליט במה לפתוח.

אני רציתי משהו רענן אך לא מתוק מדי, והצד הגברי ביקש משהו יותר לכיוון המר. הבחירה נפלה לבסוף על "מרגריטה הדרים" בשבילי ועל "סילנסיו" בשבילו. מוטיב ההדרים הוא מוטיב ישראלי קלאסי, והוא חזר במגוון משקאות ובמגוון מנות, נותן את העוקץ הריחני שלו. המרגריטה כללה סאוזה מנדרין נפוליאון, גרנדין, אשכולית אדומה, ומי זהר והכוס עוטרה בכתר של מלח ורוד. ה"סילנסיו" היה "ירוק" יותר ונבנה מבקרדי סילבר, סנט ג'רמיין, ג'ינג'ר, מלפפון ושמיר. שני המשקאות היו קלילים מבחינת הטעמים, לא מתקיפים את החיך אלא מכינים אותו לטעמים שיבואו.

מאוחר יותר לא התאפקנו ובדקנו קוקטייל נוסף מהתפריט, שהתגלה כמעניין ביותר, ה"בזיליתות", קוקטייל שהיה שילוב של בומביי ספייר, תות, בזיליקום תאילנדי ופלפל שחור. המשקה עוטר בקצף בזיליקום מלמעלה ובכוכב אניס, ואישר את מה שידעתי מזמן, בזיליקום הוא שידוך נפלא לטעמים מתקתקים.

במנות הפתיחה מככבים דגים נאים, והאמת שזה אינדיקטור מעולה לטריות חומרי הגלם של המסעדה מכיוון שבמנות כאלה אין היכן להתחבא ואיכות הדגים צריכה להיות מעולה. הדג היומי היה האינטיאס והוא כיכב בשתי מנות ספיישל שלא הופיעו בתפריט –

"קרודו דג ים" עם אבוקדו, צ'ילי ושאלוט, מושרה בשמן זית ופסטוקים, ו"קרפצ'ו הדרים" עם עלי רשאד, תפוז דם, שמן הדרים, אשכולית אדומה וצנון שחור, צ'ילי ושאלוט. מכיוון שאני וחריפות לא חברים טובים, הוציאו עבורי את הצ'ילי מהמנות.

את מנת ה"קרודו" השתדלתי לאכול באמת לאט, כדי לספוג את כל המרקמים השונים – החלקלקות החושנית של הדג, העטיפה של שומן האבוקדו שעליו הוא הונח, וחיספוס עלי הרשאד לצד פריכות הפיסטוקים. זה גם היה השלב ששמחתי שעדיין לא החלה המוסיקה כדי שאוכל לרכז את כל החושים לחוויה שהתנהלה אצלי בפה. ללא ספק מנה שכדאי שתיכנס לתפריט הקבוע.

הקרפצ'ו לא היה רחוק ממנה, גם כאן דג טרי פרוס כמעט לידי שקיפות, עם הרבה טעמי הדרים רעננים.

את הגוון הבשרי לתפריט המנות הראשונות קיבלנו במנת סטייק טרטר בקר עם אנשובי, צלפים, איולי חרדל מעוטר בביצה, ולצידו צמד ברוסקטות פריכות ליצירת הכריך הפתוח המושלם. למרות שהטעמים נשמעים עזים בגלל האנשובי, הצלפים והחרדל, בפועל זו היתה מנה מעודנת.

ורד המליצה לנסות את סלט החסות. בתחילה היססתי מכיוון שמה כבר אפשר לחדש בסלט חסות? אז מסתבר שב"אמש" גם הסלט הוא לא רק סלט, אלא קערה גדולה של חסה סלנובה, שהיא ה"רולס רוייס" של החסות, ביחד עם בייבי ג'אם, בצל שאלוט, גבינת בושה עיזים משובחת, אגוזי מלך ופלחי פרי העונה שבמקרה שלנו היו אפרסמון. רוטב הסלט הונח ביד עדינה מאד, מה שהשאיר למרכיבים את המקום להפגין את הטריות, הטעמים והמרקמים. ההמלצה שלי, לקחת קצת מכל דבר ביחד.

המסעדה מוגדרת כ"ים תיכונית" והסלט נטה יותר לזכרונות שיש לי מצרפת, אבל הרעננות של ירקות השוק הצמוד החזירו אותי היישר למזרח התיכון שלנו.

צ'ייסר של "קוקטייל הבית" שמשתנה בכל יום ובמקרה שלנו היה מיקס של וודקה, אננס והדרים, העביר אותנו למחלקת המנות העיקריות.

הראשונה בהן הייתה "ריזוטו ים" – חתיכה נאה מאד של דג מוסר ששכבה על ים אדום של ריזוטו בקרם סלק ולצידה סלטון ירוק לריענון. מנה שהייתי מגדירה כ"אוכל מנחם" של אורז חם מתקתק בטעמי הסלק, רך אך לא "מושי" ודג שלא הניח לאף אחד לכסות על הטעמים הטבעיים שלו.

השניה הייתה מנת שקדי עגל שמגיעה על שיפוד, על קרם תירס, עם אפונת שלג ופרמז'ן. שקדי העגל, כמו כל המנות במסעדה, עשויים על תנור פחמים, מה שנותן טעם של מדורה. התירס מעט מתוק, השקדים נימוחים ממש כמו פטה כבד ואפונת השלג הוסיפה את הקראנץ'. מהעיקריות זו בהחלט היתה הבחירה שלי (אם כי היה קשה מאד להחליט בינה לבין הריזוטו ותוצאות המשאל שערכנו על השולחן היו צמודות מאד).

מנות הקינוח לא מופיעות בתפריט והן מתחלפות. לנו הוצעו ארבע, כולל "בראד פודינג" ו"קראק פאי" אבל לבסוף בחרנו בשתיים שונות לחלוטין . האחת היא חלומו של כל חובב שוקולד משובח, מוס שוקולד מריר (הללויה!) עם שברי וופל קקאו, לצד שמנת מוקצפת לא ממותקת. ב"אמש" השכילו להבין שתועפות של מתיקות בסופו של דבר לא טעימות, ועדיף להוריד ממינון הסוכר כדי להרגיש משהו מלבד סוכר. התוצאה, קינוח מתוק אבל לא מוגזם, שוקולד עמוק ועשיר, שהקצפת לא ממתיקה בהגזמה אלא מלטפת בענן חלבי.

הקינוח השני היה שונה בתכלית – אגסים מבושלים ביין אדום עם תבלינים כמו הל, קינמון וציפורן ומוגשים על הר של מסקרפונה, עם טוויל אגוזי לוז, קרמבל שקדים ופחזניות קטנטנות מפוזרות מסביב.

אם במסעדה ההמלצה היא מנות "שרינג" שהן בדרך כלל זוגיות, המנה הזו יכולה לספק שלושה או ארבעה גרגרנים בלי בעיה. מצויינת לחובבי טעמים מעט אקזוטיים ופחות מתוקים.

"אמש" הוא קומפלקס של כמה חללים  – מסעדה, בר, בר בחצר (עם תפריט מצומצם) וגלריה לאירועים.

 

"אמש"  – בר מסעדה ים תיכונית.

לינקולן 30 תל אביב

טלפון אין, הזמנת מקומות דרך דף הפייסבוק והאינסטגרם של המסעדה.

שעות הפתיחה: שבעה ימים בשבוע, 19.00- אחרון הלקוחות.

גישה לנכים: יש

מתאימה ל: קהל בוגר יותר המחפש שילוב של אוכל טוב וחגיגת מוסיקה עברית על הבר.

כשרות: לא כשר

.

"הצדף" – פנינה קולינרית

לפני יותר מעשר שנים הוקמה מסעדת "הצדף" במערב ראשון לציון ומאז משכה לקוחות רבים שחזרו שוב ושוב לטעום ממטעמי השף דוד אביטל, מנות בשר ופירות ים, צמחוניות וקינוחים, והכל לצד תפריט קוקטיילים נרחב, ואיך אפשר לפספס את פלטת הסלטים הבלתי נגמרת?

לפני כמה שנים ביקרתי במסעדה, וכל כך הצטערתי שאין לי קיבה יותר גדולה מכיוון שהמנות ענקיות והנדיבות גורמת לזה שאי אפשר לסרב לשום דבר.

להמשיך לקרוא