פורים בפתח ומשלוחי המנות נארזים ממש בשעה זו, ערימות של כל טוב. ועם כל הכבוד לקונדיטוריות ולחנויות, אין כמו תוצרת בית לשמח בטן ולבב.
כדי להכין את כל הדברים הטובים צריך חומרי גלם טובים ולכך מתגייסת "מיה"– או ליתר דיוק "מיה תבליני החיים ירושליים בע"מ" שהוקמה ב1982 על ידי שלושה חברים ש"מיה" היו ראשי התיבות של שמם.
החברה גדלה והתרחבה וכיום מייצרת, אורזת ומשווקת מגוון של למעלה מ300 מוצרים שחלקם הגיעו אלי בסלסילה כדי לנסות ולעשות מהם כמה שיותר דברים טעימים לפורים.
כולנו מכירים את הסיפור על בני המאיה שהכירו לספרדים הכובשים את הקקאו, שממנו היו מכינים משקה מר שכונה "צ'וקולטה". הספרדים התפעלו, לקחו איתם את סוד הקקאו ובהמשך הסוד הופץ בכל העולם, ושודך לסוכר בדרכו להפוך לשוקולד האהוב על כולנו.
כמובן שמקקאו ניתן להכין עוד דברים רבים, כולנו משתמשים בקקאו למתכונים מתוקים ואפילו מלוחים כמו רוטב ה"מולה" המפורסם או מתכון ה"עוף בשוקולד".
כמו ביין, כדי שמנה עם קקאו תהיה איכותית, צריך שחומר הגלם יהיה איכותי.
המוצר הטוב ביותר הוא אבקת קקאו נא, אורגנית 100% טהורה, כמו זו שהושקה בימים אלה על ידי "תבואות" – חברה המתמחה במוצרי מזון אורגניים וטבעיים.
הקקאו שמגיע ישירות מפרו לא עובר תהליך של קליה והטמפרטורה המקסימלית שלה הוא נחשף היא 45 מעלות כך שנשמרים הן הטעם המשובח והן הערכים התזונתיים מכיון שקקאו נחשב כמזון על ויש בו וויטמינים ומינרלים כמו ברזל, מגנזיום, סידן ואבץ (תמיד טענתי ששוקולד הוא מזון בריאות!!!).
הקקאו נקי מחומרי הדברה וכימיקלים והוא עשוי מפולי קקאו גולמיים.
כשקיבלתי את הקקאו להתנסות, התחלתי לבדוק מתכונים קלים וטעימים להכין בעזרתו אבל אז בן הזוג חובב הבריאות שאל "אני יכול לקחת"? כך שבמקום עוגיות שוקולד הקקאו משמש לכוסות משקה חם ומפנק בימי החורף הקרים (ובמקרה של בן הזוג, הוא מכין אותו במקום עם חלב, עם שמנת מתוקה!).
כמובן שגנבתי לו את הרעיון, ושילבתי גם מרשמלו, אם כבר.
כשר בהשגחת בד"צ בעלז והרבנות מטה יהודה.
להשגה ברשתות השיווק , בתי הטבע וחנויות מובחרות ברחבי הארץ.
רמת החייל, השעה עשר בבוקר. רחוב ראול וולנברג תוסס והומה. כשאנו מתקרבים לסניף "קקאו" אנו שומעים שירה אדירה לכבוד יום הולדת. הסניף הוא גדול ואנו בוחרים לשבת בחלק החיצוני, דק רחב ידיים שהיה נעים מאד בבריזה הקלה של הבוקר.
הוזמנו לסניף לכבוד הבעלות החדשה והמעבר ל לכשרות מהדרין בד"צ בית יוסף ועל הדרך גם חגגנו אירוע משפחתי פרטי.
רק נגמר פסח וכבר ל"ג בעומר, ותיכף שבועות, רק כדי להתחיל להתקדם בצעדים גדולים לראש השנה. ארוחת חג רודפת ארוחת חג, וכמה שלא תהיה גדולה, תמיד רוצים משהו מתוק בסוף. השאלה- איזה קינוח הוא גם מתוק, גם בריא, וגם מתאים לשומרי כשרות אחרי ארוחה בשרית?
וכן, לכבוד חג האהבה- כל הטקסט באדום!!!
הכלל "כל המרבה הרי זה משובח", פועל בגדול בישראל, כשרק אצלנו חוגגים את חג האהבה פעמיים- פעם במועד העברי בט"ו באב, ובפעם במועד האוניברסלי של "וולנטיינס דיי" כי אין דבר כזה "יותר מדי אהבה". (וכן, בתור בחורה אני מצפה שתקנה לי מתנה גם בט"ו באב, גם בוולנטיינס, גם ביום ההולדת, גם ביום הנישואים וגם ביום האישה הבינלאומי שבמקרה האישי שלי נחגג יום אחרי יום הנישואים).
השבוע חל הוולנטיינס דיי, בעוד חצי שנה יש את ט"ו באב, באמצע יש את פורים, וגם ב"סתם" יום של חול – המתנה האולטימטיבית תמיד תהיה – החום כהה הזה, שממלא את הפה, את האף ואת כל החושים בחושניות הקולינרית הכי גדולה שאפשר – השוקולד.
אני לא מדברת על מה שאנחנו גדלנו עליו, בלי להזכיר שמות, כל מני מותגים שהכילו בקושי ארבעים אחוזי מוצקי קקאו, והטעם היה שילוב של סוכר וכל מני חומרים בלתי ברורים. מאז גם אנחנו גדלנו , ויחד איתנו גם המודעות לשוקולד איכותי, וגם השוקולדים האיכותיים התחילו להגיע לארץ ולהיות זמינים לכל דורש.
אחת ממעצמות השוקולד המפורסמות ביותר היא בלגיה, ומשם מגיע המותג הידוע Cote d'Or – קוט ד'אור, שמפציץ אותנו בשוקולדים באחוזי קקאו גבוהים, ובטעמים שונים.
ונתחיל בווידוי – אתמול אכלתי המון מתוקים. המון. עד כדי כך שנשבעתי שאני לא מתקרבת לשום דבר מתוק לפחות במשך נגיד…. שבוע?
אבל אז הגעתי הביתה ומצאתי משלוח מהחלומות, שהעיף את ההחלטות שלי מהחלון, כשחמישה סוגים שונים של "קוט ד'אור" נפרשו בפניי- בדרגות חוזק שונות, ובתוספות של תפוז , גנאש טראפל ופיסטוק, ורק חיכו שאבחר. האמת שקודם הייתי צריכה להגן עליהם ממש בגופי, כדי שאוכל לצלם, לפני ששאר בני הבית התנפלו על חבילות לבחירתם . אז יוצא שבסוף טעמתי קצת מכל דבר (מה שהואילו בטובם להשאיר לי…) וככה יכלתי להתנסות בכל הסוגים.
אישית, הבחירה שלי היא כמה שיותר מוצקי שוקולד, כלומר העדפתי את השוקולד עם 86% מוצקי קקאו, מה שנחשב לא רק איכותי וטעים במיוחד, אלא גם בריא ברמות על (תמיד טענתי ששוקולד זה מזון בריאות!). לא שסירבתי לכל שאר הטעמים (בתמונה ניתן לראות למשל איזה זוגיות מופלאה יש לטעם התפוז ביחד עם בקבוק יין משובח). מבחינת הטעמים המיוחדים אי אפשר לנצח את המריר עם גנאש וטראפל שהייתי צריכה להפריד בכוח מידו של בן הזוג, אחרי שחיסל חצי חבילה בלי הנד עפעף.
ואיך מושגים כל הטעמים האלה? כשלוקחים מרכיבים משובחים, זה מה שיוצא- והמתכון של קוט ד'אור פשוט – לוקחים חומרי גלם משובחים – פולי קקאו מהטובים בעולם, מייצרים בתהליך קפדני ששומר על המתכון המסורתי והופכים את הכל ליצירת מופת טעימה שכיף לתת ועוד יותר כיף לקבל.
שם המותג "קוט ד'אור" הוא שם האזור באפריקה שממנו מגיעים פולי הקקאו – "חוף הזהב" או כפי שאנחנו מכירים אותו – חוף השנהב. הפיל שמככב בלוגו הוא מחווה לפיל שהופיע על הבולים שעל שקי הקקאו שנשלחו מחוף השנהב לבלגיה, והוא מזכיר את המחוייבות למסורת איכות ומצויינות.
ועכשיו במיוחד- כדי שכולם יוכלו להנות מהטעמים המיוחדים של קוט ד'אור- לאורך חודש פברואר יימכרו השוקולדים ברשתות שיווק מובילות במחיר של עשרה שקלים בלבד. במחיר כזה אני לא רק צוברת מלאי, אלא גם מכינה משלוחי מנות שיעלו את הפופולאריות שלי בקרב כל בני המשפחה והשכנים, זה בטוח.
כשר חלבי.
לאתר "קוט ד'אור" העולמי – http://www.cotedor.com/
הסלסילה של "שופרסל" להפעם כללה חמישה מוצרים עם מגוון – ביסקוטים 200 גרם, פתי בר 500 גרם, פודינג אינסטנט ווניל או שוקולד , ג'לי משמש, תות או פטל, ואבקת קקאו 150 גרם, דלת שומן.
אני בחרתי בפודינג לקחת את הווניל כי יש לו יותר אפשרויות מבחינת הכנת קרמים, ואת ג'לי הפטל כי זה מה שהיה בסניף הסופר שלי (בכל מקרה ההעדפה שלי היא למשהו אדום, שילך עם המניקור…).
הגעתי הביתה והתחלתי לחשוב. חשבתי הרבה. למעשה, על מה להכין חשבתי קצת, אבל על כמה אצטרך לבלות בחדר הכושר אחר כך חשבתי יותר. זה לא מנע ממני להמשיך…
בכל מקרה- התוצרים היו:
הקקאו היה הכי קל. לקקאו יש ערך תזונתי גבוה, ובן הזוג חובב הבריאות מיד ניכס לעצמו את האבקה, בעיקר כי היא גם דלת משקל. החלטתי להשתתף בחגיגה שלו והכנו שני כוסות משקה- בשבילי הרגיל – אבקת קקאו, סוכר לפי הטעם וחלב חם, ובשבילו אבקת קקאו, מים רותחים וממתיק מלאכותי. אני עדיין מעדיפה את הגירסה שלי.
הפתי בר והפודינג הפכו לעוגת בסקוויטים כמו שילדים אוהבים (עם אפשרויות גיוון).
מה עשיתי?
במערבל הקצפתי שמנת מתוקה אחת, עם פודינג, כוס חלב, קצת סוכר ווניל (כי אני תמיד שוכחת לקנות תמצית וניל) ושתי כפות סוכר. את ההשראה שאבתי ממתכון של "כפר חב"ד" לחג השבועות, רק ששם היה יותר סוכר, אני מעדיפה פחות מתוק, הסתמכתי על המתיקות של הפודינג.
כשהקרם הפך להיות סמיך וקשה (ו"עומד" במערבל) טבלתי בסקוויטים פתי בר בחלב (אפשר גם בנס קפה, והרעיון הכי כיף שלי – בוודקה בטעם קפה) ועשיתי שכבות של בסקוויטים וקרם. סיימתי עם הקרם שהחלקתי בעזרת הפלטה המכופפת (סוף סוף יש הזדמנות להשתמש בכל הגאג'טים שלי…יש לי המון, רובם שוכבים במגירה, את זה במקרה זכרתי שיש לי.).
במתכון המקורי כתוב שהשכבה העליונה צריכה להיות שוב בסקוויטים ועליהם ציפוי שוקולד מומס אבל אני אוהבת להפריד טעמים, ולתת לווניל את הדומיננטיות שלו, ולכן עשיתי את השכבה האחרונה כאמור מהקרם המוחלק. לקחתי ארבעה אטבים מסלסילת הכביסה, שמתי בארבע הפינות של התבנית כדי שיחזיקו את נייר הכסף ששמתי מלמעלה שלא יפול על הקרם, ושמתי במקרר.
וגם…
מה אני אגיד לכם? את היממה הקרובה ביליתי בנסיון להגן בגופי על העוגה כדי שישאר משהו לילד… האמת, גם אני "יישרתי" פה ושם את יצירת המופת הכל כך טעימה הזו!
למעלה- העוגה המוכנה, למטה- במבט מבפנים.
המתכון האחרון שהכנתי היה הכי פשוט – קינוח מצוין למי ששומר כשרות ורוצה משהו פרווה. שברתי חתיכות מהביסקוטים, פתחתי קופסת שימורי פירות (במקרה שלי היו לי פירות טרופיים), שפכתי מעט מהמיץ של הקופסה על הביסקוטים ועל זה שפכתי ג'לי שופרסל שהכנתי בטעם פטל.
למעלה- המצרכים ושלבי ההכנה. שימו לב לאוסף האקלקטי של קערות, במסורת העיצוב המודרני, הבועט והמורד (או כי סתם לא היו לי קערות אותו דבר…)
הכל נכנס למקרר לקירור וזהו, יש קינוח מתוק, עשיר, ופרווה. אפשר כמובן לקשט בקצפת למי שרוצה.
ואחרי כל המתוקים החלביים האלה, איך שיש לי קרייבינג משוגע לסטייק!!
ילדים בבתי קפה ומסעדות יכול להיות כיף. יכול להיות גם סיוט. ילד משועמם שלא כיף לו יכול להרוס את הבילוי להוריו ולכל סביבתו. מצד שני, אנשים רבים אוהבים לצאת עם ילדיהם לבתי קפה ומסעדות, ולכן ישנן מסעדות רבות שמקדישות תשומת לב מיוחדת לקהל הצעיר ומכינות תפריטי ילדים מיוחדים.
רשת "קפה קקאו" השיקה תפריט ילדים מורחב (7 מנות שונות במגוון רחב) והזמינה אותי לטעום. אמנם אין לי ילדים בגיל הזה (ונכדים עדיין אין) אז התעלקתי על ילדים של אחרים, וביחד טעמנו את המנות.
הסניף שהוזמנתי אליו, סניף רוטשילד בתל אביב הוא כשר חלבי ולכן היו בו, כמו בשאר הסניפים הכשרים, רק את חמשת הארוחות שאינן בשריות, כך שאין לי דעה על מנות השניצלונים עם הצ'יפס, והקיד בורגר שמוגשים בסניפים שאינם כשרים.
כבר כשהתיישבנו קיבלו הילדים פלייסמט שכולל בצד אחד את תפריט הארוחות כולל תמונות מדוייקות, כך שיכלו לבחור בדיוק מה שהם רוצים, ובצד השני שלו כפי שאפשר לראות בתמונות – סוגי ציורי צביעה וחידות שונות, וכן כוס עם טושים שונים. ביקשנו להתנסות בכל חמשת הארוחות המוגשות בסניף והמלצרית חקרה את הילדים בדבר בחירתם לגבי שתיה קלה (שוקו או מיץ תפוזים בארוחת הבוקר, ומיץ בשאר הארוחות), ולגבי אופן עשיית הביצה. היא גם שאלה לגבי סוג הרוטב המבוקש עם מנת הפסטה שכלולה באחת הארוחות. פה אנחנו המבוגרים התערבנו והנחנו שהילדים לא יצליחו לחסל הכל, ולכן ביקשנו שאת הפסטה יגישו עם רוטב למבוגרים – שמנת פטריות. השאלה האחרונה היתה לגבי תוספות רצויות על הפיצה, ונבחרו זיתים ירוקים ותירס.
השתיה הגיעה ראשונה, בכוסות פלסטיק, כשכוס נוספת נושאת את הקרח בנפרד. הגשה מצוינת מכיוון שיש ילדים שיימנעו מהשתיה רק בגלל שיש בה קרח וכאן יש אפשרות בחירה.
הארוחה הראשונה שהגיעה היתה "ארוחת בוקר טוב ילדים" שכללה ביצה לבחירה (חביתה, מקושקשת, עין), מקלוני ירקות טריים , גבינה לבנה, גבינה צהובה, ג'בטינה ושתיה. במנה שהוגשה לנו לא היתה ריבה, כנראה התפספס. הילדים נגסו מכל הארוחה ובסוף התמקדו בעיקר במקלוני הירקות. לילד בן הארבע הארוחה היתה בדיוק בגודל המתאים, לילדים קצת יותר גדולים אולי רצוי להוסיף עוד משהו. (הארוחות מוגדרות עד גיל שמונה, אין לי מושג אם למבוגרים יותר "מותר" להזמין גם אם כי נראה לי שלפי חביבות הצוות לא צריכה להיות בעיה).
אני חייבת לציין את מיץ התפוזים שהיה טרי מאד ועסיסי ולא תעשייתי כמו שיש בדרך כלל בארוחות ילדים.
הארוחה השניה שהגיעה היתה "טוסטונים עמק". בתפריט כתוב "טוסטונים עם גבינת עמק, מקלוני ירקות טריים, זיתים, קטשופ , שתיה וכדור גלידה" . (את הגלידה השארנו לסוף). במנה שהוגשה לנו לא היו הזיתים אבל לא שמנו לב. הטוסטונים הם מנה קטנה וחמודה, מתאימה אף היא לילדים הקטנים יותר.
שתי הארוחות הבאות היו גדולות יותר וממלאות יותר (למרות שכל הארוחות באותו מחיר) ואף כמבוגרים היה לנו קשה לסיים אותן (לפחות לנשים שבחבורה) ולדעתי שתי הארוחות האלו יכולות להספיק לשני ילדים קטנים –
ארוחת פסטה "במבינו" הגיעה אלינו, (פנה/ספגטי ברטבים: עגבניות, שמנת פטריות, פרמז'ן, שתיה וכדור גלידה). כמו שביקשנו קיבלנו קערה מאד נדיבה של פסטה (הביאו פנה, לא שאלו איזה משתי הפסטות אבל כנראה פנה הולך יותר טוב עם מבוגרים ועם שמנת פטריות). גם כאן התפספסה קערית הפרמז'ן שנראית בתמונה בתפריט אבל אולי זה כי בחרנו כאמור רוטב אחר ולא את רוטב העגבניות המקורי. הפסטה היתה מעדן, דחפנו את הפיצה (המנה הבאה) לכיוון הילדים וטרפנו בעצמנו את הפסטה. מנה משביעה גם למבוגר (או לפחות לאישה מבוגרת).
הפיצה כאמור היתה הבאה בתור, "פיצה ביתית עם רוטב עגבניות וגבינת מוצרלה עם תוספת אחת לבחירה- תירס/זיתים/פטריות, עם שתיה וכדור גלידה". גם פה הגיעה פיצה עשירה, שהצליחה מאד אצל הילדים.
ואז הגיע הקינוח. המנה המתוקה של ארוחות הילדים נקראת "וופלון בלגי" והיא מוגדרת ככוללת ,וופל בלגי, קצפת, רוטב שוקולד ופירורי מקופלת". בתמונה של התפריט רואים גם גלידה וסוכריות אבל בפירוט זה לא מופיע. בגלל שאנחנו אכלנו חמש ארוחות ילדים, ששלוש מהן כוללות גלידה, קיבלנו את הגלידה ביחד עם הוופל. כשהוופל הגיע כולנו הסכמנו שהוא יכול לשמש מנת קינוח יפה מאד לשני מבוגרים שרוצים משהו מתוק וטעים. ילדים בחיים לא יתגברו על כמות הקצפת הענקית שהיתה בתוך כוס (אותה ניכסתי לעצמי ובקושי נתתי לאחרים כפית בתואנה של "קחו את הגלידה, תשאירו אותי עם הקצפת". קערית עם שוקולד מומס נשפכה בידינו קצת על הוופל והרבה ישירות לתוך הפה. הילדים נשנשו בעיקר קודם כל את פירורי המקופלת ואחר כך התמקדו בוופל. מנה כזו רצוי לא לתת לילדים שמצפים מהם ללכת לישון שעתיים אחר כך…
פונקנו במקביל גם בקפה למבוגרים בכוס גדולה ומעוטרת.
חשוב לי לציין – בתמונות ליד המנות יש צעצועים קטנים, אבל נראה לי שהם לקישוט בלבד מכיוון שהם לא כלולים בארוחה (בניגוד נניח לרשתות המבורגרים שמצרפים מתנות קטנות).
בסך הכל הילדים התמלאו, המבוגרים גם (ונראה לי שבעיקר מנת הוופל תהיה תירוץ מצוין להורים להזמין "בשביל הילדים" ולבנות על זה שילד לא יכול לסיים את זה בעצמו..). המנות מורכבות מהטעמים שילדים אוהבים, המבחר גדול והמחיר אטרקטיבי מאד- 29.90 שקלים לארוחה, מחיר שהופך את כל העניין למשתלם מאד.
רשת בתי הקפה "קקאו" מונה למעלה מ30 סניפים, חלקם, כמו הסניף שברוטשילד- כשרים, הפריסה היא ארצית במיקומים מצויינים.
לאתר הרשת – www.kakao.co.il
