במדינת ישראל ילדים הם המשאב החשוב ביותר. ילדים הם גם ההשקעה הגדולה ביותר שעושה אדם בחייו, גם אם הוא לא מודע לכך בהתחלה. וכדי לגדל ילד בריא ושמח, שיגדל להיות אדם מאושר, יש לשמור ולבדוק כל כך הרבה דברים, שלפעמים אפילו לא יכולים לחשוב על הכל.

אז "מאוחדת" חושבת עבור ההורים של הגילאים הכי קריטיים – מגיל שנתיים ועד שש (מיד עם תום המעקבים של "טיפת חלב" ) ולמעשה מאריכים את הזמן שבו ניתן לעקוב ולגלות בעיות כדי לפתור אותן עוד כשהן קטנות.

היום יש המון בעיות שלא היו פעם – אם זה בגלל אורח חיים מודרני או בגלל מודעות גדולה יותר. כך למשל היום גדל מספר הצעירים והילדים שחולים במחלות כרוניות שפעם היו נחלתם של מבוגרים , כמו סכרת, כמו לחץ דם ועוד, ואיך אפשר לשכוח את המגיפה העולמית מספר אחת בעולם המודרני? ההשמנה וההשמנה הקיצונית?

ליאורה ולנסקי, מנהלת המחלקה לאיכות קלינית של "מאוחדת" הציגה בפנינו בערב השקת "ביקור בריא" את הבעיות השונות שהורים נתקלים בהם בימינו, שלא היו בילדותם שלהם, מה שיכול לפגום בזיהוי ובהתמודדות –

אם פעם לדוגמא,  בעיית קשב לא היתה מקשה בהרבה, כי הילד היה מוקף רק במורה שעומד ומדבר, ועכשיו הוא שומע בבת אחת גם את הטלויזיה, המחשב, הטלפון, האייפד, ושאר גאדג'טים שרק מחמירים את הבעיה.

בעיות וסיכונים נוספים שאורבים לילדים הקטנים –

סיבת המוות הראשית של ילדים קטנים היא אסונות ופציעות – אם זה ילד שלרגע מורידים ממנו את העיניים והוא טובע בבריכה או באמבט שהכיל עשרה סנטימטרים גובה של מים, אם זה תינוק שנשכח ברכב, אם זה באירועי אלימות בין ילדים, ועוד.

בעיה נוספת – הוכח מחקרית שככל שהמצב הסוציואקונומי קשה יותר, והשכלת ההורים נמוכה יותר, כך הסיכונים לילדים גבוהים יותר, בין אם מדובר בתזונה לא בריאה (כי אוכל בריא עולה יותר), באי הקפדה על בטיחות (למשל רכישת מיטת תינוק בטיחותית עם תו תקן וכל מה שצריך, עולה יותר מאשר מיטה שמקבלים במתנה או בהשאלה מהדודה ורק אומרים תודה שיש כי אין כסף לרכוש אחת תקנית), במגורים בסביבות מסוכנות יותר, בתנאים פיזיים קשים יותר וכדומה.

ישנם גם ילדים שזקוקים לטיפול מיוחד כמו ילדים אסטמטיים, ילדים שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי ועוד, ולעיתים טיפול כזה עולה הרבה כסף וייעוצים בענין גם הם לא תמיד אפשריים.

כאן בדיוק נכנס לתמונה ה"ביקור הבריא" שמטרתו לגלות את הבעיות בנינוחות.

רופא הילדים דוקטור גסלר, הסביר לנו מה מתרחש בפגישה כזו, שנערכת פעם בשנה, למשך כחצי שעה, אחד על אחד עם הילד הספציפי והוריו (ללא אחים נוספים באותה פגישה), וכשהוא בריא .

חשיבות מצבו הבריא של הילד בפגישה היא קריטית כי אחרת ההורים  (וגם הרופא) נוטים להתמקד באותה בעיית בריאות במקום במצב הכללי.

הפגישה נערכת בשעות שונות מאשר שעות המרפאה הרגילות, כך שהורה לא צריך לחשוש להביא את הילד לקופת החולים שמא ידבק במחלה מאיזה ילד חולה שבא להבדק, ואורך הזמן – מחצית השעה לעומת הדקות הבודדות ביום עבודה רגיל של רופא, מאפשר תשומת לב מלאה לילד, וכן בגלל שהשעות מדויקות, גם לא צריך לחכות בחוץ ול"התייבש".

במהלך הפגישה בודק הרופא היבטים שונים של הילד- מבדיקה פיזית מקיפה, דרך בדיקת הרגליו, התזונה, התקדמות מוטורית (תלוי לפי הגיל, הבדיקות שנערכות לילד בן שנתיים כמובן שונות מהבדיקות לילד בן חמש למשל),התפתחות פיזית,  גמילה מהרטבה, תזונה, קשר עם ההורים – הצבת גבולות, בעיות שינה, תקשורת  ועוד זוויות רבות שמפוספסות בבדיקות כשהילד חולה.

במידה ומתעוררת בעיה, לרופא יש מערך שלם של "מעגלי המשך" – עובדים סוציאלים, מאבחנים, רופאים, פסיכולוגים, וגם קבוצות הורים שמחולקות ל"קבוצות הורים לילדים רגילים" ו"קבוצות הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים" המכונים ב"מאוחדת" – "שובבנים".

עוד ענין שנדון בזמן ה"ביקור הבריא" הוא הדרכות כיצד לשמור על בטיחות וביטחון הילדים על מנת שלא ייפגעו וכיצד לשמור על אורח חיים בריא.

לפני הביקור ההורים ממלאים טופס יחד עם הגננת או המורה, ומכינים רשימת שאלות.

ואיך קובעים תור לכל השפע הזה? לא צריך אפילו להתאמץ, כי ב"מאוחדת" יתקשרו באופן יזום להורים לילדים בני שנתיים עד שש וכל מה שנשאר זה לתאם תאריך.

כי ילד בריא של היום, זה מבוגר בריא של מחר.

עוד פרטים http://www.bikurbari.co.il/

הרשו לי להחזיר אתכם לשנות השבעים, כן התקופה עם התסרוקות הנוראיות והטלוויזיה בשחור לבן. באותה תקופה לא היו הרבה דברים, אבל הכי הרבה לא היתה… מודעות. הכל היה "יעיל ולענין" – קצת כמו התפיסה במדינות קומוניסטיות. הדבר הפך לבעיה כשהגענו לנושא כאוב (תרתי משמע) של רופאי שיניים.

בילדותי לא היה דבר כזה "רופא שיניים לילדים". היה רופא אחד וזהו, בדרך כלל מאחת מארצות מזרח אירופה, שטיפל בילדים כמו שטיפל במבוגרים, ומי שפחד, ילד או מבוגר, לא קיבל התייחסות מיוחדת אלא רק הוזהר שלא להפריע בטיפול.

התוצאה היתה אנשים שפשוט נמנעו מללכת לרופאי שיניים עד שהמצב כבר היה חמור, וילדים עם טראומות שהשפיעו עליהם לעתיד. כאחת כזו (שאפילו ההפתעה המינימלית שרופאי שיניים מסויימים נתנו לילדים בסוף הטיפול כדוגמת בלון למשל, לא עבדו עליהם) נמנעתי בעצמי מלהגיע לרופא שיניים אלא במקרים שבהם הכאב הכריע אותי לגמרי. הנזקים כמובן נעשו גדולים יותר ויותר ומה שיכל להפתר בקלות בהתחלה, הפך לטיפול מסובך בסוף כמו טיפול שורש במקום סתימה פשוטה.

(בתמונה למעלה – טיפול רפלקסולוגיה להקלה על חרדה מפני טיפול שיניים. התמונות באדיבות אתר "דוקטור ג'רי כהן").

השנים חלפו וטכנולוגיות חדשות הוכנסו, כי מטפלי השניים סוף סוף הכירו בכך שיש אנשים שחרדים מרופא שיניים, יש ילדים שאסור לגרום להם טראומות, ויש בהחלט משמעות לכאב, ושאין סיבה לסבול.

זו הסיבה שהיום מרפאות שינים נראות כמו בתי מלון, (מרפאות הילדים הן בכלל דיסנילנד) וישנם פתרונות רבים לאנשים שחרדים מטיפול – מגז צחוק (המצאה אדירה, השתמשתי בה לבן שלי מילדות ואין לו חרדות כלל או בעיה לגשת לטיפול או בדיקה) , דרך משהו שאני תמיד משתמשת – אותו חומר ששמים לפני שדוקרים עם מחט ההרדמה, כך שלא מרגישים את הדקירה – איפה זה היה בילדותי? ) ועד מקרים חמורים יותר שבהם משתמשים ברפלקסולוגיה או אפילו הרדמה מלאה.

נוסף לכך, גם לאסטטיקה לא היתה מודעות בילדותי, הסתימות היו שחורות ולהרבה אנשים, בעיקר ממדינות כמו רוסיה וגרוזיה , היה חיוך שכולו שיני זהב (שלא לדבר על שיניים תותבות שהסבים שלנו היו שמים כל לילה בכוס מים ליד המיטה..). היום המראה חשוב לא פחות מהבריאות של השינים, וישנם פתרונות אסטטיים לכל בעיה- מסתימות שלא רואים, דרך השתלת שיניים, יישור שינים למבוגרים באמצעים בלתי נראים (וזוכרים את הסצינה ההיא ב"חנות קטנה ומטריפה" כשרופא השינים הסאדיסט בונה קונסטרוקציות שלמות בפה של מטופל אומלל? ) והלבנה, שהופכת כל מטופל לכוכב הוליוודי שמנצנץ כל פעם שהוא מחייך.

כיום אני, ואנשים כמוני, מנסים לעשות "חוויה מתקנת" כי לכל אחד מגיע חיוך מליון דולר, ולא אגורה אחת פחות.