התסריט תמיד אותו דבר- פתאום יש לי קרייבינג למשהו שאין בבית. בדרך כלל זה גם משהו שאי אפשר להזמין טלפונית. אז אני מגיעה למסקנה שאם אין אני לי – מי לי, וצריך להכין לבד.
הבעיה היא שתמיד, לא משנה אם זה מתכון של עשרים מרכיבים או שלושה, תמיד חסר משהו, ואז כל התוכניות הולכות…
ילדים עושים היום הרבה פחות פעילות גופנית מאשר בעבר, ומבלים הרבה מאד זמן ישובים מול מסכים. מצד שני, יש מבחר אדיר של אוכל, חלקו מאד לא בריא, חלקו מכיל המון סוכר, והתוצאה היא ילדים בעלי משקל עודף, שרוב הסיכויים שיהפכו למבוגרים בעלי משקל עודף ומזיק בריאותית.
לכן מאמץ רב מושקע בנסיון להפחית את כמויות הסוכר שיש במזון שילדים אוהבים, גם מתוך הדאגה לבריאותם הנוכחית וגם כדי ליצור הרגלים בריאים יותר לעתיד. מנסיוני האישי, אחרי שהתרגלתי למשל למשקאות מופחתי סוכר, כשטעמתי משקה "רגיל" זה היה לי הרבה יותר מדי מתוק ולא נעים.
אבל איך מרגילים ילדים להפחית את הסוכר?
קודם כל, דואגים שהטעם לא ייפגע. ילדים הם חיות של הרגלים, וקשה מאד לשנות להם משהו שהם מכירים ואוהבים. במאמץ רב ובבחינת המתכונים למזון, מושג אותו הטעם, בהרבה פחות סוכר. אחר כך, כדי לחזק את המעבר למוצר מופחת הסוכר, גם מצרפים לו "בונוס" – משהו שילדים מאד אוהבים, שיגרום להם לאהוב את המוצר בכללותו, גם את הטעם וגם את ההפתעה המצורפת.
וכך הגענו לסידרת "מופחתי הסוכר" של תלמה – מוצרי עוגי, שוגי, קוקומן כדורים וקוקומן חום לבן – שמכילים 20% פחות תוספת סוכר. לא רק שאין הבדל בטעם (אמנם אין לי ילדים קטנים אז נידבתי את גופי לניסוי- ואכן אין הבדל והטעם פשוט טעים), יש גם את הבונוס בדמות קומיקסים של הלהיט הטלוויזיוני "סופר סטרייקה" שהילדים מאד אוהבים. הסידרה שמשודרת בערוץ "זום" ובעוד עשרות מדינות בעולם, צברה מעריצים שמאד אוהבים לראות את המותג על כל מוצר אפשרי, כולל על ארוחת הבוקר והנשנושים שלהם.
הסלוגן של המוצרים הוא "מנצחים גם עם פחות תוספת סוכר" ובאמת, אם אפשר בפחות סוכר ויותר בריא, למה לא?
להשיג בכל רשתות השיווק.
מי אמר שאין קרמה?
יום אחרי שהוזמנתי לאירוע שבו קיבלתי המון לחם, הגיע השובר של "שופרסל" עם המון סלטים.
מושלם.
אז הלכתי לסופר ולקחתי –
חומוס אסלי 400 גרם, סלט טחינה 400 גרם , חציל בטחינה 400 גרם ,חציל על האש 400 גרם
וסלט רצועות סלק 400 גרם .
מה שמצחיק הוא שאחרי שהעברתי את הדברים בקופה, הקופאית אמרה לי ש"את זכאית לחומוס מתנה" וקיבלתי בקופה הראשית עוד קופסת דוגמא של החומוס של "שופרסל" במשקל 150 גרם…
מבחינה ויזואלית – יש לי הערה אחת – הערכים התזונתיים וכל המידע נמצאים בתחתית האריזה, כך שצריך להפוך אותה כדי לראות מה כתוב. כשזה סגור מההתחלה אין בעיה (למרות שזה קצת מערבב את הסלט ומצמיד אותו לאריזה העליונה, מה שיתמרח כשנפתח אותה אחר כך) אבל כשזה פתוח ואנו רוצים להזכר כמה קלוריות למשל, זה יכול לגרום לתאונות לא נחמדות על הנעליים…
האריזה עצמה נוחה לפתיחה ולא צריך להאבק, אם כי החלק הצבעוני שמתחת למכסה הפלסטיק, לא תמיד נפתח בשלמות (בעיקר הניילון בקופסת הדוגמא) וצריך לדחוף את הכפית מתחת כדי להוציא מה שבחלק המכוסה.
עכשיו לטעימה-
סלט החומוס – קלאסי. בהחלט יכול לעמוד בכבוד מול המתחרות. לא ראיתי שיש טעמים עם תוספות, אז הוספנו לבד שמן זית וקצת פפריקה.
חציל על האש- טעם "חצילי" מוכר, ההערה היחידה שלי היא שהייתי מפחיתה קצת בכמות המלח. מעדיפה את הטעם המעושן דומיננטי.
חציל בטחינה- זכה למחיאות כפיים סוערות מכל בני הבית. למעשה בתמונה אפשר לראות מה עלה בגורלו יום אחד אחרי שהגיע הביתה , לבן אדם אחד.. (ותודה באמת שהשארת לי משהו לטעום…).
טחינה אמיתית – אני בדרך כלל מכינה טחינה לבד מטחינה גולמית משומשום מלא (אגב, בדרך כלל של GREEN של שופרסל), לימון, קצת עלי טעם , תבלינים כמו פפריקות שונות ומים. אף פעם לא טעמתי משהו כזה קנוי, (ואגב, גם לא בהרבה חומוסיות מפורסמות יותר או פחות). סלט טחינה קנוי אף פעם לא יהיה אותו טעם אבל יחסית לקנויים, הסלט עשוי היטב, אין טעם לוואי ובסך הכל כשאין זמן להכין (או חומרי גלם בבית), זה מהווה פתרון לא רע.
רצועות סלק – טוב, כאן כבר שיניתי את הקונספט ובמקום להתייחס לזה כאל "סלט" התייחסתי לזה כאל "תוספת ירק" לארוחת הערב שלי. הנחתי לקט סלט ליד האורז והפסטיה ממולאת הבשר, וחיממתי הכל ביחד. (כן, במיקרוגל – דיל וויט איט!!). זה היה רעיון טוב כי הטעם היה כעין ירקות מבושלים או מאודים, וזה סיפק לי את מנת הירק שאני צריכה בכל ארוחה (אני מאד משתדלת שעל הצלחת שלי לפחות שליש מהמנה יהיו ירקות, שליש חלבונים ושליש פחמימות).
אני חיממתי אבל כמובן שאפשר לאכול גם קר כסלט. לא ניסיתי על לחם, נראה לי שיפול כי זה לא ממרח, עדיף על צלחת עם מזלג. הטעם עצמו מתקתק והצבע יפיפה.
בסך הכל, המבחר גדול מאד, הטעמים מוכרים ואהובים לישראלים, האיכות טובה, כך שאפשר לארח או להכין שולחן נשנושים וכיבודים בכיף, בלי לטרוח יותר מדי.