אז הם שניים- אבנר פלג והאקורדיון. ברחבי נחלאות ונווה צדק (וגם אמריקה הדרומי ומרוקו) הם מטיילים יחד ולוקחים עימם קבוצה סקרנית לגלות סודות בסמטאות, טעמים, צלילים והרבה סיפורים.
אבנר פלג עסק בכלכלה עד שב2018 החליט להגשים את חלומו ולהפוך למדריך טיולים בארץ ובחו"ל ולא סתם מדריך טיולים- מדריך מנגן ומזמר.
בלב שוק הכרמל ההומה, ניצב לו בגאון הסופרמרקט הטבעוני הראשון – "הגל הירוק". במאה מטרים של שטח ניצבים בסדר מופתי אלפי מוצרים טבעוניים נטו- לא מכילים בשר, חלב, דגים, פירות ים, ביצים ודבש.
בין המוצרים כאלה שהם תחליפים, כמו גבינה טבעונית או בשר טבעוני, וכאלה שמראש לא כוללים מוצרים מן החי (כמו שוקולד מריר למשל- וכאן ההמלצה שלי חד משמעית על Vego – שוקולד איכותי מאד, עם אגוזים, מעדן לכל אחד- טבעוני או קרניבור.
הוא מר, הוא מתוק, הוא חם, הוא קר, הוא ריחני, הוא מעודן, והוא סמל תרבותי לכל כך הרבה דברים ,מ"תקפצו אלינו לקפה" ועד "רוצה לעלות לקפה"?.
בעבר התרגלנו לשני סוגי קפה עיקריים – זה שהתבשל בפינג'אן מפויח מעל מדורה קטנה, רצוי על ידי מילואימניקים, וזה שהיה עשוי אבקה והגיע בקופסאות פח אדומות. מאז הטעם שלנו השתפר וכולנו רוצים את הקפה שלנו כמה שיותר איכותי.
קפה איכותי הוא קודם כל קפה טחון כמה שיותר טרי, כי מרגע הטחינה הקפה מתחיל לאבד את התכונות הטובות שלו. חוץ מהטריות מה שחשוב הוא גם מקור הגרגרים, תנאי הגידול ואיך מטפלים בו עד שהוא מגיע לספל המהביל שלנו.
אחד מהמקומות שמייצרים את הקפה האיכותי בעולם הוא קוסטה ריקה. לא סתם המדינה קרויה על שם "חוף עשיר" מכיוון שהיא עשירה בכל התכונות שעושות קפה טוב-
< תנאי גידול – אדמה פורייה במיוחד בשל השפעות וולקניות
< כמות ואיכות המשקעים – כולל הפרדה ברורה בין עונה גשומה ועונה יבשה באזורי הקפה הנבחרים
< אזורי גידול קפה בגבהים של עד 1900 מטר !
< %100 ערביקה – במדינה קיים חוק המחייב גידול זן ערביקה בלבד.
< אזורי קפה ייחודיים – במדינה כ-7 אזורי גידול שונים, בעלי תכונות שונות לגמרי,
רובם באיכות הגבוהה ביותר שניתן למצוא.
< מסורת וטכנולוגיה – שילוב ייחודי בין הישן לחדש, שבמרכזו עומד האפיון המרכזי של המדינה:
שמירה על הטבע ועל אוצרותיו.
היזם יהונתן שרף וזוגתו התגוררו שנים רבות בקוסטריקה והכירו את עולם הקפה העשיר. אחרי שהקימו את האספרסו בר הראשון בקוסטה ריקה הם הביאו את הבשורה לארץ.
לפוטנציאל הקפה המשובח הם הוסיפו הקפדה של ביקור שנתי בחוות קפה ובתי עיבוד כדי לבחור את הפולים הטובים ביותר, הבאתם לארץ בעזרת בקרת אקלים ששומרת על חומרי הגלם בצורה האופטימלית במחסן, ולבסוף הבאת כמויות קטנות כל יום לבית הקלייה בשוק הכרמל וקלייה של כמויות קטנות מאד (ולכן סוג קפה יש מטחנה משלו!) ואז אפשר להתענג על כוס איכותית במקום, או לקחת הביתה ארוז בשקיות (שמומלץ לשמור בכלי עם וואקום).
הקפה שMAE CAFE רוכשים בקוסטה ריקה הוא של משפחת ברנס, שבית הקלייה שלהם קיים מ1941, והם מהווים את נושאי הדגל מבחינת קפה, ועכשיו MAE CAFE הם הראשונים בעולם שהשיגו הסכם בלעדיות. התוצאה היא ש"MAE CAFE" הם היחידים בארץ שעונים על הקריטריונים לקפה גורמה- פולי קפה ללא פגמים, שנקנים בקניה ישירה מאזורי קפה מוגדרים , נקלים בבתי קליה קטנים (בעדיפות לקליה בהירה שמרחיבה את מגוון הטעמים) ונמכרים לפי אזורים ולא רק בתערובת. זני הקפה הנמכרים בסניפים בשוק הכרמל (רחוב שפ"ר 2) ובאבן גבירול 98 בתל אביב, הם POAS, NARANJO, TARRAZU. TRES RIOS ו – OROSI , שלכל אחד תכונות משלו מבחינת ארומה, חומציות, גוף ורמיזות של שוקולד, פירות ודבש, וכמובן כולם 100% ערביקה.
בתערובות ניתן למצוא פנינים כמו "CARACOLITO- השבלול" – שהוא פולים נדירים בצורה עגלגלה מאזורים נדירים ומשובחים שיוצרים תערובת קסומה, או תערובות ייחודיות לאספרסו, לקפוצ'ינו (מפולים שמגיעים מגבהים בלתי יאמנו של 1900 מטר) ומצויינים עם חלב, קפה הבוץ זוכה לתערובת בשם NEGRO – שמתאימה לכל סוגי ההכנה, כולל בישול כמקובל במחוזותינו ותערובות מיוחדות לפילטר.
למעשה שם המקום – "MAE" הוא המקבילה ל"אחי" הישראלי, והוא הכינוי שהדביקו אנשי משפחת ברנס ליהונתן שרף.
רוב החברים שהיו איתי בהשקת אתר האינטרנט והחנות המקוונת בסניף בשוק הכרמל בחרו באספרסו ובקפה חם, אני הלכתי על הקפה הקר (עם קוביות קרח וסירופ סוכר), ואני מאד מאד מאד בררנית בקפה, וכאן חצי כוס נבלעה בדקות, והשאירה לי שובל של טעם כייפי בפה.
באתר של MAE CAFE ניתן למצוא איזה קפה מתאים לאיזה מכונה (מכונת קפה, מקינטה, בוץ וכו') ולהזמין גם און ליין במשלוח. יותר מכך, באתר ממליצים להגביל את כמות הקניה כי בזמן שקפה בפולים נשמר חודשים, קפה טחון נשמר רק כמה שבועות אפילו אם זה בתנאים אופטימליים ולכן לא מומלץ לרכוש יותר מכמות מסוימת לצריכה בתקופה זו בלבד.
יהונתן גם תורם שלל טיפים, כמו למשל – בניגוד למה שמקובל לחשוב- לא להעיז לשים קפה טחון במקרר או בפריזר, זה רק פוגע בקפה. הכי טוב- מטחנה בבית, לטחון בדיוק את הכמות שצריכים ולהנות. (טיפים נוספים ודרכי הכנה לקפה משובח אפשר למצוא באתר).
לצד הקפה טעמנו את הפרלינים של איקה- שוקולטיירית בינלאומית , ששימשה בעבר שוקולטיירית אצל " רביבה וסיליה" במשך שש שנים, אחרי התמחויות בבירות השוקולד בצרפת ובלגיה, וגם קפיצה למרכז אמריקה כדי להכיר את פולי הקקאו מקרוב. (והמלצה שלי – לא לפספס את פרלין השוקולד במילוי לימון ושומשום! חוויה מקורית ומיוחדת).
(במקום ניתן לקבל ייעוץ על בחירת תערובות וכן להנות מכריכים ומאפים טריים).
עוד מידע ב-
דף הבית של "MAE CAFE" – www.maecafe.com
ועל איקה והשוקולדים – http://www.ikachocolate.com/he/
(למעלה- משפחת הקפה של MAE, מ1941).
יציאה למסעדה הפכה לבילוי סטנדרטי אצל רובינו, ואנו מחפשים כבר את הבונוס- האקסטרה שמוסיפה ענין לכל יציאה לאכול בחוץ. יש מסעדות שמכריזות על "פסטיבלים" שונים שבמסגרתם מציגים אוכל לפי נושא, יש מסעדות שמשנות את התפריט בהתאם לשעות היום ומכריזות על מחירים מיוחדים ומנות מיוחדות. מסעדת "הטרקלין" לוקחת את הענין צעד אחד קדימה ויוזמת אירועים קולינריים רבים ושונים, כדי שכל אחד יוכל להנות גם מהאוכל וגם מהתוכן והבונוסים מסביב. בפעם הקודמת שהתארחתי במסעדה סיקרתי את "ערב מהסרטים" (http://cafe.mouse.co.il/post/2629667/) והפעם הוזמנתי לחוויה מסוג שונה "מאסטרשוק" – סיור קולינרי בשוק הכרמל וכרם התימנים בתל אביב, שמסתיים בארוחה בת עשר מנות ב"הטרקלין". יוסי בן אודיס הבעלים והסומלייה חבר לנורית, בשלנית , מומחית לאוכל, ומעריצה שרופה של כרם התימנים ושוק הכרמל, ליצירת סיור קולינרי שמציג למטיילים בו מקומות שלמרות שכולנו ביקרנו במה שמכונה "שוק הכרמל" עשרות או מאות פעמים, לא הכרנו את הפינות הקסומות והמיוחדות. הדגש בסיור הוא על תוצרת כחול לבן, ולכן כל המקומות שביקרנו בסיור מוכרות מוצרים תוצרת ישראל, וכן היין שליווה את הסיור (בכמויות גדולות ובמגוון רחב) היה של יקב "1848".
התחלנו את הסיור בקצה השוק, ב"בית העמודים" שם חיכו לנו עגלות שוק כדי שנוכל לשים בהם את הקניות שנערוך, וכן כוסות ליין שנשתה במהלך הסיור, וגם פינוקים נחוצים כמו בקבוקי מים ומגבונים לחים לניקוי הידיים אחרי טעימות. תשומת לב חשובה ומפנקת.
התחנה הראשונה היתה "קפה כהן" – בית קפה קטן שנוסד ב1935 וכיום מנוהל על ידי הנכד של המייסד, בחור בשם שלמה, שהוא זמר חובב, שעורך מופעי שירה בכל יום שישי בשעה אחת בצהרים, ובהם הוא מפליא בקטעי חזנות, שירים ישראליים וגם אופרה. אנחנו זכינו לביצועים ממבחר הרפרטואר שכלל הכל, מ"כל העולם כולו", דרך פרנק סינטרה ועד "או סולה מיו" בגירסה תימנית. (ויש גם פחים לתופף עליהם). הקפה היה חזק ושחור.
התחנה הבאה היתה חנות התבלינים של האחים כוחלני, שמגדירים את עצמם כ"מאהבים לטינים" ומשמיעים הרבה מוסיקה בהתאם. בחנות מגוון ענק של תבלינים, קטניות, מוצרים עם אוריינטציה לטינית כמו בננות פלנטיין, טחינה מיוחדת במתכון סודי, ואפילו משהו מיוחד כמו "קפה לבן".
"אנחנו הולכים לבית המרקחת השכונתי" אמרה נורית והובילה אותנו ל"טבע בכרמל" – מקום של חליטות, תערובות, צמחי מרפא וכלים לחליטות. במקום יש גם סוגי מלח מיוחדים כמו מלח נורווגי מעושן שנדיר למצוא בארץ את הגירסה המקורית שלו. שתינו שם תה פירות מרענן והמשכנו בסיור.
עשינו הפסקה במקום מוצל וטעמנו את השוס של המקום "מיץ גת". בחיים שלי לא טעמתי גת אז אני לא יודעת בדיוק מה הטעם המקורי, אנחנו טעמנו את הגירסה המדוללת עם ערק שהכינה נורית. הבנים התחברו יותר, אני חזרתי ליינות של "1848".
בפינת הרחוב צמד גיטריסטים ניגנו ושרו נעימות תימניות ואנחנו הלכנו לראות את המקום הכי "לא תימני" בכרם, הוא מלון וביסטרו "עדן" שנראה כאילו שייך יותר לאזור קלאסי של וינה, עם השנדלירים, הספות, וסועדות שיושבות עם כלבי ארנק המכונים לבטח "fifi". (במלעיל).
בין לבין נורית סיפרה לנו את ההסטוריה של המקום, איך הוקם הכרם ומדוע הוא קרוי כך, ומזגה לנו עוד מהיינות של "1848".
עם הכוס ביד המשכנו לחנות עם השם הכי היפסטרי "סקס, דראגס אנד אוליב אוייל" ששייכת לחברת "אוליה" שמייצרת שמנים ישראלים משובחים בתקנים המחמירים ביותר. בעל הבית שארח אותנו הציג לנו גם את המוצרים הנלווים כמו גלזורות שונות לבישול, רטבים, מרינדות, וינגרטים מיוחדים כולל בטעם קפה, שהולך טוב אפילו עם גלידה, חרדל שמיוצר על ידי "אוליה" והוא החרדל היחיד מתוצרת ישראלית, בטעמים שונים, מחרדל ליים ודבש עדין ועד לדיז'ון קלאסי עוקצני.
התחנה האחרונה בסיור היתה "מרכז הממתקים והחלבה" – מקום בלי שלט אבל עם ערימות של חלבה מעשרות סוגים, ממתקי רחת לוקום, "באבא קדרסה" – נוגט עם אגוזים נוסטלגי של כל מי שגדל בבית מזרחי, ועוד ממתקים ושוקולדים רבים. ההמלצה שלי – לא לפספס את חלבת הקפה.
בדרך למסעדה עברנו בחלון הראווה המיוחד של "חייט-טרף" – חייט עם חוש הומור מפותח שכותב על חלון הראווה שלו שלטים משעשעים, ואז הגענו לשולחן הערוך ב"טרקלין".
ארוחת עשר המנות היא ארוחה משתנה, מה שאנחנו קיבלנו היה-
צלחת אנטיפסטי של ירקות העונה – הכי טרי שאפשר, סלט שורשים גם הוא מהמצאי של השוק, לחם פרנה מרוקאי שהתלווה לשתי מנות – חומוס עם טחינה (החומוס מאחד הדוכנים שביקרנו בו) ומנה קלאסית של דג מטיאס כבוש, וסלט של ארבע סוגי עגבניות עם גבינת עיזים ואגוזים (שיואו איך שהגבינה הזו נימוחה ונמסה על העגבניות…).
בעיקריות קיבלנו שתיים – סנייה טלה עם טחינה (מהר ברכה) וסלסת עגבניות , ומנת הדגל- שייטל שהלקוח צולה לעצמו על אבן לוהטת במידת העשיה הרצויה לו, עם תפוחי אדמה וירקות, כשלזה מתלווה סלט ירקות, גם הוא טרי טרי ומרענן.
יינות "1848" המשיכו ללוות את הארוחה – לבנים ואדומים, ואז קיבלנו מבחר של שלושה קינוחים – סורבה תות ופסיפלורה עם סלט פירות קטן (הפסיפלורה שיחוק אמיתי), מלבי עם אגוזים, וטירמיסו. השניים האחרים היו למעשה טוויסטים על המנות המקוריות.
האירוע, כולל סיור השוק וכולל הארוחה לקח כחמש שעות, כשתוך כדי ארוחה, בין המנות יוסי בן אודיס גם הקרין קטעי וידאו משעשעים ונתן הסברים על השוק ועל איך נולד הרעיון וגם רמז לנו על רעיונות עתידיים לארוחות עם ערך מוסף.
בקבוצה שלנו היו גם זוגות שחגגו בסיור השוק יום הולדת או אירוע משפחתי.
דף הבית של "הטרקלין" – http://www.hatraklin.co.il/
עוד מידע על סיורי השוק – http://www.hatraklin.co.il/?module=events&item_id=6&event_id=9
מחיר סיור כולל ארוחה הוא 250 שקלים לאדם, והסיורים לקהל הרחב נערכים בימי שישי. באמצע השבוע הסיורים הם לקבוצות סגורות.
עוד פרטים על יקב "1848" – http://www.1848.co.il/
ובפייסבוק – https://www.facebook.com/1848winery
