מהזוגות הרומנטיים של שנות השישים שנפגשים ליד הגלידריה, דרך השיטה האולטימטיבית להתחיל עם מישהי "אפשר להזמין אותך לגלידה" ועד לגלידה שטורפים היישר מתוך הקופסה כשמצב הרוח קצת שפוף, גלידה תמיד משמחת לבב אנוש, בכל גיל ובכל מצב.
ישנן גלידריות מעטות שהופכות להיות מיתולוגיות וילדים שאכלו בהן בילדותם חוזרים עם הילדים והנכדים.
הגיע אוגוסט, החום מטפס לדרגות שזקני צפת (וגם תל אביב) לא זוכרים, בגרמניה משכשכים במזרקות, בצרפת ממלמלים "או-לה-לה" ובבריטניה הנסיך וויליאם בוודאי פותח כפתור אחד בבלייזר. ואצלנו?
חווית הקיץ המפנקת מבית גלידת שטראוס של יוניליוור- ה"מגנום בר" בנמל תל אביב, שחוזר לחודש אחד בלבד, ומציע שלגוני מגנום בעבודת יד על בסיס שמנת משובחת ועם תוספות שלא חלמתם עליהם בחלומותיכם הפרועים ביותר אודות גלידה.
אחד הדברים שמשדרגים מנה, הוא ללא ספק הרוטב. זו יכולה להיות הפסטה הכי תוצרת בית מעולה ויוקרתית, אבל בלי רוטב היא סתם יציקה יבשה. אלה יכולות להיות הקציצות שמכילות הכי הרבה בשר טרי, אבל בלי רוטב הן יציקות עגולות ומכבידות.
רוטב טוב עוטף את המנה, משלב בה טעמים משלימים לטעם המקורי, ורוטב ממש טוב הוא כזה שמככב גם בזכות עצמו וכשהמנה עצמה נגמרת, הוא מלוקק עד הסוף, בעזרת לחם או בעזרת האצבעות.
התסריט תמיד אותו דבר- פתאום יש לי קרייבינג למשהו שאין בבית. בדרך כלל זה גם משהו שאי אפשר להזמין טלפונית. אז אני מגיעה למסקנה שאם אין אני לי – מי לי, וצריך להכין לבד.
הבעיה היא שתמיד, לא משנה אם זה מתכון של עשרים מרכיבים או שלושה, תמיד חסר משהו, ואז כל התוכניות הולכות…
