כבר במאה ה15 הכינו בנאפולי מאפי בצק שטוח ייחודיים, בתנורי אש, מה ששנים אחר כך ייקרא "פיצה" כשהדעה הרווחת היא שהמילה מגיעה מהכיכרות רחבות הידיים של איטליה.
מאות שנים אחר כך ופיצה היא המאכל הפופולארי ביותר בעולם.
ועכשיו למתחם "שרונה" בתל אביב מגיעה הפיצה הנאפוליטנית במלוא הדרה, ולא רק, אלא גם כשרה, כך שכולם יכולים ליהנות ממנה, לצד מנות איטלקיות משובחות נוספות עליהן אמון השף מנה שטרום, אשף המטבח האיטלקי, שחבר ליזם הקולינארי ערן הרשקוביץ ליצירת "פיאצה גרנדה".
לבחור יין לטעמנו זה אף פעם לא עניין פשוט, יש שפע רב של יינות מכל הסוגים, לכל אחד המאפיינים שלו, וקשה מאד לבחור יין שתואם בדיוק את מה שאנחנו אוהבים, או שמתאים בדיוק לסוג האירוע – התאמה למנות אוכל, מזג אוויר, החברה שסביבנו, ומה לא.
פסטיבלי יין הם דרך מצויינת לטעום ולהתנסות במגוון ענק של יינות מיקבים שונים בלי לרכוש שפע בקבוקים ולהתחיל להתבלבל.
מזג האוויר המתחמם מוציא אותנו אל מקומות הבילוי. אחרי שהתכרבלנו בתוך הפוך שבועות ארוכים הגיע הזמן לסנדלים, לשמש ולאוכל טוב.
"פיאצה רוסטיקו" בשרונה היא מוסד קולינרי ידוע ואהוב, וכדי שלא ישעמם שף הבית בנצי הרשברד ממציא כל פעם תפריט לפי העונה.
ומה בתפריט קיץ 2019?
הגעתי לטעימה קטנה מכל השפע שעתיד להיות מוגש, הכל משלב מנות קלאסיות בטוויסטים מודרניים ומעניינים.
בשיר המפורסם אומרים ש"בלונדון יש מוסיקה טובה, טלוויזיה משובחת" וזה בהחלט נכון, ואם נוסיף לכך גם את פרינס וויליאם החתיך ואת הנימוסים, נגלה למה המוני תיירים נוהרים לעיר בכל שנה.
וויליאם אמנם הגיע לכאן לביקור אבל חזר הביתה, אבל עכשיו יש לנו משהו כמו בלונדון ושווה ביותר, רשת LAGER & ALE שפתחה את סניפה הראשון במתחם שרונה בתל אביב.
ב-1870 משפחת פלוגפלדר הקימה במתחם "שרונה" של הטמפלרים, בית בד מודרני שהופעל בעזרת מכשור מיוחד שהובא מחו"ל, שהיווה מוקד לכל הסביבה לייצר ולרכוש שמן איכותי. לימים נזנח המקום וננעל, עד שב2007 – כמעט 140 שנה אחר כך – שוקם מתחם שרונה, ובתוכו גם בית הבד שחזר לחיים.
קפה ביסטרו "בית הבד" הוקם לפני חמש שנים וממוקם באותו בית בד ישן, מחזיר את העטרה ליושנה באמצעות מוזיאון ומיצג מולטימדיה שמספר את תולדות המקום ושיטת הפקת השמן.
מוטיב השמן הוא בליבו ובנשמתו של בית הקפה, כך שלכל מנה מותאם השמן המחמיא ביותר לטעמיה, וישנו אפילו "בלנד הבית" שמיוצר עבור הקפה באופן בלעדי ונמכר במקום בלבד. הגענו לנסות את ארוחת הבוקר של המקום, שמציע תפריט עשיר, שהוא הרבה יותר מבית קפה וכולל מנות שקשוקה מומלצות, לביבות, אנטיפסטי, כריכים, קישים, טוסטים, סלטים, פיצות, פסטה וכמובן קינוחים שעליהם גאוות המקום בזכות שף הבית דניאל אלוני, בעברו מ"אורנה ואלה" שהוא גם קונדיטור המתעקש על השקעה בפרטים הקטנים ביותר, כולל אפילו עוגיות משובחות ומושקעות במיוחד, טריות וייחודיות.
הראשונים להגיע לשולחן ארוחת הבוקר הם דברי המאפה, שהמילה "טריות" קטנה עליהם, והם כוללים (בארוחה זוגית) – פרוסות לחם כפרי , לחמניות , ג'בטות קטנות עטורות גרעינים, וקפקייקס בטעמי אגוזים (מה שמחזיר אותנו לפרטים המושקעים של השף אלוני).
לצידם מיץ סחוט טבעי (המלצה שלי – תפוזים, שניתן גם לערבב עם גזר).
פלטה ארוכה של ממרחים מונחת בסמוך, בשיטת ה"ריפיל" כך שהמלצרית בודקת מדי פעם מה נגמר ופשוט מביאה תוספות. היו שם טחינה, זיתים, לאבנה (כמובן עם שמן זית משובח), גבינה בולגרית, סלט עגבניות, סלט טונה, וקעריות חמאה וריבה. לצידן הגיעו גם כוסיות מוזלי עשירות שראשן עוטר בפרוסות פרי טריות על מצע גרנולה ויוגורט.
בזמן שנשנשנו מהמאפים הוכנו עבורנו הביצים במגוון גרסאות ותוספות והן הגיעו לשולחן בלווית סלט ירקות עשיר ו… הזכרנו כבר את המילה "טרי" שחוזרת ב"בית הבד" שוב ושוב? אז כן, טרי, חתוך במקום ועשיר.
הארוחה כוללת גם שתיה חמה, והיה מענג לגלות שחוץ מהקפה והתה המסורתיים, והשוקו שבמקומות רבים אחרים דורשים עליו תוספת כסף, גם כשהוא מגיע במקום קפה, ב"בית הבד" יש מבחר רחב של שתיה חמה, כולל גם סיידר וסחלב, שהיה הבחירה שלי. הגיעה כוס ענקית, מהבילה ומעוטרת בשבבי שקדים וקוקוס. עונג חורפי אמיתי.
לאחר ששבענו ניגשנו לראות את המוזיאון והמיצג, שהם חינמיים לסועדים במקום (ומשמשים גם כחלק מהסיורים ההסטוריים שמתקיימים במתחם "שרונה"). המכשור והציוד של בית הבד ניצבים בגאון ונשמרים ביד אוהבת, ובעזרת המיצג ניתן להבין הן את ההסטוריה של המקום וכן איך הופק שמן הזית.
בקומה השניה של בית הקפה ממוקם "סלון האירועים" שבנוי כמו סלון ביתי מפנק, כולל שולחן אבירים גדול, ספות, שולחנות אוכל, ושירותים פרטיים, ומשמש למגוון אירועים, הן אירועים פרטיים כמו ימי הולדת, בריתות, כינוסיים משפחתיים ועוד, והן לאירועי חברה כמו ימי כיף וגיבוש, או ימי עיון (שבהם ניתן להעזר בציוד שיש במקום כמו מקרן, מסך, אינםטרנט ועוד). ניתן להתאים תפריט מיוחד לכל אירוע ולהעשירו במנות כמו מנות דגים וקינוחים מיוחדים, כמובן עם שירות המלצרים של בית הקפה. המקום יכול להכיל עד 55 איש.
ב"סלון האירועים" נערכות גם הרצאות וסדנאות מסוגים שונים עם אפשרות להזמין מנות לבחירה מתפריט הבית שמוגש ישירות לסלון.
המלצה שלי- בימי שמש, שישראל משופעת בהם, שווה לשבת באחד השולחנות החיצוניים, להנות מתפריט עשיר , להביט אל כל הפעילות השוקקת של מתחם "שרונה" ולנשום ישן וחדש ביחד.
המקום ידידותי לבעלי חיים, מציע שפע של מנות לכל העדפה- מנות ילדים, מנות ללא גלוטן, מנות צמחוניות וטבעוניות (כולל אפשרות לחביתת חומוס בארוחת הבוקר), קפה ועוגה או ארוחה מלאה, וכמובן עסקיות משתלמות במיוחד בשעות הצהרים.
"קפה בית הבד"- דוד אלעזר 22 תל אביב (בתוך מתחם "שרונה").
טלפון: 03-6521300
מחיר ארוחה לסועד – בשעות הצהרים בסביבות 60 שקלים, בשעות הערב לארוחה מקיפה יותר- כ100 שקלים לאדם.
גישה לנכים- לקומה התחתונה. (הבנין הוא בנין לשימור ולכן אי אפשר להוסיף מעלית לקומת האירועים).
שעות הפתיחה- בימים א-ד 22:00-08:30 ה, שבת 23:00-08:30 שישי 16:00-08:30
המסעדה איננה כשרה עקב הפעילות בשבת.
ב-1886 היה שם היקב הראשון של "שרונה" שכלל גם בית מלאכה לייצור חביות. ארבעים שנה לאחר מכן ייצרו שם ספירט, בשנות השלושים פעל שם בית הדפוס הגרמני "רקורד" אבל עשר שנים אחר כך כבר הפך למפקדת מחנה של הצבא הבריטי. בשנות הארבעים הודפסו שם בולי "הדואר העברי" וב-1950 פעל שם בנק ישראל ולאחריו שירת את המוסד. ב-2014 הגיעה לשם "קלארו".
איפה זה "שם"? במבנה טמפלרי גדול במתחם "שרונה" הקים השף המוערך רן שמואלי את "קלארו"– מטבח ים תיכוני שאימץ את "מהחווה לשולחן", דגש על המוצרים הטריים ביותר, מתוצרת מקומית בלבד, שהופכים למנות ים תיכוניות באפיונים של ספרד, צרפת, איטליה, טורקיה, יוון, לבנון וכמובן ישראל.
עיצוב המסעדה שומר על המבנה המקורי, בתוספת מגוון אפשרויות ישיבה, כולל בר גדול שמקיף את המטבח, כך שהטבחים למעשה מבשלים בין הסועדים ומאפשרים לצפות בכל תהליך ההכנות.
החלל המרכזי ממוקם בקומה הראשונה של המבנה, כשמעליו חלל נוסף שנועד לאירועים עד 32 איש. מתחתיו, שתי קומות למטה, היכן ששכנו הכספות של הבנק, ישנו אולם אירועים לכ-200 אורחים. בין הקומות נוסעת מעלית.
להמשך הכתבה- כאן.
"שרונה מרקט" במתחם שרונה בתל אביב חוגג יום הולדת שנתיים, וביום הולדת, זה כיף לא רק לקבל אלא גם לתת. לכן ממש היום, בדקות אלו ממש, נפתחת במקום סנדוויצ'יה פופ אפ, שבמשך שבוע החל מעכ-שיו!, תגיש סנדוויצ'ים של מיטב השפים, כשכל ההכנסות תרומה ל"בית השנטי", עמותה למען בני נוער וילדים בסיכון.
מאז ששלדון, לנארד וחבריהם ביקרו בחדרי בריחה בפרקים של "המפץ הגדול"- המדינה פורחת ומלאה בחדרים מחדרים שונים, לכל הגילאים, רמות הקושי ומיקומים.
אחד המתחמים הבולטים בתחום הוא ה"קווסטומניה" שממוקם בלב תל אביב, ומעלה את המושג "משחקים" לרמה אחרת לגמרי. במקום יש ארבעה חדרי בריחה – "עליסה בארץ הפלאות", "אושן 5", "המרדף", "הכלא הרוסי". בכל אחד מהחדרים יש משימות שבהן צריך לחפש רמזים, לחשוב לוגית ובעיקר "מחוץ לקופסה", וכמובן עבודת צוות. למי שעוד לא היה בחדר בריחה (באמת למה?)- מדובר בחדר עם תפאורה וסיפור. זה יכול להיות מדען שנעלם, חללית חייזרים, סידרת טלוויזיה כמו "משחקי הכס" וכדומה, כשהסיפור דורש מהמשתתפים לפתור חידות מסוגים שונים, כדי להתקדם ולבסוף לפצח את החדר (למצוא את החטוף/ להשתחרר מכלא/ לגלות מטמון וכו'), הכל במסגרת מסויימת של זמן, כשעל כל הפעילות שולט מפעיל שרואה בדיוק מה קורה בחדר, ויכול לעזור ברמזים או בהכוונה במידת הצורך, או בתיקון טעויות.
שנה אזרחית חדשה בפתח, ומה יותר טוב לחגוג את כניסתה מאשר עם אוכל טוב, יין משובח וחברים אהובים?
הוזמנתי לערב "פרומו" למה שהולך לקרות ב31 בדצמבר, במסעדת "ברנז'ה" שבמתחם שרונה בתל אביב. המסעדה , שהוקמה על ידי המסעדן הראל בלו במבנה טמפלרי הסטורי יפיפה, כוללת מטבח פתוח (שכמובן שנדחפנו אליו כדי לראות ולצלם בעצמנו את תהליכי העבודה בו) ובר לילי מגוון, מציעה תפריט שף ספרדי ים תיכוני, של השף דן יושע, שנושא תחת סינורו רזומה מכובד במסעדות נחשבות, כשהתבלינים והירק שלה מגודלים בגינה הצמודה.
יש אוכל שאוכלים בשביל להשביע רעב, ויש אוכל שאוכלים בשביל להשביע את הנשמה. מתוקים, בעיקר עוגות ועוגיות הן מהקטגוריה השניה, והן נותנות ערך מוסף – הן משמחות לבבות.
אם באירועים חגיגיים ואם סתם בשביל הפינוק, לעצמך או לאחרים – אין מי שלא יחייך למראה עוגה או עוגיה, בעיקר אם הם מעוטרים ומקושטים בהתאם לאירוע.
