ארכיון תגים | תפוחי אדמה

"מילוטל" – צ'יפס של מסעדה – אצלכם בבית!

PHOTO-2021-08-03-13-08-23

כבר בשנות השבעים הצ'יפס היו גיבורי תרבות ואף כיכבו במערכון של "הגשש החיוור" עם הציטוט האלמותי "אני רוצה את הצ'יפסים דקים-דקים כמו גפרורים " .

ומאז – ליד ההמבורגר בגירסה אמריקאית, בן זוג של ה"פיש" ב"פיש אנד צ'יפס" בריטי,  עם המוני סוגי רטבים באמסטרדם או ליד הבירה בערך בכל פאב בעולם – הצ'יפס.

"טוגנים", "פרייז" , "פרנצ' פרייז" – ווריאציות של חתיכות תפוחי אדמה פריכות ומתפצחות בפה, במיני תיבולים שונים, כשהשם הכללי "ציפ'ס" כבר הפך לשם גנרי לשבבים של ירק, וכך אפשר למצוא גם "ציפס בטטה" ו"צ'יפס סלק" ואפילו "צ'יפס בננה".

להמשיך לקרוא

צ'יפסטאר- כי הצ'יפס הוא הכוכב

בלב ההומה של תל אביב- ברחוב אבן גבירול 90, ממש מול רחבת העירייה, הוא נמצא- הוא פריך מבחוץ ורך מבפנים, הוא אהוב על גילאי שנה עד מאה ועשרים לפחות, הוא מוכר בכל העולם ומכונה אחרת בכל מקום- והאמריקאים אפילו נוטים לשנות לו את השם כשהם מסוכסכים עם הצרפתים מדי פעם, הוא מצטרף בכיף לכל ארוחה והוא מפורסם בהולנד בדיוק כמו קבקבי העץ וטחנות הרוח- הצ'יפס.

להמשיך לקרוא

קריספי- מתחדש ומתנשנש!!

"נאש"- מילה שמוצאה אירופאי, אבל חדרה היטב ללקסיקון הישראלי, והפכה למילה (ולפעולה) הכל כך אהובה של "נשנוש". אכילה לא מרעב, רק בשביל הכיף, משהו קטן, בתנועה חוזרת, פריך כזה, שעושה לנו טוב גם בקיבה , גם בפה וגם בנשמה.

להמשיך לקרוא

ארוחת חג שבועות – הסיפתח.

"תנובה" שלחו לי סלסילת מוצרי חלב ואתגר – להכין ארוחה חלבית. לאחר מחשבות , הרהורים והרבה פאניקה, הרכבתי במו ידי העדינות את הארוחה הבאה (והיא אשכרה יצאה טעימה, וכולה מתכונים קלים קלים ומהירים, עם הרבה אפשרויות לשינויים בהתאם למה שיש במטבח.

 

מנה ראשונה- מרק תפוחי אדמה.

המצרכים לשתים או שלוש מנות נדיבות.

400 גרם תפוחי אדמה קלופים וחתוכים לקוביות קטנות

1כף חמאה

שליש כף קמח

כוס וחצי חלב

חצי כוס מים

מעט מלח, פלפל, אגוז מוסקט

גבינה צהובה מגוררת או קרועה.

אופן ההכנה –

שמים בסיר את תפוחי האדמה (ניתן לגוון גם עם קוביות קישואים או קוביות ממש קטנות של גזר). שמים את החמאה ומטגנים כמה דקות תוך בחישה.

מוסיפים את הקמח וממשיכים לבחוש

מוסיפים את החלב והמים, מנמיכים את האש לבינונית ומבשלים 20 דקות תוך בחישה מתמדת (אחרת נדבק או רותח).

מסירים מהאש, מתבלים במלח, פלפל ואגוז מוסקט בנדיבות (כי אין תיבול אחר קודם לכן).

זורים גבינה (אפשר מגוררת, אני מעדיפה קרעים כי זה יוצר "משיכה" ארוכה ועבה יותר).

  • ובתמונות –

 

  1. סלט

    פשוט מיקס של עלי בייבי, פרוסות פרומעז, פרוסות אגסים משומרים (אפשר גם חבושים אם מוצאים) ואגוזי מלך שבורים. מבחינת רוטב- מה שאוהבים, עם דגש קטן על חמיצות ומתיקות. אישית, אני מעדיפה כמה שפחות רוטב ולהקפיד שכל ביס כולל את כל המרכיבים.

מנה עיקרית – מאפה גבינות

אחת המנות שמאד אהבתי לאכול בביקור בארצות הברית היתה "מקרוני אנד צ'יז". כשקיבלתי את המשימה להכין משהו מהגבינות המיוחדות של "תנובה" חיפשתי בהתחלה מתכון למקרוני הזה, אבל מצאתי מתכונים מובנים שלא איפשרו לי חופש יצירה והכנסת הזווית האישית למנה.

אז לבסוף הלכתי על פשטידה, שבנויה על שילוב של פסטה (להלן ה"מקרוני" למרות שהשתמשתי באטריות "פפיון") והצ'יז הגיע ממגוון הגבינות הגדול.

מה שעשיתי היה פשוט לערבב, בלי כמויות מוגדרות – חצי חבילה של אטריות מבושלות (כאמור, אני השתמשתי בפפיונים כי זה מה שהיה לי בבית, האידאל שלי היה אטריות בצורת  "קרניים" שמזכירות יותר את אמריקה), וכמות כייפית (בערך מאה גרם כל אחד) של מגוון מהגבינות בחתיכות – פטה, קשקבל, רוקפור וקממבר. לזה הוספתי גביע אחד של "נפוליאון" בטעם שום, לתוספת רכות, ושלוש ביצים שיאחדו את כל העסק. במקביל טיגנתי שני בצלים קצוצים דק, כי אני מתה על הריח. ערבבתי את הכל וגיררתי מעל אגוז מוסקט.

חיממתי תנור ל200 ושפכתי את העיסה לתבנית מרופדת בנייר אפיה. האמת שאפשר היה גם לאכול את המנה בלי לאפות אותה ,כשהגבינות שנמסו משמשות כרוטב מדהים לאטריות (גם רעיון, לפעם הבאה). על הכל פיזרתי פרמזן מגורר וקצת קוביות חמאה והופ- לתנור בערך לעשרים דקות עד חצי שעה בהתאם לתנור שלכם (להשגיח שרק ישחים מלמעלה).

והקינוח  – "עוגת הגבינה של מ'". מי זו "מ"? זו אשתו של א'. א' הוא הבן של ר' שהיא האחות של ש' שהיא אמא שלי. (או במילים אחרות – מתכון של אשתו של בן דוד שלי). המתכון המקורי הוא של פסח וכלל קמח תפוחי אדמה. בגלל שמדובר בכמות קטנה מאד, החלפתי אותו בקמח רגיל ולא ניכר הבדל.

וזה הולך ככה –

הפרדתי 4 ביצים לחלמונים וחלבונים, ואת החלבונים הקצפתי עם כוס סוכר (אפשר פחות אם רוצים עוגה מתוקה פחות).

את החלמונים ערבבתי עם 750 גרם גבינה לבנה , 2 כפות קמח , וקופסת פודינג ווניל אחד.

איחדתי בתנועות קיפול את קצף החלבונים עם תערובת הגבינה ושפכתי לתבנית מצופה נייר אפיה. אפיתי כ45 דקות בחום של 170 עד שהחלק העליון השחים.

הוצאתי וקיררתי בחוץ שעה. הגובה קצת ירד אבל זה בסדר כי אין הרבה קמח. ניתן להגיש עם קצפת לא ממותקת (כי העוגה כאמור מאד מתוקה) או עם חתיכות אגס משומר (שזה איך שאני אכלתי את זה, אבל שכחתי לצלם).

ישנם עוד מתכונים רבים בחוברת "שבועות תנובה" שהוציאה "תנובה" לקראת החג ותחלק בכ850 אלף עותקים, כשהדגש בחוברת הוא על "המצפן התזונתי" שאומר הפחתה של מלח וסוכר.

עוד הפתעות מיוחדות לחג-

חוברת קופונים שתחולק ברשתות השיווק ובה הנחות והטבות על מוצרי חג פופולריים, קוד בחוברת המתכונים שמאפשר קריאה גם בטלפונים ניידים, אייפד וכדומה, מארזים חגיגיים כמו שתי גבינות לבנות בקופסה דקורטיבית, מארזים מוגדלים , והנחות רבות.

כמו כן – מוצרים מיוחדים לחג כמו גבינת נפוליאון 16% שומן בטעם שום שמיר, פטה עיזים 5% מסדרת "פיראוס", מלית גבינה לבלינצ'ס (אישית, אני אוכלת את זה ככה מהקופסה) וקינוחי דיאט יופלה בטעמים מיוחדים של פאי תפוחים ופינקולדה.

 

חג קציר שמח!!

יש קשר- מאלט נשר!

מספרים על נשר אחד שנכנס לבר. הברמן התלהב ואמר לו "אתה יודע שיש בירה על שמך?", עונה לו הנשר "מה, יש בירה "נחום"?"

"נשר" כבר הפך למטבע לשון, וכתשובה לשאלה "מה הקשר?"  מתבקש הצירוף של "בירה נשר", מכיוון שמדובר במותג וותיק , כשהמאלט נטול האלכוהול מתאים לכל המשפחה ולכל אירוע.

כשביקרתי בארצות הברית לפני כשנה, החלטתי לנסות את המשקה הפופולארי "רוט ביר – בירת שורשים" שילדי אמריקה כל כך אוהבים. מה להגיד לכם? אין לי מושג איך הם שותים את זה ועוד בהתלהבות, לי זה הזכיר תרופה פופולארית נגד חום לילדים שמתחרזת עם "אשתאול".

בקיצור, מרחק רב מאד מבירה שחורה ישראלית שמתאימה כאמור לכל המשפחה (והרחבה על כך בהמשך).

בכל מקרה, קיבלתי אתגר- להכין ארוחה שלמה (שימו לב למילה "להכין" – זה כבר האתגר עבורי..) שמבוססת על "נשר מאלט".

עכשיו, בשלנית אני לא, את זה כבר הבנתם… אז אני תמיד ניגשת לספר הבישול הגדול בעולם, שמתחיל בWWW, ומוצאת לי שם כל מני דברים, ומקסימום עושה שינויים לפי הטעם או לפי מה שיש בבית.

הסיפתח של הארוחה שהכנו בבית היה לחם, וכאן זה היה קל כי קיבלתי מתכון של השף יאיר פיינברג ופשוט עשיתי אותו כלשונו. המתכון הולך ככה- מערבבים 400 גרם קמח לבן עם שקית וחצי אבקת אפייה וכפית מחוקה מלח (בדיעבד אני חושבת שצריך קצת יותר ), מוסיפים לאט תוך בחישה בקבוק בירה שחורה "מאלט נשר" בגודל 330 מ"ל, הבצק יוצא דביק אבל זה בסדר. כשהכל מתאחד מוסיפים 70 גרם אגוזי מלך קצוצים גס (הכנסנו לשקית וחבטנו בהם בעזרת מערוך).

פיזרנו בתבנית בגודל 28 סנטימטר אורך ו10 סנטימטר גובה והכנסנו לתנור שחומם מראש ל150 מעלות, למשך עשרים דקות. אחרי העשרים דקות הגברנו את החום ל175 מעלות ואפינו עוד עשרים דקות (ככה היה כתוב במתכון- אנחנו עוד הוספנו עוד עשר דקות כדי שישתזף קצת מלמעלה). אחר כך בא החלק הקשה- להתאפק עד שיתקרר קצת. התבנית כמובן היתה מצופה בנייר אפייה משומן בעזרת ספריי שמן, כך שהלחם השתחרר בקלות.(הלחם נאפה בתבנית אפיה של TEFAL שלא סתם יש לה שם טוב- מדובר בתבנית שמעבירה את החום באופן אחיד בגלל המבנה המיוחד שלה ושל התחתית שלה, ובעיקר היא נון סטיק ועומדת בכבוד במדיח הכלים – פונקציה מאד חשובה בשבילי!)

נשנשנו אותו עם חמאה ועם טפנד זיתים.

למנה עיקרית בן הזוג התגייס וחיפש אף הוא מתכון באינטרנט. מצאנו כל מני מתכונים אבל לכולם חסרו לנו מצרכים אז בסוף עשינו גירסה משלנו שהולכת ככה- לקחנו תבנית קטנה ושפכנו לתוכה בערך סנטימטר של בירה שחורה. מעליה סידרנו כמו מניפה פרוסות תפוחי אדמה (בעקרון היה צריך גם בטטות, פלפלים וכו' שלא היו לנו). את תפוחי האדמה הברשנו מלמעלה ברוטב טריאקי (במקור היה צריך להיות ברביקיו) ופיזרנו טימין, מלח גס, פלפל שחור גרוס וקצת שמן זית. הכנסנו לתנור בחום של כ180 מעלות (במתכון המקורי לא היה כתוב כמה, ואנחנו פשוט שמנו אותו ביחד עם הלחם) וכיסינו עם מכסה סיליקון (אפשר עם נייר כסף כמובן). צלינו כארבעים דקות עד שנהיה רך. לצד תפוחי האדמה הכנסנו שוקי עוף באותה שיטה (השוקיים בושלו טיפה קודם כדי שיהיו מוכנים במקביל לתפוחי האדמה).

לקינוח עשינו רטרו למנה של מסעדות סיניות משנות השמונים – פירות בבלילת בירה. ערבבנו קמח תופח, סוכר, טיפה מלח וביצה אחת, הוספנו בירה שחורה (במקור המתכון הוא בירה לבנה, אבל ההימור הצליח וגם בירה שחורה עבדה). אני לא רושמת כמויות כי צריך לשחק עם הבלילה עד שהיא סמיכה אבל לא עבה מדי, סוג של דייסה מעובה. טבלנו בתוכה אננס בטבעות וטיגנו בשמן בערך בגובה של סנטימטר.

הגשנו חם עם רוטב מייפל.

כמובן שעל השולחן היו גם בקבוקי "מאלט נשר" לשתיה ביחד עם האוכל.

מעבר לטעם היו גם היתרונות – המאלט מכיל מים, לתת שעורה, כשות, סוכר ופחמן דו חמצני בשביל הקצף , כך שיש את הטעם של בירה אבל כמובן בלי אלכוהול, ומעבר לזה המאלט כולל אנטי אוקסידנטים, וויטמינים ומינרלים כולל אפילו חומצה פולית שמומלצת מאד לנשים בהריון או לפניו.

המשקה אינו מכיל צבעי מאכל וחומרים משמרים ובגלל שאחוז הסוכר נמוך ביחס למשקאות קלים אחרים, עדיף לבחור במאלט מאשר במשקה צבעוני מסוכר כלשהו.

לאתר של "נשר מאלט" – http://www.tempo.co.il/%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%A0%D7%A9%D7%A8-%D7%9E%D7%90%D7%9C%D7%98/