טוצ'קה- ממלכה פתח תקוואית משובחת.

בנובמבר האחרון, התחילו ריחות מגרים במיוחד לעלות מאזור פתח תקווה, בעיקר מרחוב דרך רבין 6 (מתחם תחנת הדלק פז- מול יכין סנטר), כש"טוצ'קה" נפתחה. מהי טוצ'קה? מדובר בקונדיטוריית בוטיק, מאפיה ובית קפה, שמתמחה בלחמי מחמצת (מתוכם עשרה קבועים ואחד משתנה), לחמים בתוספות שונות, קמח מלא או רגיל, הכל בניצוחו של האופה המומחה ברי יוגב. ללחמים מצטרפים גם קינוחים ומאפים מתוקים כמו עוגות, טארטים ,ועוגות בחושות (כולל ללא סוכר) , וישנו גם בית הקפה שמנצל את התוצרים המשובחים של המקום, כדי להרכיב תפריט של ארוחות בוקר, כריכים, סלטים , פסטות, קיש ועוד, כך שאפשר גם לבוא לאכול וגם לקחת הביתה.

אני הוזמנתי לנסות את תפריט החורף והיות והגעתי בערב, בחרתי מבין תפריט שכולל מרק (מתפריט החורף), קיש, סלטים, פסטות וכריכים, וכמובן הקינוחים שפשוט בוחרים מהדלפק.

היינו שניים ומהתפריט בחרנו שתי מנות סלט:

"סלחם" (44 שקלים) (קוראים SALECHEM), שכלל לחם שאור שרוקן מתוכנו ושימש כקערה שבה הונחו סלט ירקות כפרי, גבינה בולגרית, ורוטב של שמן זית ווינגרט.  מבחינת פרזנטציה הסלט יפה מאד (מגיע גם עם "מכסה" של לחם). הירקות טריים, הגבינה משובחת וניכרת הקפדה על מוצרי הגלם. אנחנו היינו מעדיפים את הלחם מחומם, אבל זו העדפה אישית שלנו.

"רוזנלטס"  (56 שקלים) שכלל חסות ועלים ירוקים, פקאנים, אגס ביין וגבינה כחולה בווינגרט חרדל.  אודה על האמת- הסלט הזה הוא אחד האהובים עלי, מזכיר לי תמיד את פאריס, ואני תמיד שמחה לפגוש אותו בתפריט. גם כאן ניכרה טריות המוצרים, והנדיבות הרבה בכל המצרכים. שמחתי לגלות שלא היתה "הצפה" ברטבים כי שמקובל במקומות אחרים לצערי, כי אני תמיד מעדיפה לחוש את המרכיבים כל אחד בנפרד ואת ההשתלבות השונה בכל ביס, בהתאם למה שהעליתי על המזלג שלי.

ביחד עם כוס קפה איכותית (ואני נוהגת לשתות מעט מאד קפה, כך שאני בררנית במיוחד), הגיעו קינוחי הבית- שני קינוחים גדולים – טארט לימון ומוס שוקולד קרמל וכן שני מאפינים קטנים- אחד תפוחים ואחד בטעם מרציפני. הגדולים עולים 25 שקלים כל אחד, ומתאימים לשני אנשים שרוצים ביס מתוק לאחר האוכל , והקטנים עולים שישה שקלים בלבד, ונהדרים ליד הקפה. מה שאהבתי בכל הקינוחים היה המתיקות העדינה, כי שוב, בדרך כלל בבתי קפה בארץ כשאומרים "קינוח" אומרים "הפגזת סוכר". בעיקר בקינוח השוקולדי, הורגש השוקולד יותר מאשר סוכר, וזה ענין מבורך.

כאמור הלחמים נאפים בעבודת יד מדי יום, ממרכיבים טריים ללא משפרי אפייה ושמרים. אני קיבלתי הביתה לחם עשבים ואגוזים משובח, שהחזיק כיומיים (ויכל להחזיק יותר אם לא היינו טורפים אותו). למעשה, אכלנו את רובו כמו שהוא, ללא שום ממרחים ותוספות.

בבית הקפה ישנו דיל צהרים בימים א-ה בין השעות שתים עשרה וחצי לחמש, שכולל קיש/ פוקצ'ה/ כריך או פסטה בתוספת אנטיפסטי ושתיה – ב45 שקלים.

המקום כשר בכשרות רגילה, ובימי שישי שווה לבוא במיוחד בשביל החלות מסוגים שונים, שנראה מגרות במיוחד .

חנייה צמודה נוחה וחינמית.