פיצריה קטנה בלב איטליה, מפות משובצות על השולחן שבמרכזו פמוט בו נעוץ נר דולק, תנור לבנים מהביל בו דולקת אש לוהטת מקבל אל חיקו בצקים טריים עטורי כל טוב, מלטף אותם בלהבות והן משיבים בביעבוע ובניחוחות שמפתים את כל הסביבה עד שהפציולו שולף אותם במיומנות והם מגיעים במהירות האור אל הסועד שכבר לא יכול לחכות, כשברקע זמר במבטא איטלקי כבד שר "או סולה מיו!!"
בהמשך לכלל היהודי של החגים שכולם "הם ניסו להרוג אותנו, אנחנו ניצחנו, בואו נאכל" – גם אחרי חג פסח עמוס מטעמים, ושניה לפני שבועות של עוגות גבינה, יש את יום העצמאות, השופע פיקניקים עתירי בשר, סלטים, תוספות וכל טוב.
וכמו שאין מדינה בלי תושבים, אין מנה בלי תיבול, ותבלינים טובים הופכים מנה תפלה ומשעממת למעדן מנצח.
פלפלים הם עולם שלם שנע מגמבה פשוטה ועד לפלפלים כל כך חריפים שצריך כפפות כדי לאחוז בהם ולא משנה באיזה פלפל בוחרים, הוא תמיד יוסיף רובד טעם נוסף לארוחה.
עכשיו , לארוחה החגיגית של פסח מומלץ להוסיף את סדרת הפלפלים הטבעיים הקלויים על האש של "לירון" – מוכנים לאכילה, ללא תוספת סוכר, צבעי מאכל או מים, באריזה נוחה.
חג הפסח מביא איתו טעמים מיוחדים לצד אתגרים קולינריים שבראשם העדר קמח החיטה שמשמש אותנו למוצר הבסיסי ביותר בתזונה האנושית- הלחם.
בעבר כבר היו המצאות של "לחמניה כשרה לפסח" שבדרך כלל היתה קשה כמו אבן וטעימה בערך באותה מידה.
בית "לבונטין 7" (שדי קל להבין איפה הוא ממוקם) בתל אביב הוא מוסד מוסיקלי וותיק המקדם מוסיקה ומוסיקאים מכל הסגנונות- ג'אז, פאנק, אינדי פופ ורוק ועוד, ועכשיו מקבל תוספת טעם תרתי משמע- כשבמקום נפתח "חומוס 7" – חומוסיה משובחת מעשה ידיה של השפית ג'וליה אורלנקו שהגיעה היישר ממונפלייה בצרפת, דרך עבודה במיטב המסעדות התל אביביות כמו קוצ'ינה תמר, מנטה ריי ו"קפה דליה", ובית השגריר הצרפתי בו שלושה שגרירים נהנו ממעשה ידיה.
(קרדיט לצילום למעלה- יעל האן)
ממרחי הטחינה המתוקים של "אחוה" הם להיט בכל בית ועכשיו בעיצוב חדש נוח במיוחד.
ממרחי הטחינה האהובים- ממרח טחינה עם שוקולד, ממרח טחינה עם סילאן, וממרח טחינה בטעם שוקולד ללא תוספת סוכר קיבלו חבר נוסף לסידרה- ממרח חלווה.
כל הממרחים מגיעים באריזות נוחות של 400 גרם כך שאפשר להכין הרבה מטעמים וגם לחסל בכפית כשאף אחד לא רואה…
פחמימות הן דבר טריקי- מצד אחד הן מרכיבות את כל האוכל המנחם שלנו, המושחת, והדקדנטי, ומצד שני הן לא ממש בריאות לנו וצריכה גבוהה שלהן מביאה להשמנה ובעיות בריאות לא פשוטות.
השאלה מתחדדת יותר כשמדובר באנשים סוכרתיים או טרום סוכרתיים, כמו גם בספורטאים, בעלי התזונה היחודית כמו קטו וכל מי שיש לו מודעות על מה עודף פחמימות יכול לגרום לגוף שלנו.
מכירים את השפים האלה בתוכניות בישול שמכינים מנה כשלפניהם כל המצרכים מוכנים בקעריות זכוכית קטנה, רק לשפוך לתערובת?
במציאות העסק קצת מסובך יותר- אם ניקח נניח שום, צריך להפריד ולהצליח לקלף כשבדרך כלל זה נגמר באלימות בכל מני חבטות סכין למיניהן, או שורש ג'ינג'ר שיודעי דבר מקלפים בעזרת כף הפוכה ובעצם מגרדים את הקליפה במבנה הכל כך לא ישר של השורש. בשני המקרים זה גם יוצר הרבה לכלוך וכמובן ריח שנדבק לאצבעות ולסביבה.
כשהלל גרדי זכה ב"מאסטר שף" הוא זכה בעיקר בזכות הטבע שהביא- רועה הצאן שהבין את סודות הצמחים סביבו ואת הטעמים והייחוד שהביאו לכל מנה.
עכשיו גרדי מביא את כל הידע שלו לשיתוף פעולה טעים במיוחד עם רשת "דומינו'ס פיצה" והתוצאה- סידרת "פיצות פרא" המבוססת על קונספט " מהחווה לשולחן" – מיטב התוצרת המקומית- גבינות עיזים עשירות ולבאנה מהמרעה לצד ירקות טריים, עלים ותיבול היישר מהשדה.
(קרדיט לתמונה העליונה- אייל גרניט)
אם יש תיבול אחד שמוכר לכל אדם, מילדות ועד בגרות, זהו הקטשופ. המוצא שלו לא ברור, המתכון שלו עבר גלגולים רבים וחומרי גלם שונים ומשונים – מדגים כבושים ו עד פולי סויה מותססים, אבל היום "קטשופ" הוא אותו רוטב אדום העשוי מעגבניות, שמשתדך מצוין לכמעט כל מנה, למעט אולי קינוחי גלידה…