ארכיון

פינק ליידי – אהבת הגברת הוורודה.

הכי כיף להיות רומנטיים בישראל – בכל העולם חוגגים חג אהבה אחד, בישראל חוגגים פעמיים – במועד הלועזי של "וולנטיינז" וגם בט"ו באב. האמת, אהבה כדאי לחגוג בכל יום.

אחד הסממנים הבולטים של אהבה ותשוקה הוא התפוח. מתקופת אדם וחווה, התפוח היה הפיתוי האולטימטיבי – אדום, רענן, מבושם, מתוק ופריך.

לקראת "וולנטיינז" מככב התפוח בחגיגות חג האהבה, ובמיוחד זן חגיגי – ה"פינק ליידי" – הגברת הוורודה. תאגיד הפירות "בראשית" שאחראי על רוב שוק הפירות הנשירים בארץ, חוגג את חג האהבה ביחד עם "פינק ליידי" – תפוח שמוצאו מאוסטרליה, בצבע וורוד רומנטי במיוחד, עם ארומה עדינה ובעיקר פריכות כייפית, מתאים לכל דבר- בישול, אפיה או אכילה במצבו הטבעי (ורצוי בשניים!).

התפוח הוא הכלאה של "ליידי ויליאמס" ו"גולדן דלישס" ונמצא תחת הקטגוריה של "תפוחי פרימיום".

כשקיבלתי את התפוחים, קודם כל פתחתי לי אחד ונהנתי מהלובן בפנים, הקרנצ'יות של הנגיסה והריח שליווה את המיץ שמילא לי את הפה ויצר חוויה לכל החושים. אחר כך החלטתי גם לעשות משהו מהתפוחים והלכתי על הפשוט ביותר- שטרודל תפוחים.

ההכנה מבחינתי היתה פשוטה- רידדתי בצק עלים מוכן, מרחתי אותו בחמאה מומסת, הנחתי באמצע שכבה של קוביות תפוחים שעורבבו עם סוכר, קינמון, צימוקים ואגוזים, קיפלתי את הכל, עשיתי חתכים ומרחתי בביצה בשביל הברק.

אפיתי עד השחמה והגשתי חם עם אבקת סוכר. אם היתה לי גלידת ווניל בבית אני בטוחה שזה היה משפר עוד יותר את העוגה אבל גם ככה היא היתה מעדן.

לקראת חג האהבה יוצאים ב"בראשית" בקמפיין בסניפים רבים של רשתות השיווק שייצבע בוורוד – צבע לב הוורד שמהווה את הסמל המסחרי של התפוחים, ויחולקו מתנות רבות כמו חוברות מתכונים, תיקי קניות וורודים וגם "תיק אוכל לתפוח" – קופסה קשיחה (וורודה כמובן) שמאפשרת לקחת תפוח לעבודה, ללימודים, לפיקניק ולכל מקום, בלי שיימעך ובלי להשתמש בשקיות שפוגעות בסביבה.

בלינק המצורף אפשר לקרוא על חוויותי מביקור במרכז המבקרים של "תפוחי בראשית" – http://shoshhazangrinberg.wordpress.com/2013/12/21/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9F/

(בפיסקה האחרונה)

וכן עמוד הפייסבוק של "בראשית" – https://www.facebook.com/priberesheet

שם טוב ושמן טוב.

הסיור הבא שלי באזור זכרון יעקב היה בסימן שמן, שמן זית ושמן אתרי. התחנה הראשונה היתה ביישוב כרם מהר"ל, שם ביקרתי במשק יובל של חוי ורמי יובל, ובנם הממשיך מנחם. כרם הזיתים של המשפחה מפיק שמנים איכותיים מסוגים שונים – סורי, ברנע, פישולין וקורטינה, כל אחד בדרגת חריפות שונה, כך שאפשר לבחור מה מתאים לנו לשימוש הספציפי ולטעם.

השמנים הם כתית מעולה בכבישה קרה וזכו בפרסים רבים ובמקומות ראשונים בתחרויות של TERAOLIVO לדוגמא בקטגוריות כמו "בוטיק שמן הזית הטוב ביותר", "יצרן שמן הזית הטוב ביותר", "שמן הזית פישולין הטוב ביותר" ו"שמן הזית בלנד הטוב ביותר" וכך הלאה.

כדי לשמור על האיכות הגבוהה, השמן נשמר בקפדנות במיכלי ניירוסטה ובאטימה מוחלטת לחמצן, והזיתים עצמם מועברים לבית הבד ביום שנקטפו על ידי מכונה משוכללת וחדשה שנרכשה למשק.

מעבר לשמן ולזיתים מגדלים בני המשפחה גם תפוז סיני (קומווט) שמיוצא לאירופה ועומד בסטנדרטים המחמירים של היצוא לשם.

אחרי שסיירתי בכרמים הפסטורלים של משפחת יובל, טעמתי מהסוגים השונים של השמן. הבחירה שלי היתה הזן הסורי, שנמצא במקום השני מבחינת דרגת החריפות מהקל לכבד. הוא החליק בגרון ולא השאיר צריבה, אבל מצד שני השאיר שובל של טעם אופייני לשמן איכותי.

בדקתי גם את הזיתים והסבונים שמיוצרים במקום, כי אין כמו סבון שמן זית להחלקת העור וטיפוחו, את זה ידעו כבר בימי קדם.

קבוצות מטיילים יכולות להגיע למרכז המבקרים (בתיאום מראש) ולשמוע הרצאות, להשתתף בפעילויות שונות – גם לילדים, ולטעום את המגוון הרב של השמנים (הידעתם ששמן הזית הוא בעל נקודת השריפה הגבוהה ביותר ולכן הכי מתאים לטיגון?).

שווה לבדוק את האתר גם בשביל המתכונים המיוחדים –

http://shemen-yovel.com/

ואחרי שהכנסנו שמנים לתוך הגוף, הגיע הזמן גם להתמרח בהם מבחוץ ולעשות טיפול כולל- ולכן הגעתי ל"LAVIDO" בלב המדרחוב של זכרון יעקב. את המרכז אי אפשר היה לפספס כי הריח נישא כבר מרחוק. בכניסה לחנות יש שביל של צמחי תבלין וליד כל אחד מהם שילוט על יתרונותיו.

המוטו של "לבידו" היא – קוסמטיקה טבעית ואורגנית. התהליכים הם מסורתיים והאוריינטציה היא של ארומתרפיה, כך שגם הניחוחות וגם התמציות, הכל מתמזג כדי להשיג את התוצאה המושלמת.

בכל המוצרים אין חומרים סינטטיים כמו סיליקון, תוצרי נפט או צבעים מלאכותיים.

(וכמובן – אבל ממש כמובן ששום דבר לא מנוסה על בעלי חיים!).

כמובן שכשאני במקום כזה, הדבר הראשון שאני עושה זה להתמרח במה שמריח הכי טוב, מה שהיה קצת בעיה כי הכל הריח נפלא. מתוך מגוון ענק שנועד לתת פתרון לכל דבר- משיער ועד תינוקות, בחנתי את סידרת הפנים של לבידו" שכוללת חומצה אלורנית, שנועדה למלא קמטוטים, ופילינגים שונים ועדינים שלא שורטים את העור אבל מטהרים אותו, את המשחות הטיפוליות לכל צרה אפשרית – לגרויים ופגעי עור, להרגעה, לעור מגורה, את מוצרי השיער שנועדו להזין את השיער עד עומקו, ולחדשו תוך חיזוק השורשים, וכמובן שהרחתי את כל סידרת "רוח וגוף" שלא רק מטפחים לנו את העור והגוף אלא גם מרוממים את הנפש בניחוחות לפי תורת הארומתרפיה.

אהבתי במיוחד את שקי המלח הריחניים בניחוחות שונים שנועדו או לאמבטיות או להנחה על ברנר כדי שיתחממו ויפיצו ניחוח בכל הבית. מספיק ברנר אחד לדירה ממוצעת והאווירה שונה לחלוטין והרבה יותר מזמינה. להגיע הביתה ולהרגיש בספא.

הרחתי כמובן את השמנים האתריים שנועדו לשימוש במבער, אמבט או בשילוב עם שמן צמחי, והאהוב עלי ביותר הוא כמובן התפוז האורגני (שמצויין לריח טוב במכונית, ולחילופין, לחיזוק האון הגברי…).

הכי כיף להגיע בקבוצה למרכז המבקרים, ולעשות סדנה של הכנת שמנים או בשמים, להתנסות, להריח ואפשר גם לשלב עם הזמנת כיבוד. רעיון מעולה לגיבוש לעובדים או למסיבות רווקות למשל.

עוד פעילות כייפית מוגדרת כ"יופי של בוקר לאמהות ותינוקות" (ולדעתי גם אבות יכולים להפיק תועלת רבה מבוקר כזה) שבו לומדים על התפתחות התינוק, מתרגלים תנוחות ועיסויים לתינוק ומקבלים טיפים רבים. בחנות ישנה כאמור סידרה של מוצרים לאם ולתינוק- כשבחלק של האם יש למשל קרמים למניעת סימני מתיחה, שיכולים להטריד מאד נשים הרות, ובחלק של התינוק יש שמני עיסויים, קרם החתלה וסבונים שונים ששומרים על עורו של התינוק בדרך הכי טבעית שאפשר.

ביקור במרכז עשה לי חשק להקים ספא משלי בבית, לשימוש אישי, שבו אוכל לברוח מטרדות היומיום לעולם ריחני וטבעי.

אתר הבית של "LAVIDO," – http://www.lavido.com/home.asp

(ויש גם מחלקה לעוסקים בטיפולי גוף ופנים – לרכישת חומרי גלם ואביזרים נחוצים).

עולם השמן מעולם לא היה כל כך פורח.

הסטוריה וטעם – מוזיאון העליה הראשונה ומחלבת שוורצמן – זכרון יעקב.

עדיין בזכרון יעקב, אני פותחת את היום בביקור במוזיאון העלייה הראשונה . תאמרו "מוזיאון? לא קצת ארכאי"?. אבל לא, ממש לא. צוות המוזיאון השכיל להפוך את התצוגה שמלמדת על הקמת המושבות, ההתמודדות עם כל הקשיים כמו מחלות, עוני , חוסר ביטחון וביורוקרטיה, לחוויה מקיפה לכל הגילאים.

לפני הכל ישנן התצוגות, הן אותנטיות והן שחזורים עד כדי כך שאפשר לפסוע על הרצפה שמרגישה כמו האדמה שתחת רגלי החלוצים.

טלוויזיות מעבירות המחזות של החיים היומיומיים וישנם תבליטים והסברים רבים.

אבל זה ממש לא הכל – כי ישנן עוד חוויות רבות- בעיקר למשפחות ולילדים –

ראשית, בכניסה אפשר להשיג חוברת הפעלות שבה משימות וחידות שעל הילדים לפתור לאורך הסיור, והמשימות חבויות לאורך התצוגה כך שהילדים צריכים לגלות אותן לפני שהם פותרים. מי שפתר מספר מסוים של חידות, זכאי לקבל מדליה מיוחדת על השגיו!.

פינה משעשעת נוספת היא מרתף ההפתעות, שבו מסודרים בצורה מופתית בגדים, כובעים, אביזרים, נעלים וכל מה שצריך כדי להפוך לבוש של 2014, ללבוש של החלוצים בארץ ישראל של העלייה הראשונה, וכמובן אחרי שמתלבשים יש גם תפאורות שונות כמו שולחן ערוך, פינת בית ספר וכדומה, שאפשר להצטלם לידם ולהפוך לתמונה עתיקה (ואפשר להשתמש בפונקציות מצלמה או אינסטגרם כדי להפוך את צבעי התמונה לגוון "ספייה" עתיק).

לא התאפקתי וגם אני בחרתי לי כובע ומקטורן והפכתי לברונית שמזמינה את אצולת היישוב לכוס תה של אחר הצהרים בכלי חרסינה עדינים.

כשהסתובבתי בין המוצגים, בעיקר בקטעי ההמחזה שהראו סיפור של משפחה אחת ייצוגית, חשבתי לעצמי איך אני הייתי מגיבה בסיטואציות האלה, האם הייתי עומדת בזה בכלל. נקודה למחשבה.

במוזיאון אודיטוריום שמשמש גם לאירועים שונים כמו כנסי משפחה מצאצאי מקימי זיכרון יעקב ועוד.

כתובת אתר המוזיאון – http://museon1.datinet.co.il/

אחרי שצופים בהסטוריה, צריך גם לטעום אותה והשילוב הכי טעים הוא אצל שוורצמן במחלבה.

למעשה, להגיד "מחלבה" זה אנדרסטייטמנט כי מדובר קודם כל במוזיאון הסטורי שלם. המחלבה , הממוקמת בבת שלמה היפיפיה, היא מבנה הסטורי שמכיל מאות ואלפי פריטים נוסטלגיים, מסיפולוקס ועד הטלפון הציבורי הראשון שהיה מותקן בבית הפרטי של בני משפחת שוורצמן ושימש את כל השכונה, מאסימונים ועד פיילות, כדי חלב, פטיפון וגרמופון, בקיצור, עונג לכל חובב נוסטלגיה (או צילום).

אחרי שגומרים לעשות קולות של "אוווווווווווווווווווו" מכל מה שיש מסביב, זה הזמן לפגוש את זיו שוורצמן, הדור השלישי בארץ, ששולט על ממלכת הגבינות, זיתים, שמן, דבש, זיתים, פיתות מיוחדות,  יוגורט, ועכשיו גם ליין יין חדש וטעים – בלנד של קברנה וסירה מסידרת "יקב בוטיק בת שלמה" שמחמיא במיוחד לגבינות.

אפשר להגיע, לבחור גבינות (אחרי שטעמנו המון כמובן), להכין צלחת מלאה מכל טוב, ביחד עם הפלפלים ממולאי הגבינות, העגבניות המיובשות, הלאבנה ושאר המעדנים שכמובן מוכנים במקום, להוסיף פיתה בסגנון "פטיר " – עם תערובת תבלינים מיוחדת, ללגום יין או סיידר חם (או שניהם כמו שאני עשיתי) ולקנח במעדני הבית  כנאפה עם גבינת עיזים וחלבה, ומלבי עם דבש תמרים ודבש חרובים, מעדן שלא טעמתי בשום מקום אחר (והייתי שמחה לטעום שוב ושוב).

מבין המבחר הענק של הגבינות, היה לי קשה להחליט מה הכי טעים לי – קמבבר אגוזים, גבינת עיזים עם גרגרי דיז'ון, צפתית רכה או חידוש- גבינת עיזים בסגנון גאודה עם זעפרן ופיסטוק, שבסוף היתה הבחירה שלי בטעם מיוחד מאד.

את הגבינות ניתן להשיג רק במקום, ואפשר לקחת בנסיעה, לא מתקלקל, אבל לא בטוח שתצליחו להתאפק בדרך…

האתר של מחלבת שוורצמן – http://batshlomo.co.il/

מעיינות חמי טבריה- עונג בחמישה חושים.

את ההנאה והבריאות שבטבילה במעיינות חמים גילו כבר בימי קדם. בכל מקום שבו היו מעיינות כאלה, קמו ערים שאליהן הגיעו כל מי שרצו להבריא, להרגיש טוב או סתם להתפנק. היתרונות שבטבילה במעיינות אלו היו ידועים לכולם – הגופרית והמינרלים בעלי תכונות בריאותיות רבות, המשקל הסגולי מסייע להגדיל טווח תנועה לשיפור מגבלות גופניות או פגיעות שונות, השהייה במים ממריצה את מחזור הדם והמטבוליזם והחומרים ההורמונים המופרשים בגופו של הטובל מסייעים בהפחתת תהליכים דלקתיים שונים. (וזאת חוץ מהעובדה שהטבילה במים החמימים והעשירים היא חוויה מפנקת שמותירה את העור חלק ונעים).

מקור המים ב"מעיינות חמי טבריה" הוא 17 מעיינות של מים תרמו מינרליים שמגיעים מבטן האדמה בטמפרטורה של כשישים מעלות ולמעשה מקוררים עד ל37-39 מעלות בקירור טבעי כדי לאפשר טבילה נעימה בכל עונות השנה.

בשנת 2011 קמה חברה בשם "חמשת החושים" שהחלה להפעיל את מלון "נופים" על שפת הכינרת, ושנתיים אחר כך עברה לנהל את "מעיינות חמי טבריה" אחרי שיפוץ מקיף.

הגענו ביום חורפי חמים למתחם ובסיור שערך לנו המנכ"ל, מר עמי ישראל ראינו את המתקנים שעומדים לרשות הציבור – משטח דשא ענק , בריכת שחיה חיצונית חצי אולימפית שמחוממת בחורף (ואכן, כפי שאפשר לראות בתמונות שצילמתי, למרות שמדובר ביום בחודש ינואר, אנשים בילו בבגדי ים בבריכה, שחו ונהנו ממנוחה על כסאות השיזוף), שתי בריכות מים תרמו מינרליים – אחת פנימית ואחת חיצונית, שכוללות גם מתקני עיסוי מימי כייפי וכמובן איך אפשר בלי חדר כושר משוכלל וסאונות – יבשה ורטובה? חוויה כוללת לכל חמשת החושים, כפי שמציע השם.

אנחנו התחלנו את הבוקר בארוחת בוקר בקפיטריה של המקום, עם מבחר גדול של אפשרויות (ובתמונות רואים רק חלק קטן).

אחר כך עלינו על ה"מדים" של המקום – חלוקים ונעלי ספא, השארנו את החפצים בלוקרים והופ- לתוך המים. בגלל שהמים חמימים, אז הדבר הכי בולט הוא שבניגוד לכניסה לבריכות מים רגילות, גם בקיץ, כשנכנסים וחוטפים מכת מים קרים ואז מנסים להכנס לאט לאט, כאן, בגלל שהמים חמים, אפשר להכנס בבת אחת ותוך שניות להיות עטופים בחמימות מלטפת ומרגישים איך השרירים מתרפים וכל תא בגוף נושם לרווחה.

אנחנו עשינו את מה שהתבקש, התיישבנו על המדרגה בתוך המים, דואגים שכל חלק בגוף טבול ועטוף היטב בחמימות הזו, וקשקשנו על "ככה צריך לבלות יום שישי".

הסיבה היחידה שהצליחה להוציא אותנו מהמים היתה התור לטיפול בספא "חמשת החושים" שמציע תפריט גדול של טיפולים לפי הדרישה והצורך. אני קיבלתי מעסה בשם ילנה שעשתה לי עיסוי שוודי במהלכו עברה על כל שריר ומצאה שם נקודות תפוסות שאני בעצמי לא הכרתי (ורק על החלק של כפות הרגליים כבר הייתי מציעה לה נישואין…).

רכה ורגועה יצאתי לכיוון המקלחות, משם לחדרי ההלבשה ואז – כל הפעילות הזו עשתה אותי רעבה ומיהרתי לפגוש את כולם במסעדת "היגאה" הכשרה שבמקום. השם "היגאה" הוא שמה של אלת הבריאות וההגיינה, שם מתאים מאד ל"מעיינות חמי טבריה". המסעדה מנוהלת על ידי שף אבי מוזס, ששלח לנו לשולחן מבחר ענק של הסלטים, הבשרים, התוספות וכמובן הקינוחים. המגוון כל כך רחב שכל אחד יכל למצוא בו מה שהוא רוצה, (ובתמונות רואים שוב, רק חלק קטן מכל מה שהיה שם). ההמלצה האישית שלי – לא להחמיץ את שיפודי העוף בטמפורה – מעדן על מקל.

למעלה ולמטה – מטעמי מסעדת היגאה

נוף הכינרת השתרע מולנו כשהגיע לנו מגש קינוחים. כבר סיפרתי לא אחת על החשש שלי מקינוחי פרווה. שף מוזס השכיל למצוא דרך להמנע מקינוחים שדורשים תחליפי חלב, והפיק מעדנים אחד אחד- מקרונים בצבעים ומילויים שונים, עוגת תפוחים, עוגת פירות, סופלה שוקולד חם וסלט פירות טרי, (ולא הניח לצלחת עד שלא יצר גם לבבות צבעוניים מרוטב פירות).

במקום נערכים גם אירועים שונים, וגם ארוחות דגים לצליינים שבאים למקומות הקדושים. צ'ופר מיוחד הוא הגעה למקום על ידי סירה, דרך מינגש הסירות, ישר למסעדה או לבריכות.

לאורחי מלון "נופים" הכניסה למעיינות חינם.

פרטים על האתר והמסעדה- http://hamei-tveria.co.il/

VIM SPA- LPG- הלאה הצלוליט!

את הצלוליט אין צורך להציג, כולנו מכירים, ובעיקר מכירות את הגבשושיות האלו שהופכות את העור לנוף מהירח…אנו מנסים דיאטה, אנו מנסים ספורט, אבל לא הולך, הגבשושיות עדיין שם. הסיבה היא שבין תאי השומן הרגילים שלנו, מצטברים נוזלים, והם דחוסים ודוחסים כך שהתאים עולים למעלה ויוצרים את המראה הלא יפה. הדרך ליישר את הגבשושיות הללו היא לסלק את הנוזלים שנתקעו ובכך להשיג מראה מוצק יותר. כאן נכנס לתמונה מכשיר הLPG – מכשיר לניקוי לימפטי לגוף ולפנים, מתוצרת צרפתית, שקיים בשוק למעלה מ27 שנים ב110 מדינות, ופועל כמעין "שואב אבק" שמרים את העור והשכבות שתחתיו, ובכך מאפשר לנוזלים להשתחרר ולצאת דרך השתן, ובכך משטח את הגבשושיות ויוצר מראה חלק ואחיד.

הוזמנתי לספא VIM בראשון לציון כדי להתנסות בטיפול במכשיר. פגשתי את איטל שופ, המטפלת מזה 14 שנים בשיטת הLPG, שעבדה בעבר בקליניקות יוקרתיות, ונמצאת מזה שנתיים בVIM, והיא ערכה לי סיבוב בספא – על שלל הפונקציות שבו – ממניקוריסטית ומספרה, דרך קוסמטיקאית וחדר שיזוף ועד בריכה טיפולית לטיפולי מים, וכמובן המתקנים של חדר הכושר של VIM כולל האולמות, המכשירים ואיך אפשר בלי ג'קוזי וסאונות?

כדי להתחיל את הטיפול התבקשתי להסיר כל בגד (כן, הכל!!) וללבוש סוג של אוברול גרביוני (או גרביון אוברולי?) שעוזר למכשיר להחליק על העור ולא להתקע בוואקום. יש להדגיש שלכל מטופל יש בגד משלו למען ההגיינה והנוחות האישית.

נשכבתי על המיטה המחוממת (אני שוקלת לקחת כזו הביתה..) ואיטל הסבירה לי על המכשיר. הטיפול לא כואב ולא אמור להיות כואב וכל אחד יכול לבקש חזק יותר או חלש יותר לפי מה שמתאים לו, וכן כמובן איטל גם כבר מזהה את התגובות של הגוף עוד לפני שמישהו אמר משהו ומתאימה את המכשיר בהתאם.

התחושה היא אכן שאיבה, קצת דומה למה שחוויתי כשעשיתי טיפולי כוסות רוח למשל, רק בלי הסימנים הכחולים, וזה סוג של "עיסוי הפוך" למעשה כי בעיסוי לוחצים על הגוף וכאן מושכים את הגוף החוצה. איטל עוברת על כל הגוף עם דגש על נקודות בעייתיות כמו ירכיים, בטן ולא שוכחת את ה"מלח פלפל" – אותם חלקים מתחת לזרועות שמתנפנפים כשמנסים לתבל אוכל..

הטיפול נמשך כ35 דקות ואפשר לראות תוצאות כבר אחרי שמונה עד עשרה טיפולים.

איטל הסבירה לי שלא רק שהנוזלים מתנקזים, במהלך הטיפול נוצר עושר של זרימת דם וחמצן לכל חלקי הגוף, מה שמרווה אותו וגורם לו להיות חיוני יותר (ולכן מומלץ מאד ללכת לעשות אימון גופני אירובי מיד אחרי הטיפול או לפחות במהלך ה24 שעות שאחריו). גם חילוף החומרים משתפר מאד.

מעבר לטיפול הגוף, יש כאמור גם טיפול LPG לפנים שעושה אותו דבר- משחרר נוזלים (כך למשל נוזלים שהצטברו בשקיות שמתחת לעיניים) ומזרים דם וחמצן לפנים, ובכך מטשטש קמטוטים ומחדש את פעילות העור והשכבות מתחתיו, מעין "זריקת מרץ" שיש לנו באופן טבעי בגיל עשרים, אבל קצת פחות בגיל ארבעים.

התחושה שלי בטיפול הפנים היתה חדשה לי כי כל טיפולי הפנים שעברתי בכל החיים תמיד התבססו על עיסוי ועל החדרת חומרים, שוב , בתנועות של "פנימה" ואילו כאן התחושה היתה "הרמה החוצה". איטל עידכנה שאפשר בהחלט להביא למשל סרומים אישיים לטיפול ותוך כדי להחדירם בצורה טובה יותר לעור.

_20140127_08232708

הטיפול מצוין גם להפחתת נפיחויות, אחרי לידה, אחרי פציעה או ניתוחים פלסטים (כמובן בהתייעצות עם רופא – יש לחתום על הצהרת בריאות לפני הטיפול והוא אסור על נשים בהריון למשל או חולי אונקולוגיה).

איטל הדגישה שחשוב מאד לשמור על התוצאות באמצעות פעילות גופנית ותזונה נכונה, וסיפרה גם על נשים שמגיעות לטיפול גוף או פנים לפני אירוע, מכיוון שאז הבגד או האיפור יושבים טוב יותר ויפה יותר.

לאחר הטיפול נרגעתי ב"פינת השקט" של הספא, על ספות נוחות עם שתיה ונשנושים מפנקים.

פרטים , חבילות, ואפשרויות – באתר – http://www.vimspa.co.il/

שופרסל – רק בריאות

המודעות לאוכל בריא לא פסחה על "שופרסל " והחבילה כללה הפעם מכל טוב- מוזלי, גרנולה עם אגוזים, שקדים וגרעינים, שיבולת שועל להכנה מהירה, וסילאן בבקבוק לחיץ (ואיזה כיף שלא צריך לחבוט בתחתית של צנצנת ולחכות שהזרם האיטי יזוז סוף סוף…)

לגבי שיבולת השועל והסילאן ההחלטה היתה פשוטה היות ואני אוכלת דייסות שיבולת שועל על בסיס קבוע, ולכן פשוט שמתי כחמש כפות מלאות שיבולת שועל בקערה שמתאימה למיקרוגל, הוספתי חלב כדי כיסוי, חיממתי כשתי דקות על חום מקסימלי, הוצאתי, ערבבתי והוספתי סילאן, קינמון (המון) וחמוציות. אפשר גם צימוקים.

ארוחת ערב חמה, משביעה וזריזה (וכמובן שופעת בריאות).

הגרנולה והמוזלי הפכו לעוגיות לפי מתכון של פיליס גלזר שמצאתי באינטרנט (כמובן שרשמתי "מתכון לעוגיות גרנולה מהירות" עם דגש על המילה "מהירות".(

אני לא מביאה פה את המתכון בגלל זכויות יוצרים של פיליס, אבל בכללי הוא מכיל חמאה, קמח מלא, סוכר, קצת מלח, אבקת אפיה, ביצה וכמובן חמאה, ושש דקות בצד אחד של התנור, ואז שש דקות בצד השני.

יצא קריספי עדין מבחוץ ורך מבפנים.

אם שיבולת השועל היתה לארוחת ערב, העוגיות מצויינות לארוחת בוקר או נשנוש של עשר בבוקר במשרד (ובגלל שהן רכות אז הן גם "חרישיות" ככה שהעובדים האחרים לא יקחו לכם…).

רק בריאות!

נורלבו – להציל את עתידך.

לידרס- 16-1-2014

מי שמטייל בברזיל למשל, בשכונות העוני, רואה המון, אבל המון צעירות בהריון. ילדות כמעט. והתופעה הזו חוזרת בכל מקום שבו המצב הכלכלי נמוך. ככל שיש פחות כסף, כך יש יותר הריונות ויותר ילדים שנולדו לאמהות שלא ממש רצו בהם או יכולות לטפל בהם. ולמה? כי הנגישות לסיום ההריון קשה יותר. בעיקר כלכלית. (וכמובן גם לאמצעי מניעה שהיו מונעים את המצב הזה מההתחלה).

כשילדה בת 14 מקיימת יחסי מין, ולא רק בשכונות העוני בברזיל אלא גם בישראל של 2014, נוצר הרבה פעמים נתק בין הגוף המפותח לבין שיקול הדעת שעדיין שייך לילדה ולא לאישה בוגרת.

ולא רק ילדות – גם נשים לעיתים לא חושבות (וכמובן בן הזוג שאיתן, שיש לו מחצית מהאחריות על ההריון) או בטוחות שאלה "ימים בטוחים" או "לא נורא אם שכחתי גלולה" או שסומכות על בן הזוג שידע "להזהר", שלא לדבר על סטוצים או סקס חטוף עם מעורבות גדולה של אלכוהול ואורות מנצנצים של מועדון…

התוצאה היא אותה תוצאה- הריון.

הריון שמביא איתו ילד, שמביא השפעה ענקית על חיי האישה או הנערה – בין אם היא רווקה וצריכה להסתדר בעצמה עם התינוק (והרבה פעמים האבא נעלם או מתחמק), בין אם היא עדיין תלמידת בית ספר שכל העתיד האקדמי שלה יכול לההרס כי היא תצטרך לנשור מהלימודים כדי לטפל בתינוק שנולד לה מוקדם מדי וכך גם אפשרויות הפרנסה העתידית שלה ייפגעו, ובין אם היא אישה נשואה שכבר יש לה ילדים והיא לא מסוגלת להתמודד עם עוד ילד מבחינה כלכלית, נפשית או פיזית.

pregnant_teenager(צילום ארכיון)

במדינת ישראל המצב לגבי האחרונות הוא הכי גרוע כי אישה נשואה גם לא תקבל אישור מהוועדה (שהיא ביזוי של נשים ושל המדינה ביחד) והיא תאלץ לשקר ולהגיד שההריון ממאהב, גם אם הוא מהבעל החוקי, רק כדי שיאשרו לה הפלה, ובכך היא מסתכנת בנזק עתידי במקרה של גירושין.

גם כשהוועדה מאשרת, זה עדיין כרוך באלפי שקלים (או יותר אם מדובר ברופא פרטי) וגם ההליך מאד לא נעים בלשון המעטה.

מכל זה אפשר להסיק שהדרך הטובה ביותר למנוע את כל הסבל הזה הוא "גלולת היום שאחרי" שעוזרת לסיים הריון לפני שהתחיל ובכך מונעת את כל הבעיות .

עד היום הכרנו את "פוסטינור" מבית "תרימה", שעולה 100 שקלים לכדור. עכשיו הגיעה שחקנית לשוק – ששוברת את הכללים ומנגישה את הגלולה לכל אישה שצריכה אותה, במחיר של 55 שקלים בלבד. הגלולה – "נורלבו" מבית כצ"ט – זהה בדיוק לפוסטינור, גם היא נמכרת כתרופה ללא מרשם רופא, וכאמור- במחצית מהמחיר, כך שמי שגם ככה מבוהלת מהריון לא רצוי, לא תצטרך לגייס סכום גבוה שלא תמיד בהשג ידה, ותוכל לסיים את הכל בדיסקרטיות ובמינימום סבל. למעשה, הגלולה לא חדשה, היא וותיקה ונמכרת תקופה ארוכה במעל חמישים מדינות אחרי שעברה את כל תקנות הבטיחות כמובן והחידוש הוא כאמור המחיר הנוח והנגיש.

לא מדובר במותרות, גלולת ה"יום שאחרי" היא לא פינוק או בילוי, היא צורך חירום שמונע כאב גדול, פיזי ונפשי בעתיד , ובמחיר נמוך יותר, נשים יוכלו לשלוט על גורלן וגופן ולא ייאלצו לשאת הריון וגידול ילד (או מסירתו לאימוץ שזה הליך כואב ומייסר לא פחות), לא יצטרכו לחוות את הבושה שבהריון כזה, לא יצטרכו ללכת לוועדות משפילות (או להאלץ לשקר להן) ולא יצטרכו לקבור את עתידן בין חיתולים צואים.

norlevo1(1)

נערות, חיילות, סטודנטיות, נשים נשואות, לכולן יהיה קל יותר מהיום לצאת מצרה שלא התכוונו להכנס אליה, אם בתמימות ואם בתאונה (כי גם קונדומים נקרעים לפעמים…). (וכן, מיועד גם לנשים שחיות בחברות סגורות וקשוחות שבהם הגברים או אנשי הדת שולטים במיניות ובילודה, וכך הן יכולות להמנע מהריון לא רצוי שנכפה עליהן).

ולמי שחוששים ל"תומתו של הנוער" – מחקרים הוכיחו כי זמינות של אמצעי מניעה ושל כדורי "היום שאחרי" לא גרמו לפעילות מינית מוגברת, או אי שימוש באמצעי מניעה. גלולת "היום שאחרי" היא אמצעי חירום וכך היא נתפסת.

להשיג ברשתות הפארם ובתי המרקחת.

725c466b22a70693a4ea55bb3ae24c96

נורלבו – זכות האישה על גופה!

חם, מתחמם, חמין…

חבילת הפינוקים של "שופרסל" להשבוע כללה כל מה שצריך לארוחת שבת חמימה- לקט ירקות לחמין, לקט לקוסקוס, קוסקוס דק ורסק עגבניות.

בגלל שאני רחוקה מלהיות בשלנית, כמו שידוע, הלכתי לספר הבישול הגדול בעולם, האינטרנט, והקשתי "מתכונים קלים לחמין". כן, המילה "קלים " חייבת להופיע. מצאתי משהו , שיניתי מעט לפי הטעם, ובסוף יצא… ובכן, כן, יצא חמין.

אני לא שמה כאן מתכון כי בסופו של דבר זה משהו שהכנתי מהאינטרנט ולא אוריגנלי שלי, ואני מניחה שיש הרבה מתכונים דומים, כך שכל אחד יכול לגגל (או לשאול את סבתא שלו). אני כל הזמן דאגתי שיהיה מלוח מדי וקצת שמתי פחות מדי מלח, ויצא לי חמין קצת "פולני" אבל תיבלתי אחר כך, לפני האכילה. את בשר הבקר לקחתי מאמא שלי שבישלה אותו בסגנון פולני קלאסי – כלומר "קחי בשר, שימי במים, הוציאי את נשמתו". הצלתי אותו שניה לפני שהוא נעשה , איך לומר… מת לגמרי, והמשכתי את הבישול שלו כבר עם החמין ככה שיצא בסדר.

היות ולא השתמשתי בקוסקוס לצורך המנה, נזכרתי בסדנה מהממת שעשיתי השבוע אצל פרידה רז, שהכינה מנות סלטים חמים וקרים עם בורגול וקינואה ,ואמרתי לעצמי שקוסקוס נראה די דומה פיזית לדגנים האלה, אז למה לא להשתמש בו באותה צורה, ועשיתי טבולה עם קוסקוס במקום בורגול- והוא כלל עגבניות, פטרוזיליה (המון), כוסברה (עוד יותר המון), ובצל (קצת יותר מדי האמת), והטיפ שקיבלתי ממעצבת האירועים המקסימה ענת טופל – חתכתי חתיכות זעירות של לימון והוספתי אותן גם. התיבול היה שמן זית ולימון, מלח ופלפל. יצא שילוב כיפי של קוסקוס שהיה חם מהבישול (ניתן לאכול כמובן גם קר) והירקות והחמצמצות הלימונית (וכאמור הפטיש שלי – כוסברה). אגב, אני לא טורחת לקצוץ עלים, מספיק לי להפריד אותם מהגבעולים. אני פשוט קוראת למנה "כפרית" וזה מסתדר יופי. רק חשוב לבדוק לפני שמחייכים…

מה שעוד למדתי בסדנה של פרידה רז היה שילוב בורגול (או כאמור קינואה או קוסקוס) כסלט עם ירקות מבושלים או צלויים בתנור , ואת חבילת הירקות של הקוסקוס אני בהחלט אנצל בקרוב למטרה זו.

אחרי הארוחה הלכתי לישון לארבע שעות.

 

לחמם מנועים בVIM.

כדי לחיות טוב, להנות ולבלות, דבר ראשון צריך לדאוג לגוף. אם הגוף לא בסדר, מה הטעם בכל השאר? כולנו יודעים מה חשיבותה של פעילות גופנית, לא רק למראה נאה אלא בעיקר לבריאות. אבל מצד שני.. קשה לקום מהספה, קשה לצאת ביום גשום, תמיד עסוקים או עייפים… ולכן חדר הכושר צריך להיות ארקטיבי במיוחד כדי שיהיה לנו כל כך כיף שם, שנרצה ונשתוקק להגיע לפעילות ומכאן הרווח הבריאותי כבר יגיע ביחד עם ההנאה.

הוזמנתי למסיבה שנערכה בחדר הכושר "VIM" במתחם ה"סינמה סיטי" בראשון לציון (ילדי טהרן 5, חנייה חינמית ובשפע).

נושא המסיבה היה "לאס ווגאס" ואכן ווגאס היתה שם במלוא תפארתה כולל שולחנות משחק (ו"כסף" שכל אורח קיבל כדי לשחק ואולי גם לזכות בפרסים), רקדניות קאן קאן מלהיבות, נשנושים ופינוקים, ואקסטרה חוגים והפעלות.

גם ביום רגיל יש שפע רב של פעילויות שכל אחד יכול למצוא בהם משהו מעניין וכיף – מתחם כושר גדול שכולל מכשירים לאירובי , כולל מכשירים מתקדמים כמו הוורסה קליימר שמדמה טיפוס ושורף יותר קלוריות, מכשיר חתירה על בסיס מים שמדמה חתירה בנהר, מכשירי כוח שונים כולל מכשירים ייחודיים כמו חבל טיפוס וכלוב מתיחות, אזורי משקולות, בטן ואימונים אישיים.

למי שמעדיף שיעורים בקבוצה- ישנם חוגים אירוביים כמו זומבה, קיקבוקס וספינינג, (ואפילו שיעורי סריפט דנס לאמיצות שמשלב ריקודים עם תנועות חושניות להרגשה סקסית במיוחד), חוגים הוליסטיים כמו פלדנקרייז ויוגה, חוגי עיצוב וחיטוב כמו סוגי פילאטיס שונים וחוגים מיוחדים כמו קינזיס והתעמלות במים. זכיתי להציץ לשיעור מיוחד ואנרגטי שהעבירו שלושה מאמנים (חטובים להפליא) שהצליחו לגרום להמון נשים (ונדמה לי שגם כמה גברים היו שם) פרצי אנרגיה בלתי מתכלים.

במקום יש גם ייעוץ תזונאית, בדיקת אחוזי שומן ורפואת ספורט, וכן ספא שמציע טיפולי ספא רבים ופינוקים.

עוד פרטים על כל מה שיש בVIM – http://www.vim.co.il/

טעמי הצפון

טיילתי בצפון, בגליל העליון ליתר דיוק, ובין החרמון לבניאס, החלטתי ללכת לפי השילוט ולמצוא את המקומות הקולינריים המפתיעים והקטנים. מצאתי חמישה כאלה

הראשון היה בקיבוץ דפנה  – מוזיאון השוקולד של שולמן- מקום מתוק תרתי משמע, שכולל את הסטוריית השוקולד, פסלים משוקולד, סדנאות שוקולד וכמובן המון שוקולדים מסוגים שונים למכירה.

כתובת האתר לפרטים – http://www.scm.co.il/index.asp

הנקודה השניה שעצרנו בה היתה קיבוץ חולתה- ושם מצאנו שני אוצרות-

"דרך התבלינים"- חנות עשירה בטעמים וריחות של תבלינים, כלים, חליטות, חלווה (כולל סוגים שלא נדבקים – לא לכלים ולא לשיניים!), ותערובות שונות (כולל "בכור" לניקוי אנרגטי).

במקום יש גם סדנאות, טעימות, קורס צמחי מרפא ועוד.

פרטים- http://www.derech-hatavlinim.co.il/spice-store1.asp

יש גם משלוחים לכל רחבי הארץ.

עוד בקיבוץ חולתה-

"שלום עלחם"- מאפיה קטנה של לחמים טבעיים כולל מחמצת, שמרים, בריאות ועוד.

פרטים בדף הפייסבוק- https://www.facebook.com/pages/%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%A2%D7%9C%D7%97%D7%9D/195946800450493

באזור מושב אודם באזור צפון רמת הגולן מצאנו את "יקב אודם" ומה יותר טוב מיין טוב כדי להפשיר מכל הקרח והשלג מסביב?

טעמנו ביקב יינות לבנים, אדומים וגם יינות קינוח מתוקים (מומלץ ה"ענבר" – מופיע בתמונה באמצע). היינות של "אודם" הם כשרים וזכו לפרסים רבים בתערוכות כמו "טרווינו". אנו עוד רכשנו לעצמנו בקבוק של "וולקניק- שרדונה 2012" שהיה כל כך טוב שהיה שווה לסחוב כל הדרך עד המרכז.

פרטים על היקב וסוגי היינות – http://www.harodem.co.il/

בדרך בחזרה עברנו את מרכז המבקרים של פירות "בראשית" ולמרות שלא נרשמנו לסיור, הסכימו לצרף אותנו כדי לראות ולשמוע הסברים על פס היצור של הפירות- מהקטיף ועד לסופרמרקט. ראינו את המערכת הממוחשבת החכמה שמסוגלת להפריד תפוחים על פי משקל, צבע ורמת איכות (כשכל תפוח מצולם ונסרק בנפרד!), ראינו את שיטות האריזה הרובוטיות ואת ההקפדה על כך שרק תפוחים איכותיים יגיעו לצרכנים (הפחות יפים הולכים לתעשייות כגון סיידר או שימורים).

פרטים על הסיורים – http://www.pri-beresheet.co.il/template/default.aspx?CatId=11

הסיור אורך כחצי שעה והוא בתשלום.