ארכיון

"טו BIN אור נוט טו BIN".

אני אוהבת אוכל. מכל הסוגים. מה שאומר שארוחה אחת שלי יכולה להיות בשרית, אחת חלבית, אחת מעורבת ואחת בכלל מבוססת על מתוקים (כן, גם זה נחשב ארוחה בשבילי). וכן, אני ממש לא בשלנית גדולה, תמיד מעדיפה לאכול מאשר לבשל.. אבל אם אפשר ללמוד מתכונים קלים וטעימים אני תמיד בעד.

הוזמנתי ל"BIN281" לסדנת בישול צמחונית (חלבית) בניצוחו של השף מאיר קרנש ("שף נודד"). ה"בין" הוא מעין מעצמה של קולינריה שבה ניתן להשיג את הכל – בקומת הכניסה ישנה חנות יין ואלכוהול עם מגוון אדיר של יינות מקומיים ועולמיים בטווח מחירים רחב כך שכל אחד יכול למצוא משהו, בקומה השניה יש ביסטרו בר יין שבו אפשר לטעום יינות ייחודיים מתחלפים, ותפריט מגוון כולל המלצה על יינות שילכו טוב עם המנות , ובקומה השלישית – אה, המתחם היצירתי, שבו יש שולחן אבירים שסביבו מתקיימות טעימות מיוחדות וכן סדנאות השף שכוללות גם הדרכת יין מקצועית מאת איש היין הוותיק גיא גולדמן שמסביר על התאמת מנות ויינות.

בקיץ ישנה פעילות גם על הגג הצופה לים.

כאמור אני הגעתי לסדנת בישול צמחונית חלבית והשף מאיר קרנש קיבל את פנינו עם פוקצ'ה חמימה כדי לא לגווע מרעב עד שהמנות יהיו מוכנות. במהלך הסדנה השף מכין את המנות ומסביר, ומי שרוצה משתתף בעשייה. קיבלנו חוברות עם התפריט והמצרכים. שתי הערות חשובות – הראשונה, שאפו על הפונטים הגדולים שחסכו לי לשלוף את משקפי הראייה והיו נוחים מאד, והשניה – בחוברת מופיעים רק המצרכים והכמויות, כשאת אופן ההכנה המשתתפים רושמים תוך כדי הכנת המנות, לפי הנוחות שלהם.

כמה מילים על השף – בוגר "קורדון בלו" האוסטרלי, דור רביעי למגדלי בקר בצפון, משמש כ"שף נודד" – מגיע לכל מקום שרוצים ומבשל מה שרוצים, מקהל סועדים של זוג ועד למאה אנשים, כולל כל הציוד להכנה בשטח. מעבר לזה מאיר גם מעביר סדנאות ב"בין 281" בנושאים מובנים של אוכל איטלקי, אוכל צרפתי ואוכל חלבי, וכן סדנאות לפי בקשה בכל נושא.

(בתמונות למעלה משמאל – גיא איש היין, מאיר השף, וניב שעל הבר . למטה- שף בעבודה).

במהלך הסדנה המליץ לנו גיא על יין סוביניון בלאן 2012 של SHPERA.

המנות שהוכנו בסדנה –

סלט סלק עם גבינת עיזים, פיסטוקים ורוקט- וטיפ של השף לאפיית הסלקים – לוקחים סלק, שמים על ריבוע נייר כסף, מוזגים מעל שמן זית, מלח גס והופ לתנור בחום של 180 מעלות עד שהסלק מתרכך. בסלט הסלק אמור להיות מוגש חמים עד חם וכך הוא גם עוזר לגבינה לשחרר טעמים.

גלילת ירקות קלויים בסגנון פרובנס עם גבינת עיזים ורוטב פלפלים – מנת אירוח מרשימה שבה השף חתך את הירקות לפרוסות דקיקות עד שקופות, תיבל במלח ופלפל ואפה בתנור עד לדרגה רכה אבל שלא ישחים. כשהירקות היו מוכנים (וכל ירק נאפה לחוד) הוא הניח אותם על ניילון נצמד שנפרש על השולחן ועליהם שכבה נוספת של ירקות, ואחר כך גלגל אותם כמו סושי, כשהשכבה האחרונה היתה פלפלים קלויים וגבינות עיזים. את הגליל הוא קירר וחתך לפרוסות דמויות רולדה.

טורטליני כרישה ובוטנים – פסטה ביתית הוכנה ועברה במכונה עד שהפכה ליריעה דקה, ומולאה במילוי של כרישה מוקפצת ומקורמלת והשיחוק  – בוטנים פיקנטיים קצוצים תוצרת בית (מקפיצים בוטנים לא קלויים בשמן קנולה עם פלפלי שאטה יבשים שלמים, וכשהם קלויים מוסיפים מלח ופפריקה מתוקה ושולפים את השאטה). האמת שאנחנו חיסלנו לו חצי מקערת הבוטנים ככה על הדרך בתוך נשנוש. מזל שהוא הכין מראש הרבה.

לטורטליני נוסף רוטב בשמל תרד ואורגנו קליל.

רצועות קישואים פריכות היו התוספת הבאה- סוג של "שניצל" קישואים שבו פרוסות קישואים נטבלו בתערובת של פירורי לחם מתובלים עם פרמזן מגורר, וכמובן ביצה לאיחוד כל העסק וטוגנו בשמן עמוק. ההגשה היתה עם סלסת עגבניות ושום שהוכנה מעגבניות מגורדות ושום שבושל בטמפרטורה מדוייקת שבין תשעים למאה ועשר מעלות ,והפך לרך ומתקתק.

שני בצקים פריכים הוכנו – לקיש רואייל מלוח ולטארטלט פירות עם קרם פטיסיאר.

הקיש מולא בבטטות ורוטב רואייל, וההטראטלט הוכן עם קרם פטיסיאר שנבחש נמרצות.

יצאה מנת קינוח מאד אלגנטית ועדינה עם קראנץ' של הבצק הפריך.

אורך הסדנה כארבע שעות.

בתמונות למעלה ולמטה- המנות שהוכנו והנוף מהגג

וקצת הסבר על השם – המספר 281 נובע מכתובת המקום, דיזנגוף 281 (פינת רחוב יורדי הסירה) בתל אביב. אבל מה הוא ה"BIN"? המקור הוא מונח אנגלי אוסטרלי ששימש לאזורי האיחסון של יינות שונים במרתפים, כשכל יין קיבל מקום מסורתי קבוע משלו.

במסגרת הרצון להכיר למבקרים כמה שיותר יינות, במקום מתקיימות טעימות כל העת וכן טעימות נושא. בימי שישי יש טעימות מיוחדות ללא תשלום.

דף הפייסבוק של "בין 281" – https://www.facebook.com/Bin.281

קלוגס- קל להיות קליל.

???????????????????????????????

 

 

כולם רוצים להיות רזים וחטובים. כולם לא רוצים לחיות על חסה בשביל זה. איך משלבים בין הדברים? איך אוכלים משהו שהוא גם טעים, גם בריא וגם עוזר לשמור על הגיזרה?

את "קלוגס" מכירים כולם, החברה הוותיקה שעל ברכי הדגנים שלה כולנו גדלנו ועכשיו היא משיקה טעמים חדשים לסידרת דגני הבוקר "קלוגס ספיישל קיי" – בטעמי שוקולד חלב ואגוזי לוז.

במקור הדגנים יועדו "לנשים שרוצות לשמור על הגיזרה" אבל אני מוצאת שאין סיבה שגברים לא ישמרו על גזרתם , מה, אנחנו לא אוהבות לראות גברים חטובים ובריאים?

אז לכל מי שרוצה לשמור על גזרתו (וגזרתה) – הרעיון הוא להתמקד בתחושות ובהרגשה ולא בתוצאה, כי כך אפשר לשמור על ההשגים לאורך זמן, ומה שווה אם נהיה רזים אך לא נרגיש טוב?

"קלוגס ספיישל קיי" עוזר לנו להרגיש חיוניים, בטוחים וגאים בעצמנו, תוך שאנו שומרים על הרגלי תזונה נכונה ובריאה. הטעמים מכוונים לטעמן של נשים אבל אני בטוחה שגם גברים אוהבים (גם אם הם לא מודים) שוקולד חלב ואגוזי לוז, וכמובן את הטעמים האחרים שבסידרה- קלאסי , דבש ושיבולת שועל, ופירות אדומים.

???????????????????????????????

אישית אני אוהבת דגנים גם כשהם בחלב וגם לנשנוש מול הטלוויזיה או כשבא משהו מתוק.

כל סידרת "קלוגס ספיישל קיי" מכילים סיבים תזונתיים, עשויים מדגנים פריכים מאורז וחיטה מלאה, מועשרים בוויטמינים וכמובן ללא צבעי מאכל או חומרים משמרים.

להשיג בכל רשתות השיווק, כשר.

מלח הארץ – חגיגה של טעמים.

אגדה ישנה מספרת על מלך אחד שהיו לו שלוש בנות, והוא רצה לבדוק כמה הן אוהבות אותו ושאל אותן זאת. הראשונה אמרה שאהבה כמו שלה אליו אין בשום ממלכה. המלך היה מרוצה. השניה אמרה שאין משקולת בעולם שכבדה יותר מאהבתה אליו. גם כאן המלך היה מרוצה. הבת השלישית ענתה "אני אוהבת אותך כמו מלח". התרגז המלך וגירש אותה מהארמון. נדדה הנסיכה ופגשה בנסיך שהתאהב בה ורצה להתחתן איתה. לחתונה הוזמנו כל מלכי האזור, כולל אותו מלך , אביה, שלא ידע שמדובר בביתו. היא כמובן ידעה מיהו וציוותה כי בחתונה יוגשו לו כל המאכלים ללא טיפת מלח. כשטעם המלך מהמאכלים התרגז שוב "איך מגישים לי אוכל בלי מלח, והרי זה התבלין החשוב ביותר?" אמרה לו הנסיכה "אתה רואה, אני זו הבת שגירשת בגלל שאמרתי לך שאני אוהבת אותך כמו מלח". הבין המלך את טעותו והשלים עם ביתו.

(הסיפור המלא – http://www.mesaper.co.il/Screens/Story.aspx?ID=9ab4af1f-d3df-4881-b2af-14dcd3ed6a0f )

מלח הוא התבלין מספר אחת, אי אפשר בלעדיו. יש אנשים שנוהגים להוסיף מלח עוד לפני שטעמו את המנה, וחוסר מלח, כמו בסיפור, יכול להפוך מנה משובחת למנה תפלה ובלתי אכילה.

חברת "מלח הארץ" (ואני מתה על השם הדו משמעי) מפיקה מלח ישראלי משובח בתהליך טבעי ממימיו הצלולים של הים האדום, מלח טבעי וטהור והיא היצרנית העיקרית של המלח בישראל מאז 1922.

כעת מובילה "מלח הארץ"  מיתוג של מגוון רחב של מלחים בטעמים, מרקמים, תכונות ושימושים שונים.

במותג "מלח הארץ" יש 4 סדרות עיקריות  –

סדרת הצנצנות – אריזה משודרגת ונוחה למלח גס ומלח עדין במשקל קילוגרם אחד, המלח הוא באריזה שקופה המאפשרת לראות איזה סוג, וכן פתח צנצנת רחב שמאפשר הכנסת יד לזריית מלח (או כמו שאוהבים לרשום במתכונים "קורט מלח".)

סדרת מלח הארץ ים יבש – מגיע במלחיות בעיצוב חדש, ונועד להנחה על שולחן האוכל ולשימוש השוטף בזמן הסעודה.

סדרת המלחים הפונקציונאליים – לקהל הזקוק למוצרי מלח מטעמים בריאותיים:

–         מלח מופחת 50% נתרן, שמומלץ לכל מי שמקפיד על תזונה בריאה וכן לסובלים מלחץ דם גבוה. במלח המופחת יש אשלגן שמחליף חלק מהנתרן והטעם נשאר אותו דבר.

–         מלח מועשר ביוד – מלח אטלנטי – נחשב למלח בריא, נאסף בשיטות מסורתיות מקרקעית הים ושומר את כל המינרלים של מי הים. המלח עובר ייבוש בשמש ולכן שומר על מקסימום כמויות היוד והמגנזיום.

סדרת מלח הארץ – טעמי עולם – סידרת פרימיום של מלח שמיועד לפיזור על מאכלים וסלטים לאחר בישול.

ארבעת הטעמים הם –

פתיתי מלח שחור- מכיל תוספת של פחם טבעי שמאזן את החומציות בגוף , מתאים למאפי בשר ודגים ונותן קישוט נוסף למנה.

פתיתי מלח רוזמרין – בתוספת רוזמרין טבעי , מתאים למאכלי טלה, תפוחי אדמה ומרינדות.

פתיתי מלח צ'ילי – בחריפות מעודנת, מתאים למאכלי דגים, בשר, טלה, תפוחי אדמה, מרינדות ותיבול.

פתיתי מלח בניחוח לימון – מתאים למאכלי דגים, סלטים, תפוחי אדמה, מרינדות ותיבול.

קיבלתי להתנסות  את שני המלחים הבריאותיים, ואכן אי אפשר להבדיל בטעם ואשמח להמשיך להשתמש בהם, וכן שלושה מלחים בטעמים – לבן בגרגרים גדולים, צ'ילי וטעם מעושן.

הטעם המעושן לא היה רשום ברשימה המקורית, אני מניחה שהוא חדש יותר.

בכל מקרה, ניסיתי את שלושת הטעמים בשלוש צורות – ראשית בטעימה פשוטה על האצבע, אחר כך על גבי גבינת ריקוטה שלא משפיעה על הטעם, ולבסוף על פוקצ'ה שהכנתי, בצק פשוט עם חורים של אצבעות שעליהם מזרזפים שמן זית ומעל מוסיפים את התוספות, במקרה שלי פשוט שמתי קבוצות מכל אחד מהטעמים.

בגלל שהפוקצ'ה עצמה היא ללא הרבה תיבול, אפשר היה להרגיש את הדומיננטיות הן של הטעם המעושן והן של הצ'ילי (ולכן חשוב לשים מעט מאד). מבחינת המראה, המאפה יצא יפה , אפוי עם גבישים נוצצים וצבעוניים.

האהוב עלי הוא המלח הלבן, פשוט כי אני אוהבת טעם מלח טבעי ואם יש קרנצ'יות של גרגר מתפצח זה בונוס.

אגב, המלחים נראים מצוין גם כפריט דקורטיבי בתוך קערית שקופה או גביע גלידה מזכוכית.

ניתן לרכוש את מלחי הגורמה בטעמים בחנויות "דרך האוכל" ו"ספייסי" בתפזורת במשקל. את המלח מופחת הנתרן ניתן לרכוש ברשתות השיווק והחנויות הפרטיות.

עמוד הפייסבוק של מלח הארץ –  https://www.facebook.com/israelsalt

אתר הבית – http://www.salt.co.il/index.php