אחרי ששרפנו כמה קלוריות בסגווי ובאופניים (ראו חלק א'), אפשר היה לחזור לקולינריה- והפעם לסיור בשוק מחנה יהודה בהדרכת השף פוליבודה. הסיור המכונה "פולישף" כלל הכרות עם הסטוריית השוק, טעימות ממבחר דוכנים (והרבה צילומים, אין כמו שוק כאתר לצילומים יפיפיים לכל חובב צילום), מופע גילוף פירות וירקות  ויצירת קישוטים. (גם הסיור הוא במסגרת האטרקציות של "סמרט טור".).

השף חיכה לנו בכניסה לשוק ובידו פיתות טריות עם זעתר ושמן זית, ככה בשביל הנשנוש. קיבלנו הסבר על הקמת השוק, תושביו והאווירה שלו, ואחר כך התחלנו ללכת בין הדוכנים הרבים. מפאת קוצר הזמן לא עשינו את הסיור המלא (190 שקלים לאדם) אלא רק דוגמית. הדוכנים שביקרנו בהם היו –

"מאפיית הדקל" – הגענו בדיוק לשעת הכנת הפיתות שקפצו מהתנור אחת אחת.

"מסעדת רחמו" – שם שמענו את ההסטוריה של המקום וטעמנו חומוס ופלאפל ממתכונים סודיים.

"מוסולין" – גלידות מיוחדות בטעמים נדירים (כולל בזיליקום וווסאבי) – הבחירה שלי היתה זו של "עוגת גבינה ופירות יער".

"מתחם עזורה" – בזמן שהאוכל מתבשל על הפתיליות, נפתחים עשרות שולחנות שש בש וגברים בלבד (!) פותחים שם "פרלמנטים" שונים.

"ממלכת החלבה" – כולל מלך עם כתר שנתן לנו לטעום חלבה שעשויה שמונים אחוז שומשום, והרבה תוספות מיוחדות (אהבתי את זו עם פולי הקפה, ואת זו עם "עשרת המרכיבים הסודיים" שכוללת הרבה קינמון). ישנה גם טחינה משומשום מלא ששווה לטעום.

"באשר גבינות"  – הפיבוריט שלי, חנות הגבינות עם המבחר העצום של 1200 גבינות מכל העולם, מקוריות וחתומות, וכולן כשרות למהדרין (משגיחים נשלחים לכל מקום שבו הן מיוצרות). באשר נתן לנו לטעום גבינות רבות ובהחלט שינה את דעתי למשל על גבינת צ'אדר. (הסניף הראשי כאמור בשוק ברחוב עץ החיים 53, ומסעת שף ובר יין עם אותן גבינות ברחוב אגריפס 21, וכן סניפים ברעננה ובתל אביב).

(אתר באשר – http://www.basher.co.il/)

והתחנה האחרונה שלנו – "חכמת הבורקס מחיפה" ששלפו עבורינו מגשים ענקיים מלאים בבורקס (עם המון מילוי) ותוספות, ותוך שנשנשנו צפינו בשף פוליבודה מכין קישוטים ממלונים, אבטיחים, חצילים ועוד במינימום מאמץ ומקסימום רושם לאירוח מקסים.

כאמור זה היה סיור מקוצר עבור הבלוגרים, כשהסיור המלא מכיל בנוסף דוכנים רבים אחרים כמו פלאפל מולה, מפעל טחינה, איש אתרוגים שמכין מיצים מיוחדים כולל מיץ גת (!), וחנויות חטיפי בריאות ותבלינים.

השף דוד "פולי" פוליבודה שימש שנים רבות כשף של בתי מלון כמו מרידיאן בחיפה, המלך דוד בירושלים וכן השף הראשי של ה"מג'יק 1". הייחוד של השף פולי הוא ההכרות עם מאחורי הקלעים של השוק כך שהוא יכול לספר סיפורים רבים על ההסטוריה, על הדמויות המיוחדות ועל הרקעים של מנות מיוחדות ומוצרים שנמכרים רק בשוק. (ומי באמת המציא את ה"מעורב ירושלמי"?). בעזרת השף אנו הכרנו פינות שלא היינו עוברים בהם או שמים לב אליהן, ושמסתתרים בהם גם סיפורים וגם מטעמים.

ואם לא שבענו מכל זה, הגיע הזמן לארוחת ערב. אנו סיימנו את הערב במסעדת "הסושיה" – סניף אחד עשר של רשת "הסושיה" – סניף לא כשר שנמצא ברחוב הלל 12. ישבנו בערב הירושלמי וקיבלנו לשולחן מנות כמו אדממה עם מלח גס (15 שקלים בתפריט), שרימפס בטמפורה עם רוטב צ'ילי חריף (27 שקלים), מנת מוקפץ המכונה "המנצחת" עם שלושה רטבים שונים וטעם דומיננטי הכולל גם עוף ופטריות (49 שקלים בתפריט), דג מטוגן שהגיע עם סלט וואקמה (27 שקלים בתפריט) והיה עסיסי מאד, וסוגים שונים של סושי  – צמחוני או על בסיס דג – כל המחירים באתר.

לקינוח קיבלנו שני קינוחים שלא ממש קשורים לאסיה- קינוח על בסיס "סניקרס" ו"שווצריה הקטנה". אבל היי – מתיקות זה תמיד טוב, גם כשהקיבה לא ממש מסוגלת להתמתח יותר. המקום פתוח כל יום עד חצות כולל שישי ושבת.

הייחוד של רשת "הסושיה" הוא שבזמן הקמתה בשנת 2003, סושי נחשב למותרות ואילו הם הפכו אותו לנגיש לכל אחד, מתוך הבנה שמדובר במאכל בריא וטעים והמחיר כאמור נוח לכל אחד. "הסושיה" היו גם הראשונים להציג אתר אינטרנט משוכלל שהפך את הזמנת המשלוחים למהירה ונוחה. ועכשיו כאמור כל הפינוק הזה הגיע לירושלים ומאפשרת לכל מי שבסביבה להנות מסושי אותנטי כמו ביפן.

אתר "הסושיה" – https://www.hasushia.com/

ותודה מיוחדת למלצר יינון שדאג לכל פרט, כולל להשיג לי סוודר כשהלילה הירושלמי נעשה קריר מדי..

איך כותבים בחיבורי בית הספר היסודי "חזרנו עייפים אך מרוצים"? בירושליים יש בהחלט קולינריה, ויש בהחלט אטרקציות רבות, וכל משפחה בכל הרכב יכולה למצוא לעצמה בילוי ואוכל ליום של כיף
(או יותר) בירושלים.

בשנים האחרונות עולה המודעות לאוכל בריא ואחד הדברים הפחות בריאים שיש במזון הוא מלח, אם הוא מגיע בכמויות העולות על הכמויות הנדרשות לגופו של אדם בריא.
צריכת המלח היומית אמורה לפי ארגון הבריאות העולמי, להיות מקסימום חמישה גרם מלח ליום למבוגרים ולילדים. בפועל הציבור צורך הרבה יותר ובעיקר הילדים שתשעים אחוזים מהם צורכים מלח בכמות הרבה יותר מדי גבוהה, מה שמהווה גורם ללחץ דם גבוה.

חברות המזון לקחו על עצמן להקטין את כמויות המלח במוצרים אהובים ומוכרים ולהפכם לבריאים יותר. "תנובה" עושה זאת מאז 2006 כשהשיקה גבינה לבנה דלת מלח, ועד עכשיו כשיוצא לשוק הקוטג' מופחת מלח – 20% פחות. כל זאת במסגרת "המצפן התזונתי" – נתינת חשיבות גבוהה לתזונה מונעת.

קיבלתי להתנסות את שני המוצרים. הכוונה המקורית היתה ליצור מהם ארוחת ערב, אבל הפיתוי היה גדול להפוך אותם לשתי מנות שאני מאד אוהבת להכין – לזניה ופשטידת פטריות קלה.
אני שמחה לציין שבטעם לא היה שום הבדל ואף אחד לא ידע שיש הפחתה בכמות המלח.

שני המתכונים שהכנתי –

פשטידת פטריות לייט (פשטידה טעימה ודיאטטית)

1. מחממים תנור לחום 180 ומרפדים תבנית
2. שמים קצת שמן זית במחבת ומטגנים 3 סלסילות פטריות קצוצות, 5 בצלים קצוצים (לטגן בכמה מחזורים כי לא נכנס למחבת)
3. בקערה לערבב 5 ביצים טרופות, 400 גרם גבינה כחושה דלת מלח, 5 כפות קמח. מוסיפים את הבצל והפטריות ומערבבים. במידת הצורך מוסיפים חלב מתבלים במלח ופלפל.
4. שמים בתבנית ואופים 30 דקות או עד השחמה.
5. מקררים קצת ומגישים עם סלט ירוק.

לזניה –

המצרכים:
חבילת אטריות לזניה שלא דורשות בישול
2 קופסאות רסק עגבניות
1/2 כוס מים
2 שיני שום כתושות
1כפית מלח
1/2 כפית פלפל
1 כפית אורגנו או יותר
1 בצל קצוץ
2 ביצים
2 גביעי קוטג דל מלח.
לציפוי – גבינה צהובה מגוררת או פרוסות.
אופן ההכנה:
1. משטחים בתבנית שכבת אטריות לזניה
2. מערבבים את כל מצרכי המילוי חוץ מהגבינה הצהובה.
3. שופכים על האטריות חצי מכמות המילוי
4. מכסים בגבינה צהובה וזורים עוד אורגנו
5. עושים שוב מההתחלה את השכבות
6. אופים בחום בינוני כ25 דקות בתנור שחומם מראש עד שמשחים אבל לא יותר מדי.

את המוצרים דלי המלח ניתן להשיג כמו יתר מוצרי "תנובה" במקררי החלב של רשתות השיווק והמרכולים.

את העוגות של "מתוקה" סקרתי בעבר, עוגות מפוארות לחגים, עוגות באוריינטציה בריאותית וכך הלאה (כך לדוגמא סקירת העוגות היפיפיות ש"מתוקה" ייצרו לראש השנה- http://cafe.mouse.co.il/post/2715336/).
חג שבועות הוא כמובן חגן של עוגות הגבינה, וזו הזדמנות מופלאה למירי ארזי, השף והבעלים של "מתוקה" ליצור מבחר ענק של עוגות לכבוד החג – מעוגות גבינה בסגנון טירמיסו או קרם שניט, דרך עוגות בתוספת קצפת, תותים, לימון, ווניל ופירורים, מסגנון קלאסי ועד עוגות דלות קלוריות שמכילות שליש עד חצי מכמות הקלוריות שבעוגת גבינה רגילה, כך שגם מי ששומר על גזרתו יכול להנות, וכמובן גם מלוחים – קישים משפחתיים, בלינצ'ס מלוחים ואיך אפשר בלי עוגות השמרים?
קיבלתי לסיקור שתי עוגות – עוגת פס גבינה פירורים (59 שקלים) – עוגת גבינה קרה בשילוב ווניל אמיתי ופירורים פריכים. הדבר שהרשים אותנו (שלושה מבוגרים חובבי מתוק) דבר ראשון היתה הקלילות של הגבינה, במרקם מוס עדין, במתיקות עדינה. רק חשוב לחתוך את העוגה על משטח כלשהו מכיוון שהעוגה עשירה בפירורים שנוטים להתפזר.

השניה היתה עוגת גבינה אפויה. רק אחרי שאכלנו אותה הסתבר שזו אחת מהעוגות דלות הקלוריות. בחיים לא היינו מנחשים. כל מי שטעם ממנה לא תאר לעצמו שיש בה פחות קלוריות.
שתי העוגות היו רכות, נימוחות, מתוקות במידה שמשאירה מקום לטעם הגבינתי ובעיקר יפות, כמיטב המסורת של "מתוקה".

מירי הקונדיטורית אף מצרפת מתכון לבלינצ'ס המפורסמים שלה –
ל15 יחידות צריך:
לערבב בקערה:
2 ביצים מספר 1
1 כף סוכר
1 כפית תמצית ווניל אמיתית
1 כוס חלב
30 גרם חמאה
רבע כפית מלח.
אחרי שהעיסה הומוגנית מוסיפים 1 כוס קמח ומקפלים למסה חלקה.
מחממים שמן קנולה במחבת ויוצקים למרכזה מעט מהבלילה, ומנערים לצדדים כך שהבלילה תתפזר בצורה אחידה. להפוך בזהירות ולטגן את הצד השני.
הכנת המילוי:
לערבב:
200 גרם גבינת דבורק או כנען יבשה
250 גרם גבינה לבנה 9%
1 כוס סוכר
חצי מקל ווניל מגורד
גרידת לימון מ2 לימונים.
אחרי שהבלילה חלקה ואחידה מוסיפים 50 גרם צימוקים כהים.
את המילוי מזלפים על הבלינצ'ס ומגלגלים כמו סיגר. מחממים מחבת עם קצת חמאה וצורבים את הבלינצ'ס משני הצדדים. אפשר לפזר מעל סוכר או קינמון.
בתאבון!!
מחירי העוגות בגודל פס נעים בין 49 ל59 שקלים.
אתר "מתוקה" – http://www.metuka.co.il/