(קרדיט לתמונה העליונה- דניאל לילה. שאר התמונות צילום פרטי)
אין חגיגה בלי עוגה ואין חנוכה בלי סופגניה. אז פעם היו סופגניות המכולת של פעם, עם בצק המרגרינה והריבה הזרחנית, מאז התקדמנו והסופגניות הפכו איכותיות, יצירתיות, מגוונות ובעיקר טעימות!
ארכיון תגים | קונדיטוריה
"אחוה" החיים הם נשיקה. (ועדיף יותר מאחת!)
עוגה ללא קישוט, כמו מלכה ללא כתר.
אחת הדרכים היפות לקשט עוגה היא בעזרת קצפיות מרנג. המוצקות של הקצפית משאירה את הקישוט להרבה זמן, והיא מתוקה, פריכה ונותנת מרקם נוסף לכל פרוסה שנחתוך (או שתיים, או חמש..).
"קפולסקי" – האושר המתוק חוזר!
בשנות השמונים הביטוי "ניפגש בקפולסקי" היה ברור ומובן לכולם, וטמן בחובו הבטחה לחלום מתוק על הצלחת, שולחן אלגנטי והגשה מוקפדת. זוגות רומנטיים, קבוצות פנסיונרים, משפחות חוגגות, הורים שמפנקים ילדים, וכל מי שרצה להרגיש אירופה , כולם היו שם.
הסיפור החל הרבה שנים קודם לכן, ב1934 בליטא, כשבני משפחת קפולסקי הקימו את הקונדיטוריה הראשונה שלהם , שבה הקפידו על אפייה עילית. קצת יותר מארבעים שנה אחר כך הם עלו לישראל ופתחו את סניף "קפולסקי " הראשון ואחריו עד תחילת שנות האלפיים נפתחו כחמישים סניפים.
עכשיו, כעשרים שנה לאחר מכן, "קפולסקי " חוזרת בסניף הראשון ברמת השרון.
כשנכנסתי אל הסניף הרגשתי כאילו אני במרכז וינה, במרכז רחבת עץ שיוצאת מהחנות אל הכיכר. החנות עוצבה בדקדקנות כדי להחזיר את האווירה האירופאית הקלאסית, מהרצפות ועד למעקות העץ, המנורות הייחודיות ומדפי הצנצנות האוצרות בתוכן מבחר ענק של עוגיות, ולצידן הוויטרינה שבה סבבו עוגות יפיפות, מהקלאסיקות של "קפולסקי" כמו "היער השחור" המיתולוגית, ועד עוגות מודרניות או משודרגות.
הקפה החם נמזג והכוכבת הראשונה על השולחן הייתה עוד קלאסיקה של "קפולסקי" – הסברינה. המתכון המקורי נשמר (כשהיום כבר לא משתמשים במוצרים כמו משפרי אפייה או מרגרינה חלילה, אלא בחומרים חדשים ואיכותיים ), וכל מה שנותר לי היה להעביר את הכפית מערימת הקצפת הרכה מלמעלה, דרך עוגת הספוג שופעת רום, ובלי לפספס את גולת הכותרת- הדובדבן מלמעלה, לאסוף את כל הטוב הזה בדרך, להכניס לפה ולחזור לגיל הנעורים.
הסברינה, כמו שאר העוגות שטעמתי לאחר מכן, (וטעמתי הרבה!) לא נשארה רק נוסטלגיה, אלא גם מי שלא הכיר אותה בעבר יכול היה להבין למה היא כל כך אהובה, שילוב טעמים מוצלח והכנה מדוייקת מניבים עוגה שהיא חגיגה בזכות עצמה.
הבאה בתור הייתה הפייבוריטית שלי – "לה רושה" ששמה די מסגיר את התוכן , עוגת מוס שוקולד עם נגיעות רושה והכל במרקם פאדג' ללא קמח. (העוגה אמנם נטולת קמח אבל לא מוגדרת כ"ללא גלוטן" מכיוון שהיא בסביבה של עוגות רגילות). אם היו נותנים לה שם נוסף, הוא לבטח היה "שחיתות" – טעמי שוקולד עמוקים ועשירים.
לקראת שבועות כבר התחילו ב"קפולסקי" עם פסטיבל עוגות גבינה ולכן העוגה הבאה היתה "עוגת הגבינה של קפולסקי" , על בסיס בטעם תפוזים ניצבת שכבת גבינה אפויה איתנה, ששומרת על צורתה גם בחיתוך. הטעמים עדינים ומלטפים. פס אחד כזה להציב בשולחן החג ואתם מסודרים.
בחזרה לקלאסיקה- עוגת קראנץ שוקולד בגרסה חלבית ועשירה, מילוי שוקולד עם טעם של פעם ואיכות של היום. עוגות שמרים הן תמיד דילמה של אופים ביתיים כי מצד אחד אין כמו הריח והטעם הממכרים ומצד שני מדובר בזמן הכנה ארוך שכולל התפחות והתעסקות ולא לכולם יש זמן או אנרגיה להתעסק עם הכנת עוגה כזו. עם "קפולסקי" אין צורך מכיוון ששורה של מאפי שמרים ממתינה מדי בוקר על המדף, מושכת בניחוחותיה.
לסיום סידרת העוגות שטעמתי הגיעה עוגה מהקטגוריה המודרנית, עוגה קיצית של מנגו וקוקוס, רכה כמו גלידה וקלילה, מביאה טאצ' חמצמץ ופריכות קוקוסית טרופית.
ואם טעמנו עוגות, לא נטעם עוגיות? ארבעה סוגים הוגשו על הצלחת – עוגיות שקדים ולימון, פיצוחים צ'אנק שוקולד, פריך בראוניז ושקדים ופיסטוק. כל אחת מהעוגיות תלך מצוין עם קפה ושתיה חמה, או תנושנש כמו שהיא. הבחירה שלי מבינהן היתה זו עם הפיצוחים מכיוון שהטעם האישי שלי הולך לעירוב של מתוק ומליחות קלה, אבל זה לא אומר שלא סיימתי את כל השאר גם כן.
על כל הטוב הזה אחראי הקונדיטור לירון אנגל, שאופה כבר 25 שנים, דור שלישי לאופים שחלם להחזיר את העטרה ליושנה ואת "קפולסקי" המיתולוגית לישראל. במשך שלוש שנים הוא ליקט, התאים, חידש ובדק את המתכונים המקוריים וכך יצר אוסף של כ200 סוגי עוגות, עוגיות, ומאפים כמו עוגות קרות, עוגות שמרים, בחושות, פרווה, קישים, פחזניות, מקרונים, עוגיות מלוחות ועוד.
העוגות נשמרות במקרר עד עשרה ימים כך שאפשר לרכוש מראש ולארח אפילו בהפתעה, וכן ניתן להזמין עוגות מראש.
"קפולסקי" – קונדיטוריה
שדרות ביאליק 40 רמת השרון
טלפון: 03-6287358
גישה לנכים: יש
קהל יעד: כל חובבי המתוקים והמאפים באשר הם
שעות פתיחה: ימים א – ה 7.00 – 21.00
יום ו' – 07.00 – 15.00
שבת סגור
כשרות: כשר בהשגחת הרבנות.
מתוק מהלב – אצלכם בבית
ערוצי הטלוויזיה מלאים ביצירות קולינריות. "בייקאופ", התוכניות של קרין גורן, הקינוחים של רמזי, הכל נראה כל כך מפתה וכל כל מפחיד – איך אפשר לעשות דברים כאלה אם הידע שלי במתוקים מתמצא בכדורי שוקולד?
התשוקה לאפייה ולקינוחים גורמת לאנשים לחפש איך ללמוד את הטכניקות שבעזרתן יוכלו להכין מתוקים (ומלוחים) כמו בטלוויזיה, מנות עם אפקט "וואו" ושכמובן גם יהיו טעימות ומפנקות.
נכון, יש הרבה קורסים, סדנאות ומדריכים אבל רובינו מתמודדים עם עבודה, ילדים, בית וגם מרחק גאוגרפי שגורמים להתחייבות לקורס מקיף להיות חלום של "פעם כשאצא לפנסיה".
זו בדיוק המחשבה שהנחתה את ניצה יצחק, קונדיטורית ומדריכה של אפייה וקינוחים, כשהקימה את "מתוק מהלב – הקורס הדיגיטלי".
רוגעלך שוקו וניל "אחוה" – גם לאורחים, גם למארח!
כשמתארחים "על קפה ומאפה" או מזמינים שילוב כזה בבית קפה, אף פעם לא יודעים מהו ה"מאפה" שמגיע, אבל אין אחד שלא שמח כשהמאפה הוא רוגעלך. משהו ברכות ובשפע המילוי של הרוגלעך נותן הרגשת פינוק עשירה, או עושר מפנק, לא משנה איך תגדירו את זה ,העיקר שזה יהיה על הצלחת שלי, ורצוי יותר מאחד, כי המילה בעצמה היא בלשון רבים, אחרת זה היה רק "רוגלע" ואין בעצם מילה כזו כי בעצם אף אחד לא מסתפק ביחידה אחת של הטעים טעים הזה.
הבעיה היא שכשקונים רוגלעך לא תמיד הם טריים, וזו אכזבה גדולה. מצד שני, להתחיל להכין בבית זו עבודה שלא מתאימה לכל אחד, בעיקר כשאין זמן.
רגעים מתוקים עם נעה עינת
תוכניות אפייה מככבות בטלוויזיה שלנו ומהתנורים יוצאים מטעמים מתוקים ומלוחים, עוגות ראווה, קינוחים מרהיבים ושאר גודיז שגורמים לישראלים לרוץ למחלקות האפייה בחנויות המתמחות ולצאת משם עם מריות, תבניות, חותכנים ומוצרי גלם שעד עכשיו בכלל לא הכרנו.
מי לא אוהב מאפים? אם מדובר במלוחים כמו פיצות ופוקצ'ות, לחמניות ולחמים, סמבוסק ובורקס, או אם מדובר במתוקים כמו עוגות, עוגיות, קינוחי כוסות, מרנגים ומוסים, קרמים ובצקים, השמיים הם הגבול.
השולחן עגול, הקינוח גדול!!
כשאומרים לי "שולחן עגול" האסוציאציה הראשונה היא של אבירים שחוזרים מהקרבות ומתיישבים למשתה ענק שבו תולשים חתיכות בשכר בעזרת הידיים ומקישים קנקני שיכר.
הגירסה המפנקת יותר היא Round Tables By American Express – פסטיבל קולינרי בינלאומי שמגיע לישראל זו הפעם הרביעית ומפגיש בין השפים הטובים ביותר למסעדות הטובות ביותר, ליצירת חווית אוכל שאין כמותה.
"מכללת השף"- 13 שנים של טעמים!
לפני 13 שנה ייסד ניר בריח את "מכללת השף"– הסניף הראשון בעיר באר שבע. המכללה כבר חוגגת בר מצווה, עם חמישה סניפים- :תל אביב, חיפה, ירושלים, ראשון לציון וכאמור החלוצה באר שבע.
הגעתי להכיר את סניף ראשון לציון, בו נערכה ארוחת טעימות חגיגית לכבוד האירוע, כשכל האוכל בושל על ידי תלמידי קורס "בישול a la carte" , כשהם בחצי הדרך בלימודיהם, ובזווית האישית- אם אלה המטעמים שהם הצליחו להפיק בחצי הדרך, אני מאד סקרנית לטעום את התוצרים בסוף הקורס.
פוד אפיל- חגיגה כפולה ומתוקה במיוחד.
התורים הארוכים בחנויות ספרי הלימוד מעידים שלמרות שאנחנו עמוק בתוך אווירת אוגוסט, כולל חום ולחות קומפלקט, שנת הלימודים תיכף מתחילה, ואיתה החגים שממש בפתח. אמנם התחושה היא שפסח הרגע היה, ראש השנה כבר מתדפק בפתח ואיתו הדילמות הנצחיות- "אצל מי אנחנו השנה" ו"מה מביאים למתנה". כדי לא להכנס לקונפליקטים משפחתיים, הרשו לי להתמקד בשאלה השניה, ובעיקר בתשובה – "המתנה המושלמת היא משהו שהייתי רוצה לקבל בעצמי".
DESSERTS- לשנה מתוקה
אחד הדברים הכי כייפים לעשות במטבח הוא לאפות. אחד הדברים הכי טעימים שיוצאים מהמטבח הם קינוחים. והדרישה לקינוח היא לא רק שיהיה טעים אלא גם שיהיה יפה, ואם אפשר שיהיה גם קל להכנה.
ואיך משלבים את כל הדרישות האלה? איך מפיקים במטבח הביתי קינוחים שנראים כמו במיטב הקונדיטוריות?
כאן נכנס לתמונה הקונדיטור המפורסם אורן בקר, שהפך בימים אלה למפתח המוצרים והפרזנטור של DESSERTS– מוצרי גלם לאפיה, כ150 (!) מוצרים חדשניים.
זוכרים את משימות הקונדיטוריה בתוכניות כמו "מאסטר שף" שבהם המתחרים צריכים לעשות מגדל "קרוקומבוש" או "עוגת 11 שכבות"? אז עכשיו ההכנה קלה יותר, לא רק למתחרים אלא גם לאופה הביתי באמצעות מוצרים ייחודיים שהוצגו בקבלת פנים חגיגית שבה הדגים אורן בקר איך משתמשים במוצרים והופכים אותם למעדניה בתוך הבית.