לתרבות היפנית יש מעריצים רבים ולא בכדי- הרוגע, ההרמוניה , כוחות הריפוי והכבוד לטבע, כל אלה קוסמים לכל מי שחי חיי יומיום לחוצים שלא מאפשרים לו לראות את כל היופי מסביב. התפיסה היפנית של עצירה לצורך התבוננות דורשת ריכוז ותשומת לב ולא תמיד אנו יודעים כיצד ליישם זאת בחיינו הלחוצים והתזזיתיים.
אחת מצורות ההבעה היפות ביותר של התפיסה היפנית היא ה"איקיבנה" – תורת שזירת פרחים המשלבת את מרכיבי התרבות היפנית כמו מינימליזם, ריפוי, רוגע ואסטטיקה .
רוית חודורוב חיה ונושמת פרחים כבר מעל לשלושים שנה והתפתחה לכיוון התרבות היפנית אותה היא לומדת כבר שנים במסגרת בית הספר הגדול ביותר ביפן- איקיבנה , טקסי תה ועוד, ואת מה שלמדה היא מעבירה בפעילויות וסדנאות מגוונות.
הסדנה בה השתתפתי היתה סדנת שזירה יפנית חוויתית שהוותה מסע לתרבות יפן.
אמהות ובנות, חוגגות ימי הולדת, וכאלה שצמאים לפינה של רוגע, כולם חברו לבוקר שישי קסום אחד.
השולחן שחיכה למשתתפות נערך בכלים ואביזרים אותנטיים והתחלנו בסבב בחירת קלפי פרחים שלכל אחד מהם מסר שמשתקף בחיים שלנו. לאחר מכן החלה הדגמת טקס התה, שבו מתמחות נשים יפניות לאורך זמן רב, ויש תשומת לב רבה לכל פרט- צורת הישיבה, פרישת המטלית בה מנקים את הכלים, העברת אבקת התה לקופסה המיוחדת, המזיגה והקצפת האבקה ביחד עם מים. יש משהו מהפנט בתנועות טקס התה, והוא הרבה יותר מאשר מזיגת משקה חם.
לצד התה הגישה רוית עוגיות מאצ'ה מסורתיות.
שזירת הפרחים היתה עיקר הסדנה ועוד לפני שנגענו בפרח אחד, למדנו על האופן שבו מחליטים על הזר הרצוי – לפי הכלי בו הוא יהיה, המיקום בבית, המסר שרוצים להעביר באמצעותו ומהם הפרחים המתאימים להעברת מסר זה.
לאחר ההחלטה מתחילים במלאכה- מניחים בכלי את ה"קנזן"- משטח דוקרני שעליו יינעצו הפרחים. בעזרת מספריים מיוחדות חתכנו את הפרחים לפי הכללים המדוייקים של ה"איקבנה" ויצרנו את הזר שלנו. למעשה יצרנו שני זרים- כשהראשון מבוסס על פרחים טבעיים ועל כללים מדוקדקים והשני חופשי יותר ומשלב גם אלמנטים כמו צמחים יבשים, גזעים וחתיכות עץ ועוד.
עוד לגימת תה יפני, נגיסה בעוגייה ומבט נוסף אל הזרים שאנו מכינות, כדי לוודא שהם בדיוק לפי החזון שלנו. רוית עברה ביננו ונתנה עצות וטיפים איך להפוך את הזר שלנו למושלם.
הפעילות של "הבית לסדנאות חוויה יפניות" הוא לא רק הסדנה הזו כמובן, וכדאי לעקוב אחרי דף הפייסבוק כדי ללמוד מתי ואיפה מתקיימות הפעילויות השונות.
בסיום הסדנה יצאנו בידיים עמוסות בפרחים, בהרבה ידע על התרבות היפנית בכלל ועל האיקבנה בפרט, ובשלווה בלב שייצרה החוויה.
(בתמונה למעלה- מעשה ידיי להתפאר)