כשחושבים על הכנת לחם, הדילמה היא הזמן הארוך שצריך להשקיע, בשתי התפחות לפחות, ואז באפייה, ולא תמיד יש את האפשרות הזו.
קמח חומוס של "תבואות" מספק פתרון טעים, בריא, ובעל אפשרויות רבות למנות טעימות כולל לחם שטוח, וכמובן שפע של מנות טבעוניות.
אחד הלחמים השטוחים הידועים הוא הפרינאטה המגיע מאיטליה, שיש לו גם גירסה מתחרה מצרפת בשם סוקה, וגם הדרום אמריקאים לא קוטלים קנים וקוראים לו פאינה.
הוואי היא גן עדן של ים, חופים שטופי שמש, ושפע קולינרי מטורף המבוסס על דגה ותוצרת טרייה.
הדייגים בהוואי המציאו את ה"פוקי" אי שם בשנות השבעים, כשתיבלו נתחים מהדגים שדגו באותו היום. המנה התגלגלה והפכה ללהיט בהוואי וזכתה לשפע גירסאות ושידרוגים עד שהשפית ג'ודית צרפתי הגיעה מביתה בלוס אנג'לס, שם עבדה במסעדות רבות, להוואי והתאהבה בפוקי.
ג'ודית, המשפחה והפוקי עלו לישראל ורשת "פוקישופ" יצאה לדרך.
הקנייה של חג הפסח היא תמיד קנייה גדולה, גם בגלל שמארחים הרבה, וגם בגלל שצריך לקנות הכל שיהיה כשר לפסח כך שבעצם יוצרים מזווה חדש לגמרי. כדי שיהיה לנו מזווה עשיר וטעים לימות הפסח (והאמת, גם לכל השנה) חברת "תומר יבוא ושיווק מוצרי מזון" (משנת 1983), מייבאת ומשווקת מאות מוצרי מזון מכל העולם, איכותיים ומקוריים היוצרים יחד חוויה קולינרית מושלמת.
פסח בפתח וכולנו מחפשים כיצד להפתיע את המשפחה במנות מעניינות וטעימות.
לקראת החג משיקה "מיה תעשיות מזון" סלסילת מוצרים שיסייעו לנו במשימה הזו ויהפכו אותה לנוחה וקלה.
אז מה יש לנו?
אם פעם הכרנו רק קמח חיטה, ומקסימום קמח חיטה מלא, בשנים האחרונות נדמה שאין צמח שלא מצליחים להפיק ממנו קמח.
הלהיט הנוכחי הוא קמח החומוס, שהוא נטול גלוטן כך שכל מי שנמנע מגלוטן מסיבות שונות, יכול להכין מתכונים רבים, מלוחים או מתוקים.
רק בישראל חוגגים פעמיים את חג האהבה- פעם בט"ו באב העברי ופעם בוולנטיינס הלועזי. תוסיפו לזה את יום המשפחה שחל לא מזמן ויש לנו לב, או יותר נכון לבבות מלאים באהבה לכל מי שיקר לליבנו!
לחברת "ביכורים מזון ומאפה" יש הצעה היישר מהלב, שתהיה גם טעימה וגם מאד משמחת- הכנת כריכי לבבות מלחם הפשתן הסופר בריא שלהם, ובכך להעניק ליקירנו גם אהבה וגם בריאות, ועוד איזה בריאות- לחם פשתן עשיר באומגה 3, חלבון וסיבים תזונתיים ודל מאד בפחמימות, וגם אין בו תוספת סוכר או ממתיקים מלאכותיים.
אין מטבח בלי שמן, ויש מטבחים שרוב מה שקורה בהם מתרחש בשילוב עם שמן – כמובן בטיגון אבל גם בכל צורת הכנה אחרת. כולם אוהבים אוכל מטוגן, ושמן איכותי הוא חלק חשוב בכל ספר מתכונים.
אבל שימוש בשמן, בעיקר בטיגון, יכול להקשות עלינו בצורות שונות, ראשית, הריח. ריחות של טיגון נדבקים וגם בימי חורף קר צריך לפתוח חלונות כי קולט האדים לא ממש מצליח להתגבר על הכל, והריח נדבק לשיער ולבגדים בצורה מעצבנת. שנית, שמנים רבים יש להשליך לאחר שימוש אחד, מה שגורם לבזבוז רב. שלישית, לשמנים יש טעם, ולעיתים הוא מפריע לטעם המנה שנרצה, כך למשל שמן קוקוס נחשב בריא מאד אבל נותן טעם של קוקוס שזה נחמד בעוגה אבל פחות במנת בשר למשל, ולעומתו אפייה עם שמן זית אמנם מוכרת אבל הטעם לא מתאים לכל מאפה ולכל מנה.
כל זה בלי להזכיר שמנים ההופכים לשומן טראנס שממש אינו בריא לנו.
כשחושבים על בייגלה ירושלמי או על פיתה ערבית חמה היישר מהטאבון, הטעם שעולה לנו ברוב המקרים הוא זעתר.
הזעתר, מעבר להיותו פשוט טעים, נושא עימו שפע יתרונות בריאותיים כמו סיוע בטיפול בנזלת, הפחתת גזים ונפיחות, הקלה בסימפטומים של ברונכיטיס, והוא מכיל רכיבים אנטי פטריותיים ואנטי חיידקיים. שמן זית מצידו מפורסם גם הוא בתכונותיו הבריאותיות הטובות והרבות, ושילוב של שניהם נותן פצצת טעם ובריאות באווירה ארץ ישראלית.
בישראל אוהבים יוגורט. בבריטניה אוהבים דייסה, או מה שהם קוראים " Porridge". אז למה לא לשלב בין השניים ולהינות משני העולמות, כולל עבור טבעונים ומי שנמנעים ממוצרי חלב ועדיין רוצים טעם טעים ושפע של בריאות?
יש שלוש סיבות שהמטבח הצרפתי כל כך מצליח והן – חמאה, חמאה וחמאה.
חמאה משדרגת כל מנה, ואפילו מעט ממנה הופך מנה פשוטה למעדן. הבעיה היא שחמאה היא חטא לא קטן, על כמות השומן האדירה שבה.
למי ששומר כשרות חמאה יכולה ליצור בעיה כשרוצים להגיש מנה בטעם חמאה לאחר ארוחה בשרית או לתת ארומה של חמאה למנה בשרית, וכמובן טבעונים שמאד אוהבים טעם של חמאה אך לא רוצים לצרוך שום דבר מהחי.