בדרך כלל כשמבקרים באיטליה, הכיוון המקובל הוא רומא, או טוסקנה או האגמים. מי שמבקר בסרדיניה מגלה עולם שונה לחלוטין, הן מבחינת הנוף והאווירה, והן מבחינה קולינרית, מכיוון שבאזור סרדיניה יש מוצרי מזון מיוחדים שפחות מוכרים לקהל הישראלי (כמו בוטרגו, פקורינו סרדו, קרסאו ועוד). סרדיניה היא אי שעליו מתגוררים מליון וחצי תושבים, ושלוש מליון כבשים, מה שהופך אותה לממלכה של מוצרי חלב כבשים וגבינות. מזג האוויר החייכני והחופים הלבנים והארוכים הופכים אותה לאתר תיירות משגשג ופופולארי.
מסעדת רוסטיקו (בשני סניפיה- ברוטשילד 15 ובבזל 42, שתיהן בתל אביב) משתפת פעולה השבוע (בין ה22 לאפריל לבין ה27) עם לשכת המסחר והתעשייה האיטלקית וכן שגרירות איטליה, ומקיימת שבוע של סרדיניה, עם מנות מסורתיות שעברו התאמה לישראל, והכל בניצוחו של השף הסרדי רוברטו מולו.
לפני כשנתיים ביקרתי ב"רוסטיקו" במסגרת פסטיבל הלימונים שנערך אז (http://cafe.mouse.co.il/post/2447103/) . אני אוהבת את הגיוון שבמסגרתו ניתן כל פעם לשוב לאותה מסעדה ולטעום דברים שונים לחלוטין, בעיקר דברים לא מוכרים.
כמובן שבמקביל מוגשות גם המנות הרגילות והאהובות של המסעדה.
(בתמונה מצד ימין- הברוסקטה)
הוזמנתי להתנסות איפה בטעמים של סרדיניה וזה מה שהיה שם:
ראשית – שלושת המנות שיוגשו במסגרת הפסטיבל :
ברוסטקה סרדיניה – לחם קלוי עם שום, עגבניה, ביצה רכה, אנשובי וצלפים (45 שקלים בתפריט) – מנת פתיחה נעימה, מליחות עדינה. וויתרתי על הנימוס ואכלתי בידיים. מלצר אדיב הביא לי מיד מגבון לח כך שהכל היה נוח ונעים.
פיצה מרינרה- פיצה ללא גבינות, עם עגבניות טריות, אנשובי ורוטב פטרוזיליה פיקנטי (62 שקלים) – הבצק דק ופריך, האנשובי דומיננטי.
הפסטה השחורה, המנה השלישית בתפריט היתה המנה המנצחת מבין השלוש בפה אחד ברחבי השולחן – פסטה שחורה מדיו של דיונון, עם שרימפס , קלמארי, ווגולי ומולים ברוטב יין לבן וחמאה (79 שקלים בתפריט). הפסטה היתה מצוינת, הייתי שמחה לקבל אותה גם בלי קשר לפירות הים.
(בתמונות, הפיצה והפסטה).
במקביל לשלוש המנות של הפסטיבל, זכינו לטעום מאכלים מיוחדים שהביאו איתם חברי המשלחת מסרדיניה כמו לחם "קרסאו" שהוא יותר סוג של קרקר, שהוגש עם שמן זית ועם הסיפור שמאחוריו על כך שבסרדיניה חיים שני סוגי בעלי מלאכה – במרכז האי חיים רועי הצאן ובחופים הדייגים, וכשרועי הצאן רוצים לצאת לנסיעות ארוכות בלב האי , הם היו זקוקים ללחם שנשמר פריך ומכאן ה"קרסאו". עוד קיבלנו לטעום צירופים שונים של בשר טלה ותפוחי אדמה, פסטו פרגולה עם פקורינו, פסטה מיוחדת בשם אוריגיטס ברוטב עגבניות, מאפי גבינות קלילים ועוד. לסיום איך אפשר בלי פלטת גבינות מקוריות בדרגות חריפות שונות, ולשם הקינוח – עוגיות שקדים ביתיות מקושטות בטעמים שונים שבמקור משמשות כעוגיות חתונה ונעשות בעבודת יד.
(בתמונה עומד משמאל – שף רוברטו מולו).
את הארוחה ליוו שני יינות סרדיניים – קאנונו טמפלום 2008 (אדום) וורמנטינו די גלורה גמלאיי 2010 (שאני העדפתי, ואם לא הייתי צריכה לנהוג הייתי מחסלת הרבה יותר ממה שהרשתי לעצמי).
כאמור המנות המיוחדות בניחוח סרדיניה מוגשות השבוע, החל מהיום ועד שבת.
לאתר של "רוסטיקו" – http://www.rustico.co.il/
לדף הפייסבוק של פסטיבל סרדיניה- https://www.facebook.com/rusticoitaly/app_208195102528120
נ.ב.השף רוברטו מולו, יבשל עם השף של רוסטיקו, שוהם זיו, ביום רביעי בסניף בזל וביום חמישי בסניף רוטשילד- בכל אחד מהימים יתווספו עוד ספיישלים לתפריט
