ארכיון

פחות מלח – יותר בריאות

בשנים האחרונות עולה המודעות לאוכל בריא ואחד הדברים הפחות בריאים שיש במזון הוא מלח, אם הוא מגיע בכמויות העולות על הכמויות הנדרשות לגופו של אדם בריא.
צריכת המלח היומית אמורה לפי ארגון הבריאות העולמי, להיות מקסימום חמישה גרם מלח ליום למבוגרים ולילדים. בפועל הציבור צורך הרבה יותר ובעיקר הילדים שתשעים אחוזים מהם צורכים מלח בכמות הרבה יותר מדי גבוהה, מה שמהווה גורם ללחץ דם גבוה.

חברות המזון לקחו על עצמן להקטין את כמויות המלח במוצרים אהובים ומוכרים ולהפכם לבריאים יותר. "תנובה" עושה זאת מאז 2006 כשהשיקה גבינה לבנה דלת מלח, ועד עכשיו כשיוצא לשוק הקוטג' מופחת מלח – 20% פחות. כל זאת במסגרת "המצפן התזונתי" – נתינת חשיבות גבוהה לתזונה מונעת.

קיבלתי להתנסות את שני המוצרים. הכוונה המקורית היתה ליצור מהם ארוחת ערב, אבל הפיתוי היה גדול להפוך אותם לשתי מנות שאני מאד אוהבת להכין – לזניה ופשטידת פטריות קלה.
אני שמחה לציין שבטעם לא היה שום הבדל ואף אחד לא ידע שיש הפחתה בכמות המלח.

שני המתכונים שהכנתי –

פשטידת פטריות לייט (פשטידה טעימה ודיאטטית)

1. מחממים תנור לחום 180 ומרפדים תבנית
2. שמים קצת שמן זית במחבת ומטגנים 3 סלסילות פטריות קצוצות, 5 בצלים קצוצים (לטגן בכמה מחזורים כי לא נכנס למחבת)
3. בקערה לערבב 5 ביצים טרופות, 400 גרם גבינה כחושה דלת מלח, 5 כפות קמח. מוסיפים את הבצל והפטריות ומערבבים. במידת הצורך מוסיפים חלב מתבלים במלח ופלפל.
4. שמים בתבנית ואופים 30 דקות או עד השחמה.
5. מקררים קצת ומגישים עם סלט ירוק.


לזניה –

המצרכים:
חבילת אטריות לזניה שלא דורשות בישול
2 קופסאות רסק עגבניות
1/2 כוס מים
2 שיני שום כתושות
1כפית מלח
1/2 כפית פלפל
1 כפית אורגנו או יותר
1 בצל קצוץ
2 ביצים
2 גביעי קוטג דל מלח.
לציפוי – גבינה צהובה מגוררת או פרוסות.
אופן ההכנה:
1. משטחים בתבנית שכבת אטריות לזניה
2. מערבבים את כל מצרכי המילוי חוץ מהגבינה הצהובה.
3. שופכים על האטריות חצי מכמות המילוי
4. מכסים בגבינה צהובה וזורים עוד אורגנו
5. עושים שוב מההתחלה את השכבות
6. אופים בחום בינוני כ25 דקות בתנור שחומם מראש עד שמשחים אבל לא יותר מדי.

את המוצרים דלי המלח ניתן להשיג כמו יתר מוצרי "תנובה" במקררי החלב של רשתות השיווק והמרכולים.

משק צוריאל- עכשיו קרוב מתמיד.

חג שבועות הוא חג הגבינות ללא ספק, אם כי בכל השנה מוצרי חלב הולכים טוב עם מזג אוויר ישראלי, עם הצורך במשהו קליל אבל טעים, בריא ולא מעיק. את הגבינות של "משק צוריאל" כבר סקרתי בעבר (http://cafe.mouse.co.il/post/2853647/) ועכשיו בגירסה המורחבת – שהחלה ב 24 לאפריל עד 17 במאי, חוזרים על ההצלחה של השנה שעברה עם "טעימה מהגליל" כשבמסגרתה 30 בתי מלון של רשת פתאל, ו110 מסעדות ובתי קפה ברחבי הארץ מציעים לסועדים תפריטים מיוחדים בניחוח הגליל ומוצרי "משק צוריאל". במלונות פתאל אגב המבצע הוא עד 31 לאוגוסט.
המנות פותחו על ידי שף משק צוריאל – ברק חי חורש, והן מיוחדות ומגוונות.
מכיוון שיש מבחר רב כל כך של מקומות להתנסות במטעמי הגליל של "משק צוריאל" זו לא בעיה למצוא מקום שנוח לציבור להגיע. אני בחרתי להגיע ל"אילן'ס "בקניון ערים – כפר סבא, , שהוא כאמור מקום אחד מתוך 140 מקומות שונים אפשריים.

קרן בעלת הסניף אירחה אותנו בלבביות והגישה לנו לטעום שתי מנות מתוך "טעימה מהגליל" –
– "כריך גלילי" – גבינת ריקוטה, ירקות מוקפצים בטריאקי בשילוב פקאן מסוכר ורוטב פסטו לימוני (35 שקלים בתפריט)
– "סלט גלילי" – לקט חסות בתיבול ווינגרט בשיבוצי חציל קלוי, פטריות, זיתי קלמטה, בליווי כדורי מוצרלה וצפתית על בסיס יוגורט מתובל (45 שקלים בתפריט).
שתי המנות היו גדולות מאד (שתי נשים למשל היו יכולות לחלוק בכל אחת מהמנות). הלחם של הכריך (שהוגש גם בפרוסות קלויות בסלט) היה ממאפיה משובחת וספג היטב את הטעמים. הטעם של הגבינות בשתי המנות לא השתלט אבל נוכחותו היתה מורגשת. קשה לי להחליט איזו מנה העדפתי יותר מכיוון שהן היו בסגנונות שונים. מבחינת דרגת תיבול, הסלט היה יותר מתובל והכריך יותר עדין.


(בתמונה למעלה – סלט גלילי, בתמונה למטה כריך גלילי)

קרן פינקה אותנו גם במשקאות הקפה המיוחדים של המקום – כוס "אנגלו מיו" – קפה שחור בתערובת מיוחדת של המקום (13-15 ₪ תלוי בגודל הכוס) שמגיע בליווי טעמים שונים (במקרה שלנו ממתיק קוקוס), כוס גדולה של "קפה דבלין" – קפה בתיבול אייריש קרים (26 שקלים – מתוך תפריט משקאות החורף של "אילן'ס") וטעימה של "אנג'לינה" – גם כן מאותו תפריט – קפה עשיר מאד עם גלידה. ליד כל זה היו כמובן עוגיות שקדים נימוחות.

כאמור מלבד במסעדות , ניתן להנות מהמנות במלונות רשת פתאל – כשהמנות הגליליות יוגשו בארוחות הבוקר, בלובי ובבריכה.
עוד הפתעות:
משק צוריאל מעניקה קופוני 1+1 על המנות הגליליות שאפשר יהיה לממש בבתי הקפה והמסעדות, בפעילות שתפורסם בWAZE באופן שנהגים יוכלו לנווט הישר למלונות ולמסעדות שמשתתפים בפעילות ולקבל קופונים.
בנוסף לכך תתקיים גם פעילות נושאת פרסים באינסטגרם בה הסועדים יכולים להעלות תמונות של המנות ולזכות בפרסים וחוץ מכל זה- סועד יכול לסרוק את הQR בזמן שהוא ממתין למנה ולראות את הכנת המנה שלו והמתכון שלה היישר למייל.
מעבר לשתי המנות שאני טעמתי, מוגשות במסעדות גם – ארוחת בוקר גלילית וגם פסטה גלילית ברוטב שמנת עיזים וגבינות.

לאתר "משק צוריאל" – http://www.zuriel.co.il/
לרשימת המסעדות המשתתפות – https://www.facebook.com/Meshek.tzuriel/app_150241825152369

שוש מבשלת "חמים וטעים".

כן, הכותרת כבר מעוררת ענין "שוש מבשלת". הכצעקתה?
ידוע הוא שאני לא חובבת בישול גדולה וגם בסדנאות בישול אני בדרך כלל על תקן הסו-שף, זו שתולשת המון עלי כוסברה (יאמי יאמי).
אבל כשמציבים לי אתגר… איך אני יכולה לסרב? האגו ….
קיבלתי להתנסות שתי אריזות של מוצרי "חמים וטעים" – רביולי במילוי גבינה ורביולי במילוי בטטה.
האתגר היה לנסות להכין אחד מהם בגירסה אישית. אז הסתכלתי עליהם, בחנתי מכל הצדדים, אחר כך הרמתי את העיניים וחיפשתי איזה שף בסביבה, אבל לא היה כזה. אז אמרתי לעצמי – האתגר שלי הוא למצוא משהו לעשות מהמוצר, שיהיה גם קל להכנה (כלומר מתכון של שלוש שורות ומטה), גם מהיר (כי אין לי יותר מדי זמן, יש לי תותים לקצור בFARMVILLE), וכמובן שיהיה טעים.
ואז זה בא לי…


אנחנו בבית מכינים מדי פעם פשטידת פסטה קלילה, שמבוססת על אטריות מבושלות, בתוספת חומרים מאחדים ,וטעמים. חשבתי לעצמי, מה יקרה אם במקום אטריות פשוטות (בדרך כלל אנו משתמשים בפסטה מסוג "פפיון" – אלוהים יודע למה בעצם, סוג של קיבעון) אשתמש ברביולי בטטה?

אז הנה מה שהכנתי…..
בישלתי את הרביולי לפי ההוראות והוצאתי בשניה שצפו.
הכנתי תערובת של 5 ביצים מקושקשות, 3/4 חבילת מרגרינה מומסת, 1 כף אבקת מרק (אני השתמשתי במרק בצל, והאמת, שמתי יותר מכף אחת), מלח ופלפל .
שפכתי לתערובת את הרביולי ואת הכל לתבנית מצופה נייר אפיה.

(בתמונה למטה- המצרכים).

הכנסתי לתנור שחומם מראש לחום גבוה (250). אחרי חצי שעה הרביולי שהיו למעלה כבר היו שחומים וזה היה הסימן שלי שהפשטידה מוכנה.
(בתמונה למטה- הפשטידה לפני האפייה)

השארתי להתקרר והגשתי עם סלט ירוק.
(הצעת הגשה נוספת – עם כף גבינה לבנה או קרם פרש בצד).

(בתמונה למעלה- הפשטידה המוכנה, בתמונה למטה מבט מבפנים)

הערה חשובה – אני יודעת שבשלן גורמה לא ישלב במנותיו מרגרינה או אבקת מרק אבל לא התיימרתי מעולם להיות בשלנית, אני בסך הכל בן אדם רעב (ועייף). אם למישהו יש הצעות לתחליפים למצרכים האלה, אשמח לתגובה.

"חמים וטעים" הם חברה המתמחה בייצור מוצרי מזון ביתיים קפואים בטעמים אתניים. הרעיון מאחורי הטעמים הוא שכל אחד, מכל עדה ומכל מוצא, ימצא מנה שתחזיר אותו לטעמי הבית שעליו גדל, וכך יש במבחר כארבעים מוצרים שונים כמו קובה, סיגרים, אמפנדס, אגרולס, חטיפי כרובית ועוד רבים.
עכשיו נכנסה "חמים וטעים" לקטגוריית המזון האיטלקי והשיקה ארבעה סוגי רביולי – במילוי בטטה, במילוי פטריות, במילוי תרד ובמילוי גבינה, וכן ניוקי תפוחי אדמה.

המוצרים ניתנים להשגה ברשתות השיווק ובחנויות הפרטיות.
האתר של "חמים וטעים" – http://www.hamimvetaim.com/

שבועות של פסטה.

"אהבה ונישואין" הולכים ביחד, כך אומר השיר, וגם בין פסטות למוצרי חלב יש שידוך מצוין שהופך מנות לקלילות מצד אחד, מהירות מצד שני וגם טעימות מכל הצדדים.
התכנסנו חבורת בלוגרים רעשנית במיוחד, ב"מבשלים חוויה " עם שף יניב פרטוש, כדי לבדוק איך אפשר לשלב בכמה שיותר קומבינציות – פסטות "ברילה" עם מוצרי חלב באופן שיתאים לארוחת שבועות מוצלחת, טעימה וקלה להכנה.


(בתמונה מימין -שף יניב, בתמונה משמאל -דוגמן ידיים -ששת)
כדי להכניס ענין לכל העסק, שף יניב חילק אותנו לשתי קבוצות והטיל משימות – כל קבוצה צריכה להכין שלושה סוגי סלטים המשלבים מוצרי חלב ופסטות, מנת דג אחת, ( הארוחה היתה כשרה ולכן חלבית בלבד), מנת פחמימה אחת ומנת קינוח.
הסינרים נחגרו, הסכינים נשלפו, והבלוגרים – חמושים במיטב מתכוניהם וכמובן לא מניחים לרגע את המצלמה, מתחילים לחגוג.
רוב המתכונים שהוכנו , הוכנו על ידי אילתור והחלטות של הרגע מה רוצים להכניס במתכון או מה לא, ושינויים בדרך.

(בתמונות- קצת מחומרי הגלם שעמדו לרשותינו).

מלבד הכנת המנות, שף יניב גם הדגים כיצד לפלט דגים, וטיפים על איך למלא קנלוני בדרך הנוחה ביותר (כמובן אחרי הכנת שק זילוף כמו שצריך).
השולחן התמלא במהירות במנות רבות – סלטים צבעוניים של פסטות, גבינות וירקות (ואיזה כיף שהשף אהב את הצעתי להוסיף לסלט שהכנתי המון, אבל המון כוסברה…).
בין המנות הרבות הוכנו –
סלט קוסקוס וגבינות, פורלים ברוטב רטטוי על מצע פטוצ'יני (איטלקי אסלי הישר ממטבחו של ג'אקומו שגם הסביר לנו איזה רוטב הולך עם איזה סוג של פסטה), פטוצ'יני ברוטב שמנת ולימון, סלט קפרזה, דגים מבושלים ברוטב, מגדלי חצילים עם גבינות, פסטה ברוטב שמנת קישואים, וקינוח קנלוני ממולא בגבינות , מכוסה בשוקולד לבן ואפוי בתנור, יחד עם מעדן גבינה ושמנת חמוצה ומתוקה ששימרית אילתרה ככה על הדרך,ועם כל הגבינות שנשארו עוד נוצר מגש גבינות חגיגי. בנפרד אני מציינת את הפיבוריט שלי – סלט "קוגל" מהיר של ששת ומאיר, שהזכיר לי את הבית הפולני שלי והכיל פסטה ברילה מסוג פפרדלה, שבושלה ועורבבה עם בטטה שנצלתה אחרי שתובלה בשמן זית ומלח גס ונאפתה 20 דקות בתנור, וגם קינמון, סוכר, תפוחים קצוצים וחמוציות. אני תרמתי את חלקי הצנוע בהכנת סלט שכלל הרבה ירקות , כאמור כוסברה בשפע, גבינת פטה ואטריות "פפיון" כתומות (בטעם דלעת), ביחד עם שמן זית, חומץ בלסמי ומלח גס.
שף יניב ציין שבדרך כלל הוא רגיל שאחרי שמבשלים מתנפלים עם מזלגות ואילו אנו מתנפלים עם מצלמות… טוב, ככה זה בלוגרים.
בתמונות ניתן לראות את הבלוגרים בעבודה, את שף יניב וכאמור מבחר מהמנות המדהימות שיצאו בסוף הערב.


(מימין למעלה- הסלט שאני הכנתי!!)


(משמאל למטה- סלט בסגנון קוגל).

פסטה ללא ספק היא האוכל האולטימטיבי של ילדים, וגם מבוגרים נהנים ממנה בשלל רב של סגנונות, אפשרויות, טעמים ודרכי הכנה וכאמור לחגיגות החלב ולארוחות החלביות של שבועות, אין כמו השילוב של פסטה ומוצרי חלב.

את מתכוני הבלוגרים המלאים אפשר למצוא בבלוגים של עמיתי, אני מעדיפה לצרף שני מתכונים שאהובים עלי על בסיס פסטה "ברילה" – אחד הוא ה"קוגל" הקלאסי, זה שנזכרתי בו בעקבות הסלט שהוכן בסדנא, והשניה – לזניה קלאסית, שופעת ונדיבה, מתכון שלמדתי בנעורי (הרחוקים) בשיעורי "כלכלת בית".

קוגל – פשטידת אטריות קלאסית.
המצרכים:
400 גרם איטריות דקיקות "ברילה"
1/3 כוס שמן (או אפילו פחות לפי הצורך)
1 כוס סוכר
6 ביצים
מלח לפי הטעם
פלפל שחור גרוס טרי – לפי הטעם ורצוי הרבה, לא לפחד!!!

חשוב להשתמש בקערה חסינת חום מכיוון שהיא הולכת להכיל קרמל רותח.
אופן ההכנה:
1. מבשלים את האטריות ומוציאים לקערה רחבה
2. יוצקים את השמן למחבת בינונית, מוסיפים את הסוכר ובוחשים עד שנוצר קרמל.
3. יוצקים את הקרמל הלוהט על האטריות ומערבבים במהירות. זהירות – זה מתיז!
4. מתבלים במלח ובהרבה פלפל שחור.
5. מוסיפים את הביצים ובוחשים במהירות לפני שיתגבשו
6. שמים בתבנית מצופה בנייר אפיה ואופים בתנור שחומם מראש בחום של 150 מעלות כשעה וחצי.

לזניה
המצרכים –
חבילת דפי לזניה "ברילה" שלא דורשים בישול מוקדם
2 קופסאות רסק עגבניות
1/2 כוס מים
2 שיני שום כתוש
1 כפית מלח
1/2 כפית פלפל
1 כפית אורגנו או יותר , לפי הטעם
1 בצל קצוץ
2 ביצים
2 גביעי קוטג'
כמה פרוסות גבינה צהובה או במצב מגורר.

אופן ההכנה:
1. משטחים בתבנית שכבת אטריות לזניה.
2. מערבבים את כל חומרי המילוי חוץ מהגבינה הצהובה.
3. שופכים חצי מהתערובת לתבנית מעל לאטריות.
4. מכסים בגבינה צהובה
5. חוזרים על התהליך שוב מההתחלה ויוצרים שכבות נוספות.
6. מסיימים בשכבת גבינה צהובה וזורים אורגנו.
7. אופים בחום בינוני כ25 דקות בתנור שחומם מראש.
הערות: א. מי שמפחד שהאיטריות לא יהיו רכות מספיק יכול לחלוט אותם לכמה שניות במים חמים.
ב. אני אוהבת יותר בצל כדי שיהיה לי קראנץ' בזמן האכילה וטיפה חריפות.
ג. אפשר להכין במנות אישיות בתבניות חסינות אש.

בתמונות- מצד ימין קוגל, מצד שני לזניה. שניהם הוכנו וצולמו על ידי!!


ועל "מבשלים חוויה- מרכז פרתם" – המקום מארח סדנאות וימי גיבוש עסקיים ומספק חוויה מבשלנים חובבים ועד מאסטרים. – כתובת האתר : http://www.mevashlim.co.il

על "ברילה" – http://www.barilla.co.il/

מתוקה לשבועות.

את העוגות של "מתוקה" סקרתי בעבר, עוגות מפוארות לחגים, עוגות באוריינטציה בריאותית וכך הלאה (כך לדוגמא סקירת העוגות היפיפיות ש"מתוקה" ייצרו לראש השנה- http://cafe.mouse.co.il/post/2715336/).
חג שבועות הוא כמובן חגן של עוגות הגבינה, וזו הזדמנות מופלאה למירי ארזי, השף והבעלים של "מתוקה" ליצור מבחר ענק של עוגות לכבוד החג – מעוגות גבינה בסגנון טירמיסו או קרם שניט, דרך עוגות בתוספת קצפת, תותים, לימון, ווניל ופירורים, מסגנון קלאסי ועד עוגות דלות קלוריות שמכילות שליש עד חצי מכמות הקלוריות שבעוגת גבינה רגילה, כך שגם מי ששומר על גזרתו יכול להנות, וכמובן גם מלוחים – קישים משפחתיים, בלינצ'ס מלוחים ואיך אפשר בלי עוגות השמרים?
קיבלתי לסיקור שתי עוגות – עוגת פס גבינה פירורים (59 שקלים) – עוגת גבינה קרה בשילוב ווניל אמיתי ופירורים פריכים. הדבר שהרשים אותנו (שלושה מבוגרים חובבי מתוק) דבר ראשון היתה הקלילות של הגבינה, במרקם מוס עדין, במתיקות עדינה. רק חשוב לחתוך את העוגה על משטח כלשהו מכיוון שהעוגה עשירה בפירורים שנוטים להתפזר.

השניה היתה עוגת גבינה אפויה. רק אחרי שאכלנו אותה הסתבר שזו אחת מהעוגות דלות הקלוריות. בחיים לא היינו מנחשים. כל מי שטעם ממנה לא תאר לעצמו שיש בה פחות קלוריות.
שתי העוגות היו רכות, נימוחות, מתוקות במידה שמשאירה מקום לטעם הגבינתי ובעיקר יפות, כמיטב המסורת של "מתוקה".

מירי הקונדיטורית אף מצרפת מתכון לבלינצ'ס המפורסמים שלה –
ל15 יחידות צריך:
לערבב בקערה:
2 ביצים מספר 1
1 כף סוכר
1 כפית תמצית ווניל אמיתית
1 כוס חלב
30 גרם חמאה
רבע כפית מלח.
אחרי שהעיסה הומוגנית מוסיפים 1 כוס קמח ומקפלים למסה חלקה.
מחממים שמן קנולה במחבת ויוצקים למרכזה מעט מהבלילה, ומנערים לצדדים כך שהבלילה תתפזר בצורה אחידה. להפוך בזהירות ולטגן את הצד השני.
הכנת המילוי:
לערבב:
200 גרם גבינת דבורק או כנען יבשה
250 גרם גבינה לבנה 9%
1 כוס סוכר
חצי מקל ווניל מגורד
גרידת לימון מ2 לימונים.
אחרי שהבלילה חלקה ואחידה מוסיפים 50 גרם צימוקים כהים.
את המילוי מזלפים על הבלינצ'ס ומגלגלים כמו סיגר. מחממים מחבת עם קצת חמאה וצורבים את הבלינצ'ס משני הצדדים. אפשר לפזר מעל סוכר או קינמון.
בתאבון!!
מחירי העוגות בגודל פס נעים בין 49 ל59 שקלים.
אתר "מתוקה" – http://www.metuka.co.il/

רוסטיקו מציגה – סרדיניה!!!

בדרך כלל כשמבקרים באיטליה, הכיוון המקובל הוא רומא, או טוסקנה או האגמים. מי שמבקר בסרדיניה מגלה עולם שונה לחלוטין, הן מבחינת הנוף והאווירה, והן מבחינה קולינרית, מכיוון שבאזור סרדיניה יש מוצרי מזון מיוחדים שפחות מוכרים לקהל הישראלי (כמו בוטרגו, פקורינו סרדו, קרסאו ועוד). סרדיניה היא אי שעליו מתגוררים מליון וחצי תושבים, ושלוש מליון כבשים, מה שהופך אותה לממלכה של מוצרי חלב כבשים וגבינות. מזג האוויר החייכני והחופים הלבנים והארוכים הופכים אותה לאתר תיירות משגשג ופופולארי.
מסעדת רוסטיקו (בשני סניפיה- ברוטשילד 15 ובבזל 42, שתיהן בתל אביב) משתפת פעולה השבוע (בין ה22 לאפריל לבין ה27) עם לשכת המסחר והתעשייה האיטלקית וכן שגרירות איטליה, ומקיימת שבוע של סרדיניה, עם מנות מסורתיות שעברו התאמה לישראל, והכל בניצוחו של השף הסרדי רוברטו מולו.
לפני כשנתיים ביקרתי ב"רוסטיקו" במסגרת פסטיבל הלימונים שנערך אז (http://cafe.mouse.co.il/post/2447103/) . אני אוהבת את הגיוון שבמסגרתו ניתן כל פעם לשוב לאותה מסעדה ולטעום דברים שונים לחלוטין, בעיקר דברים לא מוכרים.
כמובן שבמקביל מוגשות גם המנות הרגילות והאהובות של המסעדה.


(בתמונה מצד ימין- הברוסקטה)

הוזמנתי להתנסות איפה בטעמים של סרדיניה וזה מה שהיה שם:
ראשית – שלושת המנות שיוגשו במסגרת הפסטיבל :
ברוסטקה סרדיניה – לחם קלוי עם שום, עגבניה, ביצה רכה, אנשובי וצלפים (45 שקלים בתפריט) – מנת פתיחה נעימה, מליחות עדינה. וויתרתי על הנימוס ואכלתי בידיים. מלצר אדיב הביא לי מיד מגבון לח כך שהכל היה נוח ונעים.
פיצה מרינרה- פיצה ללא גבינות, עם עגבניות טריות, אנשובי ורוטב פטרוזיליה פיקנטי (62 שקלים) – הבצק דק ופריך, האנשובי דומיננטי.
הפסטה השחורה, המנה השלישית בתפריט היתה המנה המנצחת מבין השלוש בפה אחד ברחבי השולחן – פסטה שחורה מדיו של דיונון, עם שרימפס , קלמארי, ווגולי ומולים ברוטב יין לבן וחמאה (79 שקלים בתפריט). הפסטה היתה מצוינת, הייתי שמחה לקבל אותה גם בלי קשר לפירות הים.


(בתמונות, הפיצה והפסטה).

במקביל לשלוש המנות של הפסטיבל, זכינו לטעום מאכלים מיוחדים שהביאו איתם חברי המשלחת מסרדיניה כמו לחם "קרסאו" שהוא יותר סוג של קרקר, שהוגש עם שמן זית ועם הסיפור שמאחוריו על כך שבסרדיניה חיים שני סוגי בעלי מלאכה – במרכז האי חיים רועי הצאן ובחופים הדייגים, וכשרועי הצאן רוצים לצאת לנסיעות ארוכות בלב האי , הם היו זקוקים ללחם שנשמר פריך ומכאן ה"קרסאו". עוד קיבלנו לטעום צירופים שונים של בשר טלה ותפוחי אדמה, פסטו פרגולה עם פקורינו, פסטה מיוחדת בשם אוריגיטס ברוטב עגבניות, מאפי גבינות קלילים ועוד. לסיום איך אפשר בלי פלטת גבינות מקוריות בדרגות חריפות שונות, ולשם הקינוח – עוגיות שקדים ביתיות מקושטות בטעמים שונים שבמקור משמשות כעוגיות חתונה ונעשות בעבודת יד.

(בתמונה עומד משמאל – שף רוברטו מולו).

את הארוחה ליוו שני יינות סרדיניים – קאנונו טמפלום 2008 (אדום) וורמנטינו די גלורה גמלאיי 2010 (שאני העדפתי, ואם לא הייתי צריכה לנהוג הייתי מחסלת הרבה יותר ממה שהרשתי לעצמי).

כאמור המנות המיוחדות בניחוח סרדיניה מוגשות השבוע, החל מהיום ועד שבת.

לאתר של "רוסטיקו" – http://www.rustico.co.il/
לדף הפייסבוק של פסטיבל סרדיניה- https://www.facebook.com/rusticoitaly/app_208195102528120

נ.ב.השף רוברטו מולו, יבשל עם השף של רוסטיקו, שוהם זיו, ביום רביעי בסניף בזל וביום חמישי בסניף רוטשילד- בכל אחד מהימים יתווספו עוד ספיישלים לתפריט

"מדאמס" – כשהחומוס מגיע לשכונה.

פעם כשהיו אומרים "חומוסיה" הכוונה היתה למקום באיזשהו אזור תעשייה, בו פועלי האזור היו מגיעים לניגוב צלחת כדי להשביע רעב גדול, בשולחנות פורמייקה. מאז עברו הרבה גרגרי חומוס בצלחת וחומוסיות מופיעות במיקומים שונים לכל סוגי הקהל.
אחת כזו היא "מדאמס" שממוקמת בשינקין תל אביב (אחרי שני סניפים ברמת אביב והדר יוסף), שנפתחה ממש עכשיו ומביאה את החומוס שרץ עשרה דורות במשפחת הבעלים שוקי מזרחי. בכל בוקר מכינים חומוס טרי והוא מוצע בשלל גרסאות.
הוזמנו להתנסות בטעמי הסניף החדש, שצופה ישירות על גינת שנקין (ברחוב יצחק נפחא 3). הסניף כשר ואינו פתוח בימי הפסח.
רוב השולחנות הם באוויר הפתוח (קצת בעייתי כי מותר לעשן שם) והשירות מהיר ולבבי. כשהתלבטנו מה לבחור מתוך התפריט, הציעו לנו פשוט "תנו לנו לבחור" והמנות החלו להגיע אל השולחן.

בתחילה הגיעו קעריות עם רטבים – לימון וחריף, קערית עם חמוצים ובצל, וקערית ירקות מוחמצים. אחר כך נשאלנו איזה פיתות אנחנו רוצים – רגילות, קמח מלא או נטולות גלוטן. ציון לשבח על האפשרות הזו. אנחנו בחרנו בקמח מלא. נשאלנו גם אם למישהו יש רגישות למשהו או סתם לא אוהב משהו כמו נניח פטרוזיליה או תיבול כלשהו ואז קיבלנו את המנה הראשונה שהמקום בחר עבורינו – חומוס גרגרים (26 שקלים בתפריט) שכלל גרגרים, טחינה וביצה חומה. החומוס היה טרי ואוורירי ונוגב בכיף. ההערה היחידה שהיתה לי היא שגרגרי החומוס השלמים שנחו עליו היו לי פחות מדי מתובלים. בן הזוג חשב שעדיף להשאיר את ההחלטה אם להוסיף מלח לסועדים

בקערות נוספות קיבלנו סלט ירקות (בין 8 ל25 שקלים בתפריט, כנראה תלוי בגודל) וצ'יפסים דקיקים וביתייים ששמחתי לגלות שהם לא שמנוניים (אכלתי עם הידיים ולא התלכלכתי בשמן – 8-18 שקלים תלוי בגודל המנה).
שלושה כדורי פלאפל שמנמנים הונחו בקערית (בצבע ירוק עז מבפנים, הייתי מעדיפה טיפה יותר תיבול), וקערית חצילים בטחינה, עם טעם מעושן דומיננטי כמו שאני אוהבת.
עם כל זה מבחינתי השיחוק האמיתי היה קערת "פול מדאמס". "מדאמס" הוא מידת עשייה במצרית, והמנה היתה משהו שלא הכרתי- פול שבושל "וול וולד דאן" , עם טחינה ופטרוזיליה ושמן זית. אולי לא המנה היפיפיה ביותר בתפריט אבל מעדן אמיתי. למרות שכבר התמלאנו מכל השאר, הקערה "לוקלקה" עד תום. (לא מצאתי את המנה בתפריט אז אני לא יודעת מחיר).
"אתם חייבים להתנסות במרקים" אמר טוני ניצן, אחד הבעלים, והביא שתי צלחות – מרק עדשים ומרק שעועית. מבין שניהם העדפתי את האחרון, שהיו בו שעועיות שלמות ותיבול עסיסי. העדשים היה לי קצת אנמי גם מבחינת הסמיכות וגם מבחינת זה שאני אוהבת משהו נגיס במרק שלי. (מחיר המרקים 24 ₪(

מקנקן יפיפה נמזג קפה שחור חזק, ואחריו הגיעו קינוחי הבית (12 שקלים )- מלאבי וקרם בווריה. פה היה לי פלשבאק לשנות השמונים. אני לא יודעת אם מדובר בקינוחים חלביים או פרווה (המקום כשר ואין בו בשר כך שבעקרון אין סיבה להמנע מחלבי) אבל חזרתי לילדות עם רוטב השוקולד מעל לבוואריה. הייתי מעדיפה כקינוח נניח כנאפה או ממתקים מזרחיים.

למי שרעב, המנות משביעות מאד והמחירים נוחים בהחלט. השתיה היא שתיה קלה או בירות, יש לימונדה טבעית אבל ממה שאני ראיתי היא אינה נסחטת במקום. הטריות של החומוס ניכרת.
יש אפשרות לטייק אווי.
דף פיסבוק של המסעדה- https://www.facebook.com/Meddamas?fref=ts