במבה בומבה ובמביני מקבלים בברכה את הבן החדש למשפחה- הבמבה העגולה. המוטיב העגלגל כבר הופיע בבייגלה ועכשיו אסם מפעילה את הקסם גם על הבמבה האהובה , והצורה החדשה מעוררת ענין רב.
ארכיון
Port & Blue TLV – החגיגה התל אביבית נמשכת.
לפני כמה חודשים סיקרתי כאן את שהותי במלון "פורט אנד בלו" בתל אביב, ממש מול הנמל. סיפרתי שם על העיצובים המרהיבים, על הנוחות והמיקום המעולה, ובעיקר על הפינוקים הרבים שמייחדים את המלון הזה על פני מתחריו. עכשיו שמחתי לגלות שהפינוקים עולים בדרגה ויש חידוש לאורחי המלון- הבילוי הוא עכשיו לא רק במלון עצמו, אלא גם בתל אביב העיר הלבנה, על שלל האטקרציות שבה, בסיור מיוחד.
קריספי- מתחדש ומתנשנש!!
"נאש"- מילה שמוצאה אירופאי, אבל חדרה היטב ללקסיקון הישראלי, והפכה למילה (ולפעולה) הכל כך אהובה של "נשנוש". אכילה לא מרעב, רק בשביל הכיף, משהו קטן, בתנועה חוזרת, פריך כזה, שעושה לנו טוב גם בקיבה , גם בפה וגם בנשמה.
בייגלה אסם- כי הכדור הוא עגול.
אחת הסיבות שסוכריות הן ממתק פופולארי היא בגלל הצורה שלהן, הכדור שמתגלגל בפה, שאפשר להעביר מצד לצד ולשחק עם הלשון לפני שהיא נגמרת. אסם מביאה לנו את הכדור בגירסה הבייגלית- בייגלה בצורת עיגולים, עם שומשום או עם מלח, באריזה גדולה או קטנה, שפשוט מתגלגל על הלשון.
סנפרוסט הולכת מיני
כשהודיעו לי שקיבלתי לסיקור ברוקולי וכרובית של "סנפרוסט" אוטומטית חשבתי על גרסאות מטוגנות או אפויות של הירקות הללו, בציפוי פריך. אחר כך כששמעתי שמדובר בגרסת "מיני" בחלקים קטנים מאד, שאי אפשר לאחוז אותם כמו שאוחזים "פולקע" למשל, שיניתי את התוכניות והתחלתי לחשב מסלול מחדש.
קודם כל, זה מה שקיבלתי:
מחנה יהודה על דומינו'ס- הנוסחה המנצחת.
לפני כמה חודשים הושקו ב"דומינו'ס" פיצות מסדרת השף של השף אסף גרניט. את הסיקור על הפיצות ההן ניתן לקרוא כאן.
אבל לא דומינו'ס ולא שף גרניט (ביחד עם שף אורי נבון) ישקטו על השמרים, נכון? (משחק מילים נדרש).
אז עכשיו יש שתי פיצות נוספות באותה סידרת שף – פיצה "פולנטה" – שכוללת תבשיל פולנטה איטלקי איכותי, ישירות מ"מחניודה", עשויה עם חמאה ושמנת עם פטריות עסיסיות, אספרגוס צרוב קלות, גילופי פרמז'ן וכדורי בייבי מוצרלה, ובצד מתבל בטעם כמהין שצריך להוסיף ברגע האחרון, ופיצה "שקשוקית" שמביאה את השוק הירושלמי על שלל טעמיו העזים – טחינה, עמבה ובשר- הבשר הוא בשר טחון איכותי, צנוברים ופיסטוקים לצד אריסה פיקנטית, לימון כבוש, זיתי קלמטה, גבינה בולגרית מגורדת ופסי טחינה משובחת.
בתמונות כאן למטה אפשר לראות את היצירות החדשות:
סטאטוס- כי הסטאטוס תמיד טרי!
אני לא בן אדם של הפתעות, אני אוהבת להיות מתוכננת, ולדעת הכל מראש. ואם כבר יש הפתעות, רצוי שיהיו הפתעות נעימות, כמו נניח זכיה בלוטו למרות שלא מילאתי טופס? אבל בדרך כלל הפתעות הן לא נעימות, כמו למשל כשרציתי להכין סלט עסיסי וטרי ומצאתי במקרר את העלים במצב של ריקבון מתקדם… ואין דבר דוחה יותר מזה, תאמינו לי.
אנחנו משפחה קטנה, וגם כשקונים צרור קטן נניח של פטרוזיליה, אי אפשר להשתמש בכולו, או אפילו בחלק גדול ממנו, ואז זה נשאר במקרר, נרקב ונזרק כמעט בשלמותו. בזבוז של כסף ושל מצרך טוב מצד אחד, ואי אפשרות שימוש כשרוצים מצד אחר.
אז ניסינו כל מני פטנטים שמתקבלים באינטרנט כמו עטיפה בנייר סופג, או הקפאה, אבל זה אף פעם לא מושלם.
שופרסל – שוש מצמיחה כנפיים.
אודה על האמת- בחיים שלי לא נגעתי בעוף בצורתו הגולמית, תמיד משהו כמו פולקעס או חזה עוף כשהם כבר מוכנים ומוגשים לאכילה. גם בילדותי סבתא היתה זו שהכינה למשל "גרגלעך" שאני וסבא שאבנו מהם את כל הבפנים כמו שני כפריים בפולניה.
אז קיבלתי עוף ואיתו התהייה- מה עושים עם זה? מי יתנני (מתכון ל-) עוף?
(בתמונות למעלה- המצרכים למנת העוף, כולל העוף והתיבול של "שופרסל" ובתמונה למטה- הקטשופ והצ'יפס שקיבלתי בנוסף)
פסטיבל "בית גוברין 2016" – שעה מהמרכז, לב העניינים.
פסטיבל" בית גוברין" נערך זו השנה ה14 באזור שפלת יהודה, שמשתרעת מתל גזר שבצפון ועד לכיש בדרום. שטח עצום ובו משובצים אוצרות אין סוף- אתרי מורשת, מבשלות בירה, חנויות וינטג', גלריות אומנים, והרבה הרבה חקלאות שמניבה את כל טוב הארץ, שטחים עצומים של פריחה ולבלוב ככל שהעין רואה.
יצאנו להתנסות במקצת מהאטרקציות שיש במסגרת הפסטיבל. יש לציין בגדול- האטרקציות קיימות ופועלות כל השנה, אבל בתקופת הפסטיבל יש פעילויות מיוחדות ובעיקר מחירים מיוחדים.
סלטי משני- טעם של בית
לא משנה כמה מנות עיקריות תשימו על השולחן, בסופו של דבר תמיד צריך תוספות, בעיקר מהזן הסלטי- עירוב של טעמים שמתערבב ביד אוהבת, והופך ליצירת "פיוז'ן" שמכילה הרבה יותר מסכום חלקיה.