מיץ טבעי משלב שני עולמות- הטעם והבריאות. מיצים טבעיים הם מעדן מרענן בכל עונות השנה והבונוס שלהם הוא הערכים הבריאותיים שהם מביאים איתם, עסקת חבילה משתלמת במיוחד.
שני חברים טובים בקטגוריה של "מה טעים ובריא בכוס המיץ שלי" הם תפוזים וגזר, שהשידוך ביניהם מוכיח שאחד ועוד אחד הם הרבה יותר משתיים.
אירוע הקיץ של "רוזנפלד" משך אליו קהל רב שנהנה מחגיגה מושקעת ללא עלות- מתנפחים רטובים ויבשים, פינות יצירה, ג'מבורי לפעוטות, סדנאות בנושאים שונים מעישון בשר (עם טעימות), חידוש רהיטים, הכנת מנות בטאבון, אלקטרוניקה ועד נגרות (שבה היה כיף לראות הרבה ילדות קודחות בעץ!), דוכני פופקורן, שערות סבתא, ברד והרבה הפתעות בכל רחבי החנות.
וויכוחים רבים נסובו סביב "מי המציא את הסנדוויץ" – האם היה זה אותו לורד שהיה שקוע במשחק קלפים וביקש מנה טעימה כרוכה בשתי פרוסות לחם, או שמא שף עייף של בן מלוכה שמצא פתרון זריז שלא דורש בישול, התוצאה- כריך הוא ארוחה טעימה, מגוונת וכייפית במינימום מאמץ.
רובינו לא אוהבים לשהות שעות ארוכות במטבח מהביל וללכלך המון כלים שאחר כך נצטרך לשטוף, רק בשביל ארוחה עבורינו, משפחתינו או האורחים שלנו, ובכל זאת אנחנו רוצים משהו טעים ואיכותי.
הקיץ מפתה אותנו לצאת לטיולים ארוכים בחוץ, השמש, הבריזה והנוף הם חוויה מהנה לכל אחד. הבעיה מתחילה כשהרעב מתחיל לבצבץ ובמקום להרגע מול נוף מקסים הופכים למשהו עצבני, רגוז ובעיקר- רעב!!!.
נכון, אפשר להכנס לאיזו רשת מזון מהיר או לקנות ממתק או חטיף במחיר כלכלי מופקע ובריאותי נורא, אבל אם יש אופציה בריאה וטעימה- זכינו.
כמו קפה ומאפה, כמו אסי ורותם, כמו בולגרית ואבטיח- יש צמדים שפשוט נולדו להיות ביחד. צמד אחד משמעותי שאפשר להוסיף לרשימה הזו הוא קיץ ויין לבן.
יין לבן הוא קליל, קריר, מתמודד בגבורה עם החום והלחות הישראלית והופך ימי שמש לבהירים אף יותר.
פיצריה קטנה בלב איטליה, מפות משובצות על השולחן שבמרכזו פמוט בו נעוץ נר דולק, תנור לבנים מהביל בו דולקת אש לוהטת מקבל אל חיקו בצקים טריים עטורי כל טוב, מלטף אותם בלהבות והן משיבים בביעבוע ובניחוחות שמפתים את כל הסביבה עד שהפציולו שולף אותם במיומנות והם מגיעים במהירות האור אל הסועד שכבר לא יכול לחכות, כשברקע זמר במבטא איטלקי כבד שר "או סולה מיו!!"
בית "לבונטין 7" (שדי קל להבין איפה הוא ממוקם) בתל אביב הוא מוסד מוסיקלי וותיק המקדם מוסיקה ומוסיקאים מכל הסגנונות- ג'אז, פאנק, אינדי פופ ורוק ועוד, ועכשיו מקבל תוספת טעם תרתי משמע- כשבמקום נפתח "חומוס 7" – חומוסיה משובחת מעשה ידיה של השפית ג'וליה אורלנקו שהגיעה היישר ממונפלייה בצרפת, דרך עבודה במיטב המסעדות התל אביביות כמו קוצ'ינה תמר, מנטה ריי ו"קפה דליה", ובית השגריר הצרפתי בו שלושה שגרירים נהנו ממעשה ידיה.
מכירים את השפים האלה בתוכניות בישול שמכינים מנה כשלפניהם כל המצרכים מוכנים בקעריות זכוכית קטנה, רק לשפוך לתערובת?
במציאות העסק קצת מסובך יותר- אם ניקח נניח שום, צריך להפריד ולהצליח לקלף כשבדרך כלל זה נגמר באלימות בכל מני חבטות סכין למיניהן, או שורש ג'ינג'ר שיודעי דבר מקלפים בעזרת כף הפוכה ובעצם מגרדים את הקליפה במבנה הכל כך לא ישר של השורש. בשני המקרים זה גם יוצר הרבה לכלוך וכמובן ריח שנדבק לאצבעות ולסביבה.
כשהלל גרדי זכה ב"מאסטר שף" הוא זכה בעיקר בזכות הטבע שהביא- רועה הצאן שהבין את סודות הצמחים סביבו ואת הטעמים והייחוד שהביאו לכל מנה.
עכשיו גרדי מביא את כל הידע שלו לשיתוף פעולה טעים במיוחד עם רשת "דומינו'ס פיצה" והתוצאה- סידרת "פיצות פרא" המבוססת על קונספט " מהחווה לשולחן" – מיטב התוצרת המקומית- גבינות עיזים עשירות ולבאנה מהמרעה לצד ירקות טריים, עלים ותיבול היישר מהשדה.
(קרדיט לתמונה העליונה- אייל גרניט)
אם יש תיבול אחד שמוכר לכל אדם, מילדות ועד בגרות, זהו הקטשופ. המוצא שלו לא ברור, המתכון שלו עבר גלגולים רבים וחומרי גלם שונים ומשונים – מדגים כבושים ו עד פולי סויה מותססים, אבל היום "קטשופ" הוא אותו רוטב אדום העשוי מעגבניות, שמשתדך מצוין לכמעט כל מנה, למעט אולי קינוחי גלידה…