את "יופלה" כולנו מכירים זה שנים, המבחר הגדול של יוגורטים עם פירות (והגדרות חמודות, אני עדיין מתה על "אפרסק מאוהב").  מסתבר שגם על קלאסיקות אפשר לעשות חידושים, והפעם – אקסטרה. אקסטרה מה? אקסטרה פרי. לא שלא היתה כמות נדיבה של פרי ביוגורטים עוד קודם אבל עכשיו? חגיגה של פרי ומתיקות יחד עם היוגורט המוכר והאהוב.

כי בשורה התחתונה, כולנו אוהבים "יותר". אישית, הקטע שלי הוא בגלידריות כשאני תמיד אבקש "יותר קצפת, יותר סירופ שוקולד, וכמובן יותר מדובדבן אחד למעלה".

וב"יופלה" החדשים ה"יותר" מורגש מאד, וכל כפית מעלה גם יוגורט וגם פרי.

מעבר ללאכול את זה ככה (והראשון שחמדתי לעצמי היה האננס הספונטני), גם ישר חשבתי איך זה יכול לשדרג למשל עוגות יוגורט, כשעכשיו זה לא יהיה סתם יוגורט אלא יהפוך לעוגת פירות חלבית ועשירה (ובריאותית על הדרך).

בני הבית העדיפו להפוך את כל העסק למוזלי עשיר, בהוספת גרנולה וסילאן.

אחד מהיוגורטים עוד הצלחתי להציל ולקחת לעבודה לשעה הזו שבין היציאה מהבית לבין ארוחת הצהרים המשרדית (שמתחילה אגב ב11.30 וגם אז אנחנו כבר גוועים מרעב).

אחוזי השומן הנמוכים יחסית וכמות הקלוריות הנמוכה גם היא, הופכים את "יופלה" עם האקסטרה פירות לפינוק חסר נקיפות מצפון ולארוחה קלה בפני עצמה.

עוד מידע (וקופון הנחה שווה) אפשר למצוא ב –

http://www.tnuva.co.il/OurProducts/PuddingAndYogurt/yoplait/Pages/Home.aspx

דגני בוקר ידועים באיכות הבריאותית שלהם, אבל כמו שכולם יודעים, לא תמיד אוכלים רק "בשביל הבריאות". הרבה פעמים אנחנו פשוט רוצים "משהו טעים" או "משהו מפנק".

לכן החליטו ב"תלמה" להוסיף לסידרת ה"ברנפלקס" גם את "ברנפלקס פינוקים" שמכיל דגנים מלאים וסיבים תזונתיים שמסייעים לתהליך העיכול ותחושת השובע שמגיעה מהם ועוזרת לרדת במשקל, גם תוספות מפנקות כמו צימוקים וחמוציות, בננה ופפאיה וקוקוס ואננס.

התכנסנו בביתה של רותה, מקייטרינג "קייטרינג בוטיק רותה" , ועל הרבה נשנושים טעימים שמענו את הדיאטנית מריאנה אורבך (שבין השאר גם כותבת ביחד עם שושנה חן במדור הצרכנות ב"ידיעות") על מהי באמת אכילה "בריאה" ומהו אוכל "בריא" (הידעתם שגם מים יכולים להיות מאד לא בריאים אם צורכים מהם יותר מדי?), על למה הצרפתים נהנים יותר מהחיים? (כי הם אוכלים גבינת 30% שומן, אבל פרוסה אחת ממנה, שמכילה רק 3% שומן, בדיוק כמו גביע קוטג' הרבה פחות טעים שאנו מחסלים כי אנו חושבים שזה יותר בריא), על כך שכשאוכלים סיבים רצוי מאד לשתות מים לפני האכילה ואחריה כדי שהם יפעלו בצורה מיטבית, ועל כך שהתירס הוא בעצם דגן מועיל מאד לגוף היות והוא מכיל הרבה קומפלקס B.

בתמונה- הדיאטנית מריאנה אורבך.

קיבלנו גם טיפים לשימושים נוספים ב"ברנפלקס פינוקים" – מריאנה הציעה לשלב אותם בסלט חסה ולקבל קרנצ'יות וייחוד, וכן לארוז שקיות קטנות כ"טייק אווי" לכל מקום למניעת רכישת אוכל רחוב שאנו לא יודעים את מקורו ואיכותו, ורותה עצמה הציעה דרכים לשילוב ברנפלקס במנות קינוח כמו למשל כדורי שוקולד עטופים בברנפלקס ,או הכנת תחתית לעוגות (כמו עוגות גבינה) מברנפלקס מרוסק (לוקחים 200 גרם ברנפלקס פינוקים עם חמוציות וצימוקים (בערך כוס וחצי), מרסקים בעזרת כוס או פטיש שניצלים (או מעבד מזון) ,  ממיסים 70 גרם חמאה ומוסיפים לפירורים, מוסיפים גם 2 כפות סוכר ומהכל יוצרים תערובת אחידה. אחר כך משטחים על תבנית אפיה מרופדת בנייר אפיה ומקפיאים לעשר דקות.  – אחר כך אפשר לשים כל מילוי שרוצים מעל – תערובת עוגת גבינה, עוגת שוקולד וכו' ולאפות את הכל. בעיקרון תערובת הברנפלקס יכולה להחליף כל פעם שאנו צריכים ליצור תחתית או לשים למשל ביסקוויטים או בשקוטים.)

למעשה, אפשר להשתמש בברנפלקס גם כדי ליצור כדורי שוקולד בעצמו, פשוט באמצעות ערבוב ברפלקס עם שוקולד מומס, שפיכתו באמצעות שתי כפות למנג'טים וכשהוא מתקשה הוא הופך לכדור מתוק עם קרנץ'.

בתמונה למעלה- רותה מדגימה מה אפשר לעשות עם ברנפלס, בתמונה למטה- התוצאות.

ברנפלקס פינוקים כמו כל שאר מוצרי הסידרה נמכרים בכל רשתות השיווק. כשר.

בתמונות למטה- מבחר מהמעדנים של רותה.

כתובת אתר של רותה – http://www.ruta.co.il/

הנה אוקסימורון – אני ברזילאית, ואני לבנה כמו ערפד.

כשאומרים "ברזילאית" אנשים מדמיינים את המולטות המקפצות בקרנבל, וצבע עורן חום שוקולדי. ואז הם רואים אותי, ומתייגים אותי כאחת שהגיעה הישר מהמחוזות הקפואים של פולניה, ודי בצדק, אני לבנה יותר מערפד ממוצע, ומגיבה כמוהו לשמש- בכאב.

לחיות בישראל שטופת השמש, הקיצית, עם החופים המפתים (וגם כמה בריכות לא רעות בכלל), זה אומר שאי אפשר לברוח מהשמש. לכן יש להתגונן ככל האפשר כדי שבילוי כייפי בים לא יהפוך לעגבניה מתקלפת שמרוחה באשל (זוכרים את זה מהילדות שלנו?).

לשופרסל יש קו מוצרים ללפני, תוך כדי , ואחרי הבילוי בשמש, לכסות את כל האופציות.

קיבלתי חבילה שכוללת קרם פנים להגנה מקרינה על שמש בדרגת הגנה 30, שחוסם מעל 90% מקרני הUVA , מה שהפך לקרם הרגיל שלי לא רק לים אלא גם ליומיום מכיוון שהפנים חשופות כל היום, ואפילו מנהיגה אפשר לתפוס צבע וקרינה, שלושה סוגי קרם הגנה בדרגות שונות (יפורטו בהמשך) וגם קרם אלוורה להקלה על העור אחרי השיזוף.

המילה "קרם" בעצם לא מתאימה מכיוון שמדובר בתרסיס, כך שנוח מאד להשתמש בו, והשלושה שקיבלתי היו  –

Sun 30 – תרסיס הגנה היפואלרגני, עמיד במים (מה ששימושי מאד כשנכנסים ויוצאים מהמים ולא רוצים להתמרח כל רגע , במיוחד כשמדובר בילדים שאין להם סבלנות), ללא פראבנים, מועשר בוויטמין E.

Sun 30 kids – אותו הדבר רק לילדים- בניחוח מלון עדין.

Sun 15 שמן גזר- כי בילדות שלנו היינו נמרחים בשמנים כדי לחזק את השיזוף, וכאן יש מוצר שאשכרה גם שומר על הבריאות במקום לטגן אותנו ודואג לשיזוף אחיד בגוון טבעי, כמובן כולל גם את כל הייתרונות שבקרמים האחרים.

כל התרסיסים הם שקופים, נספגים בקלות ולא דביקים, מתאימים לכל סוגי העור, כשהוויטמין E גם מגן מפני רדיקלים חופשיים ומונע הזדקנות של העור.

ואחרון חביב, לאחרי השיזוף – sun aloevera – תרסיס אלוורה להרגעת העור, להקלה ורענון לאחר שיזוף, כי גם עם קרם הגנה העור שלנו עדיין עבר תהליך לא קל עבורו והאלוורה מועשרת בלחות וויטמינים, מחזירה לו מראה והרגשה בריאים.

ואחרי כל ההקדמה הזו, גם ההתנסות האישית.

את קרם הפנים כאמור ניכסתי לעצמי ליום יום מתחת לאיפור, ואני שמחה לציין שלא רק שלא נכוותי מהשמש, גם הנמשים השנתיים לא הופיעו.

לגבי תרסיסי ההגנה, עשיתי פה ניסוי מעניין. למרות שהבן כבר גדול, הוא די מזלזל בקרמי הגנה וחושב שגבר גבר לא צריך דברים כאלה. (גם אם זה "גבר גבר" שעדיין מוגדר כנהג צעיר לפי החוק). בכל מקרה, התערבתי איתו על ניסוי – מרחנו חצי רגל שלו לאורך בתרסיס הגנה, והשארנו את החצי השני ללא הקרם. התוצאות בתמונה. בערב הוא בהחלט נזקק לאלוורה…

בתמונה למעלה- רגל ה"חצי חצי". בתמונה למטה, אחרי כמה טיפולי אלוורה.

אני לעומת זאת, נמרחתי כולי וראו איזה רגל לבנבנה (עם נעל מהממת מלאס ווגאס שהייתי חייבת לשתף בתמונה…) נשארה לי, בלי כאבים, בלי התקלפויות, תענוג.

בשורה התחתונה, לכל צבע עור, גם בהיר וגם כהה, וכמובן לכל גיל, השמש היא מזיקה וצריך להתגונן מפניה ככל שאפשר. מצד שני, לא כיף לוותר על בילוי בשמש ועכשיו גם לא צריך, כי יש תרסיסים וקרמים שיעזרו לנו לבלות בלי לסבול מתוצאות כואבות (גם בהווה וגם בעתיד בנזקי עור והזדקנות).

ברשיון משרד הבריאות.

באידאל כולנו אוכלים שלוש ארוחות מסודרות ביום ,קבועות ויציבות. אבל המציאות רחוקה מהאידאל וכולנו אוכלים בצורה לא מסודרת, אוכל ממקורות שונים. כבלוגרית בכלל יוצא לי המון פעמים לעשות סלט בבטן של סגנונות שונים, טעמים שונים, ומקורות תזונה שונים.. (תראו מה אני עושה בשביל קוראיי היקרים…).

בכל אופן, כל עזרה בהתמודדות הגוף עם כל זה, מבורכת.

הוזמנתי לסדנה ב"לגעת באוכל" בפתח תקווה, כדי להכין (או ליתר דיוק לצלם אחרים מכינים ולאכול אחר כך) מנות שונות, שהמשותף לכולם הוא נוכחות סיבים תזונתיים של "בנפייבר". למעשה, קל מאד לשלב בנפייבר כי הסיבים טבעיים לחלוטין, חסרי טעם וריח (כך שאפשר להוסיפם אפילו ליוגורט לבן או לכל דבר בעצם, מתוק , מלוח, חם, קר, מתבשל או חי, הכל הולך), בעלי ערך קלורי נמוך מאד, (בכל כף של 4 גרם יש 3 קלוריות) וגם למי שחשוב- הכשר בד"צ העדה החרדית.

מהם הסיבים הללו ומדוע יש בהם צורך?

בלי להכנס להסבר המדעי, הסיבים הם פחמימות צמחיות שלא מתפרקות במערכת העיכול העליונה. יש בהם סיבים מסיסים שמתפרקים במעי הגס וכשהם נמהלים במים צורתם הופכת לג'ל (נמצאים למשל בשיבולת שועל, שיפון, תפוח עץ וכו') וסיבים בלתי מסיסים שלא מתפרקים כלל במערכת העיכול ומסייעים לתנועת מערכת העיכול (ומצויים בקמח חיטה מלאה, נבטים, אגוזים, ירקות וכו').

תפקיד הסיבים לשפר ספיגת מינרלים, לסייע לתפקוד תקין של המעיים (מה שחוסך נפיחות, עצירות, כאבי בטן ואי נוחות), לייצר מצע פרה ביוטי שמחזק את המערכת החיסונית, למנוע מחלות לב וכולסטרול בדם, להפחית סיכון לסרטן המעי הגס ולמנוע סוכרת.

בעקרון הכמות הרצויה של סיבים לאדם היא בין 21-38 גרם ביום, תלוי במין ובמשקל הגוף, ואין מצב שאדם בעולם המודרני מצליח לקבל מתזונתו הרגילה את הכמות הנחוצה.

בסדנה שף גלי ברמן, שפית עם רקורד ענק בבישול, בקונדיטוריה, בהופעות בטלוויזיה בתוכניות אירוח שונות כמו "אודטה", והנחיית סדנאות רבות, הדגימה ולימדה מנות שונות, ממנות דג, דרך מאפים מתוקים ומלוחים, סלט וכדומה, כשהמשותף הוא כמובן האפשרות להוסיף בנפייבר למנה בלי שנחוש שזה שם אלא רק נרגיש את התועלת הבריאותית. המנות שהוכנו היו – פטריות פורטובלו ממולאות בפירה תפוחי אדמה ואגוזים ברוטב פטריות, פילו אישי ממולא מתוק או מלוח, פילה מוסר בציפוי פרומעז ופסטוקים, סלט בוקצוי עם נבטי חמניה וכרוב אדום, מקלות בצק עלים מתוקים במבחר טעמים, ופילו ממולא ריקוטה פירות יער ואגוזים.

מעבר לזה גם למדנו טיפים כמו למשל שבבישול תפוחי אדמה או פסטה או כל דבר שמבושל במים, רצוי שלמים יהיה טעם, וזה יתן ערך מוסף לתבשיל (אפשר אפילו לטעום את המים לראות כמה טעם יש להם ). בכלל, האפשרות לאלתר בכל מנה, מביאה ליצירת מתכונים שלא חשבנו עליהם. אחת המנות שהוכנו בסדנה היתה בצק פילו אישי ממולא , ואפשר היה לאלתר על המילוי. כדי להכין צריך להניח על השולחן עלה אחד של פילו, למרוח בחמאה, להניח עוד אחד, שוב למרוח ומעליו שכבה שלישית. על זה מניחים מילוי שבנוי כיד הדמיון הטובה עלינו ועל טעמנו (בסדנה שמנו גבינה בולגרית, גבינת פרומעז, קשקבל, ביצים, מלח, פלפל , אורגנו וכמובן 4 כפות בנפייבר) ומגלגלים לרולדה (או למאפה אישי בצורת פרח). מורחים את השכבה החיצונית בחמאה, מניחים על תבנית אפיה ומכניסים לתנור לעשרים דקות לתנור של 180 מעלות שחומם מראש. אופים עד הזהבה.

אפשר לעשות מילוי מתוק באותו האופן (למשל עם צימוקים, חמוציות מרוסקות עם סוכר וכדומה).

כך שהדרך לצרוך סיבים בריאים, שיגרמו לנו להרגיש טוב בכל זמן, היא פשוט לבחור כל מתכון אהוב עלינו, או אפילו מוצר קנוי כמו יוגורט, להוסיף את כמות הבנפייבר הרצויה ולערבב. ילדים לא ירגישו שזה שם, מבוגרים לא ירגישו שזה שם, אבל הבטן ומערכת העיכול ירגישו , והדבר היחיד שיורגש הן התוצאות של תחושה קלה ונוחה בכל השעות.

עוד מידע – http://www.benefiber.co.il/

בסלסילת תחילת יוני היו מצרכים לעוגה וקינוחים – שוקולד צ'יפס, קוקוס טחון, פודינג, קונפיטורה, אגוזי לוז ובישקוטים.

פרשתי אותם לפניי והתחלתי לחשוב.

(צילום- שופרסל)

הקוקוס היה קל, כי בבית כבר היו לי קקאו ופתי בר (של שופרסל כמובן) וחזרתי לנוסטלגיה של כדורי שוקולד. (כן , המתכון הכי פושט, שכולל אפילו מרגרינה! כי אחרת זה פשוט לא אותו טעם). גם הסוכר, הפתי בר, והווניל הם של שופרסל. בעקרון ריסקתי 200 גרם פתי בר בדיוק בשיטה של פעם – שמתי בשקית בתוך שקית ודפקתי על זה עם פטיש. היופי הוא שאין אחידות, זה לא דקיק כמו במעבד מזון וזה חלק מהנוסטלגיה בשבילי. שמתי בקערה עם 10 כפות סוכר, וחמש כפות קקאו וערבבתי. הוספתי 100 גרם מרגרינה (בעיקרון אפשר היה גם חמאה אבל שוב, הנוסטלגיה…), 7 כפות חלב, וכפית אחת תמצית ווניל וערבבתי. עשיתי כדורים, גלגלתי בקוקוס (בשביל 32 כדורים בגודל ביס נגמרה לי בערך חצי מחבילת הקוקוס) ושמתי במנג'טים ולקירור של חצי שעה. אם היתה לי סבלנות הייתי מוסיפה גם איזשהו סוג של אלכוהול, ליקר או משהו, אבל ככה הטעם היה יותר ילדותי ואותנטי.

(למעלה  – המצרכים, למטה – התוצאה)

על האגוזים לא הייתי צריכה לחשוב כי הם נחטפו בצורתם הטבעית על ידי שוחר הבריאות בבית, והקונפיטורה גם היא הלכה באותו דרך, כשנמרחה על פרוסת לחם (מלא!).

השוקולד צ'יפס? טוב, פה היתה ארוחת הבוקר של הבן שהולכת ככה:

א.     קח יוגורט לבן רגיל

ב.     הוסף שוקולד צ'יפס

ג.      ערבב

ד.      אכול בתאבון.

אז נשארו לי הבישקוטים והפודינג, שהופכים לקינוח. אני לא בן אדם יצירתי ולכן החלטתי שהדרך הנוחה בשבילי זה להפוך אותם לסוג של טרייפל. ריפדתי קערה בבישקוטים (וגם קצת בדפנות אבל זה קצת שקע), שמתי על זה שימורי פירות שופרסל שהיו לי , ועל הכל את הפודינג המוכן. טה-דא!.

אופן האכילה- להתחרע עם כף.

(למעלה המצרכים ,למטה התוצאות)

(ומזווית נוספת)

Mission accomplished

כולם רוצים להיות רזים וחטובים. כולם לא רוצים לחיות על חסה בשביל זה. איך משלבים בין הדברים? איך אוכלים משהו שהוא גם טעים, גם בריא וגם עוזר לשמור על הגיזרה?

את "קלוגס" מכירים כולם, החברה הוותיקה שעל ברכי הדגנים שלה כולנו גדלנו ועכשיו היא משיקה טעמים חדשים לסידרת דגני הבוקר "קלוגס ספיישל קיי" – בטעמי שוקולד חלב ואגוזי לוז.

במקור הדגנים יועדו "לנשים שרוצות לשמור על הגיזרה" אבל אני מוצאת שאין סיבה שגברים לא ישמרו על גזרתם , מה, אנחנו לא אוהבות לראות גברים חטובים ובריאים?

אז לכל מי שרוצה לשמור על גזרתו (וגזרתה) – הרעיון הוא להתמקד בתחושות ובהרגשה ולא בתוצאה, כי כך אפשר לשמור על ההשגים לאורך זמן, ומה שווה אם נהיה רזים אך לא נרגיש טוב?

"קלוגס ספיישל קיי" עוזר לנו להרגיש חיוניים, בטוחים וגאים בעצמנו, תוך שאנו שומרים על הרגלי תזונה נכונה ובריאה. הטעמים מכוונים לטעמן של נשים אבל אני בטוחה שגם גברים אוהבים (גם אם הם לא מודים) שוקולד חלב ואגוזי לוז, וכמובן את הטעמים האחרים שבסידרה- קלאסי , דבש ושיבולת שועל, ופירות אדומים.

אישית אני אוהבת דגנים גם כשהם בחלב וגם לנשנוש מול הטלוויזיה או כשבא משהו מתוק.

כל סידרת "קלוגס ספיישל קיי" מכילים סיבים תזונתיים, עשויים מדגנים פריכים מאורז וחיטה מלאה, מועשרים בוויטמינים וכמובן ללא צבעי מאכל או חומרים משמרים.

להשיג בכל רשתות השיווק, כשר.

כולנו אוהבים חטיפים מלוחים – הם קטנים, הם קרנצ'ים, הם נותנים לנו לעשות את התנועה הזו מהשקית המרשרשת לפה כמעט בלי לשים לב, בעיקר כשצופים בטלוויזיה למשל.

מצד שני, כולנו מתחילים להיות מודעים לאוכל בריא ולכך שיש לצמצם בחומרים מזיקים בתוך האוכל שלנו.

לחטיפים תמיד היה דימוי "לא בריא" וההתלבטות תמיד היתה – לאכול, או … לוותר?

אז עכשיו לא צריך להתלבט יותר, אפשר להנות מחטיפים משופרי ערכים תזונתיים. "מנה" מביאים לנו חידוש עולמי- חטיפים עשירים באומגה 3, בעלי תכולת שומן רווי נמוכה – רק 2-3% לחטיף במקום 9-16% (!) בחטיפים המקבילים בשוק, כשהסוד טמון בשמן קנולה שמגיע במקום שמן הדקלים המסורתי שמכיל כמויות שומן רווי גבוהות במיוחד שעלולות לגרום לסתימת עורקים, מחלות לב וכולסטרול.

קיבלתי להתנסות חטיפי MANA  מכמה סוגים –

קרנצ'וס – חטיפים קרנצ'ים מתובלים בחמישה טעמים: ברביקיו, גריל, בצל, פיצה ופלאפל. החטיפים הללו נמסרו לקבוצה של חיילים ביחידה של הבן. הם ציינו שאמנם בהתחלה הם הרגישו שוני ואז הם הבינו שמדובר בזה שהחטיפים הרבה פחות שומניים ממה שהם מכירים, וכשאוכלים בידיים אין את כמות השומן שנשארת גם כטעם לוואי ואפשר פשוט להנות מהטעם ומהקרנצ'יות.

"לבבות" ו"צ'יפסונים"- חטיפי תפוחי אדמה, כשהלבבות בשלושה טעמים : קלאסי, גריל ושוקו מייפל. גם פה כמות מופחתת של שומן. אני מאד אהבתי את הטעם המיוחד של השוקו מייפל, חידוש בשבילי.

"פרונטו" – חטיפים שבהם השתמשנו לאירוח בערב (טוב, ההורים הגיעו, שגם להם יהיה משהו..) – אכלנו אותם עם גבינה, הצורה שלהם נטבלת יופי בגבינה, בטעמים קלאסי, נאצ'וס וגריל.

"רב דגנים" – את השקיות האלו ניכסתי לעצמי. מדובר בחטיפים עשויים דגנים ומכילים סיבים תזונתיים, מופחתי שומן רווי באופן משמעותי (רק אחוז וחצי שומן רווי לאריזה של ארבעים גרם) ומתובלים בטעמים קלאסי, זעתר ושמנת בצל. כמובן שמאד אהבתי את הכיתוב על האריזה "רק 175 קלוריות לשקית" (של ארבעים גרם) כך שגם נקיפות מצפון לא היו.

כאמור, כולם אוהבים חטיפים, אם זה לבד בבית או בחברותא, בימים רגילים או במסיבות (ואני בטוחה שהורים יאהבו שבמסיבות ימי הולדת של ילדים יהיו חטיפים בעלי אוריינטציה הרבה יותר בריאותית) ואם יש אופציה כזו, זה לא רק "יותר טוב", זה "מצוין".

להשיג בכל רשתות השיווק.

והקישור ליוטיוב- http://www.youtube.com/watch?v=Kzkfa-ijMiM&feature=youtu.be

שווה להציץ. (ולטעום).