את "לחמית" באמת שאין צורך להציג, מדובר בקרקר פופולארי, בטעמים שונים ובהרכבים שונים, שנותן את הפתרון ל"בא לי משהו מלוח ופריך אבל שלא יהיה חטיף אלא עם ערך בריאותי מוסף ושיחזיק אותי עד שעת הארוחה".

את "לחמית" באמת שאין צורך להציג, מדובר בקרקר פופולארי, בטעמים שונים ובהרכבים שונים, שנותן את הפתרון ל"בא לי משהו מלוח ופריך אבל שלא יהיה חטיף אלא עם ערך בריאותי מוסף ושיחזיק אותי עד שעת הארוחה".

בילדותי המילה "חומץ" התקשרה אוטומטית ל "מלפפון בחומץ" – וזה היה בערך השימוש היחידי שהכרתי בו. אם נוסיף לכך את העובדה שגדלתי בבית פולני, שאומר "התנגדות נחרצת לכל תיבול מלבד סוכר", מבינים כמה שהיום אני מנסה להשיג הכי הרבה טעמים וניחוחות שאפשר.
והיום אפשר- בגדול.
"טעמים" מביאה לנו סידרה מיוחדת של טעמים- מדובר בסידרת חומצי פירות שמשולבים עם מחית פרי בטעמי פסיפלורה (הפיבוריטית שלי), מנגו ופירות יער עם תות.

את הפוסט הזה אני כותבת אחרי חיסול לפחות שני גלילי נייר טואלט, וקולות שיעול ועיטוש שבוודאי עצבנו את השכנים ברדיוס של שני בניינים לפחות. ולמה אני מספרת לכם את זה? כי בדיוק אתמול קיבלתי להתנסות שני מוצרים שהולכים להבריא אותי במהירות, ועל הדרך גם להיות טעימים.
במה מדובר?
אז ארוחת הערב שלי היום תהיה חבילת "מג'דרה קינואה אורגנית" של "תבואות" שכוללת שקית מלאה בקינואה לבנה, עדשים אדומות ובורגול. במקור אמורים להכין מזה תבשיל, אבל אני כשראיתי את האוסף הזה החלטתי ללכת על הכיוון האהוב עלי- גירסה של סלט טבולה. אני אבשל את התערובת, אוסיף המון המון המון עלים (כוסברה, נענע ופטרוזיליה חתוכים דק), טיפה פילה של לימונים , גם בחתיכות ממש דקות, כמעט "בקבוק בקבוק", קצת גרגירי רימון (אפשר גם חמוציות, אני חולה על רימונים), וחופן קטן של קוביות גבינה צפתית. על הכל מתז של שמן זית איכותי, ומיץ לימון היישר מהלימון, קצת מלח ופלפל שחור, ויש לי ארוחה משביעה, בריאה ,לא מכבידה ובעיקר כייפית. (אגב, זה הולך מצוין גם כתוספת לחביתה למשל). את תערובת הקינואה אני מוסיפה חמה הישר מהבישול כך שכל המנה חמה, אבל אפשר בהחלט להכין מראש את הדגנים המבושלים, ולעשות סלט קר.

שעון החורף החל, כבר צריך להדליק אורות במשך היום, האפרוריות משתלטת, ולרוב האנשים זה אומר משהו אחד – קרייבינג למתוק.
כדי שלא ישעמם לנו, על המדפים עלו כמה סוגי מתוקים ששווה לנסות.
ונתחיל מהחלבי שבחבורה – "עוגת בסקוויטים" – קינוח חדש של "עדן קינוחים".

בתיאום מדויק להפליא וכמעט "ספוקי" , מיד עם החלת שעות החורף בישראל, בערך דקה אחרי שהזזנו את השעון אחורנית, נפלה טיפת הגשם הראשונה ואחריה עוד המון טיפות (ואחריהם הצפות, הפסקות חשמל וקריסות כלליות, אבל זה סיפור אחר). בכל אופן, לי היה מזל (טפו טפו חמסה חמסה) ולנו היה חשמל, כך שכל מה שנשאר לנו לעשות הוא להנות מהאווירה החורפית, שכוללת, איך אפשר בלי – מרק.

כששואלים מישהו מה האסוציאציות הקולינריות שלו מהמילה "חורף", אחד הדברים הראשונים שהוא יגיד, אולי חוץ מ"חמין", זה "מרק". כי מרק מתפשט לנו מהפה לתוך הגוף ומעביר גל של חום וביתיות. הבעיה שמרקים צריך גם לבשל, וכשחוזרים רטובים כמו חתול רחוב ועצבניים כמוהו, להתחיל לקלוף ירקות ולבשל ציר זה ממש לא לענין.
מצד שני, מרקים "אינסטנט" בדרך כלל נושאים טעמי לוואי לא הכי נחמדים.
המטבח האסיאתי הוא חביב קהל אמיתי בישראל, סושי, נודלס, סויה, מוקפצים- הכל שמות שגורים בפינו ובקיבה שלנו…
מותג "מאסטר שף" הביא לנו לאחרונה סלסילה מלאה של מוצרים שיעזרו לנו להביא את המטבח האסיאתי הישר לתוך המטבח הפרטי שלנו, בקלות ובנוחות. כבר לא צריך לחפש חנויות אסיאתיות בכל מני חורים נידחים בארץ, הכל ברשתות שיווק, רק "הושט ידך וגע בם".


בסרט "החתונה היווניה שלי" שעוסק כולו בתרבות היוונית, ניתן חלק גדול לשמחה ולאוכל. עכשיו לא צריך לנסוע עד יוון כדי להיות שותפים לאווירה הכייפית והטעימה הזו, כי היא הגיעה אלינו – ממש למרכז הארץ, וליתר דיוק, למרכז ראשון לציון.
"היווניה" – פשוט "היווניה" – חמארה יוונית חדשה, בת חודשיים בדיוק ועושה הרבה שמח. השמחה מתחילה כמובן באלכוהול, שנמצא בכל צורה אפשרית בבר במרכז המסעדה. על הבר ממונה.. ובכן… בר. כן, בר הברמן, שידע לבחור מקצוע לפי השם, או שם לפי המקצוע…
נתחיל מהבירות שנמזגות לקנקני מתכת יפים ומשם לכוסות, דרך צ'ייסרים מכל סוג (ובמבצע על הבר בעשרה שקלים בלבד) וים קוקטיילים שונים, חלקם רשומים בתפריט וחלקם המצאה של בר מאותו רגע. בכלל, אני חייבת לציין שמדובר אולי בתפריט הכי ידידותי בעולם, שכל אחד יכול להתמצא בו בשניה. מה הכוונה? סימוני עלים ליד מנות צמחוניות (עלה אחד) וטבעוניות (שני עלים), ובעיקר סימונים ליד הקוקטיילים כדי לסמן מידת חוזק- חזק או עדין, וטעמים- פירותי או אניסי. האחרון חשוב במיוחד כי אניס הוא טעם ייחודי שכמו כוסברה – או שאוהבים או ששונאים, וביוון הטעם הזה בולט בגלל האוזו שמככב בהרבה מהקוקטיילים, ואני אחת שלא מסוגלת אפילו להריח אניס, כל שכן לטעום אותו, והאזהרה הזו באה לי מצוין.
הוזמנתי להכיר והחוש הראשון שפעל היה השמיעה- את האווירה משיגים שם על ידי מוסיקה אתנית, טורקית, יוונית וערבית, (ובהמשך מידע על ערבי מוסיקה מיוחדת לצעירים ולצעירים ברוחם).
כמובן שצריך להתחיל עם אלכוהול, ובהתאם להעדפות שלי, בר הכין לי קוקטייל "FRESH START " שהוא פירותי ועדין לפי הסימונים, ומכיל מיץ גזר, תפוז סחוט, מנה ביפיאטר ג'ין, טריפל סק ונגיעה לימונית (הקוקטייל , כמו כל הקוקטילים עולה 48 שקלים וכמו כולם מכיל מרכיבים טבעיים בלבד- עשבי תיבול, פירות ותבלינים).
אזור "נחלת בנימין" בתל אביב מלא אוצרות וקסמים, ובאוויר יש ניחוח תמידי של אומנות, כשהרבה אומנים באים להציג את יצירותיהם למכירה.
ובתוך ההמולה הזו, יש פינה קרירה ומתוקה במיוחד, שמרחיבה את המושג "אומנות" לקנה מידה הרבה יותר גדול, כי זו לא רק אומנות, זו אומנות אכילה, וכייפית במיוחד.
על מה אנחנו מדברים?

על ARTE– ארטה גלידריה, שהולכת עם הקונספט של אומנות עד הסוף –אם זה בתצוגה של יצירות אומנים מקומיים ועידודם על הקירות (תערוכה שמתחלפת כל כמה זמן), אם זה בהופעות של נגני ג'אז כל שבוע, שמוסיפים עוד שמחה למקום, וכמובן בגלידות המאד מיוחדות. (ואגב, גם קהל הלקוחות מוזמן להתבטא בצורה אומנותית על כן ציור עם דפים וצבעים ולהשאיר מזכרת מביקורו). פרטים על ההופעות אפשר למצוא בדף הפייסבוק.
בדרך כלל אני מחפשת כותרת משעשעת, משחק מילים, משהו מבדר להתחלת הפוסט. הפעם החלטתי ללכת על הפשוט ביותר, האמיתי ביותר ולצערי המציאותי ביותר עבור יותר מדי נשים- סרטן השד שתוקף אחת משמונה נשים, והגילאים רק הולכים ונעשים צעירים יותר.
חודש אוקטובר הוא חודש המודעות למאבק בסרטן השד, והרבה גורמים מתגייסים, ומאמצים את הצבע הוורוד- צבע המלחמה בסרטן הארור הזה, שאבחון מוקדם שלו יכול להציל חיים באופן דרסטי יחסית למי שלא מאובחנת בזמן, ומכאן הדחיפות בבדיקות.
ומה הקשר לפטריות?