" וְאוּלָם חֵי-מַלְכִּי אִם-יֵש כַּבָּצָל בְּכָל-הַיָּרָק / נוֹתֵן טַעַם לְשֶׁבַח בַּמָּרָק, / וְכִי יֻתַּן מִמֶּנּוּ בִּצְלִי אֵשׁ – / וְעָרַב הַצָּלִי עַל-אַחַת שֵׁשׁ; / כִּי כֵן מִשְׁפַּט הַפְּרִי הַזֶּה וְכֵן דָּתוֹ: / מַר הוּא בְּחַיָּיו וּמָתוֹק בְּמִיתָתוֹ. " (מתוך "אלוף בצלות ואלוף שום" ח"נ ביאליק.
הוא חריף, הוא מתקתק, הוא מעטר כל מנה ומשדרג כל סלט, ואנו סולחים לו על הריח ועל החריפות כי הוא שווה את זה – הבצל. בתוכניות הטלוויזיה כבר שרו "הבצל, ירק יוצא מן הכלל!", ובציטוט כאן בכותרת אפשר למצוא את האהבה לבצל בכל דור.
