בסרט "חצות בפאריס" הגיבור עובר סף של מסעדה ומגיע עשרות שנים אחורנית. כשאני חציתי את סף הכניסה ב"דארנא" נדדתי גאוגרפית- מירושלים למרוקו- לערים הקסומות קזבלנקה, מרקש, רבאט או פס, שעטורות בכל כך הרבה קווים של יופי שלא יודעים לאן להביט.
ארכיון
ערגליות (מייפל) או לא להיות….
לפני כחצי שנה נסעתי לטיול בפאריז. אני לא שומרת כשרות ויכלתי לאכול בכל הפטיסרי האפשריים, כפי שאכן עשיתי, אבל בשביל הפינוק לקחתי איתי מהבית…. "ערגליות". כפי שאפשר לראות בתמונה שצולמה ביום חמים בגני לוקסמבורג, ישבנו וחיסלנו את הקופסה (מינוס כמה חתיכות שזרקנו ליונים).
הקבב של אמא- טעם של בית.
כשהאמא העירקית של אוהד וצביקה הכינה קבב, כל הסובבים אמרו ש"חייבים לעשות עם זה משהו". אז הכפפה הורמה ולפני כמה שבועות הושק במתחם הקניות של קריית שדה התעופה (איירפורט סיטי) "הקבב של אמא " שמביא את הטעמים של הבית העירקי לציבור, כולל לאנשים כמוני שגדלו בבית פולני ולא היה ממש קבב, או תיבול כלשהו… למשהו… .
קופינאס- מסעדה עם הסטוריה
בלב השרון, שוכן המושב הפורח "צור משה" – מרחב של שלווה שמשובץ בפנינים הסטוריות בכל פינה, שמספרות את סיפור החלוצים, יישובי "חומה ומגדל", והקשר החם בין המתיישבים לאדמה. הוזמנתי להכיר את "קופינאס"- ביסטרו איטלקי ים תיכוני ששוכן במבנה יפיפה עם הסטוריה ארוכה- ממאפייה בשנות החמישים, שסיפקה לחמים ושירותי אפייה לכל הסביבה , אחר כך כמחסן מיון לקלמנטינות ולבסוף כבנין נטוש שהפך למסעדה , כולל מרכז תיעוד ושימור סיפור הקמת המושב.
להתחדש עם CORNY לבן!
יש לי דילמה כשבא לי מתוק. מצד אחד- לא כדאי להרבות במתוקים, כי אם אני אוכל את כל מה שאני רוצה, יצטרכו להרחיב את הדלתות בבית. מצד שני כשאני רוצה מתוק ומציעים לי חטיף אנרגיה, אני לא מרגישה שזה "באמת" המתוק שאני רוצה. סוג של פשרה.
אבל אז מגיע CORNY ומוכיח שאפשר להיות גם חטיף דגנים בריא וגם ממתק אמיתי.
"פריגת" – עץ הרימון נתן ריחו (וטעמו)
ראש השנה בפתח, ואחד הסימנים הבולטים שלו- הרימון, מופיע לנו בהפתעה החדשה של "פריגת"- – פריגת רימונים בבקבוק ליטר וחצי.
"סמולינה דורום איטלקית " כי רומא זה אצלי בבית.
שני כוחות פועלים בי- לעיתים נוגדים , האמת ,בדרך כלל נוגדים. הראשון הוא הרציונל שאומר "אין לך מכונת פסטה, בחיים לא עשית פסטה, למה לטרוח שעות על משהו שעולה גרושים ומגיע מוכן?" והשני האתגר שאומר "קיבלת קמח לפסטה? תעשי פסטה!".
BEST TEA – ה"בסטי" החדש שלי.
קיץ, חם, שותים הרבה. ואם כבר שותים, רצוי שיהיה משהו בריא, וכמובן גם טעים.
חוות גרוס- אורגניקה ממושב חמרה, שהמומחיות שלה היא גידול צמחי תה ותבלין אורגניים כבר כמעט 25 שנים, השיקה את BEST TEA – פיתוח של מחלקת הFUNTASTEA – שלהם, שני משקאות תה צמחים אורגני קר- לואיזה לימונית ולמון גרס נענע.
סבתא חיה "אני מתה- יש השקה חדשה של פרימור!!!"
כן, אז סבתא חיה כבר מתה, לפחות זו מהקלאסיקה של "מבצע סבתא" אבל ב"פרימור" החיים תוססים מאד, ויש חידושים רבים כל העת. עכשיו "פרימור" משיקה סידרת משקאות קלים בבקבוקי ליטר וחצי, וגם את הנקטרים המפורסמים שלה, בבקבוקי ליטר אחד במקום בקרטוניות.
איטליה על קצה המזלג (והסכין, והכף!)
נסיעתי הראשונה לאיטליה היתה כמו כל תייר ישראלי- לרומא. צילמתי כל פסל, ביקרתי את האפיפיור, אכלתי המון גלידה וזרקתי מטבע למזרקה, שמבטיחה שאחזור. לרומא אמנם לא יצא לי לחזור שוב בנתיים אבל שבתי לאיטליה עוד ארבע פעמים, כל פעם לאזור אחר- מאזור הדולומיטים בצפון ועד סורנטו ואמלפי בדרום (וכן, ראיתי את נאפולי ואני עדיין בחיים…), משתיית יין בסאן ג'מיניאנו ועד הצמדת האף לחלון הראווה של דולצ'ה וגבאנה במילאנו.
