ארכיון תגים | ילדים

החיים המתוקים ב"דיוויד ים המלח".

 

גוףהמלון1

פיסקת פתיחה- יש הרבה "דיוויד" בעולם, אני מאוהבת בשניים – דיוויד האסלהוף ודיוויד טננט. למה? כי זה הטעם שלי. אבל השבוע הוספתי לי אהוב שלישי- דיוויד ים המלח – ריזורט וספא. נכון, זה לא בן אדם שאפשר לבקש להצטלם איתו סלפי, אבל השהות בו היתה הרבה יותר כייפית מאשר כל תמונה סלולרית בפייסבוק.

ים המלח, אחד מתופעות הטבע הנדירות, פנינה של טבע שמענגת את כל החושים- הנוף היפיפיה הוא תענוג לעיניים, האוויר הצח והייחודי מרחיב את הנשימה, השקט המדברי, הטעמים והתחושות. יש מספר מלונות לא מבוטל בעין בוקק, אבל "דיוויד " יש רק אחד- בגדול. כמה גדול? "דיוויד" הוא הגדול והמפואר ביותר באזור, על 606 החדרים שלו, בדרגות שונות, והשטחים הגדולים שלו בכל קטגוריה.

הוזמנתי לעשרים וארבע שעות סוערות בים הרגוע הזה, ותאמינו לי, יש כל כך הרבה מה לעשות בים המלח בכלל וב"דיוויד" בפרט, שלא נותרה דקה פנויה.

להמשיך לקרוא

Lifefix – להיות יפים בלי תירוצים.

למזל כהן היתה עקמת שגרמה לה סבל וכאב במשך עשרים שנה. במסגרת החיפושים אחרי טיפול או לפחות הקלה בכאב, היא ניסתה שיטות שונות עד שמצאה שדרך תרגול הגוף בשיטות כמו פילאטיס ואימון גופני , הכאב חלף ואיננו.

מזל המשיכה והתמחתה בתחום הכושר, ובין השאר פיתחה את שיטת "כושר בקלות" שהשפיעה על אלפי אנשים להפוך את דרך חייהם לבריאה ואיכותית יותר, אימנה אנשים פרטיים וחברות, מבוגרים וגם ילדים שאימצו בחום את שיטת "FIT DANCE" שגרמה להם לעזוב את מסכי המחשב והטלפונים לטובת תנועה בריאה.

להמשיך לקרוא

העי"ג- כי כל אחת צריכה חבר גדול.

סופי (רובי ברנהיל) היא ילדה יתומה בת 12, שחיה כמו בספרי דיקנס, בבית יתומים בלונדון, ישנה בחדר גדול עם המון ילדות אחרות, ולא ממש מסוגלת לישון בלילה כי היא בטוחה שבכל לילה בשלוש לפנות בוקר , מפלצות מסתובבות בעיר.

להמשיך לקרוא

חלב ועוגיות – כי קלאסיקה נשארת קלאסיקה

עוגיות וחלב תמיד היו נשנוש הילדות. האמת, יותר בסרטים האמריקאים שם משאירים עוגיות וחלב עבור סנטה קלאוס, וזו המנה שמהווה את ארוחת הארבע של הרבה ילדים שם. בישראל הצירוף המקובל בדרך כלל היה "שוקו ועוגיות" או לחילופין "שוקו ולחמניה" המפורסם של הקייטנות, אבל היי אם יש משהו טעים באמריקה (חוץ מבראד פיט כמובן) אז בהחלט שווה לעשות לו "עלייה" לישראל.

שופרסל פינקו הפעם עם עוגיות בקופסה גדולה של 600 גרם – גם מלוחות וגם מתוקות, ובמשקאות מסדרת הטבע של GREEN- משקה אורז ושקדים, ומשקה סויה, שניהם בגודל ליטר אחד.

להמשיך לקרוא

איקס מיקס – טריקס!

בילדות שלנו היינו אוכלים אוכל בצבעים זרחניים. כאלה שלא רק שהשאירו את הפה שלנו והשיניים בצבעי כחול, סגול, צהוב, גם שפעו בחומרים כימיים לא ברורים שהיו מוגדרים בכל מני אותיות באנגלית.

להמשיך לקרוא

דיאבלו- כי להתפנק זה בהחלט לא חטא.

בלב הירוק של רעות (חלק אחד מתוך השילוש של מודיעין-מכבים-רעות), צמוד לפארק המים, נמצאת מסעדת "דיאבלו", מוגדרת כמסעדת בשרים ופירות ים, וחוגגת ממש עכשיו את יום ההולדת העשירי.

להמשיך לקרוא

פסטיבל "אוצרות הגליל" – הגליל המערבי- פסח תשע"ו

אביב הגיע, פסח בא, השמש הזורחת ביחד עם חופשת בית הספר, מוציאים אותנו החוצה אל הטבע- לטייל, לנשום, לראות את הארץ ולאהוב אותה ברגליים ובנשמה.

אחד האזורים המקסימים ביותר בארץ הוא אזור הגליל המערבי, מרחק נסיעה קצר מהמרכז, ואנחנו בלב הפורח והירוק, עם המון פעילויות לכל הגילאים , רק לבחור.

איפה להתחיל? הדרך הנוחה ביותר להתחיל היא באתר של "אוצרות הגליל".

להמשיך לקרוא

WISHLIST – בית של משאלות.

Screenshot_2

חג הפסח הוא אולי חג החירות אבל לפני החג כולנו עבדים- של הנקיון, של ההכנות, ושל הסדר, לא רק זה שנערך עם צלחת של כרפס וחרוסת אלא כזה שצריך לעשות בכל הבית, בעצם בכל השנה.

הבעיה היא לא דברים מוגדרים שכולם יודעים איפה הם – המברג בקופסת כלי העבודה, המחבת בארון כלי המטבח וכדומה, אלא הדברים שנוטים להסתובב, להתפזר ובאופן כללי להערם בכל מקום.

להמשיך לקרוא

פינוקים מתוקים

לפני כחודש הייתי בביקור במפעל "מן" וראיתי את פסי הייצור של הוופלים והעוגיות. כמובן שגם טעמתי מהכל (בלוגרית מקריבה את גופה למען הקוראים…). אבל מסתבר שתמיד אפשר לחדש, והפעם "מיני ופלים מצופים בטעם שוקולד". אותם וופלים אהובים ופופולאריים, בגודל קוביה, להלן "מינימן"- מצופה בטעם שוקולד. ההמלצה שקיבלתי היתה לאכול אותם לצד קפה, אבל אני מצאתי וורסיה טעימה יותר – זוכרים את השיטה שבה הסבים שלנו היו שותים תה עם קוביות סוכר? היו מניחים קוביה בפה ולוגמים מהתה והמשקה היה עובר דרך הקוביה? אז אותו הפרינציפ- אני בעד לשים קוביה אחת בפה (ולהתאפק לא לאכול אותה ככה), ולשתות קפה דרכה. חוויה מעולם אחר.

להמשיך לקרוא

בריאות וטעם- לילדים ולילדים שבתוכנו.

אחד הריחות המפתים ביותר הוא ריח של פיצה. משהו בבצק, בגבינה הנמתחת ובניחוח האורגנו האופייני כל כך, גורמים לנו להזיל ריר, גם אם אנחנו לא ממש רעבים (או צבי נינג'ה). לרובינו אין בעיה – פשוט מרימים טלפון לאחת הפיצריות ומזמינים, או ניגשים למדף המוצרים הקפואים בסופרמרקט. אבל יש פלח  אוכלוסיה לא קטן- שלא יכול או לא רוצה לצרוך גלוטן, ועד עכשיו היו כל מני פתרונות ביתיים חלקיים שהם "לא זה" כשמדובר בפיצה.

להמשיך לקרוא