אורז הוא אחד מסוגי המזון הנפוצים ביותר בעולם, הוא יכול לגדול בכל מקום, אם כי בעבודה קשה ובצריכת מים רבה, והוא מהווה את המזון העיקרי של יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם.
לאורז מינים וזנים רבים הנבדלים בצורת הגרעין ובכמות העמילן שבהם המשפיעה על דביקותו והתאמתו למנות השונות.
האורז מככב במנות בינלאומיות רבות- הפאייה הספרדית, הפיז'ואדה הברזילאית, הריזוטו והארנצ'יני האיטלקים, הפילאף והאושפלאו ממרכז אסיה, ואיך אפשר בלי סושי, סאקה, ויין אורז היישר מהמזרח הרחוק?
מכירים את זה שדוב נמלים בעצם הוא לא דוב ואין לו קשר לנמלים? אז – אגוזי נמר. נעים להכיר- אגוז נמר. לא אגוז ולא ממש נמר. אז מה כן? אגוז נמר הוא פקעת מאכל שגדלה מתחת לאדמה כמו בוטנים. הוא מוכר כבר בתקופות קדומות בתזונה ורפואה ועכשיו חברת "רוצים את הטבע" משיקה מוצרים חדשים במותג SHELLY'S שכולם מבוססים על אגוז הנמר.
(בתמונה העליונה- הדמייה רוני ברוקס)
אני משוחדת כאן, אדום הוא הצבע האהוב עלי- המכונית שלי אדומה, השפתון והלק על הצפרניים אדום, האקססוריז האהובים עלי הם אדומים , הבנתם את הפרינציפ..
מסתבר שאדום הוא גם צבע בריא, בעיקר בתכונות תזונתיות של מזון אדום – פירות אדומים מכילים שפע של נוגדי חימצון, וויטמינים ומינרלים שאנו זקוקים להם.
(קרדיט לצילום למעלה- ליהיא עדי)
"נשנוש", "חטיף", "משהו טעים"- לא משנה למה אתם מתכוונים, בסוף זה תמיד נגמר בסוג של ממתק לא תמיד בריא. תראו לי בן אדם אחד שאמר "סבבה!" כשאמרו לו "אם אתה רוצה חטיף, הנה קח תפוח".
בילדותינו היינו ממיסים שוקולד ושופכים אותו על פצפוצי אורז כדי לקבל ממתק פריך ומתוק. ב" UNDERCOVER" איכשהו קראו לי את המחשבות הנוסטלגיות והפכו לי בדיוק את הפריכות והמתיקות הזו לחטיף בריא ואיכותי במיוחד- חטיפי קינואה קלויה בציפוי שוקולד פרימיום.
על שולחן החג בשבועות מככבים מאפים רבים, כולל הפיבוריטים מהמטבח האיטלקי- הפיצה והפוקצ'ה שקמים ונופלים על קמח מתאים ואיכותי.
ב"קמח הארץ" דואגים שהמאפים הללו ייצאו מושלמים בעזרת עם "קמח פיצה ופוקאצ'ה" איכותי, ללא צורך בניפוי.
(קרדיט לצילום- אייל גרניט)
חג שבועות בפתח והמאפיין הקולינרי מספר אחת שלו הוא המוצרים החלביים. זה בדיוק זמנו של המטבח האיטלקי (האמת, בכל השנה!!) ומנות הפסטה העטופות ברטבים חלביים מככבות על השולחנות ונפלאות על רקע מזג האוויר החם שדורש מנות קלילות.
כבר חמישים שנה שבורגראנץ' מלווה אותנו- מהסניף המיתולוגי של אולסי פרי בדיזנגוף, דרך הרוטב הממכר של "ספרדי" (רצוי "ספרדי כפול") ועד לדילמה של כל אחד ואחת שמחזיקים ביד "שוקופאי" ומתלבטים אם לנגוס עכשיו למרות שזה חם בטירוף או להתאפק. רמז- שווה להקריב את הלשון בשביל המתוק הפריך הזה.
אם היו אומרים לכם שיש ברז קסום ממנו מגיע נוזל שעוזר לירידה במשקל, הופך פעילות גופנית לאפקטיבית יותר, מפחית סיכון להתקפי לב, מוריד רמות כולסטרול, עוזר במלחמה נגד סרטן, תורם לאיזון סכרת,שומר על המוח, עוזר לחסינות הטבעית ומשמש אנטי אייג'ינג טבעי, האם לא הייתם רצים למלא בקבוקים, שלא לומר ג'ריקנים?
סוכריית תרנגול, מסטיק עלמה, גלידה בקרטון, מקל סבא מלא סוכריות צבעוניות והסוכריה שההורים הכי שנאו- סוכריית משרוקית. אלה רק חלק מהממתקים הנוסטלגיים שגדלנו עליהם ושנעלמו, אבל הזכרון עדיין חי, עטוף בגעגוע לילדות.
יום העצמאות הוא יום נוסטלגי- מסיפורי שנות ראשית המדינה, ועד לסרטים שמוקרנים שוב ושוב (ושוב ושוב ושוב) כמו "צ'ארלי וחצי", "חגיגה בסנוקר" וכמובן "אלכס חולה אהבה" שחלק גדול מהקסם שלהם הוא שהעלילה מתרחשת שנים אחורה ומביאה איתה את המראות, הצלילים והזכרונות מפעם.
לא משנה אם תקראו לזה גריל, ברביקיו, מנגל או "על האש"- העיקר שתקראו לי כשהאוכל מוכן!.
בישראל לא צריך סיבה לפתוח את הגריל, לנפנף במרץ ולהפיק מנה אחר מנה של בשרים, ירקות ותוספות כיד המלך. נכון שפסח , ל"ג בעומר ויום העצמאות הם הזמנים המועדפים על הישראלים אבל ארוחת "על האש" אהובה בכל השנה.