פיצה היא אחד המאכלים הפופולארים בעולם, כולם אוהבים פיצה, בכל גיל, בכל מדינה, בכל מצב. הבעיה מתחילה כשלמישהו יש הגבלות בתזונה, שלא מאפשרות לו לאכול פיצה רגילה, או שהוא מעדיף סוגים אחרים של חומרי גלם. דומינו'ס פיצה מבינה את הצרכים השונים ובשנים האחרונות פיתחה פיצות ייחודיות כמו פיצה טבעונית, פיצה חיטה מלאה, פיצת שף לאניני הטעם, ועכשיו גם פיצה ללא גלוטן.
הפיצה מגיעה בגודל משפחתי של 31ס"מ על 31 ס"מ בצורה מרובעת כדי שאי אפשר יהיה לפספס אותה, ואפשר להזמינה גם בגירסה הטבעונית.
עובדה מס' 1 – סוכריות ג'לי הן ממתק אהוב על כל הגילאים. כיף להחזיק אותן בפה, ללעוס אותן עד שהן נמסות ולקחת את הבאה בתור.
עובדה מס' 2- אני לא טבעונית, אפילו לא צמחונית, וכדרום אמריקאית גם אין סיכוי שאהיה. EVER.
עובדה מס' 3- עובדה מספר שתיים לא מונעת ממני להנות ממנות צמחוניות או טבעוניות, אם הן טעימות.
היו היו שלושה חברים- מויש, ישראל והודי , חברי ילדות שהחליטו לפני 35 שנה לפתוח מפעל בגבעת שאול בירושלים שכלל מכונה אחת למילוי אבקות. את החברה קראו לפי ראשי התיבות של שמותיהם- "מיה". שש עשרה שנים, והרבה פסי יצור אחר כך, המפעל כבר עובר למישור אדומים, וכולל מפעלי ייצור, מחסני הפצה ומשרדים ובעיקר את כל מה שטבח חובב או מקצועי צריך כדי להיות ממש מאושר במטבח (וגם הסועדים שלו).
אביב הגיע פסח בא, ואיתו הצורך במוצרים כשרים לפסח, כי גם מי שלא דתי אדוק, כמו במקרה שלי- שכבת לאמא שומרת מסורת שמתגוררת בשכנות, הבית חייב להיות כשר בכלל, וכשר לפסח בפרט.
החבילה של "שופרסל" לפסח כללה מבחר מוצרים, שהמשותף להם הוא הכשרות לפסח, והחידוש- כשמוצרי מותג הבית כמובן זולים משמעותית ממתחרים, ואם הם באותה איכות או יותר, בוודאי ובוודאי שמשתלמים יותר.
אין מי שלא מכיר את פיליס גלזר– מלכת התזונה הבריאה. אחרי הרבה תוכניות טלוויזיה, ספרי בישול, טורים ומדורים בעיתונים ומגזינים, סדנאות והדרכות, הרצאות וכל מה שאפשר- היא הביאה את בשורת הבישול הבריא לכולנו (ועל הדרך גם המון התחשבות בסביבה).
ואחת מהדרכים הכייפיות להפיץ את עקרונות הבישול הבריא, היא בסדנאות שפיליס מעבירה בביתה בתל אביב, לקבוצות קטנות, בהגשה אישית, טעימה ונינוחה.
הוזמנתי להתנסות בסדנא בשם "סדנה ללא גלוטן- מזרח ומערב". כבר בפתיחה הפתיעה פיליס ואמרה "אני לא טבעונית, אני גם לא צמחונית, אבל גיליתי שהטבעונות עושה טוב לגוף שלי ולי". ולמה "מזרח ומערב"? כי למה לא לקחת את הטוב שבשני העולמות ולשלב כדי ליצור מטבח גם טעים, גם בריא וגם קל להכנה?
הבית של פיליס מזמין ומחמם לב, והמטבח עושה חשק לבשל, עם אוסף ענק של כלי בישול, מוצרים ותבלינים , רק לשלוח יד ולטעום, להריח ולנסות. אבל לפני הבית יש את הגינה, באמצע העיר, בלב תל אביב הסואנת יש לפיליס פינת טבע מקסימה עם צמחי תבלין שנקטפים הישר אל המטבח, ועצי פרי מניבים.
כמו שאומרים בפרסומת למשקפיים- חלב הוא מוצר צריכה בסיסי. רובנו לא טבעונים וצורכים חלב על בסיס יומיומי. הבעיה מתחילה כשאי אפשר מסיבה כלשהי לשתות חלב- אם זה רגישות כלשהי, או מטעמי דיאטה או השקפה. שוק משקאות תחליפי החלב הולך וגדל, וגם חומרי הגלם שמהם מיוצרים סוגי תחליפי החלב השונים שמתאימים לשימושים שונים.
מעבר כמובן למי שלא יכול לצרוך חלב או לא רוצה לצרוך חלב, יש גם את שומרי הדת שמפרידים שעות רבות בין אכילת בשר לחלב, ומשתוקקים בכל זאת לקינוח או למנה שהיא חלבית בעיקרה, וגם כאן שוק תחליפי החלב מציע פתרונות רבים, ואם יש גם בונוס בריאותי, מה טוב.
לפני כחודש הייתי בביקור במפעל "מן" וראיתי את פסי הייצור של הוופלים והעוגיות. כמובן שגם טעמתי מהכל (בלוגרית מקריבה את גופה למען הקוראים…). אבל מסתבר שתמיד אפשר לחדש, והפעם "מיני ופלים מצופים בטעם שוקולד". אותם וופלים אהובים ופופולאריים, בגודל קוביה, להלן "מינימן"- מצופה בטעם שוקולד. ההמלצה שקיבלתי היתה לאכול אותם לצד קפה, אבל אני מצאתי וורסיה טעימה יותר – זוכרים את השיטה שבה הסבים שלנו היו שותים תה עם קוביות סוכר? היו מניחים קוביה בפה ולוגמים מהתה והמשקה היה עובר דרך הקוביה? אז אותו הפרינציפ- אני בעד לשים קוביה אחת בפה (ולהתאפק לא לאכול אותה ככה), ולשתות קפה דרכה. חוויה מעולם אחר.
אחד הריחות המפתים ביותר הוא ריח של פיצה. משהו בבצק, בגבינה הנמתחת ובניחוח האורגנו האופייני כל כך, גורמים לנו להזיל ריר, גם אם אנחנו לא ממש רעבים (או צבי נינג'ה). לרובינו אין בעיה – פשוט מרימים טלפון לאחת הפיצריות ומזמינים, או ניגשים למדף המוצרים הקפואים בסופרמרקט. אבל יש פלח אוכלוסיה לא קטן- שלא יכול או לא רוצה לצרוך גלוטן, ועד עכשיו היו כל מני פתרונות ביתיים חלקיים שהם "לא זה" כשמדובר בפיצה.
היא קטנה, היא מתוקה (או מלוחה), היא נבלעת בביס אחד של כיף מרוכז והיא "מזון הניחומים" האולטימטיבי – העוגיה.
הדבר הראשון שילדים לומדים להכין במטבח, הדבר הכייפי הזה שלא צריך סיבה בשבילו מלבד כוס קפה וגם זה לא חובה, והדבר האהוב ביותר על "עוגי מפלצת העוגיות" – העוגיה.
יש כאלה שלא רק בפסח נמנעים מקמח חיטה. אנשים שרגישים לגלוטן, אנשים שהדיאטה שלהם לא מאפשרת קמח חיטה, וסתם אנשים שרוצים להקפיד על בריאותם.
אחד הפתרונות הנהדרים לענין הזה הוא הכריך של "עינת תעשיות מזון" שמורכב ממאפה ללא קמח חיטה, מה שהופך אותו לאידאלי למי שלא רוצה קמח חיטה, ובעצם גם למי שרוצה סתם כריך טעים.
