ארכיון תגים | סיני

24 רופי – הודו הקטנה בישראל

 

רופי1

החלום של ישראלים רבים הוא "טיול אחרי צבא" והמסלול הכמעט קבוע של הישראלי הממוצע עובר בהודו, לתקופה קצרה או ארוכה, לגיחות או לשהות ממושכת. משהו באווירה ההודית הרגועה, ה"שאנטי", בשילוב עם הלהט והאש, פשוט ממכר.

את האווירה הזו שיחזרו נטע ואורי לפני 14 שנים על גג דירתם ברחוב רופין 24. אוכל שהוא שילוב של שתי האהבות שלהם – הודו וסיני. אלה הם שני מקומות שבהם ניתן להירגע, ליהנות מהרגע ולא למהר לשום מקום. השמועה פשטה במהירות והמטעמים שעל הגג הפכו ללהיט, וכשלארוחה האחרונה שלפני הגשם הגיעו 150 איש – ששמעו על המקום ורצו לטעום – הבינו אורי ונטע שצריך למצוא מקום מסודר יותר.

הפתרון היה למצוא מבנה הרוס בתל אביב ולהפוך אותו ל"דאבה" הודית – מקום שבו תמיד עומדים סירים והסועדים אוכלים מה שהטבח רצה לבשל באותו היום – ולקרוא לו "24 רופי" כפרפראזה על כתובתם המקורית.

לאן שלא תלך בהודו, איפה שלא יתקע לך האוטובוס או האופנוע, תמצא דאבה. דאבה היא מקום קטן עם 3-4 שולחנות עץ פשוטים, ילד הודי קטן שמנקה שולחנות במרץ וסירים גדולים שעומדים מוכנים ומפתים אותך בריחות מסאלה לבוא, להציץ ולטעום. בדאבה מגישים רק מנה אחת, טאלי, שהיא בעצם ארוחה שלמה. המנה משתנה באופייה, בדרך ההגשה ובמידת החריפות שלה ממקום למקום ברחבי היבשת. ב24 רופי הישראלית מגישים טאלי, האוכל העממי ההודי, במחירים עממיים ישראליים. 24 רופי היא מסעדה הודית טבעונית תל אביבית אותנטית.

אוכל הודי אותנטי במחירים נמוכים וטעים

שתי רמות של 24 רופי. תמונות צבעוניות על הקירות, חדר פנימי מימין, נוח וריהוט נוח ואפשר לשבת על הרצפה לאכול

יש גם אזור גג לקיץ, באוויר הפתוח

מוסיקה מסורתית ברקע, צריך להסיר נעליים לפני שיושבים בשביל האווירה.

24 רופי עובדת על אמון, אנחנו לא רושמים את ההזמנות, מביאים את האוכל ואז שואלים מה הזמנת בסוף הארוחה. אפילו מקבלים הבטחה לשלוח את התשלום בדואר

עסקית

התפריט מגוון והמנות צמחוניות. ב30 שקל או ארבעים עם קינוח מקבלים ריפיל של הכל וצאי או למונדה.

אפשר גם דיל של צאי וקינוח.

מנות הפתיחה בטעמים וקלים כדי לא לקלקל את התאבון,

הסמוסס מאד טעימות, בצק קריספי ממולא בתפוחי אדמה ואפונה, מגיעים עם תמרינד חמוץ מתוק וריטה יוגורט עם עשבים וירקות.

עוד מנה מומלצת היא המומו, דמפלינג טיבטי מאודה עבודת יד עם ירקות וטופו.

שלוש דרכים של טאלי

טלי היא מנה מסורתית בצלחת מסורתית שמחולקת לחלקים ויוצרת בסיס של מנה עיקרית. הירקות והסוג'י מתחלפים כל יום

טאלי קלאסי מגיע עם דל, תבשיל עדשים אדומות, שני סוגים של צ'פטי (לחם הודי), בחירה של אורז לבן או חום ויוגורט.

הספיישל טאלי מגיע בתוספת המיוחד של היום, פפדום _לחם פריך עשוי מקמח עדשים) ורייטה

הטאלי הדרומי מגיע בלי אורז, עם שני סוג'י, מנה מיוחדת, בצל חתוך, חמוצים וצפטי

רופי דואגת לכל הטעמים ומציעה "מחיר מיוחד לאנשים מיוחדים" ובוחרים מהתפריט.

צאי- מתובל בעדינות, מתוק וחלבי, אפשר לקחת הביתה תערובת.

יש גם תה צמחים, תה יוגה ומשקה ג'ינגר לימון ודבש

האוכל חריף ב מתינות,

 

יש לימונדה תוצרת בית או מיצי מנגו וגוייבה מסיני. אפשר להשיג בירה וערק בטעמים.

קינוחים

לטבעונים יש "לב אנרגיה" שילוב של תמרים, אגוזים וזרעי חמניות

בנופי, מתכון מדרמסלה עוגה של ביסקוויט עם חלב מרוכז, בננה וקוקוס.

הבגסו דומה רק בלי בננה וקוקוס אלא עם שוקולד נמס

שווה להוסיף להם גלידה

גולאב גקמון, כדור מתוק עשוי מאבקת סוכר, צף בתערבת של סוכר ומי וורדים.

רופי פתוח מצהרי יום ראשון ליום חמישי  ומשבע בבוקר עד חצות בשבת.

עיסקיות צהריים טעימות ומשתלמות במיוחד. א-ה 12:00-15:00

הבנופי שלנו עשוי לפי המתכון המקורי של הסקאי-פאי בדרמסלה

חברים ומכרים קוראים למסעדה בקיצור ״הטאלי״.

טאלי בהינדי זה פשוט… צלחת.

אחוז הפשע בהודו הוא מהנמוכים בעולם ה3 מכיוון שההודים מאמינים בגילגול נשמות.

אנחנו לא מנהלים רישום על מה שהזמנתם ונותנים בכם אמון מלא בשעת התשלום.

יש לאסי, אין באנג-לאסי

קיבלנו את התו החברתי (השומר על זכויות עובדים) וגם יש לנו תפריט בכתב ברייל.

בסוף כל יום אנחנו מעבירים את האוכל שנשאר לנזקקים. הצטרפו בפייסבוק לאוכל לא זורקים

כשלוקחים טאלי בטייק-אווי, מביאים את כלי הפלסטיק מההזמנה הקודמת ומקבלים 2 שקלים הנחה.

טאלי – מנה צימחונית, מוגשת בצלחת מתכת מסורתית המחולקת לתאים ומכילה דאל (תבשיל עדשים), שני סוגי סאבג’י (תבשילי ירקות המשתנים מיום ליום), אורז (לבחירתכם אורז לבן או מלא), צ’פאטי (פיתה הודית דקה) וצלוחית עם יוגורט לעידון חום המנה והחריפות.

סמוסה

משולשי בצק פריך במילוי תפו"א ואפונה, מוגש עם ראיטה ורוטב תמרהינדי חמוץ-מתוק

מומו

כיסוני בצק טיבטיים מאודים, ממולאים בירקות, ירקות וטופו או ירקות ותרד

בנופי

עוגת ביסקוויטים עם ריבת חלב, בננות וקוקוס. מומלץ בשילוב כדור גלידה וניל.

מסאלה דוסה

"קרפ" הודי, עשוי מקמח עדשים ואורז, מוגש עם באג'י, צ'אטני קוקוס ודאל סמב

 

שוקן 16, קומה ב'

תל אביב. 03-6818066

א'-ה' 12:00 עד חצות

שישי 12:00 עד 17:00

שבת 12:00 עד חצות

 

שופרסל יולי 2014 – בסימן סיני (בלי כינור גדול).

נתחיל מזה שמבין חמשת המוצרים, את הסויה לא מצאתי, אבל אני גם לא מעריצה גדולה של סויה (מלוח לי מדי) אז השתמשתי בשאר הדברים שקיבלתי כדי להכין שתי מנות בהשראה סינית אבל לא עד הסוף.

נתחיל מהאטריות. לקחתי את האיטריות הרחבות (כי זה מה שהיה בסופר, והאמת זה גם מה שהעדפתי). מה שאני לא כל כך אוהבת בהן הוא הכיתוב על העטיפה שאומר "כמו אצל סבתא" כי זה קצת שוביניסטי לטעמי, במיוחד עכשיו ש"סבתא" זו בדרך כלל אישה בשיא הפעילות שלה, עם קריירה, תחביבים, פילאטיס, טיולים ולא הסבתא הקלאסית של הבישולים/סריגה/הכנת ריבות/גידול חתולים.

בכל אופן  – בגלל שאנחנו לא ממש יצירתיים, הלכנו על המתכון שהיה כתוב על העטיפה של ה"לקט ירקות קפואים בסגנון סיני". עשינו כמה שינויים מזעריים בגלל מה שהיה או לא היה בבית ואלה המסקנות שלי –

ההוראה הראשונה היא לבשל את האטריות לפי ההוראות. זה מה שעשינו במדויק  – ארבעה ליטרים מים עם קצת מלח. בישלנו אחרי רתיחה 8 דקות. האטריות יצאו קצת דביקות, כמה מהן נדבקו די בכוח לסיר. אחר כך הן נדבקו גם לכלי שאליו סיננו את האטריות כדי שיחכו להמשך התהליך.

אחר כך היה כתוב להקפיץ את הלקט הסיני עם בצל, וג'ינגר. לא היה לנו ג'ינגר אז שמנו את הלקט כמו שהוא (ישר מהפריזר, לא היתה הוראה אחרת) עם הבצל. במתכון כתוב לטגן שלוש דקות אבל בפועל זה לקח הרבה יותר מהסיבה הפשוטה שהלקט היה קפוא. חבל שלא רשמו אם צריך להפשיר קודם או לבשל קצת קודם, כי הירקות גם כשהם כבר נמסו, היו מאד קשים, בעיקר הגזע של הברוקולי.

בכל מקרה, בשלב מסוים הירקות כבר היו פחות  או יותר בסדר, והמשכנו עם ההוראות – להוסיף חלב קוקוס (היה לנו קרם קוקוס), צ'ילי מתוק, שמן שומשום (לא היה לנו אז וויתרנו) וסויה (_שגם לא היה לנו אבל במקום זה היה לנו "רוטב טריאקי" שהריח פחות או יותר אותו דבר.).

בחשנו ארבע דקות כמו שכתוב על השקית והוספנו את האטריות.

שוב, בגלל שהאטריות מאד דביקות, הן הפכו לגוש בקערה, היה דרוש מאבק כדי להוציאן וכשניסינו לערבב אותן עם הירקות במחבת, הן פשוט התפרקו. לדעתי האטריות הללו מתאימות יותר לפשטידות או לקוגל למשל כי הן לא מסוגלות להיות אחת אחת.

בחשנו עוד קצת והסרנו מהאש.

המנה תאכל מחר בארוחת שישי בערב ולכן לא פיזרתי את הכוסברה, זה יבוא ברגע האחרון.

עוד הערה- ברשימת המצרכים כתוב "3 שיני שום קצוצות" אבל במתכון עצמו לא כתוב מתי להוסיף אותן אז על דעת עצמנו הכנסנו אותן איפשהו באמצע.

האורז היה יותר קל – פשוט השתמשנו בשארית קרם הקוקוס שנשארה לנו מהאטריות עם הירקות, בתור חלק מהנוזלים שאורז צריך. הוספנו קצת תיבול ויש אורז עם ניחוח אסיאתי.

בצד הכנתי סלט תירס, אפונה וגזר  ומלפפון חמוץ עם שמיר (הכל שימורי שופרסל).

בשורה התחתונה- רצוי לחדד את המתכון שמופיע על גב הלקט, יש בו המון דברים לא ברורים או שניתנים לכל מני פרשנויות. התוצאה בסך הכל טעימה.,