בפינת רחובות כצנלסון וויצמן בגבעתיים, נדמה כאילו אנחנו בדיזנגוף תל אביב –  השעה רק שבע בערב, אמצע השבוע, "זוט אלורס" רק פתחו, וכבר כל השולחנות וגם הבר תפוסים עד אפס מקום, המוסיקה מנגנת, הנרות מהבהבים והאווירה תוססת .

תום מייזל  – אחד מששת השותפים במקום, מסביר שהקונספט הוא ש- "אין קונספט"- כלים שונים ומשונים משמשים להגשת המשקאות והמזון, סוגי חומרים שונים משמשים לחיפוי ולעיצוב המקום, וגם המנות לא מוגדרות כ"ראשונות/ עיקריות" אלא "מה שיוצא מהמטבח" בסגנון ה"שרינג".

"זה לא האוכל או השתיה- זו החוויה" – הפילוסופיה של המקום- באים בשביל הקולינריה והאלכוהול, נשארים בשביל האווירה.

המקום פתוח ארבעה חודשים אבל עושה רושם שהתבסס היטב בסביבתו, מיקום מעולה שצופה על שני רחובות הומים במקביל, ומאפשר ישיבה בפנים או באחת מהמרפסות שלו.

הוזמנתי לחוות את חוויית "זוט אלורס" וכמובן שדבר ראשון שאלתי למשמעות השם והסיפור מגיע כמה עשורים אחורנית- לתקופת הזמר פראנק זאפה, שדמותו מצויירת על קיר הרחוב ממול, כשהוא לא היה ביחסים טובים עם חברות תקליטים ולכן החליט למרוד ולקרוא לתקליט שלו "זוט אלורס" בתור עקיצה, סוג של פרפראזה על הביטוי הצרפתי" Zut Alors" שמשמעותו סוג של "בעסה" או "שיט!".

(מימין- תום מייזל, משמאל – שחר הברמן)

בתפריט יש מבחר מנות, קוקטיילים וכמובן סוגי  יינות ומשקאות אלכוהולים שונים.

כשבחנתי את תפריט הקוקטיילים ראיתי שהכל יצירות מיוחדות, לא משהו בסגנון "וודקה רד בול" אלא מיקסים מיוחדים, שבאים בכלים מיוחדים ובפרזנטציות מיוחדות עוד יותר (עם הרבה שימוש במכשיר הברנר למשל).

בהמלצת  שחר הברמן- אחרי ששאל לטעמי ולהעדפותי, נבחר קוקטייל העונה לשם "מקסיקן מיול"-  שכלל – אל חימדור בלנקו, מוקל וידה, סירופ פסיפלורה, ג'ינג'ר ביר וסוכריית ג'ינג'ר. המשקה עולה 47 שקלים וכלל המון קישוטים ותוספות מיוחדים והוגש בכוס אבירים . מחירי הקוקטיילים נעים בין 42 ל49 שקלים ויש עליהם שפע רב של אלמנטים כמו קצפת, פירות, פרחים וכמובן מקל קינמון בוער שעשה ריח ניחוח משגע כל פעם שמישהו הזמין אותו.

לשולחן ישבנו חמישה וחגיגת המנות התחילה לזרום. על השולחן היו גם סכו"ם וגם צ'ופסטיקס מעניינים והוסבר לנו שלמרות שהמנות אינן אסיאתיות, יש כאלה שאוהבים למשל את מנות הדג לאכול דווקא במקלות.

הראשונה להגיע לשולחן כיתה פוקצ'ת הבית המכונה "פוקצ'ה אש תנור". במקור היא באה עם שני מטבלים, אנחנו קיבלנו אותה ככה מכיוון שהיו עוד הרבה מנות שדורשות טבילה של לחם. (24 שקלים). לצידה קיבלנו שלוש קעריות של מנת "חומוס שלושה צבעים"- בטעמים רגיל, קארי וסלק (39 שקלים). הבחירה שלי מבין שלושת הטעמים היתה של הסלק, שיצר חומוס מתקתק. הקארי היה מתובל יותר.

פרזנטציה מעניינת היתה למנת "גביע קיסר" שבהתחלה נראתה כמו אוסף של עלי חסה נעוצים בגביע זכוכית אלגנטי. רק אחר כך ראיתי את הרוטב בתחתית, ששייך להגדרת המנה "לבבות חסה ברוטב קיסר". (24 שקלים). החסה היתה פריכה ונקייה, הייתי רוצה קצת יותר רוטב.

"אצא לי השוקה"  – רוח השירה שרתה כשהמלצרית הביאה סלסילת מתכת ובתוכה ממיטב השוק – מלפפונים, שרי מנומר, פלפל ספרדי, בייבי צנונית, שעועית ירוקה, ופטריות שימגי  (46 שקלים)- ירקות פריכים וטריים שילוו את המנות הבאות בקרירות נעימה.

"בוראטה קפרזה" היתה המנה הבאה. אני מאד אוהבת בורטה, וכאן היא הוגשה עם עגבניות שרי בצבעים שונים, בלסמי, בזיליקום ושמן זית (47 שקלים)- מתפצחת ונוזלת על הירקות, הזכרתי כבר שאני פריקית של בוראטה?

המנה הבאה הזכירה לי את ילדותי לפני איזה חמש, עשר שנים ככה… (טוב, אולי טיפה יותר)- גדלתי בבית של יוצאי פולין, וב"קידוש" (לקרוא במלעיל) תמיד היו דגי הרינג.  ב"זוט אלורס" הצלחת היתה מושקעת יותר מאשר מה שזכרתי וכללה דג מטיאס, בצל סגול, פלפל ירוק חריף ושמנת (31 שקלים)- מעולה עם אלכוהול.

המנה הבאה היתה מנה שנאמר לי שהיא הנמכרת ביותר- שני" שיפודי מוצרלה" עם בייבי מוצרלה, עגבניות שמש, ובלסמי מצומצם (26 שקלים )- המנה נעלמה תוך שניות.

עוד מנה פופולארית היא כזו שאף אחד לא יודע לבטא אותה כמו שצריך – "פטטמתם"- תפוחי אדמה מדורה בשמנת של פעם, זרעי עגבניה ושמן ריחן (26 שקלים וגם כאן טיסה חזרה במשעול הזכרונות אל ימי ל"ג בעומר, אבל בגרסת הVIP).

אנחנו בחצי הדרך בערך, הצ'ייסרים עוזרים לרענון, והמנות הבאות מגיעות, בגוון הבשרי-דגי יותר-

"קרפצ'יו פילה בקר"- פילה בקר טרי עם עלי ארוגולה (44 שקלים)- המנה מגיעה ללא פרמז'ן מכיוון שבמקום לא מערבבים חלבי ובשרי על אותה צלחת, אם כי הוא לא כשר ולכן מי שרוצה יכול לקבל פרמז'ן בצד. ואם נגענו בכך- אין חזיר או פירות ים, אבל המטבח מבשל חלבי ובשרי , ויש כמובן מנות בשריות ומנות חלביות שמוגשות זו לצד זו.  הקרפצ'יו היה בכבישה עדינה, גם הוא מסתדר מצוין עם אלכוהול.

מן הים קיבלנו את "טרטר דייגים"- כוס גבוהה ובה דג מן הים (מוסר), עגבניות קונקסה, כוסברה, בצל סגול, צ'ילי חריף טרי, וזיתי קלמטה (42 שקלים). הערה שלי- מי שמכיר אותי יודע שאני והמילה "חריף" לא הולכים ביחד, למעשה הולכים מאד בנפרד. כשטעמתי את הטרטר לא הרגשתי חריפות, ולמעשה נודע לי על הצ'ילי רק כשקראתי את התפריט מאוחר יותר, כך שאין מה לחשוש גם למי שלא אוהב חריף, מדובר במנה מרעננת מאד, לימונית-דגית בעדינות.

במחלקת הבשרים העשויים היו –

הפיבוריטית שלי "אומצה לורס"- פרוסות סינטה צרובות על מחבת לוהטת, עם זרעי עגבניה, טחינה וצ'ילי טרי (53 שקלים). הבשר היה עשוי מצוין ונדמה לי שזיהיתי שם גרגרי מלח גס בתור התיבול היחיד עליו, שזה היה מצוין כי כך לא הוסתרו טעמי הבשר.

פחות התחברתי למנת ה"קלאב סינטה"- שלושה משולשי לחם כשביניהם מיונז, סינטה, עלי ארוגולה, מלפפון חמוץ ועגבניה (46 שקלים) והכל על שיפודון. למה פחות התחברתי? הייתי מעדיפה מספר זוגי של פרוסות, כך שאפשר יהיה לחלק בין שני אנשים ולא שאחד בהכרח יקבל חלק פתוח, או שיידרש חיתוך לרוחב לשני משולשים , וכן הייתי מעדיפה קצת יותר רוטב בפרוסות למרקם יותר "רווי".

מנת הבשר האחרונה גם היא החזירה אותי לשורשיי – "כבד של עוף"- כבד שבושל ביין, עם תפוחי אדמה, בצל ירוק, בצל סגול ופלפל ירוק חריף (42 שקלים) – גם כאן למזלי לא עלה במזלג שלי הפלפל, הכבד היה חורפי , עשיר, מנה שאם הייתי אוכלת אותה לבד, בלי לחלוק, היתה מספיקה לי כארוחה קלה בפני עצמה.

לצד מנות הבשר קיבלנו קערית עמוסה של "תפוצ'יפס" עם מטבל לבן, ממש כמו המקור מהשקית.  חמוד מאד , שווה להזמין לצד משקה.

בזמן שנחנו לקראת הקינוחים- שמענו על שף המקום- בני אזולאי, שברזומה שלו יש את ה"טיילור מייד"  התל אביבי הידוע, וכן מתחם אירועים סודי וקסום בשם "קופיו", וגם עבר של עבודה לצד פול אסנהיים האגדי וגם הברסרי.

בקינוחים היו שלושה – "תותים בשמנת" עם כדור גלידה למעלה  (35 שקלים), עוגת שוקולד חמה ומפנקת מאד- הבחירה שלי מבין השלוש גם כן עם גלידה ובקישוטי תות ומקרונים (גם כן 35 שקלים) ומנה מיוחדת של כנאפה (44 שקלים) שהופתעתי כשהכנאפה עצמה היתה לא מתוקה, והמתיקות באה מרוטב לבן עליה, וממקרונים ותותים שקישטו מסביב.

כאמור המקום היה מפוצץ לכל אורך השהות שלנו, ורצוי להזמין מקום מראש, בעיקר בימי חמישי. בתוכניות לעתיד הקרוב- תקליטן בסופי שבוע ו"שעת אושר".

בסיכומו של הערב- Zoot Allures הוא מקום צעיר ותוסס, עם מגוון גדול של אוכל במחירים סבירים, ומגוון גדול ומעניין של אלכוהול, ואפשר לבחור צורת ישיבה- ספות או ספסלים, בחוץ או בפנים, שתיה ונשנוש או ממש ארוחת ערב או שישי, הכל הולך, אין חוקים- כי זה החלק הכי מעניין.