ארכיון

שופרסל אוקטובר 2013- ברוח אסיאתית.

חבילת ההפתעות של תחילת חודש אוקטובר כללה מגוון מוצרים ברוח אסיאתית –

רוטב צ'ילי מתוק, פקאן סיני, שני סוגי נודלס להקפצה- דק ורחב, אפונה וגזר קפואים, ושעועית עדינה קפואה.

מבין המוצרים האלו, שניים אני כבר מכירה וצורכת – הפקאן הסיני (לנשנוש ולהוספה לסלטים) והשעועית הירוקה שאיתה אני עושה תבשיל עם עגבניות ואורגנו.

נכון שהמוצרים נועדו ליצירת ארוחה אסיאתית, אבל אני חייבת תמיד למצוא עוד שימושים.

אז הפקאן היה קל – ביחד עם שתיה וטלוויזיה, הוא נושנש עם שלושה פרקים של "הבועה" שהוקלטו בזמן שהייתי בחו"ל.

האפונה והגזר הקפואים הפכו לתוספת הכי קלה לאורז- בישלנו אורז לבן עם קצת תיבול, בישלנו לחוד את האפונה והגזר לפי ההוראות על השקית, ערבבנו, וזהו, יש מנה.

השעועית הפכה לחלק ממתכון שאני אוהבת להכין מדי פעם וכולל שכבות של שעועית ועגבניות (ההשראה מספר הבישול "חפוז" שמיועד לעצלנים במטבח כמוני) – שכבת שעועית, שכבת עגבניות, תוספת שמן זית, מלח, פלפל והמון אורגנו, עוד שכבות כאלה, בישול על אש קטנה כחמישים דקות תוך בדיקה כל עשר דקות (כי אין נוזלים, את הלחות נותנים שמן הזית והקרח שהיה על השעועית
) וזהו, טעים ופשוט.

למעלה- לפני הבישול, למטה- מה שיצא

רוטב הצ'ילי היה עוד יותר פשוט – נגמר לנו הקטשופ ובלעדיו הבן לא אוכל שניצל (בטח שהשניצל מהקייטרינג, הלו, זו אני…). בסוף הסתבר שהוא אוהב את הצ'ילי יותר מאשר קטשופ ככה שיצא טוב.

אחרונים חביבים – שני סוגי הנודלס- הדקים והעבים. היות וכבר בזבזתי את כל שאר המוצרים ולא היה לי שום דבר למוקפצים, עיינתי בעטיפת הנודלס ושמחתי לגלות שאפשר להשתמש בהם גם כאטריות רגילות ולא רק להקפצה. ההוראות היו להרתיח מים ולבשל את הנודלס כשלוש עד ארבע דקות ואז לשטוף אותם. אז החלטתי שהכי פשוט מבחינתי להכין פשטידה.

בישלתי את הנודלס לפי ההוראות (בחרתי את שקית האיטריות העבות יותר למרות שגם הדקות יתנו אותה תוצאה), ערבבתי ביצים, חמאה מומסת ותיבוליות בטעם עשבי תיבול (שתי יחידות שנמסו בחום של החמאה המומסת), מלח ופלפל ועל זה את האיטריות. ערבבתי טוב עד שהן כוסו ושמתי בתבנית לחום גבוה לחצי שעה.

התוצאה היתה פשטידה שהחלק העליון היה קרנצ'י כמו ביסלי, והאמצע היה רך. הגשתי עם גבינה.

אז בכל מה שהכנתי לא היה שום דבר אסיאתי אבל היי… יצאו המון מנות לסופשבוע…

המצוננים של אוליביה- התנסות!!

"אוליביה" השיקו קו ממרחים מצוננים חדשים, וקיבלתי אותם להתנסות. בהתחלה חשבתי "היי, הם לא יודעים שאני לא ממש בשלנית"? אחר כך ראיתי את הדף המצורף ואת הצעות ההגשה וזה נתן לי רעיונות איך להשתמש במוצרים.

הממרח הראשון שניסיתי היה "פסטו בזיליקום" שהומלץ לנסותו על פסטה. בדיוק חזרתי מחדר הכושר, רעבה לאנרגיה מהירה, ופסטה התאימה לי מאד. זרקתי את הפסטה לסיר והלכתי להתקלח. כשחזרתי כבר היתה מוכנה (מתכון לבישול פסטה מדוייקת – חימום המים+ התקלחות וקירצוף+שמפו+מרכך+התלבשות+הסתרקות+קרם עיניים וקרם לילה = פסטה מוכנה במדויק), ולא הייתי צריכה לעמוד ולהכין פסטו, לטחון מצרכים, לערבב, לטעום, רק לפתוח צנצנת ופסטו טרי וריחני זרם הישר על המנה. הוספתי קצת שמן כדי שיהיה דליל יותר והופ- יש ארוחת ערב.

למחרת, כשחזרתי הביתה, בן הזוג אמר שנהנה מאד מה"גזר לימון" ואכל אותו בכפית. הוא הגדיר אותו כ"פיקנטי" (הוא יודע שאני לא אוכלת חריף). ניסיתי לטעום כמו בהמלצה שקיבלתי, ככה בכפית. טעים אבל היה לי קצת חריף. ברגע שמרחתי על פרוסה, החריפות אוזנה עם הניטרליות של הלחם וכך יכלתי להנות מטעם ייחודי (אני אוהבת לימונים). מבחינתי הרגישו שם יותר את הלימון מאשר את הגזר. מאוחר יותר עשיתי לי שוב כריך, הפעם מרחתי קודם גבינה חמישה אחוזים ועל זה שכבה של ממרח הגזר והלימון, והפעם זה יצא ממש מושלם כי הגבינה הוסיפה לריכוך הטעמים ול"קירורם".

האריסה החריפה הומלצה לשימוש עם חריימה ובישולי בשר או כדורי בשר. היות ואני לא מבשלת (או ממש אוכלת) את המנות האלו, העברתי אותה בשמחה לשכנה המרוקאית, שהבטיחה להחזיר דיווח.

בארוחת הערב של שישי הצלחנו לאכול שלושה ממרחים ביחד- הוא את הסחוג הירוק והאדום (חובב חריף, חבל"ז) ואני את הפסטו כוסברה, כל זה עם פשטידת פסטה בטעם בצל עדין שהכנתי, שיש לה טעם די ניטרלי ככה ששילוב ממרחים יצר שוב איזונים וגיוונים שונים. פשטידה אחת עם שלוש אפשרויות.

האחרונה החביבה היתה האריסה המתוקה שסיקרנה אותי מאד, וניסיתי אותה עם טונה (בנתחים, אני מניחה שגם בטונה המפוררת זה יעבוד טוב, עם או על לחם.

המסקנה שלי – אני לא בשלנית, אני גם די עייפה ודי קצרה בזמן רוב הזמן, וממרחים מוכנים שחוסכים לי לקצוץ עלים, לתבל, לשים בבלנדר (ולשים את כל זה במדיח אחר כך), שנשלפים בצ'יק מהמקרר, יכולים להיות פתרון מצוין. (ואת הצנצנות הקטנות אפשר לשמור אחר כך לשמירת דברים אחרים!). נוסף לכך, רוב הממרחים מצויינים על לחם, עם תוספת כמו גבינה, טונה או פסטרמה או בלי, כך שגם בשביל אירוח זה יכול להיות פתרון מצוין – לשים לחמים, לשים את אחת התוספות, לפזר צנצנות וקצת חמוצים, ויש כבר אירוח (ולא לשכוח אלכוהול כמובן).

שיחקת אותה אוליביה.

אוליביה מציגה את סדרת הממרחים באגף המוצרים המצוננים, על בסיס ירקות ועשבי תיבול טריים וטעמים ייחודיים. המוצרים האתניים (סוגי אריסה וסחוג) פותחו לפי מתכונים מסורתיים ואותנטיים והמוצרים האחרים הם יצירות מקוריות ומפתיעות עם שילובים שלא היינו מצפים להם, אבל יוצאים מוצלחים מאד וחוסכים זמן הכנה יקר.

האתר של אוליביה- http://www.tnuva.co.il/OurProducts/Olivia/Pages/Home.aspx

המוצרים כשרים ונמכרים בכל רשתות השיווק.

"לבשל בטעם לאדינו".

כשקמה המדינה עלו אליה יהודים מכל רחבי העולם ובכללם עליה גדולה של יהודים מארצות הבלקן, ששורשיהם מגירוש ספרד. הם הביאו איתם מטעמים, מנהגים ואת השפה המיוחדת – הלאדינו (הספניולית). במשך השנים שמרו העולם על השפה ועל עושר הטעמים והקימו מרכזים קהילתיים ברחבי הארץ.

עמותת ארקאדאש – קהילת יוצאי טורקיה בישראל, קיבלו מבנה ישן ומוזנח ביהוד והפכו אותו למוזיאון ולפנינה טורקית שמשמרת את מורשת הקהילה היהודית הטורקית. במבנה אוספים רבים, שיחזור של בית כנסת, מוצגים ותמונות שמעבירים לדורות הבאים את ניחוחות יהדות טורקיה.

במסגרת הפעילות נוצרה גם סידרת מפגשים שכותרתה "מואבט- רב שיח בלאדינו עם הזמר שדרן קובי זרקו" והשבוע זכיתי להשתתף במפגש אחד טעים במיוחד, בנושא "לבשל בטעם לאדינו" – אירוע שכולל את הצגת ספר הבישול של מתילדה כהן סראנו "לבשל בטעם לאדינו – לקט מתכונים מהקהילות היהודיות הספרדיות" וגם טעימות ממיטב מטעמי המטבח הספרדי שהביאו בני הקהילה.

(בתמונה למעלה- הגן לכבודו של אתטורק – אבי התורכים)

במסגרת המפגש שנוהל רובו בלאדינו, זכו המשתתפים לתחושה של שיבה לעבר, התרפקות על בית אבא ואמא והלשון המיוחדת, וכן כאמור אפשרות לרכוש את הספר (שנמכר גם בחנויות הספרים) שמכיל לא רק מתכונים אלא גם תמונות מרהיבות של חפצים ורגעים מהתרבות הספרדית.

(בתמונות למעלה ולמטה- פינות שונות במרכז שמנציחות את החיים אצל יהודי ספרד)

באירוע נכחה גם הזמרת רחל אלפרשטיין שמעלה בימים אלה מופע בשם "לה קאזה מיה" שבו היא מעבירה לקהל את זכרונות הילדות דרך צלילים מהבית של יהודי ספרד, שירים נוסטלגים ושירים חדשים שנכתבו על ידי רחל בלאדינו. (המופע מתקיים במרכז תרבות אתני רב תחומי ענבל במתחם סוזן דלאל בנווה צדק – המופע הבא בתאריך 12 ליוני בשעה 20:30).

(בתמונה למעלה – קובי זרקו, בתמונה למטה מתילדה כהן סראנו והספר)

בתמונות ניתן לראות פינות של תערוכת החפצים מספרד, את קובי זרקו, את ספר המתכונים והמחברת גב' מתילדה כהן סראנו וכמובן את השולחן הערוך במיטב מטעמי ספרד.

 

 – למטה- העוגיות שהכי אהבתי, תרגום שמן בעברית "השפם" על שם צורתן, עשויות סוגי אגוזים.

שוש מבשלת "חמים וטעים".

כן, הכותרת כבר מעוררת ענין "שוש מבשלת". הכצעקתה?
ידוע הוא שאני לא חובבת בישול גדולה וגם בסדנאות בישול אני בדרך כלל על תקן הסו-שף, זו שתולשת המון עלי כוסברה (יאמי יאמי).
אבל כשמציבים לי אתגר… איך אני יכולה לסרב? האגו ….
קיבלתי להתנסות שתי אריזות של מוצרי "חמים וטעים" – רביולי במילוי גבינה ורביולי במילוי בטטה.
האתגר היה לנסות להכין אחד מהם בגירסה אישית. אז הסתכלתי עליהם, בחנתי מכל הצדדים, אחר כך הרמתי את העיניים וחיפשתי איזה שף בסביבה, אבל לא היה כזה. אז אמרתי לעצמי – האתגר שלי הוא למצוא משהו לעשות מהמוצר, שיהיה גם קל להכנה (כלומר מתכון של שלוש שורות ומטה), גם מהיר (כי אין לי יותר מדי זמן, יש לי תותים לקצור בFARMVILLE), וכמובן שיהיה טעים.
ואז זה בא לי…


אנחנו בבית מכינים מדי פעם פשטידת פסטה קלילה, שמבוססת על אטריות מבושלות, בתוספת חומרים מאחדים ,וטעמים. חשבתי לעצמי, מה יקרה אם במקום אטריות פשוטות (בדרך כלל אנו משתמשים בפסטה מסוג "פפיון" – אלוהים יודע למה בעצם, סוג של קיבעון) אשתמש ברביולי בטטה?

אז הנה מה שהכנתי…..
בישלתי את הרביולי לפי ההוראות והוצאתי בשניה שצפו.
הכנתי תערובת של 5 ביצים מקושקשות, 3/4 חבילת מרגרינה מומסת, 1 כף אבקת מרק (אני השתמשתי במרק בצל, והאמת, שמתי יותר מכף אחת), מלח ופלפל .
שפכתי לתערובת את הרביולי ואת הכל לתבנית מצופה נייר אפיה.

(בתמונה למטה- המצרכים).

הכנסתי לתנור שחומם מראש לחום גבוה (250). אחרי חצי שעה הרביולי שהיו למעלה כבר היו שחומים וזה היה הסימן שלי שהפשטידה מוכנה.
(בתמונה למטה- הפשטידה לפני האפייה)

השארתי להתקרר והגשתי עם סלט ירוק.
(הצעת הגשה נוספת – עם כף גבינה לבנה או קרם פרש בצד).

(בתמונה למעלה- הפשטידה המוכנה, בתמונה למטה מבט מבפנים)

הערה חשובה – אני יודעת שבשלן גורמה לא ישלב במנותיו מרגרינה או אבקת מרק אבל לא התיימרתי מעולם להיות בשלנית, אני בסך הכל בן אדם רעב (ועייף). אם למישהו יש הצעות לתחליפים למצרכים האלה, אשמח לתגובה.

"חמים וטעים" הם חברה המתמחה בייצור מוצרי מזון ביתיים קפואים בטעמים אתניים. הרעיון מאחורי הטעמים הוא שכל אחד, מכל עדה ומכל מוצא, ימצא מנה שתחזיר אותו לטעמי הבית שעליו גדל, וכך יש במבחר כארבעים מוצרים שונים כמו קובה, סיגרים, אמפנדס, אגרולס, חטיפי כרובית ועוד רבים.
עכשיו נכנסה "חמים וטעים" לקטגוריית המזון האיטלקי והשיקה ארבעה סוגי רביולי – במילוי בטטה, במילוי פטריות, במילוי תרד ובמילוי גבינה, וכן ניוקי תפוחי אדמה.

המוצרים ניתנים להשגה ברשתות השיווק ובחנויות הפרטיות.
האתר של "חמים וטעים" – http://www.hamimvetaim.com/