גבינת חלומי היא גבינה ייחודית בכך שהיא אינה נמסה בחום ולכן ניתנת לצלייה, טיגון וכדומה. ומה עושים טבעוניים החושקים בגבינה כזו? עכשיו יש פתרון בזכות מותג הגבינות הטבעוניות "משומשו" מקיבוץ גן שמואל שמוסיף אחות חדשה לקטגוריית הגבינות הטבעוניות הכוללות בין השאר טבעוניות צהובות, מלוחות, חמאה טבעונית, וכמובן ממרחים טבעוניים בטעמים.
תרגיל חשבוני קטן- כמה אפשרויות ניתן ליצור משילוב של 5 בסיסים (כמו אורז, קינואה, אטריות אורז ועוד), 9 סוגי חלבון (כמו טונה בכמה צורות, סלמון, כדורי דג ועוד), 19 סוגי תוספות (בערך כל ירק שקיים בשוק), 10 סוגי רטבים שחלקם משולבים בעצמם כמו מיונז בזיליקום או טחינה ג'ינג'ר ובסוף עוד קצת ככה מלמעלה- בוטנים, בצל מטוגן, שומשום וכאלה? חישוב קטן שלי הוא שאפשר לאכול בכל יום קערת פוקי המורכבת כל הדברים הטובים האלה, ועדיין לא לחזור על אותה קערה פעמיים, בערך עד סוף החיים.
מנות רבות כוללות הקצפת ביצים. בין אם מדובר בקינוחים מתוקים או במיונז, הביצים הם מרכיב חיוני למתכון.
אין לי מושג מי קם בבוקר אחד בשנת 2014 והחליט להקציף מי שימורי חומוס אבל הוא כנראה זינק מהאמבטיה וצעק "יוריקה!" מכיוון שהוא גילה שאפשר להקציף אותם כתחליף ביצים לכל דבר- מרנג, עוגות, קרמבו, מרשמלו, פשטידות, מוס ועוד.
כשמשהו שאני מכירה כחלבי נושא את התווית "פרווה" אני מיד נרתעת. התפיסה שלי היא שמשהו שאמור להיות חלבי פשוט לא יכול להיות טעים אם אין בו חלב פרה. בעבר משקאות "פרווה" תמיד הרגישו לי דלילים מדי או חסרי טעם.
אבל עכשיו הגיע אל המדפים "שוקו על קרם קוקוס" של "שקוף שזה טבעי" שהוכיח לי שאפשר ועוד איך ליצור משקה שוקו עשיר ושופע קקאו, על בסיס קוקוס טרי שמרגיש לא רק כמו שוקו חלבי אלא כמו שוקו צרפתי עשיר משובח, כזה שמזמינים בספל גדול בבית קפה בפריז.
בעוד שרוב האנשים מכירים את הטופו, היובה היא האחות הצעירה והפחות מוכרת למרות שהשימוש בה קיים מהמאה ה16 בעיקר במדינות כמו סין, יפן וקוריאה.
מהי בעצם היובה?
הוואי היא גן עדן של ים, חופים שטופי שמש, ושפע קולינרי מטורף המבוסס על דגה ותוצרת טרייה.
הדייגים בהוואי המציאו את ה"פוקי" אי שם בשנות השבעים, כשתיבלו נתחים מהדגים שדגו באותו היום. המנה התגלגלה והפכה ללהיט בהוואי וזכתה לשפע גירסאות ושידרוגים עד שהשפית ג'ודית צרפתי הגיעה מביתה בלוס אנג'לס, שם עבדה במסעדות רבות, להוואי והתאהבה בפוקי.
ג'ודית, המשפחה והפוקי עלו לישראל ורשת "פוקישופ" יצאה לדרך.
ירקות הם אוצר בלום של בריאות וגם עושר טעמים. הבעיה- בעולם הילדים אין להם דימוי טוב מדי, ואם המקסימום שילד מוכן לאכול מבחינת ירקות זה תפוח אדמה בצורת צ'יפס, קצת חבל.
כמבוגרים אנו מעריכים את מגוון הירקות ובדרך כלל התזונה שלנו כוללת סלטים או ירקות בצורות הכנה שונות כמו בישול, הקפצה, אידוי וכדומה, המעשירים את המנה שלנו. הבעיה מתחילה בילדים שרובם בררנים מטבעם ולעיתים פשוט לא מוכנים לטעום אפילו כשאולי יש סיכוי שיאהבו.
האגדה מספרת על שלושה אפונים שהפכו לצמח גבוה שהגיע עד לארמון ענקים בין העננים, שם התגלו אוצרות אדירים.
באריזת "אפונה ירוקה אורגנית" של "תבואות" אמנם אין יהלומים וזהב אך יש שפע של יתרונות בריאותיים כמו וויטמינים ומינרלים, סיבים תזונתיים וחלבון, נוגדי חימצון ומעט קלוריות.
מהזוגות הרומנטיים של שנות השישים שנפגשים ליד הגלידריה, דרך השיטה האולטימטיבית להתחיל עם מישהי "אפשר להזמין אותך לגלידה" ועד לגלידה שטורפים היישר מתוך הקופסה כשמצב הרוח קצת שפוף, גלידה תמיד משמחת לבב אנוש, בכל גיל ובכל מצב.
ישנן גלידריות מעטות שהופכות להיות מיתולוגיות וילדים שאכלו בהן בילדותם חוזרים עם הילדים והנכדים.
