כולם יודעים שארוחת בוקר היא בבוקר, ארוחת צהרים בצהרים וארוחת ערב בערב, אבל מתי זמן הנשנושים? התשובה לכך כפי הנראה היא "בכל זמן" כי אין לדעת מתי זה יבוא לנו – אחרי אימון, בסוף יום עבודה, אחרי ארוחת צהרים כשעוד יש זמן רב לארוחת הערב, בנסיעות, בפארק עם הילדים, בטיול עם הכלב, איפה לא?
אחד האתגרים העומדים בפני בשלנים ואופים בחג הפסח הוא הקמח- מרכיב עיקרי במאפים ומנות רבות שקשה להגיע למרקם שלו בעזרת תחליפים. מנות כמו עוגות, פיצות, פוקצ'ה ושאר מטעמים קשים להכנה כשמרכיב כל כך חשוב כמו הקמח אינו אפשרי וצריך למצוא איך להסתדר עם מוצרים כשרים לפסח.
מאפה בוקר הוא אושר קטן שעוזר לנו להתחיל את היום. הבעיה שכל ההנאה במאפה כזה היא שהוא הכי טרי שאפשר, כי מאפה בוקר לא טרי מהווה אכזבה לא קטנה.
אבל… בשביל מאפה כזה מישהו צריך לקום מוקדם ולרוץ לקנות במאפייה הקרובה ,או לקום עוד יותר מוקדם ולאפות מהתחלה. לא תמיד פתרון מעשי.
ההסטוריה של מדינת ישראל רוויה במאבקים וקרבות, וחיילי צה"ל הם חוד החנית בשמירה על חלקת אלוהים שלנו.
לאורך השנים האזרחים שבעורף התגייסו לפנק כמה שיותר את הלוחמים ולתת להם רגעים נעימים כדי להקל עליהם את עול המלחמה.
במלחמה הנוכחית מעבר לאוכל של מיטב הבשלנים והשפים יש גם מקלחות ניידות, מכונות כביסה, שירותי תפירה ומה לא, לצד הקלאסיקה- חבילות פינוקים שנשלחות "לחייל אי שם".
עמים רבים בעולם מקפידים על הפסקת תה- הבריטים ששותים את כוס התה עם חלב וזרת מורמת בנימוס, היפנים שהפכו את שתיית התה לטקס שלם מלא ניואנסים קטנים ומהפנטים, וכן, גם באזרבייג'ן נהוג לקחת פסק זמן מטרדות היומיום ולהסב לשולחן ה"דסייאך"- שולחן שופע דברי מתיקה- כולל הממתקים המפורסמים- פחלבה- שהוא סוג של "בקלאווה" המורכבת מ12 (!) שכבות עלים פריכים ובליבם אגוזים מתוקים ו"שקרבורה"- עוגיה ממולאת באגוזים מתוקים ומעוטרת בעבודת יד דקדקנית ומרהיבה, לצד ריבות ביתיות אורגניות מכל מה שצומח במדינה, וממתקים רבים.
הקיץ מפתה אותנו לצאת לטיולים ארוכים בחוץ, השמש, הבריזה והנוף הם חוויה מהנה לכל אחד. הבעיה מתחילה כשהרעב מתחיל לבצבץ ובמקום להרגע מול נוף מקסים הופכים למשהו עצבני, רגוז ובעיקר- רעב!!!.
נכון, אפשר להכנס לאיזו רשת מזון מהיר או לקנות ממתק או חטיף במחיר כלכלי מופקע ובריאותי נורא, אבל אם יש אופציה בריאה וטעימה- זכינו.
בהמשך לכלל היהודי של החגים שכולם "הם ניסו להרוג אותנו, אנחנו ניצחנו, בואו נאכל" – גם אחרי חג פסח עמוס מטעמים, ושניה לפני שבועות של עוגות גבינה, יש את יום העצמאות, השופע פיקניקים עתירי בשר, סלטים, תוספות וכל טוב.
וכמו שאין מדינה בלי תושבים, אין מנה בלי תיבול, ותבלינים טובים הופכים מנה תפלה ומשעממת למעדן מנצח.
(קרדיט לצילום למעלה- יעל האן)
ממרחי הטחינה המתוקים של "אחוה" הם להיט בכל בית ועכשיו בעיצוב חדש נוח במיוחד.
ממרחי הטחינה האהובים- ממרח טחינה עם שוקולד, ממרח טחינה עם סילאן, וממרח טחינה בטעם שוקולד ללא תוספת סוכר קיבלו חבר נוסף לסידרה- ממרח חלווה.
כל הממרחים מגיעים באריזות נוחות של 400 גרם כך שאפשר להכין הרבה מטעמים וגם לחסל בכפית כשאף אחד לא רואה…
(צילום התמונה העליונה- יוסי מור)
החורף כבר כאן ועימו הגשמים והמטריות. ממתקי מטריות מוכרים לנו מילדות ועכשיו בגירסה היותר בריאה שלהם- מטריות חרובים ואגוזי נמר, פרווה, טבעוניות, ללא צבעי מאכל וחומרים משמרים.
תקראו לזה סופגניה, לביבה, צ'ורוס, לנגוש, ספינג', או סתם "בצק מתוק מטוגן", לא משנה איך תקראו, העיקר שתקראו לנו כשזה מוכן!
השמן שהספיק לשמונה ימים הוא הסמל של חנוכה ואיתו מאכלי הבצק המטוגנים והכל כך מפנקים – הסופגניות והלביבות.