(צילום התמונה העליונה- יוסי מור)
החורף כבר כאן ועימו הגשמים והמטריות. ממתקי מטריות מוכרים לנו מילדות ועכשיו בגירסה היותר בריאה שלהם- מטריות חרובים ואגוזי נמר, פרווה, טבעוניות, ללא צבעי מאכל וחומרים משמרים.
ארכיון תגים | ממתק
"בננית", "תותית" טעם של פעם, עצמאות של היום.
סוכריית תרנגול, מסטיק עלמה, גלידה בקרטון, מקל סבא מלא סוכריות צבעוניות והסוכריה שההורים הכי שנאו- סוכריית משרוקית. אלה רק חלק מהממתקים הנוסטלגיים שגדלנו עליהם ושנעלמו, אבל הזכרון עדיין חי, עטוף בגעגוע לילדות.
יום העצמאות הוא יום נוסטלגי- מסיפורי שנות ראשית המדינה, ועד לסרטים שמוקרנים שוב ושוב (ושוב ושוב ושוב) כמו "צ'ארלי וחצי", "חגיגה בסנוקר" וכמובן "אלכס חולה אהבה" שחלק גדול מהקסם שלהם הוא שהעלילה מתרחשת שנים אחורה ומביאה איתה את המראות, הצלילים והזכרונות מפעם.
Super Fudgio – סוכריות, פאדג', בריאות וטעם!
"אם תהיה ילד טוב תקבל סוכריה" – אין ילד בעולם שלא שמע את ההבטחה הזו והתאמץ כדי לזכות במתוק מתוק הזה. מהתרנגול על המקל ועד סוכריות המנטה שאנו מחזיקים ברכב, סוכריה היא עונג מתוק וקטן שיכול לשפר לנו את מצב הרוח.
הרבה מהסוכריות מכילות מרכיבים מזיקים כמו חומרים מלאכותיים, צבעים או תוספות טעם שאנו אפילו לא יודעים לזהות, וכיצד נוכל למצוא סוכריות שיתנו לנו את הפינוק המתוק הזה, וגם לילדינו בלי להזיק?
LITTLE LOVIES – סוכריות בריאות לכל גיל!
"אמא אני רוצה סוכריה!!", הקריאה האולטימטיבית של כל ילד, שבעצם לא משתנה גם בגיל מבוגר, רק בהשמטת המילה "אמא". משהו מתוק, כזה שכיף לגלגל בפה, משהו שיעזור לחכות לארוחה הבאה או סתם לפינוק.
"שוקון" – שובה של ה"גלידה החמה" באקסטרים!
בילדותי הרחוקה הסבתות, ולא משנה מאיזה עדה, הטיפו לנו תמיד ש"אסור לשתות מים אחרי אבטיח", שאם נבלע מסטיק הוא ידבק לנו מבפנים לנצח, ושבחורף לא כדאי לאכול גלידה כי נצטנן.
אז מה עושים? בחנויות המכולת היה הפתרון האולטימטיבי "גלידה חמה". מדובר היה בגביע שבתוכו בערך כפית של מילוי מרנג ועליו ציפוי "צימקאו" כלשהו. כל העסק עמד חשוף על שולחן המכולת כך שכשהגענו לאכול אותו, הוא כבר היה רך, איבד את הפריכות ואת רוח החיים, והיה משהו די מסטיקי ולא ברור.
מן – לפורים טעים ולכל השנה!
במערכון המיתולוגי של הגשש החיוור – "המכונית המגוייסת" מתקיים הדיאלוג הבא –
"הגיע האוטו עם הבפלה? אז תביא בפלה"
"אין בפלה"
"אז תביא תפוזים עם בפלה"
"אבל אין בפלה!"
"אז תביא אשכוליות עם בפלה"
"וואלק אין בפלה"
"טוב…. אז תביא רק בפלה"!
"עלמה" – הגביע (של הגלידה) הוא שלנו!
האגדה מספרת שביריד אמריקאי אחד למוכר הגלידה נגמרו הכוסות והוא פנה לדוכן הסמוך שבו מכרו וופל, לעזרה. זה הסיפור שמסתובב על "איך הומצא גביע הגלידה". אם זה נכון או לא, גלידה בגביע היא הכיף האולטימטיבי מכיוון שבמקום להתעצב שנגמרה הגלידה, יש לנו עדיין גביע מלא וספוג בטעמים, מעין שניים במחיר אחד. אז יש כאלה שמלקקים את הגלידה עד גובה הגביע ואז מתחילים לכרסם אותו ולאכול במקביל, יש כאלה שאוכלים מתוך הגביע בעזרת כפית ואז מנשנשים אותו בסוף, ושמעתי גם על כאלה שנוגסים בגביע מלמטה ויוצרים חור קטן דרכו אפשר לשאוב את הגלידה שנמסה וירדה למטה.
"אסם" מציגה- שמיניות (מתוקות) באוויר
אחד הביטויים שחוזרים הרבה בתחרויות בישול בטלוויזיה הוא "איזון טעמים". היום לכל מנה אין רק טעם אחד של "חמוץ" או "מתוק" אלא שילוב שיוצר חוויה אחרת, של שלם שגדול מסך חלקיו. אחד הצירופים האהובים ביותר בקטגוריה הזו הוא צירוף של שוקולד עם נגיעה מלוחה. כמו הקרמל המלוח שהפך להיט, יש גם אוהדים רבים לצירוף של משהו שוקולדי עם הפתעה מלוחה שקופצת פה ושם, ומחדדת את טעמי המתוק. "אסם" מביאים לנו לכבוד החורף המתקרב את "בייגלה שמיניות מצופה שוקולד" – שמיניות ביגלה מצופות בשוקולד חלב, כך שכל ביס נותן גם מתיקות רכה של שוקולד, וגם פריכות מלוחה של בייגלה.
עם "גילרו" – הגלידה טעימה יותר!
האגדה מספרת שקצת אחרי שהגלידה הגיעה לארצות הברית והפכה לקינוח אהוב ופופולארי, עמד מוכר גלידה באחד הירידים והיתה לו בעיה- נגמרו לו כוסות הנייר שבהם הגיש את המנה. לצידו היה מוכר וופלים שלא כל כך הצליח מכיוון שמזג האוויר היה חם מאד ולקוחות העדיפו גלידה מאשר וופל. החליטו השניים לחבור כוחות, וכך נולדה ה"גלידה בגביע". לסיפור הזה אין הוכחות, ובאותם ירידים נכחו תמיד מעל 500 מוכרי גלידה, אבל האגדה נשארה ,וכך גם הגלידה בגביע.
מיה- מתוק וטבעוני
עובדה מס' 1 – סוכריות ג'לי הן ממתק אהוב על כל הגילאים. כיף להחזיק אותן בפה, ללעוס אותן עד שהן נמסות ולקחת את הבאה בתור.
עובדה מס' 2- אני לא טבעונית, אפילו לא צמחונית, וכדרום אמריקאית גם אין סיכוי שאהיה. EVER.
עובדה מס' 3- עובדה מספר שתיים לא מונעת ממני להנות ממנות צמחוניות או טבעוניות, אם הן טעימות.