הקיץ בפתח ועימו אחד הבילויים הכי מהנים לכל המשפחה, הרחצה בים ובבריכה. בכל גיל אנו אוהבים להשתכשך, לשחות ולשחק במים. אין כמו להכנס עם התינוק למים ולתת לו להרגיש את הקלות שבציפה, הנתזים, התנועה והקרירות הנעימים ביום קייצי חם.
ארכיון
כי העולם הוא כדור (במבה).
"העולם הוא כדור, זה ברור זה ברור, אבל מה, לא יודעים מה שיש בו בפנים". ציטוט של ריצ'רצ' מלפני מליון שנה אבל עדיין נכון.
ביאנקיני- מרוקו על חוף ים המלח.
דינה דגן הייתה מאושרת בפאב הירושלמי שלה "ביאנקיני" שנקרא כך על שם הרחוב בו היה ממוקם.
המקום המה מבלים באופן קבוע, בערב אחד בחודש מאי 2001 חגגו במקום בני נוער רבים מסיבות יום הולדת.
סיטרה – חלום מול הים התיכון
איך רובינו פותחים יום? בדרך כלל בריצה, מנסים להקים את הילדים ולא לאחר לעבודה, נתקעים בפקקים ובמקרה הטוב חוטפים כוס קפה לדרך. איך רובינו היינו רוצים להתחיל את היום? ל"סיטרה" – מסעדת שף מול הים בתל אביב יש רעיון טוב יותר – בראנץ' ייחודי בימים שאנחנו לא ממהרים לעבודה, ימי שישי ושבת.
ב"סיטרה" הממוקמת בתוך מתחם "סי אנד סאן" יש חלל פנימי מפואר וחלל חיצוני מרחק של מטרים בודדים מקו המים, כך שכשהגענו בבוקר נעים לטעום את הבראנץ' זו היתה הבחירה המתבקשת לשבת בחוץ.
תפריט הבראנץ' לוקח מרכיבי יוקרה והופך אותם לפנטזיה יפיפה על הצלחת. בתפריט מנות בהשראות מטבחים שונים, מהים התיכון מרכיבים כמו איקרא, קוביות לוקוס, מטבוחה,שקשוקה וגרסאות של סביח ומלאווח שבגרסה של "סיטרה" מגיע עם שרימפס, מהמטבח הצרפתי מנות כמו אגז בנדיקט בווריאציות שונות, מאמריקה את הפנקייק כולל בייקון טלה וממחלקת הבריאות גם סלט ירוק או מוזלי.
התייעצנו עם מיכאל המלצר שהמליץ על המנות בהתאם להעדפות שלנו. על התפריט מנצח השף צחי מלול.
פתחנו את הארוחה ב"פותחים שולחן" שהיא בעצם פרישה של מאזטים, קעריות של איקרא, מטבוחה, טחינה וגרגירי חומוס חמים, חצילים מטוגנים, מתיאס קלאסי, קוביות לוקוס, חמוצים, וזיתים מעורבים. כיאה לבראנץ' הקעריות לוו בחלה מתוקה טרייה ורכה.
מנת "פותחים שולחן" יכולה להוות ארוחת בוקר בפני עצמה בעקבות עושרה והמבחר המגוון של טעמים וסגנונות. הפייבוריטים שלי היו המטבוחה שהוכנה בתשומת לב ודוייקה בתבלינים, וקוביות הלוקוס בציפוי פריך, עם זרזיף לימון לפי הטעם.
במנות ההמשך התמקדנו במטבח הצרפתי ובמטבח האמריקאי, וכך הגיעו אלינו "בנדיקט שרימפס" – חלה מתוקה קלויה קלות שעליה בייקון טלה פריך, שרימפס קריסטל, ביצים עלומות ורוטב הולנדייז ו"קאובוי סטייק" – 200 גרם של אנטריקוט שמעליו שתי ביצי עין, בצל מטוגן ולביבות תפוחי אדמה.
אפשר לראות את שתי המנות כניגודיות, מנה נשית ומעודנת ומנה גברית ומחוספסת יותר, ושתיהן נושאות על גבן ביצים, האחת שבה הביצה נבצעת ונוזלת על הערימה שמתחתיה בעדינות חושנית, והשניה בשילוב הכל כך אהוב של ביצה עשויה יותר, שמעטרת ראשו של בשר.
תוספת השרימפס במנת הבנדיקט הזכירה לנו שאנו ליד הים, והתחושה הימית הזו התחזקה במליחות בייקון הטלה לעומת עדינות החלמונים הניגרים. מנת הבשר יכלה בקלות להיות ארוחת צהרים ולא רק בראנץ'.
המתוקים שסגרו את הארוחה היו של קונדיטור הבית. ב"סיטארה" מכינים הכל במקום, וכך קיבלנו מנת "ברולה מפורק" – קרם ברולה, קוויאר פינה קולדה, קרפצ'ו אננס וגלידת קוקוס. אמנם הברולה במקור הוא באוריינטציה צרפתית אבל כאן הוא קיבל אווירה קאריבית משהו בשילובי האננס והקוקוס. המנה מוגדרת כ"מפורקת" אבל הכיף הגדול הוא לאסוף מכל המרכיבים ביחד ולהרכיב אותם מחדש על הכפית.
המתוק השני נבחר בעיקר בגלל שמו – "שחיתות שוקולד". מדובר היה בבצק שוקולד פריך שבתוכו ליבת שוקולד 70% בלווית כדור גלידה ווניל. אין כמו הרגע הזה של פיצוח הבצק והנזילה של השוקולד החוצה, הרגע שמחכים לראות אם זה יקרה, והערבוב של התוך הנוזלי עם הגלידה שמחכה ליד. הקינוח האולטימטיבי.
אחרי שמסיימים ארוחה ב"סיטארה" המיקום שלה דורש את המשך היום בחוף הים, נינוחים ומחייכים.
במסעדה יש גם לאונג' נפרד, וחדר פרטי לאירועים כולל שירות אישי, ובר פרטי.
סיטארה- מסעדת שף
רוזנבלום הרצל 8, בנייני סי אנד סאן תל אביב
טלפון: 03-6996633
שעות פתיחה: : א'-ה' 12:00-00:00 | ו'-ש' 09:00-00:00
גישה לנכים: יש
עיסקיות: בימים א-ה 12:00-17:30 מנה ראשונה במחיר המנה העיקרית , שתיה וקינוחים מוזלים.
הבראנץ' המיוחד מוגש בשישי ושבת 09:00-12:00
כשרות: המסעדה איננה כשרה
מגנום בר תל אביב – החיה והחוויה!
הגיע אוגוסט, החום מטפס לדרגות שזקני צפת (וגם תל אביב) לא זוכרים, בגרמניה משכשכים במזרקות, בצרפת ממלמלים "או-לה-לה" ובבריטניה הנסיך וויליאם בוודאי פותח כפתור אחד בבלייזר. ואצלנו?
חווית הקיץ המפנקת מבית גלידת שטראוס של יוניליוור- ה"מגנום בר" בנמל תל אביב, שחוזר לחודש אחד בלבד, ומציע שלגוני מגנום בעבודת יד על בסיס שמנת משובחת ועם תוספות שלא חלמתם עליהם בחלומותיכם הפרועים ביותר אודות גלידה.
"עלמה" – הגביע (של הגלידה) הוא שלנו!
האגדה מספרת שביריד אמריקאי אחד למוכר הגלידה נגמרו הכוסות והוא פנה לדוכן הסמוך שבו מכרו וופל, לעזרה. זה הסיפור שמסתובב על "איך הומצא גביע הגלידה". אם זה נכון או לא, גלידה בגביע היא הכיף האולטימטיבי מכיוון שבמקום להתעצב שנגמרה הגלידה, יש לנו עדיין גביע מלא וספוג בטעמים, מעין שניים במחיר אחד. אז יש כאלה שמלקקים את הגלידה עד גובה הגביע ואז מתחילים לכרסם אותו ולאכול במקביל, יש כאלה שאוכלים מתוך הגביע בעזרת כפית ואז מנשנשים אותו בסוף, ושמעתי גם על כאלה שנוגסים בגביע מלמטה ויוצרים חור קטן דרכו אפשר לשאוב את הגלידה שנמסה וירדה למטה.
ים 7 – לעלות על הגל
על הטיילת שלחוף ימה של הרצליה פסעו זוגות רומנטיים, לידם חלפו אצנים ואצניות שמעדיפים את הבריזה והשקיעה על פני תאורה מלאכותית של חדר כושר, אישה מבוגרת עם כלב גדול פסעה בשלווה ומשפחה עם ילדים הצטלמה בזוויות שונות על רקע הגלים.
כל אלה היו המראות שהשתקפו מבעד לחלונות מסעדת "ים 7", ממש מתחת למלון "דן אכדיה" בהרצליה. החלונות הגדולים הם חלק מעיצוב המסעדה שמתכתב עם נושא היאכטה, כיאה למסעדה על הים שסמוכה למרינה, ומעוצבת בשפע של עץ ותאורה חמימה.
כשנכנסנו למסעדה, השפה השלטת הייתה אנגלית, בסוגי מבטאים שונים, של התיירים שישבו בה. שולחן דובר עברית דווקא שר "יום הולדת שמח" בעוד יושביו חובשים כובעי יום הולדת בצבעים עליזים בזמן שקינוחים נושאי זיקוקים הובאו אל השולחן.
ההתמחות של המקום היא כמובן דגים ופירות ים, כיאה למסעדה שנמצאת על חוף הים, אם כי ישנן גם מנות בשריות, צמחוניות וטבעוניות. מעבר לתפריט הרגיל יש גם תפריט "טאפאס" ומנות ספיישל ששווה לבדוק.
לפתיחה, אחרי לגימת כוס יין (לו) וכוס סנגריה לוהטת (לי), התייעצנו עם הצוות לגבי המנות המומלצות ובחרנו ב"פלאפל הודי" – כדורי פלאפל עם תפוחי אדמה, חומוס ואפונה, בתבלינים הודיים בציפורי פירורי לחם עם צ'אטני מנגו, "ארנצ'יני שרימפס וקארי ירוק" – כדורי ריזוטו עם שרימפס, בשר סרטנים, ג'ינג'ר ומוצרלה ברוטב קארי ירוק (מתפריט הטאפאס), ברוסטקה אינטיאס (מנה שלא מופיעה בתפריט וכלולה ב"ספיישלים" שהמלצרים מציעים) ואיך אפשר בלי לחם הבית?
כדורי הפלאפל הם לא באמת בטעמי פלאפל וטעמם הרבה יותר דומיננטי מבחינת התיבול ההודי. הצ'אטני הוגדר כפיקנטי אבל בפועל היה מתקתק והיה שווה לטבול בו שוב ושוב את הכדורים.
הארנצ'יני היה עשיר מאד, פריך וגרם לי לוותר (ולא בפעם האחרונה) על המזלג ולנשנש אותו כמו פינגר פוד מלוטף ברוטב הירוק.
ברוסקטת האינטיאנס הייתה הפתעה נעימה ובעיקר רעננה בעזרת שפע של ירקות טריים שהונחו על הברוסקטה ועטפו את נתחי האינטיאס. בצל חי, עגבניות שרי, עלי תיבול ופלפלים נתנו את ה"קיק" לדג הנא.
לחם הבית הגיע חם וטרי בלווית מטבל עגבניות ושום קונפי ומטבל שיפקה (שעלי להודות שלא שמתי לב שרשום בתפריט, חשבתי שמדובר במטבל ירק כלשהו, ובתור אחת שלא מתמודדת עם חריף – זה היה חריף. מאד. מאד. (הזכרתי שהיה מאד חריף?)
למנות העיקריות קיבלנו את המלצת הצוות. הוא רצה מנת דג ובחר במנת פילה מוסר וריזוטו דלעת, ואני התמקדתי בפירות הים ולכן הומלצה לי המנה האולטימטיבית של "מיקס פירות ים" – קדירה של שרימפס, קלמרי, מולים, ביסק סרטנים, אנשובי, קלמנטה וירקות שורש, והכל ברוטב חמאה ויין לבן.
מנת הדג היתה נדיבה מאד, והריזוטו היה אוכל מנחם קלאסי. הדג קיבל את הכבוד המגיע לו ולא הוסתר על ידי עודף תבלינים.
הקדירה שלי הגיעה עם כלי פיצוח והפאן החל!. מלבד המולים היו גם סקאלופס שלא הוזכרו בתפריט אבל היו מה שגורדון רמזי היה מתפעל ממנו, והשרימפ היו גדולים ועסיסיים ונשאבו בהנאה. לחובבי פירות ים – מנה מומלצת מכיוון שהיא מרכזת את ה"תכלס". בתפריט מצוייר פלפל ליד המנה, כדי להורות שמדובר במנה חריפה. מאחר ואני לא מתמודדת עם חריף היטב, שלא לומר בכלל, ביקשתי וקיבלתי הסרה של כל גורם חריף מהמנה.
שפע של מגבונים לחים סייע לי לנגב את האצבעות מקדירת פירות הים, ותפריט הקינוחים הופיע על השולחן.
בקינוחים מנות קלאסיות כמו עוגת גבינה ו"קרוסטטה תפוחי עץ חמה" , ומנות מיוחדות כמו "ברולה רוזטה פרדו" , ואנו בחרנו באחת מכל קטגוריה. מהקלאסיות בחרנו ב"טארט שוקולד קפה" – גנאש שוקולד אפוי בניחוח קפה ויאטנמי. הוא הגיע לשולחן בעיטור עיגול פריך של שוקולד ואבקת סוכר והיה מרוכז ושוקולדי.
מהמנות המיוחדות בחרנו ב"פריז ברס" שמורכב מפחזנית גדולה חצויה וממולאת בקרם מסקרפונה שמגיעה בלוויית דולצ'ה פירות יער. לרגע היה לי פלאשבק לילדות, כשנזכרתי ב"בומבה" שהיינו אוכלים כילדים, והייתה מעין פחזנית ממולאת בקרם. כאן היה מדובר בפחזנית באיכות גבוהה הרבה יותר כמובן, ובקרם חלק ונימוח, ומה שהיה נחמד הוא שאפשר היה לבחור כמה פירות יער (די חמצמצים) להוסיף. מנה גדולה שמספיקה לשני גרגרנים.
"ים 7" – רמות ים 122, הרצליה.
טלפון: 072-3947685
שעות פתיחה: בכל ימות השבוע 09:00 – 23:00
ארוחות בוקר מוגשות עד 12:00, וארוחות עסקיות 12:00 – 17:00
מחיר ארוחה ממוצעת – כ160 שקלים לאדם בשעות הערב.
גישה לנכים- יש
המסעדה איננה כשרה.
"הזקן והים" – הפשטות, הטריות, היופי
על גבעה קטנה ביפו, מול אחד הנופים היפים במדינה, שוכנת המסעדה המיתולוגית "הזקן והים" – מוכרת ואהובה כמו הספר הקלאסי של המינגווי. בספר, איש זקן נאבק בדג גדול, במסעדה אין צורך להיאבק, יש שפע של דגים טריים היישר מן הים אל הצלחת. בכלל "שפע" זו מילת המפתח במסעדה, ברגע שמתיישבים ליד השולחן, הוא מתכסה בפסיפס של כעשרים קעריות של סלטים טריים תוצרת המקום כמו סוגי טחינה שונים, חריפים ולא חריפים, סלט תורכי, גזר מתוק, חצילים, כרוב, תירס, סלק ועוד רבים וטובים, שמתמלאים בלי הפסקה. כמובן שקנקן הלימונדה המסורתי מתייצב כחייל ולצידו סלסלת פיתות חמות ומפתות במיוחד ואם זה לא מספיק מגיעים גם כדורי הפלאפל הפריכים והריחניים להתייצב ליד כל הסלטים.
בזמן שקראנו את התפריט, טעמנו גם שלוש מנות תוספות, האחת מנת חציל בלאדי עם טחינה, רך וחרפרף, השנייה מנת פטריות מוקפצות עם ירקות, והשלישית קערה של סלט ירקות עשיר וטרי, קצוץ דק, שרענן לנו את החיך בין הנגיסות.
התמזל מזלנו לשבת בשולחן חיצוני, ממש מול הגלים, לשמוע את השחפים ברקע ולנשום את הריח המלוח של הים שרמז לנו על הבאות על הצלחת. בתפריט המסעדה דגים, כולם דגי ים כמובן, ואנו ביקשנו וקיבלנו את המלצת המקום, דג דניס ודג לברק על הגריל, שהוגשו עם צ'יפס.
להמשך הכתבה- כאן.
Dr. Nona – יש חיים (נפלאים) בים המוות.
כשאנו חושבים על ים המלח, אנו נזכרים בשמו הנרדף "ים המוות" מכיוון שנראה לנו שבמים כל כך מלוחים, אין שום סיכוי לשום חי לשרוד . אבל יש אחד שיכול- מדובר בארכיבקטריה- צורת החיים העתיקה בעולם שיש לה כוחות חיים יוצאי דופן שמאפשרים לה לשרוד ולפרוח בסביבה הכל כך קשה של ים המלח. ואם לארכיבקטריה הזו יש כוח חיים כל כך חזק, מדוע לא לרתום אותו לטובת בני האדם? על כך בדיוק חשבו בחברת "Dr. Nona" הישראלית , ורתמו את החלבונים וחומצות האמינו שבבקטריה, לטובת מעל 50 מוצרים שמבוססים על נוסחת ה™Halo Complex – מיצוי התכונות הטבעיות של הארכיבקטריה, ביחד עם תרכובות מינרליים שייחודיים לים המלח. התוצאה- מוצרים עמידים ובעלי יעילות חסרת תקדים- שמאיטים את תהליך הזדקנות העור, מגנים עליו מפני נזקי הסביבה ועושים תחושה נעימה במיוחד בפנים.
ק-פה האנוי- ערב טוב וויטנאם!!!
בעוד המטבח היפני והסיני כבר מבוססים היטב בישראל, המטבח הוויאטנמי נדיר יותר, וסודותיו מסתוריים יותר. עכשיו כבר אפשר לפתור את המסתורין בעזרת "ק-פה האנוי" בלב תל אביב, שמביא את האנוי והמטבח הוויאטנמי, בהשפעות של מטבח צרפתי, היישר לצלחת שלנו.
כבר מרחוק ניתן להבחין במסעדה על שלל אורותיה האדומים –צהובים, מנצנצת בקצה רחוב מלכי ישראל, ממש מול בנין עיריית תל אביב. כשנכנסים לא יודעים לאן להסתכל קודם- הצבעוניות עזה, העיצור המרהיב הוא של סגולן גטי שעבדה תקופה ארוכה עם מעצב העל פיליפ סטארק, והדבר ניכר בכל פינה – קישוטי הקירות, גופי התאורה, הציורים, האביזרים ,אפילו השירותים (שגם אם לא צריכים להשתמש בהם, שווה לבקר רק בשביל ההתרשמות מהעיצוב המרהיב).