אחד האתגרים העומדים בפני בשלנים ואופים בחג הפסח הוא הקמח- מרכיב עיקרי במאפים ומנות רבות שקשה להגיע למרקם שלו בעזרת תחליפים. מנות כמו עוגות, פיצות, פוקצ'ה ושאר מטעמים קשים להכנה כשמרכיב כל כך חשוב כמו הקמח אינו אפשרי וצריך למצוא איך להסתדר עם מוצרים כשרים לפסח.
הקיץ מפתה אותנו לצאת לטיולים ארוכים בחוץ, השמש, הבריזה והנוף הם חוויה מהנה לכל אחד. הבעיה מתחילה כשהרעב מתחיל לבצבץ ובמקום להרגע מול נוף מקסים הופכים למשהו עצבני, רגוז ובעיקר- רעב!!!.
נכון, אפשר להכנס לאיזו רשת מזון מהיר או לקנות ממתק או חטיף במחיר כלכלי מופקע ובריאותי נורא, אבל אם יש אופציה בריאה וטעימה- זכינו.
(קרדיט לצילום למעלה- יעל האן)
ממרחי הטחינה המתוקים של "אחוה" הם להיט בכל בית ועכשיו בעיצוב חדש נוח במיוחד.
ממרחי הטחינה האהובים- ממרח טחינה עם שוקולד, ממרח טחינה עם סילאן, וממרח טחינה בטעם שוקולד ללא תוספת סוכר קיבלו חבר נוסף לסידרה- ממרח חלווה.
כל הממרחים מגיעים באריזות נוחות של 400 גרם כך שאפשר להכין הרבה מטעמים וגם לחסל בכפית כשאף אחד לא רואה…
גלוטן הוא מרכיב חשוב במאפים, הוא שנותן להם את המרקם הכל כך מפנק שלהם ולכן מי שנמנע מגלוטן נתקל בקושי בהכנת מאפים שיהיו אווריריים וטעימים כמו המקור.
"קמח הארץ" משיקה תערובת MOLINO מאיטליה, ללא גלוטן, המתאימה לעוגות בחושות, מאפינס, קרפים ועוד.
השבוע נפתחה בקניון עופר רמת אביב תערוכה ייחודית בשם "סוכר". בתערוכה העיתונאי ומגיש הטלוויזיה גיל ריבה חובר לאמנית והצורפת שרה שחק (עד לתאריך 23.9.2022.) וביחד מציגים היבטים שונים על הנושא הכל כך אהוב על כולם- סוכר.
התשוקה לסוכר טבועה בכולנו ובתערוכה היא הופכת ליצירות אומנות פלסטית המשתלבות לאריג צבעוני, עכשווי ומאד שמח.
זני האבוקדו השונים נבדלים הן בתכונותיהם והן בתקופה שבה הם אופטימליים לאכילה.
אחרי עונה נוספת ומוצלחת מאד של "חקלאי גרנות" עם הזנים אטינגר, האס, פוארטה ופינקרטון מגיע זן ה-ריד כדי לעודד אותנו עד לעונה החדשה שתחל בספטמבר.
האבוקדו הוא פרי אהוב בכל העולם- מהגוואקמולה ועד לסושי, מארוחת הבוקר הישראלית ועד לקינוחים מתוקים, הוא משלב בהצלחה יתרונות בריאותיים ברשימה לא נגמרת- כמות גבוהה של וויטמינים, חומצות אמינו חיוניות, סיבים תזונתיים, אשלגן, סידן, מגנזיום ושומן בריא המונע בין השאר כולסטרול ומחלות לב, יחד עם עסיסיות, מרקם מפתה במיוחד וכאמור יכולת להשתדך לשפע של מנות מגוונות.
מי שמבקר בתקופת אפריל ביפן, יכול בהחלט להתקל בחגיגות "פסטיבל שינטו קאנאמרה מצורי"- פסטיבל עם שורשים עתיקים בו מעריצים את האיבר הגברי ומביעים הערצה זו באמצעות בובות ענק, אביזרים, מאכלים ומה לא, הכל בצורת איבר מין גברי.
בפאריס לעומת זאת לא חוגגים פסטיבל אבל בהחלט אוכלים וופל בלגי בצורת פין וזה מה שצד את עינו של עדן סמט שהבין שמה שטוב לצרפתים יהיה נהדר לישראלים שצמאים לחוויות חדשות.
סוכריית תרנגול, מסטיק עלמה, גלידה בקרטון, מקל סבא מלא סוכריות צבעוניות והסוכריה שההורים הכי שנאו- סוכריית משרוקית. אלה רק חלק מהממתקים הנוסטלגיים שגדלנו עליהם ושנעלמו, אבל הזכרון עדיין חי, עטוף בגעגוע לילדות.
יום העצמאות הוא יום נוסטלגי- מסיפורי שנות ראשית המדינה, ועד לסרטים שמוקרנים שוב ושוב (ושוב ושוב ושוב) כמו "צ'ארלי וחצי", "חגיגה בסנוקר" וכמובן "אלכס חולה אהבה" שחלק גדול מהקסם שלהם הוא שהעלילה מתרחשת שנים אחורה ומביאה איתה את המראות, הצלילים והזכרונות מפעם.
גלידה היא פינוק היסטורי. שליטים קדומים ציוו שיאספו עבורם שלג בהרים הגבוהים כדי שהטבח המלכותי יערבב עם מיצי פירות ויצור להם את המעדן האהוב עליהם, הכובשים שגילו את הגלידה במקומות אליהם פלשו והוסיפו לה תוספות כמו דבש ומאוחר יותר גם חלב, המצאת מכונות הגלידה והנלווים- גביע הוופל ומקל הגלידה, אין מי שלא אוהב גלידה, מקטן עד גדול.
אפייה בחג הפסח היא מסובכת- גם כי צריך להסתדר בלי קמח ולמצוא מצרכים כשרים לפסח המתאימים לעוגות, וגם כי צריך להתרגל לתבנית של פסח, למערבל של פסח, ללקקן של פסח ולא יכול להיות שכבר נגמר נייר הכסף, נכון?
בפסח גם רוצים לנוח מכל הבישולים של ליל הסדר, לקום בנחת בבוקר ולשתות קפה עם עוגה, לשחק עם הנכדים ולהינות מהאביב שמסביב.
לשם כך משיקה חברת "אחוה" סדרת עוגות ביתיות בסגנון אפייה ביתית- עוגת בראוניז, תפוז וקוקוס, שוקוצ'יפס ואגוזים וקינמון.