כולם יודעים שארוחת בוקר היא בבוקר, ארוחת צהרים בצהרים וארוחת ערב בערב, אבל מתי זמן הנשנושים? התשובה לכך כפי הנראה היא "בכל זמן" כי אין לדעת מתי זה יבוא לנו – אחרי אימון, בסוף יום עבודה, אחרי ארוחת צהרים כשעוד יש זמן רב לארוחת הערב, בנסיעות, בפארק עם הילדים, בטיול עם הכלב, איפה לא?
ההסטוריה של מדינת ישראל רוויה במאבקים וקרבות, וחיילי צה"ל הם חוד החנית בשמירה על חלקת אלוהים שלנו.
לאורך השנים האזרחים שבעורף התגייסו לפנק כמה שיותר את הלוחמים ולתת להם רגעים נעימים כדי להקל עליהם את עול המלחמה.
במלחמה הנוכחית מעבר לאוכל של מיטב הבשלנים והשפים יש גם מקלחות ניידות, מכונות כביסה, שירותי תפירה ומה לא, לצד הקלאסיקה- חבילות פינוקים שנשלחות "לחייל אי שם".
הקיץ מפתה אותנו לצאת לטיולים ארוכים בחוץ, השמש, הבריזה והנוף הם חוויה מהנה לכל אחד. הבעיה מתחילה כשהרעב מתחיל לבצבץ ובמקום להרגע מול נוף מקסים הופכים למשהו עצבני, רגוז ובעיקר- רעב!!!.
נכון, אפשר להכנס לאיזו רשת מזון מהיר או לקנות ממתק או חטיף במחיר כלכלי מופקע ובריאותי נורא, אבל אם יש אופציה בריאה וטעימה- זכינו.
ילדים (וגם מבוגרים) אוהבים ממתקים. ילד שאין לו בבית ממתקים "מטעמי בריאות", רוב הסיכויים שכשיגיע לבית חברו פשוט יתנפל על כל מה שיש שם. מצד שני ממתקים ברובם מכילים הרבה מרכיבים לא בריאים כמו כמויות של סוכר, צבעי מאכל וכל מני מרכיבים לא מזוהים המסומנים באותיות ומספרים.
(קרדיט לצילום למעלה- ליהיא עדי)
"נשנוש", "חטיף", "משהו טעים"- לא משנה למה אתם מתכוונים, בסוף זה תמיד נגמר בסוג של ממתק לא תמיד בריא. תראו לי בן אדם אחד שאמר "סבבה!" כשאמרו לו "אם אתה רוצה חטיף, הנה קח תפוח".
בילדותינו היינו ממיסים שוקולד ושופכים אותו על פצפוצי אורז כדי לקבל ממתק פריך ומתוק. ב" UNDERCOVER" איכשהו קראו לי את המחשבות הנוסטלגיות והפכו לי בדיוק את הפריכות והמתיקות הזו לחטיף בריא ואיכותי במיוחד- חטיפי קינואה קלויה בציפוי שוקולד פרימיום.
סוכריית תרנגול, מסטיק עלמה, גלידה בקרטון, מקל סבא מלא סוכריות צבעוניות והסוכריה שההורים הכי שנאו- סוכריית משרוקית. אלה רק חלק מהממתקים הנוסטלגיים שגדלנו עליהם ושנעלמו, אבל הזכרון עדיין חי, עטוף בגעגוע לילדות.
יום העצמאות הוא יום נוסטלגי- מסיפורי שנות ראשית המדינה, ועד לסרטים שמוקרנים שוב ושוב (ושוב ושוב ושוב) כמו "צ'ארלי וחצי", "חגיגה בסנוקר" וכמובן "אלכס חולה אהבה" שחלק גדול מהקסם שלהם הוא שהעלילה מתרחשת שנים אחורה ומביאה איתה את המראות, הצלילים והזכרונות מפעם.
דגני בוקר הם ארוחה מהירה, נוחה, קלה, טעימה וממלאת באנרגיה להמשך היום. כל שצריך הוא לחמם קצת חלב (או להשאיר קר למי שאוהב), להוסיף דגנים, ויש מנה שכולם אוהבים.
ועכשיו מותג הבוקר Monday נותן לנו ערך מוסף, כשהוא משיק את סדרת דגני בוקר פרימיום – Bon&Bon שלא רק שכוללת ארבעה טעמים עשירים ומפנקים- נוגט, שוקולד, בראוניז וקרמל מלוח, אלא ש20% מהרווחים מכל אריזה יועברו לתרומות כמו לפנימיות, נוער בסיכון, חיילים בודדים, מעונות לנשים מוכות ועוד.
(צילומי מסך – מתוך אתר "טעימים".)
ישראלים נמצאים בכל מקום. לעיתים אנשים חושבים שמדינת ישראל כוללת לפחות מאה מליון אזרחים, שכן אין מצב שישראלים יהיו בכל רחבי העולם במקביל.
טיול בר מצווה, טיול אחרי צבא, פנסיונרים מטיילים, נופש באי טרופי או שופינג בבירות האירופאיות, ישראלים אוהבים לגלות חוויות חדשות.
אחת מהדרכים הטובות ביותר להכיר מקום היא לטעום אותו. ברמה המילולית. ואין כמו מוצרים מקומיים כדי לתת את הייחוד של המקום, ההעדפות (הלעיתים מאד מוזרות), המרקמים השונים, שילובי הטעמים ועוד.
התסריט תמיד חוזר על עצמו- קמים בבוקר ומחליטים שהיום נאכל בריא. לא עוד תועפות של סוכר ופחמימות ריקות, הגוף שלנו הוא המקדש וצריך לכבדו במקסימום בריאות.
אנחנו משתדלים לתכנן ארוחות בריאות אבל אז… מגיעות השעות הבעייתיות – אחת עשרה בבוקר, רחוק מארוחת הבוקר ולא מספיק קרוב לארוחת הצהרים, וחמש אחר הצהרים, כשמי זוכר כבר מה אכלנו והערב עוד רחוק… אלה שעות המלכודת- שעות ה"מתחשק לי משהו טעים" ביחד עם ירידת האנרגיה כשעוד יום או ערב שלם לפנינו.
הצורך במתוק טבוע בכולנו, מינקות. הבעיה שמרבית הממתקים מכילים שפע של מרכיבים שאינם בריאים, והתוצאה היא שהם משמחים אותנו לטווח הקצר אבל מזיקים מאד לטווח הארוך.
מצד שני כשאני רוצה "משהו מתוק" ומישהו יציע לי "קחי תפוח " סביר להניח שהתגובה שלי לא תהיה כזו ידידותית.