תאטרון עוטף הנגב מעלה בימים אלה את המחזה "אומרים ש…" – העוסק בקונפליקטים והאתגרים שחוו וחווים תושבי קיבוצים בעבר ובהווה. המחזות של התאטרון, שנוסד בשנת 1986 על ידי שמוליק שילה, והוא תאטרון מקצועי יוצר, מציגים "תאטרון דוקומנטרי "  – שבו להקת השחקנים מתגוררת באזור ובקהילות וחוקרת א ההסטוריה של המקום באמצעות פרוטוקולים, יומנים, מכתבים ושאר תיעודים כולל עדויות אישיות של בני המקום.

המחזה "אומרים ש.." מציג את המסע של אדם אחד, שפוגש את הקיבוץ על שלל התפיסות והקונפליקטים.

העלילה עוסקת בעמי בן ה98, מפונה המתגורר בדירה זמנית, שמקבל מכתב שהוא אינו רוצה לפתוח, ולצד בני משפחתו הוא נזכר במכתב אחר שקיבל שנים רבות כל כך קודם לכן-  שקרא לו להצטרף להנהלה המרכזית של תנועת הקיבוצים.

הזכרונות רודפים זה את זה- ההגעה שלו כאדם צעיר לקיבוץ והמפגש עם החוקים השונים, הדילמות שבהן התחבטו אנשי הקיבוץ- הבגדים המשותפים, המתנדבים (ובעיקר המתנדבות…), הלינה המשותפת וההורים הצעירים, ההפרטה והניגוד שבין הרצון האינדיבידואלי לבין קידוש הקבוצתיות.

השחקנים מיגל אורבך, סיגלית פוקס, דני שפירא, טולי פסי ודורון מגלי, תחת שרביטו של הכותב והבמאי אמיתי יעיש בן אוזיליו, מעבירים בחן ובכשרון רב את הדמויות השונות שמייצגות כל כך הרבה הבטים שונים של הקיבוץ.

השימוש בממטרות כאמצעי חוזר במחזה , יחד עם וידאו ואביזרים, מקיפים את הסיפור ומעבירים את התמונה השלמה והמורכבת.

כדי להבין את הרקע למחזה , הגענו ליום בקיבוצי העוטף, פגשנו אנשים שונים, וטעמנו מעט מחייהם ותפיסותיהם.

בקיבוץ גבולות פגשנו את עופר יוגב המנהל ביד רמה ארכיון שטומן בחובו הן פריטי נוסטלגיה והן מסמכים רבים, כשמרתקים במיוחד הם למשל "יומני המטפלות" שטיפלו בילדי הקיבוצים בחדרי הילדים המשותפים ורשמו כל דבר- איזה ילד בכה בלילה, מי רצה שירותים ומי לא הרגיש טוב…

תחנתינו הבאה היתה קיבוץ כרם שלום, קיבוץ בו מתגוררים חילונים ודתיים כאחד בשילוב יוצא דופן, ובחברות אמיצה. בכרם שלום שמענו את סיפורו של יאיר- בן הקיבוץ שהיה בכיתת הכוננות בשביעי לאוקטובר, ולחם באומץ לב להגנת הקיבוץ ותושביו.

משם קצרה היתה הדרך לניר עוז- שבו לצד הטראומה שעדיין נראית במבני הקיבוץ, יש גם את הפריחה החדשה – הכרם של משפחת פאוקר, שסב המשפחה שלה נרצח באותו יום ארור, ושנכדיו ממשיכים את דרכו. היקב נוסד על ידי גדעון פאוקר, חיים פרי ויורם מצגר ז"ל , ושורד השבי גדי מוזס.

לאחר טעימות ממיטב היינות של היקב פגשנו את מר חיים "סולו" שילה, בחור צעיר בן 102 – ממייסדי דנגור (נירים הישנה),  שסיפר על ייסוד קיבוץ נירים ועל החיים בו, כשהוא מציג יומנים שכתב מאותה תקופה בה יש תיעוד עד לרמת הדיונים שנערכו על האם לרכוש שולחנות עגולים או מרובעים כדי שייתאימו במיוחד לרוח הקיבוצית. סולו היווה השראה גדולה למחזה "אומרים ש.." בזכות זכרונותיו אותם הוא מספר בצלילות רבה ובהומור.

המחזה "אומרים ש.." מוצג ויוצג בכל רחבי הארץ ובנוסף למחזה התאטרון גם מקיים סדנאות למבוגרים וילדים גם כן בכל רחבי הארץ.