La Brocante du village – אירופה הנוסטלגית אצלנו בבית.

גדלתי בבית של יוצאי פולניה, שהביאו הרבה ממה שהיה להם בבית, כאן לישראל.  המצב הכלכלי דאז לא איפשר עיצוב של בית כמו שהיה באירופה, אבל הפריטים שהיו- שעון, צלחות, מכתש ועלי (שבבית שלנו קראו לזה ביידיש "מרז'רל"- אני לא יודעת אם זה כינוי אמיתי או משהו שלנו בלבד) והשיא- כריות אווז שיש מצב שסבתא שלי בעצמה תלשה מהאווזים ושימשה את המשפחה מעל שישים שנה .

 

כשנכנסתי ל"לה ברוקנט דו ווילאז'" ברמות השבים נשטפתי ברגע בגל הנוסטלגיה הזה, ואחריו בהתפעלות של כמה שהפריטים, חלקם בני עשרות שנים, במצב מצוין, ממש מפתים לקחת הביתה ולבנות את אירופה בסלון (ובחדרים האחרים בבית).

מה הוא בדיוק ה"לה ברוקנט"?

בלב הכפרי של רמות השבים, באווירה כפרית עם ניחוחות אירופאים, ישנה גלריה, שבה אספו בעלי הבית – מרטין ועזרא  ברהום , במסגרת שיטוטים באירופה, עשרות פריטים שונים – עתיקות ווינטאז'- מנורות ונברשות קריסטל, חפצים עתיקים כמו מגהצים, מטחנות, פתיליות, משקלים, מטחנות, עששיות, מראות בעבודת יד, רהיטים כמו כסאות, ארונות וגרדרובות, מתלים וכמובן המון כלי מטבח – מצלחות וסירים ועד למחזיקים לכרטיסי שמות או מקום להנחת הכף כדי שלא תיגע בשולחן. למעשה, אני אפילו לא יכולה לפרט את כל מה שיש שם, כי בכל נקודה שהסתכלתי, גיליתי כל כך הרבה אוצרות. במילים בודדות- הגלריה היא מערת אלדין שמחכה לגילויים האישים שלנו.

מה פירוש שם הגלריה? "ברוקונט" הוא סוג של "מכירת חצר" אירופאית שבה בתאריכים מסוימים ולפי סדר מאורגן, אנשים מוציאים למכירה את כל מה שהתרכז להם בבוידעם, ונוצר הפנינג של דוכנים, מציאות וקונים שרק מחכים למצוא את המשהו המיוחד בשבילם. מרטין ועזרה שוטטו במכירות האלו, ושמעו את הסיפורים שמאחורי כל פריט ופריט, כך שבגלריה, מעבר לפריטים עצמם, לכל פריט יש כרטיס שמספר במדויק את ההסטוריה שלו ולמה הוא שימש.

צוות המקום מסייע למי שרוצה לבחור ומתלבט, ואפשר אפילו להביא את התמונה של הפינה בבית כדי לקבל עזרה מדוייקת יותר, למראה מושלם.

בגלריה מתקיימים גם אירועים, כולל למשל אירוע מדהים בערב השנה האזרחית החדשה בו היתה ארוחת "עשר מנות לעשרה ספרים מפורסמים" שכללה הרצאה קלילה על ספרות וכמובן אכילת מנות מפורסמות מתוך הספרים. אירועים נוספים שהתקיימו לאחרונה הם ערב שהוקדש לשירי אדית פיאף, סדנה לעיצוב בקבוק יין רומנטי לט"ו באב ועוד.

(בתמונה למעלה- שימו לב לפתקית עם סיפורו של כל פריט)

אני הוזמנתי לאירוע מסוג שונה בגלריה- סדנת "טרנדים חדשים בעיצוב שולחן"  בהנחיית רווית חודורוב שהיא מעצבת אירועים ופרחים ידועה, שעיצבה להרבה אירועי מפורסמים ובאה לתת לנו עצות על אירוח מיוחד לט"ו בשבט המתקרב, ובכלל.

רווית הדגימה עיצובים שונים לשולחן החג. היא החלה בעיצוב קלאסי יותר שכלל צלחות חרסינה עתיקות עם מסגרת מוזהבת (כמובן שכל הפריטים בעיצובי השולחן היו מתוך הגלריה), עם סכו"ם אלגנטי, (וטיפים לאיך לשים כלים חמים על שולחן בלי שהוא ינזק), הדגימה כיצד וילון או חתיכת בד יכולים להפוך למפה, וכיצד למנוע ממנה לזוז גם אם ילדים מושכים אותה בקצה, איך לתת את רוח החג (כמו צמחים וצבעי טבע ופריחה) בבקבוקים למשל שבהם תקועים צמחים- חיים או מלאכותיים), ואחר כך עיצוב מודרני יותר שכלל כלים גסים יותר, באווירת אדמה, שניתנים לעריכה כמגדל כדי לשמור בתוכם הפתעות לסועדים.

(משמאל מרטין ברהום, מימין רווית חודורוב)

קיבלנו הרבה טיפים , אי אפשר לרשום את הכל, אבל טעימה מהם היא למשל שכדאי להתחיל בעיצוב השולחן יום לפני, כשיש אנרגיות , ולא ברגע האחרון כשאנו בשיא ההכנות, הבישולים והריצות. חשוב להגיע רעננים לקבל את האורחים שלנו.

עוד טיפים היו-

שימוש בחלק החיצוני של ספוגית לניקוי כלים, תוך הוצאת הספוג באמצע והשארת "צמיד" שמשמש למשל כמחזיק סכו"ם או כציפוי לכוס (וניתן להשתמש בכוסות פשוטות מחנויות כמו "איקאה", ממש לא צריך להשקיע ביקר).

טיפ נוסף היה ליצור ראנר למרכז השולחן מתחתיות לעוגה מנייר, שמודבקות בחפיפה חלקית אחת לשניה בדוגמת תחרה (עולה גרושים בחנויות של כלים חד פעמיים).

כמובן ששמירה על נרות בפריזר (ואת זה אני עושה בכל חנוכה למשל) מונעת טפטופים של שעווה, וכן טיפ מדליק נוסף- אם שמים סידור פרחים (נמוך! שלא יחצוץ בין האורחים!) והכלי הוא שקוף, אפשר לשים כמה טיפות צבע מאכל במים, לקבל מראה צבעוני ומיוחד.

יצאתי מהגלריה עם טעם של עוד- גם מבחינת הסקרנות לבדוק איזה עוד אוצרות יש שם ולא ראיתי, וגם מבחינת מה היה מתאים לעיצוב הבית הפרטי שלי, וכמובן עם רעיונות לאירוחי חגים ובכלל.

פרטים על האירועים הבאים בגלריה ועל הגלריה עצמה אפשר למצוא באתר, ובדף הפייסבוק.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.