ארכיון תגים | סאטירה

"שוקו וניל"- תאטרון עברי כראי החברה

 

Screenshot_1

בסרט הקלאסי "מרי פופינס" היא שרה שיר שאומר ש"התרופה יורדת טוב יותר עם כפית סוכר". זה בדיוק מה שעושה הצגת הלהיט של "התאטרון העברי" – "שוקו וניל"–  שיקוף הגזענות שעדיין קיימת בחברה הישראלית בעזרת קומדיה מטורפת שתגלגל אתכם מצחוק.

העלילה סובבת סביב גדי, סטנדאפיסט לא כל כך מצליח (ארז שלם) שמתכנן לעזוב את דירתו ברמת אביב ומחפש שוכר. למודעתו נענית אביבה (אביבה נגוסה) שמגיעה לראות את הדירה . אימו הפולניה של גדי, שעונה על כל סטראוטיפ ו"יושבת לבד בחושך" (פנינה ברט) מופתעת לגלות שאביבה אתיופית, בעוד שגדי מופתע לגלות כמה שאביבה יפה. העובדה שאביבה נולדה בישראל ולומדת רפואה באוניברסיטה, עדיין לא משכנעת, לא את האם ולא את השכן המזרחי (רמי חזקייהו) לקבל שכנה אתיופית ש"בטח האחים שלה עושים סמים וירעישו בשכונה , וערך הדירות ירד").

האהבה הפורחת בין גדי ואביבה מוציאה מהאם ומהשכן את כל הסטראוטיפים,  ("איזה נכדים ייצאו לי מאישה שחורה"? "זברות!"), כשבמקביל אנו מתוודעים גם לסטראוטיפים אודות מוצאו (ואימו) הפולנים של הגיבור, וגם צורת הדיבור של השכן המזרחי, שדי שכח מה הוא עבר כדי להתקבל לשכונה אשכנזית אליטיסטית.

להמשיך לקרוא

היהודים חוזרים- והם חדים מתמיד

היהודים-באים-550x400

להמשיך לקרוא

היהודים באים – והם לא סותמים את הפה.

גיבוי ההסטוריה היהודית, מהתנ"ך ועד העת החדשה, לכולם אפשר להציץ עכשיו מאחורי הקלעים, ולראות בעזרת הקאסט של "היהודים באים" – מה באמת הלך שם.

נטלי מרקוס, יואב גרוס ואסף ביזר, יצרו את הסידרה ושיבצו בה את מוני מושונוב (הענק!), יוסי מרשק, יעל שרוני, עידו מוסרי ויניב ביטון, שמגלמים דמויות הסטוריות החל מאברהם אבינו ועד בן גוריון, קפקא והלוחמים שפרצו אל הכותל, כמו גם דמויות עכשיוויות יותר כמו אנשי משרד הקליטה שמתכננים איזה יהודים ניתן להעלות לארץ ומה בעצם לעשות איתם.

הסידרה מוגדרת כסאטירה, אבל הרבה מהמערכונים אינם פוליטיים אלא מראים זוויות שונות ולא אחת מעוררות מחשבה. כך למשל במערכון שעוסק בקבלת עשרת הדיברות, שואלת אחת מבנות ישראל , "רגע, אם כתוב "לא תרצח" – איך זה שקיבלנו ציווי למחות את עמלק"?.

בעזרת המערכונים אנו לומדים איך באמת נוצר מנהג חבישת הכיפה, איך היתה ההוצאה להורג הראשונה בתולדות המדינה (רמז : בעייתית משהו…) ואיך היתה האישיות של יוסף התנ"כי שעצבנה כל כך את האחים שלו…

בין המערכונים ישנם קטעי פארודיה כמקובל בתוכניות ריאליטי רבות היום, כשכל מני "סלבס" היסטוריים מספרים מה מרגיע אותם ואיך הם מתפנקים (ואל תשאלו איך נעמי שמר מתעללת בשולי נתן…) וגם איך דוד המלך שר?

היופי במערכונים הוא שמלבד היותם מצחיקים, הם גם מעוררים מחשבה ובדרך לא מהססים לשחוט כמה פרות קדושות ולהראות לנו את הפנים שאולי אנחנו לא ממש מעוניינים לראות במראה.

הבימוי הוא של קובי חביה, והמפיק והעורך הראשי הוא יואב גרוס.

לדף הפייסבוק של התוכנית – https://www.facebook.com/thejewsarecoming

והצצה לאחד המערכונים – https://www.youtube.com/watch?v=3z1zaHXAGf0

 

ימי שישי, החל מהשבוע (7 לנובמבר) – בערוץ הראשון.

החייל האמיץ שוויק- הבימה- הפקה חדשה

צילום: הבימה.

בשיתוף פעולה עם תאטרון חיפה, משחק אבי קושניר את התפקיד הראשי ב"החייל האמיץ שוויק" – עשרים שנה אחרי ההפקה האחרונה. עיבוד חדש, במאי חדש (משה נאור) וצוות חדש (חוץ מאבי קושניר משחקים בין השאר גם נתי רביץ, שמעון כהן, איציק כהן, ג'סאם עבאס, ריקי בליך ועוד) לסיפור שליחו לא נס גם אחרי שנים רבות מכתיבתו על ידי ירוסלב האשק הצ'כי, ורלוונטי גם למציאות של היום.

העלילה בקצרה – השנה היא 1914, כשיורש העצר האוסטרו-הונגרי נרצח בסרייבו באירוע שיחל למעשה את מלחמת העולם הראשונה. יוזף שוויק, סוחר "כלבים משומשים" מביע את דעתו הרחק משם, בפראג והיא נקלטת באזניו של סוכן חרש ומשם שוויק מתגלגל לצבא, ותמימותו היא המסבכת אותו מצד אחד וגם מגינה עליו מהצד השני.

ההתחלה היא יותר קומדיה של טעויות שסובבת סביב האדם הקטן  שוויק, והפרנסה שלו כנוכל שחוטף כלבים ומוכר אותם ללקוחות תמימים תוך שהוא משקר ומתכמן ואז מתגלגל לאיטו לתוך מערכת גדולה, חלקה מרצונו (כי הוא רוצה להתגייס ממניעים פטריוטיים) וחלקה לא מרצונו (כשמה שהוא אומר או עושה רק מסבך אותו יותר ויותר) כשבחלק השני של ההצגה התוכן כבר נרחב יותר, גדול יותר וכולל את המערכת השלמה שבתוכה סובב שוויק והופך את כל מה שהוא רק יכול, רוב הזמן בלי כוונה.

צילום: הבימה.

האסוציאציה הראשונה שהיתה לי מדמותו של שוויק היא הילד שצועק "המלך הוא עירום". שוויק, טיפוס מבדח מצד אחד ודי מעצבן מהצד השני, מצליח להפשיט את הדמויות מהפוזה שלהם, אם זו פוזה של אדם חשוב או אדם חכם, ולהוכיח שבעצם כמה שחושבים שהוא האדיוט, הוא זה שמגלה את האמת העירומה.

דמותו של שוויק, דווקא בגלל תמימותו, מביעה דעה חריפה על כל המוסדות – הצבא, הממשלה, הכנסיה, הפוליטיקה והביורוקרטיה.

מהסאטירה הזו נולד המשפט המפורסם "ניפגש בשש אחרי המלחמה".

צילום: הבימה.

בהפקה החדשה השתנו פרטים והמגע של האישיות של אבי קושניר נותנים אופי חדש לדמותו של שוויק תוך נאמנות לקווים המקוריים של העלילה. הופעה חזקה מאד ישנה גם לג'סאם עבאס שמצליח להיות מפקד אירופאי עם טאצ' מזרחי דומיננטי שרק מדגיש את האישיות הקלילה יותר של שוויק.

עוד מידע על ההצגה-

http://www.habima.co.il/show_item.asp?itemId=6189&levelId=63141&itemType=0