כשמגיעים לרמת "מלך החומוס"- צריך כל הזמן לשכלל ולגוון, כי מלוכה זה דבר שעובדים קשה בשבילו. לכן " צבר" מרחיבה את סידרת "מלך החומוס" – סידרת הפרימיום שכוללת 40% טחינה משובחת, בניגוד למתחרות שמגיעות מקסימום עד 25% בלבד, ומוסיפה שתי תוספות ייחודיות בשיתוף היועץ הקולינרי- השף אבי לוי- שמומחה בחומוס- "חומוסטחינה עם קונפי שום" ו"חומוסטחינה עם פלפל מטוגן חריף".
השף לוי מספר ששום קונפי הוא חבר מצויין לטחינה, והוא מבושל בתהליך ארוך בטמפרטורה נמוכה כדי למצות את מקסימום הטעמים של שיני השום השלמות. הפלפל החריף התבקש בעקבות דרישת הקהל שאוהב "חריף אש"- כשהפלפלים הקלויים והמטוגנים נותנים "קיק" שפותח את התאבון ומדליק את כל הגוף.
שני הטעמים מצטרפים לשאר טעמי הסידרה- חומוסטחינה חלק, חומוסטחינה צנובר, וחומוסטחינה חריף.
כשהחומוס הגיע אלי הביתה, שני הגברים בבית נעשו חסרי סבלנות עד שאסיים לצלם, וכשאני עוד לא הספקתי לערוך את התמונות, כבר נעלמה חצי קופסה של החומוס החריף. אחר כך הסתבר שיש גם משימה- להרכיב כריך למבוגרים. כדי להיות בטוחה שישאר משהו, אשכרה הייתי צריכה להדביק פתק על החומוס שנשאר בקופסה, כדי שיהיה לי מספיק בשביל הכריך (וזה היה פתק עם הרבה ציורי גולגלות מפחידים…)
בכל מקרה, הצלחתי להשיג כמות מספקת של חומוס ועשיתי את הכריך – לחם לבן (כן, עם כל לחמי הבריאות, בסופו של דבר חוזרים לבסיס), עליו מרחתי שכבה עבה של החומוסטחינה החריף אש, מעל מלפפונים כבושים ביתיים, ביצה קשה עם קצת פלפל אנגלי טחון טרי מעליה, ולקישוט כמה רצועות בצל (בעקרון רצוי סגול אבל היה לי רק לבן). זהו
גם כאן אנשים כבר ארבו למנה ומיד אחרי שראו שהיו כבר שניים שלושה פלאשים, זה כבר הזמן לחטוף.
אני התמקדתי בחומוס השני, עם השום, ופשוט אכלתי עם כפית ככה בלי לשים לב (חשבתי שאני בכלל לא רעבה מההתחלה, אבל זה לא עצר אותי…).
נחמד שמוצר שכולנו מכירים ואוהבים כמו חומוס, מגוון ומחדש כדי שכל פעם תהיה הפתעה חדשה ,תוך שמירה על הייחוד והאיכות.
להשיג בכל רשתות השיווק.