מגיע הקיץ, הילדים בבית, צריך קצת להתאוורר. הבעיה שכשרואים את מחירי המלונות, הראש מתחיל להסתחרר, הייתכן ששוב צריך למכור כליה כדי לצאת לנופש?
הפתרון מגיע בצורת מלון שמחירו סביר לחלוטין, שנותן אווירה משפחתית , עם בריכה כייפית, חדר נוח, אוכל טוב לכל הגילאים , והרבה תעסוקה בסביבה.
הוזמנתי לנסות את "ארקדיה טבריה" , על 92 חדריו השונים, כולל אגף " חרמון" החדש והמשודרג, שבמרחק פחות משעתיים מהמרכז (ועם כביש שש, עוד פחות) נותן בריחה משפחתית נינוחה עם הרבה אווירה.
חוץ מטבריה, יש לרשת ארקדיה גם מלונות בתל אביב, ירושלים ואילת, כך שלכל מרחק יש פתרון. (דף הפייסבוק של הרשת – כאן).
טבריה קיבלה את פנינו בחמימות, ההרים מוארים באורות הזריחה וכולאים בתוכם את הכינרת הכחולה שנשקפת מנקודות תצפית לאורך הדרך (מומלץ לעצור ב"מצפה עדי" שמאפשר תצפית גבוהה על טבריה והסביבה).
אנחנו הגענו כזוג וקיבלנו את הסוויטה באגף "חרמון" שעוצבה בקווים מודרנים של שחור לבן, במיוחד חדר הרחצה הגדול עם מקלחת "גשם" ואביזרים מעוצבים. במחלקת השינה היו מזרנים איכותיים במיוחד שעזרו לנו להשיג שנת לילה רגועה ושלווה, כשהמזגן השקט משיג לנו טמפרטורה אופטימלית.
הדבר הראשון שראינו וגם רצינו, כשהגענו מהנסיעה, היתה הבריכה. היא לא גדולה אבל יש לה דרגות עומק שונות, מרמה של פעוטות ועד לשני מטר עומק, ומחולקת לשני אזורים- רדודים ועמוקים, כך שכל גיל יכל למצוא את הנישה שלו, והרבה אורחים ,בעיקר משפחות נהנו מהמים. מאוחר יותר הגיעו לאזור הבריכה גם חברי קבוצה של "תגלית" שמילאו אותה בצחוק ומשחק במבטא אמריקאי צעיר.
ליד הבריכה יש את המתחם הפופולארי ביותר בקיץ, הוא מתחם ה"זולה" שהוא דק של מקומות ישיבה נוחים לרביצה, ובר שניתן להשיג בו את כל סוגי המשקאות, כך שאפשר בשעות אחר הצהרים והערב לשבת ליד הבריכה, להתרווח, ולהנות מהבריזה הטבריינית.
מקומות ישיבה יש גם בלובי ובשטחים הציבוריים אבל כאמור הבריכה היא לב הענין בתקופת הקיץ. בתקופות השיא יש גם פינת יצירה לילדים (אם תצליחו להוציא אותם מהבריכה…).
ואיך אפשר בלי אוכל? האוכל מפתיע באיכותו, בטעמים ביתיים, כולל פתרונות לצמחונים, טבעוניים וכו'. סעדנו שם את ארוחת ליל שבת (כולל מזמורי השבת מצד "תגלית") וכמובן את ארוחת הבוקר שלמחרת, שכוללת כמובן את כל המאפיינים הישראלים הקלאסיים של סוף שבוע כמו ג'חנון, בורקס, וגם מה שאני הכי אוהבת למצוא בארוחות בוקר – מקרוני אנד צ'יז, וכמובן מגוון סלטים רחב, מתוקים, מאפים ועוד. בתמונות ניתן לראות חלק מהמנות.
וכמובן הקינוחים – כולל סורבה שפותר יופי את בעיית ה"גלידה פרווה" שיש ביותר מדי מקומות…
במלון שהתה גם קבוצה של חוגגי "שבת חתן" שקיבלו אולם לעצמם, והתייחסות אישית בהתאם לצרכיהם (כמו למשל מקום ל"עונג שבת" המקובל אצלם).
(בתמונות למעלה ולמטה- מבחר ממנות ארוחת הבוקר של שבת)
וגם…
בשבת בבוקר, אחרי ארוחת הבוקר, היות והגענו כזוג בלי ילדים, ויתרנו על אטקרציות סביבתיות כמו שייט קייקיים והפלגות שונות והחלטנו פשוט לטייל בסביבה. המלון נמצא על הר, וחופי הכנרת נמצאים למטה, במרחק של כעשרים דקות הליכה או חמש דקות ברכב. (יש הרבה חנייה בסביבת המלון). בשבתות החניה ליד הטיילת היא חינמית בחניוני העיריה (חשוב לבדוק בשילוט) ויצאנו לבדוק את הסביבה. במקרה נתקלנו במדריך טיולים שאנחנו לא יודעים בדיוק מטעם מי הוא – (משרד התיירות? התאחדות המלונות?) אבל בכל מקרה הוא מספק סיורים קצרים בעיר חינם לתיירים. הצטרפנו לקבוצת התיירים שהוא הדריך בעברית ובאנגלית ובמשך כשעה וחצי סיירנו בחלקים העתיקים של טבריה, כולל בתי כנסת וכנסיות, מונומנטים ועתיקות, ולמדנו את ההסטוריה המקומית.
לאחר מכן המשכנו לסייר לבד, וגילינו כמה חופים לא מוכרזים (ולכן חינמיים) שאפשר בהם לרדת ולטבול במים החמימים של הכינרת.
החום החזיר אותנו למלון, וכמובן לבריכה, לכסאות השיזוף ולנמנום של שבת בצהרים.
צוות המלון ידידותי מאד, ויש גם אפשרות לגמישות (כך למשל איפשרו לנו להשאר בחדר גם מאוחר יותר בגלל השבת, שווה לשאול על שעת פינוי, לעיתים זה מתאפשר, תלוי בתפוסה כמובן).
שווה גם להכנס לאתר של רשת "ארקדיה" ו"ארקדיה טבריה" ולבדוק כי יש הרבה חבילות מיוחדות לפי תאריכים או הרכבים משפחתיים וכדומה . בכל מקרה מדובר במחירים נוחים בהרבה ממחירים של מלונות אחרים, כך שבעלות סבירה ניתן לצאת לחופשה עם כל המשפחה.