מעלה מעלה- בדרך הנוחה.

כשהייתי בתיכון היתה לי חברה שגרה בקומה השמינית. בבנין שלהם היתה מעלית שהכינוי "ארון מתים" היה מחמאה בשבילו. מדובר היה בתא שהיה מעליב נידון למוות, קטן ורוטט, עם תאורה חלשה ותנודות כאלה שאף פעם לא ידעת אם המעלית נוסעת לאורך או לרוחב.

עכשיו, פעם בשבוע היה לנו חוג מבית הספר שהיה ליד הבית שלה, אבל לא ישירות מבית הספר, כלומר באנו אליה למנוחה ולארוחת צהרים, ואני אשכרה הכרחתי אותה כל פעם לעלות ברגל שמונה קומות. (אני לא מאמינה שהיא הסכימה…).

בכל אופן, זו דוגמא קטנה לאיך אופיה של המעלית יכול להשפיע על התפקוד שלה ועל הנסיעה של הנוסעים בה. כולנו מכירים את סיפורי האימה על המעליות שנתקעות, צונחות, אוזל להן החמצן ושאר אירועים מפחידים שגורמים לאנשים לוותר על המעלית ולעלות ברגל, גם אם זה קומות רבות.

למעשה, פחד מנסיעה במעלית הוא פחד מוכר מאז המצאת המעלית, וכולל גם קלסטרופוביה בגלל הגודל הקטן , הסגור וחוסר האפשרות לצאת, וגם פחדים נוספים בעקבות טראומות כגון התקעות בעבר, אפילו אם היא היתה בטוחה לחלוטין ובשום רגע לא היתה סכנה. (והמצחיק הוא שיש אנשים שחשים בטוחים יותר במעלית שקופה למרות שהיא מעודדת סוגי פחד אחרים כמו פחד גבהים).

אבל לפעמים אי אפשר. אם מדובר ברב קומות, או אם מדובר בבית פרטי ובו אנשים שלא רוצים כל רגע להתרוצץ במדרגות, או לא יכולים בגלל גיל או מוגבלות, ומעלית ביתית היא הפתרון היחיד.

מעלית מרווחת, מתוחזקת ונקיה יוצרת רושם בטוח ומנעימה את הנסיעה, כך שגם אנשים החרדים משימוש בה, יכולים להשתמש בה.

אישית, הדרישה שלי ממעלית, מעבר להיותה מרווחת כדי לא להיות צמודים מדי לאנשים אחרים (ויש מליון בדיחות מעליות בקשר לזה…), מוארת היטב, מוסיקה לא חובה (וכולנו מכירים את הביטוי "מוסיקת מעליות" שזה בדרך כלל שם נרדף ל"בלדה לאדלין" של ריצ'רד קליידרמן) ובעיקר- חשוב מאד- ראי גדול. מעבר לעובדה שהראי מגדיל את החלל וגורם לנו להרגיש טוב יותר, הנסיעה במעלית היא זמן מצויין לבחון את ההופעה שלנו , רגע לפני שאנחנו מגיעים לאן שאנחנו צריכים.

וכמה אנקדוטות –

מכירים את הבנינים הגבוהים האלה שהמעלית שלהם כל כך מהירה שמרגישים שנצמדים לתיקרה או לרצפה בכוחות ג'י בלתי נראים כמו מינימום בפארק של סיקס פלאגס?

מכירים את המעלית בשגרירות ברזיל שבה אין כפתורים בפנים וצריך לתכנת אותה מראש?

מכירים את המבנים שנראים נמוכים, ואז כשנכנסים למעלית ומישהו הזמין אותה מלמעלה, המעלית מתחילה לנסוע לגובה שלא חשבנו שקיים ואנחנו בטוחים שתיכף אנחנו פורצים מהפיר כלפי השמיים? (מקרה אמיתי שקרה בקניון בקנדה, כלומר, התחושה, לא באמת הפריצה מהגג..).

והכי מצחיק- בחדר הכושר שלי, כמו בהרבה חדרי כושר שממוקמים בקניונים, הגישה לחדר הכושר היא או דרך מעלית, או דרך מדרגות נעות…(וכן, כשאני חוזרת מאימון של שלוש שעות, שכולל משקולות, עבודה אירובית ואנארובית, אז כן, גם אני לוקחת מעלית הביתה במקום לעלות 18 מדרגות…)

(ותראו את המעלית המגניבה הזו…)